השוואת ביטוח דירה
צילום: shutterstock

כל מה שרצית לדעת על ביטוח בריאות ולא היה לך את מי לשאול

מה זה שב"ן? מה ההבדל בביטוח ניתוחים בארץ ובחו"ל לעומת ביטוח מחלות קשות? ומתי כדאי לך לשקול ביטוח בעבודה? 
אלמוג עזר |

חושב על ביטוח בריאות? יופי, ביטוח זה חשוב. אבל לפני שחותמים על הפוליסה שתגן עלייך בתקופות חולי יש כמה דברים שכדאי להבין. כתבה זו תעסוק בהגדרות הבסיסיות בשינוי שהביטוח הזה עבר בשנים האחרונות וגם תעניק כמה טיפים שאולי ימנעו ממשבר להפוך לשבר וגם עשויות לחסוך כמה שקלים בדרך. 

ביטוח בריאות הוא ביטוח שמאפשר מימון לשירותים בריאותיים ותרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. מדובר בביטוח זול באופן יחסי, כשמשווים אותו לביטוחים האחרים. ביטוח הבריאות הפרטי מבקש לכסות תשלומי טיפול רפואי בתקופת מחלה. כמו כל שירות אחר אתה משלם תמורת מה שאתה רוצה לקבל. כלומר ככל שהמטרייה הביטוחית תכסה אותך ביותר מקרים, כך היא תעלה יותר. יש כמות גדולה של פוליסות שכל אחת מציעה מטריית ביטוחים שונה כמו ביטוח אשפוז או ביטוח מחלות, ביטוח רפואת שיניים.

אך אין רק מגוון פוליסות ביטוח בריאות, יש גם מגוון שירותים. במדינת ישראל קיים שוני גדול של שירותים וכיסויים בביטוח בריאות, הן באמצעות הרחבות קופות החולים שמהוות ביטוח בריאות משלים והן באמצעות חברות ביטוח שמספקות פוליסות ביטוח מסחריות.

פוליסות בריאות הן פוליסות מורכבות וריבוי המידע והשוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות מקשים על הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים. מצב זה גורם לכפל ביטוח (כלומר אתה מבוטח בשתי פוליסות שונות מפני שבר ביד, בעוד בקרות התאונה אתה תקבל את הכסף פעם אחת).

 

המצב הזה הביא לרפורמה ב-2016, שנועדה להעצים את כוחו של המבוטח באמצעות הפיכתם של מוצרי הביטוח לפשוטים, ברורים ובני השוואה. האחידות בין הפוליסות אמורה להגדיל את התחרות ולהביא לירידה במחיר שלהן. בדיקה של הרשות המפקחת ב-2018 הראתה כ-20% מהמחזיקים בביטוח פרטי מחזיקים בפוליסת ביטוח חדשה.

במצבה הקיים של הפוליסה, לא מדובר עדיין בפורמט הגמור שלה.  חברות הביטוח היו אמורות להציג נוסח בפני הממונה על הביטוח - אך נמנעו מלעשות כך עד כה.. מדובר בתהליך מתמשך שכרגע לא ברור מה הכיוון שלו והוא נבחן בין היתר מחדש על ידי הרשות המפקחת על הביטוח למול חברות הביטוח. כמובן שרוכשי הביטוח הנוכחיים לא ייפלו בין הכיסאות והביטוח שלהם יותאם בעתיד גם לפורמט שיתקבל בסוף הרפורמה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מה זה שב"ן?

אי אפשר לדבר על ביטוח בריאות מבלי להזכיר את השב"ן. המילה המאיימת הזו היא המילה המקצועית לביטוח המשלים שמקבלים בקופות החולים. כאשר בוחרים להרחיב את הכיסוי בעבור תשלום נוסף. כלומר כל מי שלא הסתפק בכיסוי הבסיסי ביותר (קרוב ל-80% על פי הסטטיסטיקה) נמצא בתוכנית שב"ן.

השב"ן אינו כולל שירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות, ואינו כולל שירותים שונים וביניהם: ביטוח סיעודי או כיסוי לתרופות מצילות חיים או מאריכות חיים. השב"ן אינו פוליסת ביטוח במובן הזה שקופת החולים מחויבת לקבל כל אדם שירצה להצטרף. העלויות הן שונות מתוכנית לתוכנית ומקופה לקופה. הבעיה האמיתית שלהן היא הביטוח הכפול שהן יוצרות עם פוליסת הביטוח הפרטי.

תפקיד סוכן הביטוח

סוכן ביטוח אמור לבדוק כפל ביטוחים וחייב להתריע בפניו. בנוסף, מספק הר הביטוח מידע שעוזר להימנע ממצב זה של תשלום כפול. בהערת שוליים נזכיר כי דוח מבקר המדינה ורשות שוק ההון מצאו כי כמחצית מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של חברת ביטוח אחת בלבד ואילו כ-70% מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של שתי חברות ביטוח לכל היותר, כאשר חלק ניכר מאלה שמוכרים פוליסות ביטוח של שתי חברות מוכרים מעל 90% מפוליסות הביטוח של חברה אחת בלבד ובפועל פועלים כמעט כפי שפועלים סוכנים המוכרים פוליסה של חברת ביטוח אחת בלבד. כך שכדאי לשאול את הסוכן ביטוח עם כמה חברות הוא עובד. 

 

ביטוח ניתוחים בארץ ובחו"ל לעומת ביטוח מחלות קשות

משום השוני בביטוחי הבריאות הישנים (מלפני 2016) קיימות מספר הרחבות חשובות לפוליסה שתוספת תשלום תעניק לחולה תמורת תוספת תשלום. הבולטת מבינן היא פוליסת ביטוח מחלות קשות הנרכשת במסגרת ביטוח בריאות פרטי. פוליסה זו מעניקה למבוטח סכום כסף קבוע מראש במידה שמתגלה אצל החולה מחלה קשה. חשוב לציין התשלום שניקבע ויינתן אינו תלוי בגובה ההוצאות שייגרמו למבוטח כתוצאה מהמחלה או בחומרתה.

מבוטח יכול לרכוש כיסויים נפרדים עבור מחלות קשות שונות. נהוג להתייחס להרחבה זו כהרחבה הדומה לביטוח מימון ניתוחים בארץ ובחו"ל. פוליסה זו מהווה כיסוי ביטוחי כתוספת לכיסוי הביטוחי. בביטוח למימון ניתוחים בארץ ובחו"ל, חברת הביטוח משלמת את הוצאות הניתוח והוצאות נלוות, ישירות לידי הרופא המנתח או ספק השירותים אם הוא נמצא בהסדר עם חברת הביטוח או לידי המבוטח בכפוף להמצאת קבלות אם הרופא המנתח אם אינו נמצא בהסדר עם חברת הביטוח.

 

ההבדל הוא שבביטוח סיעודי בעת מחלה קשה הפיצוי יינתן על בסיס תוצאות מצבו של החולה (מצב שמביא פעמים רבות לניגוד אינטרסים בין חברת הביטוח לבין החולה כאשר האחרון ירצה להציג את מחלתו כקשה בעוד חברת הביטוח תנסה להוכיח אחרת), ויינתן על בסיס שימוש והוצאות. בביטוח מחלות קשות המצב הוא "0" או "1", כלומר מצבו כ חולה או כבריא הם שייקבעו את קבלת הפיצוי. לסיום, לפני חתימה על ביטוח זה, יש לברר אילו מחלות הפוליסה מכסה, משום שאלו מתעדכנות מדי כמה שנים.

 

ביטוח קולקטיבי

ביטוח קולקטיבי נערך לקבוצת אנשים בעלי מאפיינים משותפים המצדיקים יצירת הסכם כולל לאותה קבוצה ומתן תשלומים מוזלים בשל כך. לרוב האזרח הישראלי ייתקל בהצעה לביטוח קולקטיבי במקום העבודה שלו. התקשרות במסגרת מאורגנת נותנת למבטח יתרון של ביטוח בשיווק המוני או ותק בהתקשרות לקוח (בית העסק) לחברה.

הביטוח מיועד לקבוצה של 50 מבוטחים לפחות, המשתייכים לקבוצה מסוימת, אך יכול להינתן בקבוצה קטנה יותר תחת התניות מסוימות. כמובן שגם לביטוח הקבוצתי ישנן הרחבות והן ניתנות לבחירה. פרט ליתרון במחיר, יתרון נוסף לביטוח בריאות קבוצתית הוא האפשרות למסלול כניסה ללא הצורך לעבור חיתום, כלומר החברה חייבת לקבל את המבקש, או לכל היותר לבצע חיתום מקוצר.

באיזו חברה לעשות ביטוח?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".