השוואת ביטוח דירה
צילום: shutterstock

כל מה שרצית לדעת על ביטוח בריאות ולא היה לך את מי לשאול

מה זה שב"ן? מה ההבדל בביטוח ניתוחים בארץ ובחו"ל לעומת ביטוח מחלות קשות? ומתי כדאי לך לשקול ביטוח בעבודה? 
אלמוג עזר |

חושב על ביטוח בריאות? יופי, ביטוח זה חשוב. אבל לפני שחותמים על הפוליסה שתגן עלייך בתקופות חולי יש כמה דברים שכדאי להבין. כתבה זו תעסוק בהגדרות הבסיסיות בשינוי שהביטוח הזה עבר בשנים האחרונות וגם תעניק כמה טיפים שאולי ימנעו ממשבר להפוך לשבר וגם עשויות לחסוך כמה שקלים בדרך. 

ביטוח בריאות הוא ביטוח שמאפשר מימון לשירותים בריאותיים ותרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. מדובר בביטוח זול באופן יחסי, כשמשווים אותו לביטוחים האחרים. ביטוח הבריאות הפרטי מבקש לכסות תשלומי טיפול רפואי בתקופת מחלה. כמו כל שירות אחר אתה משלם תמורת מה שאתה רוצה לקבל. כלומר ככל שהמטרייה הביטוחית תכסה אותך ביותר מקרים, כך היא תעלה יותר. יש כמות גדולה של פוליסות שכל אחת מציעה מטריית ביטוחים שונה כמו ביטוח אשפוז או ביטוח מחלות, ביטוח רפואת שיניים.

אך אין רק מגוון פוליסות ביטוח בריאות, יש גם מגוון שירותים. במדינת ישראל קיים שוני גדול של שירותים וכיסויים בביטוח בריאות, הן באמצעות הרחבות קופות החולים שמהוות ביטוח בריאות משלים והן באמצעות חברות ביטוח שמספקות פוליסות ביטוח מסחריות.

פוליסות בריאות הן פוליסות מורכבות וריבוי המידע והשוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות מקשים על הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים. מצב זה גורם לכפל ביטוח (כלומר אתה מבוטח בשתי פוליסות שונות מפני שבר ביד, בעוד בקרות התאונה אתה תקבל את הכסף פעם אחת).

 

המצב הזה הביא לרפורמה ב-2016, שנועדה להעצים את כוחו של המבוטח באמצעות הפיכתם של מוצרי הביטוח לפשוטים, ברורים ובני השוואה. האחידות בין הפוליסות אמורה להגדיל את התחרות ולהביא לירידה במחיר שלהן. בדיקה של הרשות המפקחת ב-2018 הראתה כ-20% מהמחזיקים בביטוח פרטי מחזיקים בפוליסת ביטוח חדשה.

במצבה הקיים של הפוליסה, לא מדובר עדיין בפורמט הגמור שלה.  חברות הביטוח היו אמורות להציג נוסח בפני הממונה על הביטוח - אך נמנעו מלעשות כך עד כה.. מדובר בתהליך מתמשך שכרגע לא ברור מה הכיוון שלו והוא נבחן בין היתר מחדש על ידי הרשות המפקחת על הביטוח למול חברות הביטוח. כמובן שרוכשי הביטוח הנוכחיים לא ייפלו בין הכיסאות והביטוח שלהם יותאם בעתיד גם לפורמט שיתקבל בסוף הרפורמה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מה זה שב"ן?

אי אפשר לדבר על ביטוח בריאות מבלי להזכיר את השב"ן. המילה המאיימת הזו היא המילה המקצועית לביטוח המשלים שמקבלים בקופות החולים. כאשר בוחרים להרחיב את הכיסוי בעבור תשלום נוסף. כלומר כל מי שלא הסתפק בכיסוי הבסיסי ביותר (קרוב ל-80% על פי הסטטיסטיקה) נמצא בתוכנית שב"ן.

השב"ן אינו כולל שירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות, ואינו כולל שירותים שונים וביניהם: ביטוח סיעודי או כיסוי לתרופות מצילות חיים או מאריכות חיים. השב"ן אינו פוליסת ביטוח במובן הזה שקופת החולים מחויבת לקבל כל אדם שירצה להצטרף. העלויות הן שונות מתוכנית לתוכנית ומקופה לקופה. הבעיה האמיתית שלהן היא הביטוח הכפול שהן יוצרות עם פוליסת הביטוח הפרטי.

תפקיד סוכן הביטוח

סוכן ביטוח אמור לבדוק כפל ביטוחים וחייב להתריע בפניו. בנוסף, מספק הר הביטוח מידע שעוזר להימנע ממצב זה של תשלום כפול. בהערת שוליים נזכיר כי דוח מבקר המדינה ורשות שוק ההון מצאו כי כמחצית מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של חברת ביטוח אחת בלבד ואילו כ-70% מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של שתי חברות ביטוח לכל היותר, כאשר חלק ניכר מאלה שמוכרים פוליסות ביטוח של שתי חברות מוכרים מעל 90% מפוליסות הביטוח של חברה אחת בלבד ובפועל פועלים כמעט כפי שפועלים סוכנים המוכרים פוליסה של חברת ביטוח אחת בלבד. כך שכדאי לשאול את הסוכן ביטוח עם כמה חברות הוא עובד. 

 

ביטוח ניתוחים בארץ ובחו"ל לעומת ביטוח מחלות קשות

משום השוני בביטוחי הבריאות הישנים (מלפני 2016) קיימות מספר הרחבות חשובות לפוליסה שתוספת תשלום תעניק לחולה תמורת תוספת תשלום. הבולטת מבינן היא פוליסת ביטוח מחלות קשות הנרכשת במסגרת ביטוח בריאות פרטי. פוליסה זו מעניקה למבוטח סכום כסף קבוע מראש במידה שמתגלה אצל החולה מחלה קשה. חשוב לציין התשלום שניקבע ויינתן אינו תלוי בגובה ההוצאות שייגרמו למבוטח כתוצאה מהמחלה או בחומרתה.

מבוטח יכול לרכוש כיסויים נפרדים עבור מחלות קשות שונות. נהוג להתייחס להרחבה זו כהרחבה הדומה לביטוח מימון ניתוחים בארץ ובחו"ל. פוליסה זו מהווה כיסוי ביטוחי כתוספת לכיסוי הביטוחי. בביטוח למימון ניתוחים בארץ ובחו"ל, חברת הביטוח משלמת את הוצאות הניתוח והוצאות נלוות, ישירות לידי הרופא המנתח או ספק השירותים אם הוא נמצא בהסדר עם חברת הביטוח או לידי המבוטח בכפוף להמצאת קבלות אם הרופא המנתח אם אינו נמצא בהסדר עם חברת הביטוח.

 

ההבדל הוא שבביטוח סיעודי בעת מחלה קשה הפיצוי יינתן על בסיס תוצאות מצבו של החולה (מצב שמביא פעמים רבות לניגוד אינטרסים בין חברת הביטוח לבין החולה כאשר האחרון ירצה להציג את מחלתו כקשה בעוד חברת הביטוח תנסה להוכיח אחרת), ויינתן על בסיס שימוש והוצאות. בביטוח מחלות קשות המצב הוא "0" או "1", כלומר מצבו כ חולה או כבריא הם שייקבעו את קבלת הפיצוי. לסיום, לפני חתימה על ביטוח זה, יש לברר אילו מחלות הפוליסה מכסה, משום שאלו מתעדכנות מדי כמה שנים.

 

ביטוח קולקטיבי

ביטוח קולקטיבי נערך לקבוצת אנשים בעלי מאפיינים משותפים המצדיקים יצירת הסכם כולל לאותה קבוצה ומתן תשלומים מוזלים בשל כך. לרוב האזרח הישראלי ייתקל בהצעה לביטוח קולקטיבי במקום העבודה שלו. התקשרות במסגרת מאורגנת נותנת למבטח יתרון של ביטוח בשיווק המוני או ותק בהתקשרות לקוח (בית העסק) לחברה.

הביטוח מיועד לקבוצה של 50 מבוטחים לפחות, המשתייכים לקבוצה מסוימת, אך יכול להינתן בקבוצה קטנה יותר תחת התניות מסוימות. כמובן שגם לביטוח הקבוצתי ישנן הרחבות והן ניתנות לבחירה. פרט ליתרון במחיר, יתרון נוסף לביטוח בריאות קבוצתית הוא האפשרות למסלול כניסה ללא הצורך לעבור חיתום, כלומר החברה חייבת לקבל את המבקש, או לכל היותר לבצע חיתום מקוצר.

באיזו חברה לעשות ביטוח?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

מס הכנסה
צילום: FREEPIK

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס

שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק

מנדי הניג |

רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.

במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.

מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?

ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה. בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.

מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.

נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.