כל מה שרצית לדעת על ביטוח בריאות ולא היה לך את מי לשאול
חושב על ביטוח בריאות? יופי, ביטוח זה חשוב. אבל לפני שחותמים על הפוליסה שתגן עלייך בתקופות חולי יש כמה דברים שכדאי להבין. כתבה זו תעסוק בהגדרות הבסיסיות בשינוי שהביטוח הזה עבר בשנים האחרונות וגם תעניק כמה טיפים שאולי ימנעו ממשבר להפוך לשבר וגם עשויות לחסוך כמה שקלים בדרך.
ביטוח בריאות הוא ביטוח שמאפשר מימון לשירותים בריאותיים ותרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. מדובר בביטוח זול באופן יחסי, כשמשווים אותו לביטוחים האחרים. ביטוח הבריאות הפרטי מבקש לכסות תשלומי טיפול רפואי בתקופת מחלה. כמו כל שירות אחר אתה משלם תמורת מה שאתה רוצה לקבל. כלומר ככל שהמטרייה הביטוחית תכסה אותך ביותר מקרים, כך היא תעלה יותר. יש כמות גדולה של פוליסות שכל אחת מציעה מטריית ביטוחים שונה כמו ביטוח אשפוז או ביטוח מחלות, ביטוח רפואת שיניים.
אך אין רק מגוון פוליסות ביטוח בריאות, יש גם מגוון שירותים. במדינת ישראל קיים שוני גדול של שירותים וכיסויים בביטוח בריאות, הן באמצעות הרחבות קופות החולים שמהוות ביטוח בריאות משלים והן באמצעות חברות ביטוח שמספקות פוליסות ביטוח מסחריות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוליסות בריאות הן פוליסות מורכבות וריבוי המידע והשוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות מקשים על הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים. מצב זה גורם לכפל ביטוח (כלומר אתה מבוטח בשתי פוליסות שונות מפני שבר ביד, בעוד בקרות התאונה אתה תקבל את הכסף פעם אחת).
המצב הזה הביא לרפורמה ב-2016, שנועדה להעצים את כוחו של המבוטח באמצעות הפיכתם של מוצרי הביטוח לפשוטים, ברורים ובני השוואה. האחידות בין הפוליסות אמורה להגדיל את התחרות ולהביא לירידה במחיר שלהן. בדיקה של הרשות המפקחת ב-2018 הראתה כ-20% מהמחזיקים בביטוח פרטי מחזיקים בפוליסת ביטוח חדשה.
במצבה הקיים של הפוליסה, לא מדובר עדיין בפורמט הגמור שלה. חברות הביטוח היו אמורות להציג נוסח בפני הממונה על הביטוח - אך נמנעו מלעשות כך עד כה.. מדובר בתהליך מתמשך שכרגע לא ברור מה הכיוון שלו והוא נבחן בין היתר מחדש על ידי הרשות המפקחת על הביטוח למול חברות הביטוח. כמובן שרוכשי הביטוח הנוכחיים לא ייפלו בין הכיסאות והביטוח שלהם יותאם בעתיד גם לפורמט שיתקבל בסוף הרפורמה.
- ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
- האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
מה זה שב"ן?
אי אפשר לדבר על ביטוח בריאות מבלי להזכיר את השב"ן. המילה המאיימת הזו היא המילה המקצועית לביטוח המשלים שמקבלים בקופות החולים. כאשר בוחרים להרחיב את הכיסוי בעבור תשלום נוסף. כלומר כל מי שלא הסתפק בכיסוי הבסיסי ביותר (קרוב ל-80% על פי הסטטיסטיקה) נמצא בתוכנית שב"ן.
השב"ן אינו כולל שירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות, ואינו כולל שירותים שונים וביניהם: ביטוח סיעודי או כיסוי לתרופות מצילות חיים או מאריכות חיים. השב"ן אינו פוליסת ביטוח במובן הזה שקופת החולים מחויבת לקבל כל אדם שירצה להצטרף. העלויות הן שונות מתוכנית לתוכנית ומקופה לקופה. הבעיה האמיתית שלהן היא הביטוח הכפול שהן יוצרות עם פוליסת הביטוח הפרטי.
תפקיד סוכן הביטוח
סוכן ביטוח אמור לבדוק כפל ביטוחים וחייב להתריע בפניו. בנוסף, מספק הר הביטוח מידע שעוזר להימנע ממצב זה של תשלום כפול. בהערת שוליים נזכיר כי דוח מבקר המדינה ורשות שוק ההון מצאו כי כמחצית מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של חברת ביטוח אחת בלבד ואילו כ-70% מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של שתי חברות ביטוח לכל היותר, כאשר חלק ניכר מאלה שמוכרים פוליסות ביטוח של שתי חברות מוכרים מעל 90% מפוליסות הביטוח של חברה אחת בלבד ובפועל פועלים כמעט כפי שפועלים סוכנים המוכרים פוליסה של חברת ביטוח אחת בלבד. כך שכדאי לשאול את הסוכן ביטוח עם כמה חברות הוא עובד.
ביטוח ניתוחים בארץ ובחו"ל לעומת ביטוח מחלות קשות
משום השוני בביטוחי הבריאות הישנים (מלפני 2016) קיימות מספר הרחבות חשובות לפוליסה שתוספת תשלום תעניק לחולה תמורת תוספת תשלום. הבולטת מבינן היא פוליסת ביטוח מחלות קשות הנרכשת במסגרת ביטוח בריאות פרטי. פוליסה זו מעניקה למבוטח סכום כסף קבוע מראש במידה שמתגלה אצל החולה מחלה קשה. חשוב לציין התשלום שניקבע ויינתן אינו תלוי בגובה ההוצאות שייגרמו למבוטח כתוצאה מהמחלה או בחומרתה.
מבוטח יכול לרכוש כיסויים נפרדים עבור מחלות קשות שונות. נהוג להתייחס להרחבה זו כהרחבה הדומה לביטוח מימון ניתוחים בארץ ובחו"ל. פוליסה זו מהווה כיסוי ביטוחי כתוספת לכיסוי הביטוחי. בביטוח למימון ניתוחים בארץ ובחו"ל, חברת הביטוח משלמת את הוצאות הניתוח והוצאות נלוות, ישירות לידי הרופא המנתח או ספק השירותים אם הוא נמצא בהסדר עם חברת הביטוח או לידי המבוטח בכפוף להמצאת קבלות אם הרופא המנתח אם אינו נמצא בהסדר עם חברת הביטוח.
ההבדל הוא שבביטוח סיעודי בעת מחלה קשה הפיצוי יינתן על בסיס תוצאות מצבו של החולה (מצב שמביא פעמים רבות לניגוד אינטרסים בין חברת הביטוח לבין החולה כאשר האחרון ירצה להציג את מחלתו כקשה בעוד חברת הביטוח תנסה להוכיח אחרת), ויינתן על בסיס שימוש והוצאות. בביטוח מחלות קשות המצב הוא "0" או "1", כלומר מצבו כ חולה או כבריא הם שייקבעו את קבלת הפיצוי. לסיום, לפני חתימה על ביטוח זה, יש לברר אילו מחלות הפוליסה מכסה, משום שאלו מתעדכנות מדי כמה שנים.
ביטוח קולקטיבי
ביטוח קולקטיבי נערך לקבוצת אנשים בעלי מאפיינים משותפים המצדיקים יצירת הסכם כולל לאותה קבוצה ומתן תשלומים מוזלים בשל כך. לרוב האזרח הישראלי ייתקל בהצעה לביטוח קולקטיבי במקום העבודה שלו. התקשרות במסגרת מאורגנת נותנת למבטח יתרון של ביטוח בשיווק המוני או ותק בהתקשרות לקוח (בית העסק) לחברה.
הביטוח מיועד לקבוצה של 50 מבוטחים לפחות, המשתייכים לקבוצה מסוימת, אך יכול להינתן בקבוצה קטנה יותר תחת התניות מסוימות. כמובן שגם לביטוח הקבוצתי ישנן הרחבות והן ניתנות לבחירה. פרט ליתרון במחיר, יתרון נוסף לביטוח בריאות קבוצתית הוא האפשרות למסלול כניסה ללא הצורך לעבור חיתום, כלומר החברה חייבת לקבל את המבקש, או לכל היותר לבצע חיתום מקוצר.
באיזו חברה לעשות ביטוח?
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
