כל מה שרצית לדעת על ביטוח בריאות ולא היה לך את מי לשאול
חושב על ביטוח בריאות? יופי, ביטוח זה חשוב. אבל לפני שחותמים על הפוליסה שתגן עלייך בתקופות חולי יש כמה דברים שכדאי להבין. כתבה זו תעסוק בהגדרות הבסיסיות בשינוי שהביטוח הזה עבר בשנים האחרונות וגם תעניק כמה טיפים שאולי ימנעו ממשבר להפוך לשבר וגם עשויות לחסוך כמה שקלים בדרך.
ביטוח בריאות הוא ביטוח שמאפשר מימון לשירותים בריאותיים ותרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. מדובר בביטוח זול באופן יחסי, כשמשווים אותו לביטוחים האחרים. ביטוח הבריאות הפרטי מבקש לכסות תשלומי טיפול רפואי בתקופת מחלה. כמו כל שירות אחר אתה משלם תמורת מה שאתה רוצה לקבל. כלומר ככל שהמטרייה הביטוחית תכסה אותך ביותר מקרים, כך היא תעלה יותר. יש כמות גדולה של פוליסות שכל אחת מציעה מטריית ביטוחים שונה כמו ביטוח אשפוז או ביטוח מחלות, ביטוח רפואת שיניים.
אך אין רק מגוון פוליסות ביטוח בריאות, יש גם מגוון שירותים. במדינת ישראל קיים שוני גדול של שירותים וכיסויים בביטוח בריאות, הן באמצעות הרחבות קופות החולים שמהוות ביטוח בריאות משלים והן באמצעות חברות ביטוח שמספקות פוליסות ביטוח מסחריות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוליסות בריאות הן פוליסות מורכבות וריבוי המידע והשוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות מקשים על הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים. מצב זה גורם לכפל ביטוח (כלומר אתה מבוטח בשתי פוליסות שונות מפני שבר ביד, בעוד בקרות התאונה אתה תקבל את הכסף פעם אחת).
המצב הזה הביא לרפורמה ב-2016, שנועדה להעצים את כוחו של המבוטח באמצעות הפיכתם של מוצרי הביטוח לפשוטים, ברורים ובני השוואה. האחידות בין הפוליסות אמורה להגדיל את התחרות ולהביא לירידה במחיר שלהן. בדיקה של הרשות המפקחת ב-2018 הראתה כ-20% מהמחזיקים בביטוח פרטי מחזיקים בפוליסת ביטוח חדשה.
במצבה הקיים של הפוליסה, לא מדובר עדיין בפורמט הגמור שלה. חברות הביטוח היו אמורות להציג נוסח בפני הממונה על הביטוח - אך נמנעו מלעשות כך עד כה.. מדובר בתהליך מתמשך שכרגע לא ברור מה הכיוון שלו והוא נבחן בין היתר מחדש על ידי הרשות המפקחת על הביטוח למול חברות הביטוח. כמובן שרוכשי הביטוח הנוכחיים לא ייפלו בין הכיסאות והביטוח שלהם יותאם בעתיד גם לפורמט שיתקבל בסוף הרפורמה.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מה זה שב"ן?
אי אפשר לדבר על ביטוח בריאות מבלי להזכיר את השב"ן. המילה המאיימת הזו היא המילה המקצועית לביטוח המשלים שמקבלים בקופות החולים. כאשר בוחרים להרחיב את הכיסוי בעבור תשלום נוסף. כלומר כל מי שלא הסתפק בכיסוי הבסיסי ביותר (קרוב ל-80% על פי הסטטיסטיקה) נמצא בתוכנית שב"ן.
השב"ן אינו כולל שירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות, ואינו כולל שירותים שונים וביניהם: ביטוח סיעודי או כיסוי לתרופות מצילות חיים או מאריכות חיים. השב"ן אינו פוליסת ביטוח במובן הזה שקופת החולים מחויבת לקבל כל אדם שירצה להצטרף. העלויות הן שונות מתוכנית לתוכנית ומקופה לקופה. הבעיה האמיתית שלהן היא הביטוח הכפול שהן יוצרות עם פוליסת הביטוח הפרטי.
תפקיד סוכן הביטוח
סוכן ביטוח אמור לבדוק כפל ביטוחים וחייב להתריע בפניו. בנוסף, מספק הר הביטוח מידע שעוזר להימנע ממצב זה של תשלום כפול. בהערת שוליים נזכיר כי דוח מבקר המדינה ורשות שוק ההון מצאו כי כמחצית מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של חברת ביטוח אחת בלבד ואילו כ-70% מהסוכנים מוכרים פוליסות ביטוח בריאות של שתי חברות ביטוח לכל היותר, כאשר חלק ניכר מאלה שמוכרים פוליסות ביטוח של שתי חברות מוכרים מעל 90% מפוליסות הביטוח של חברה אחת בלבד ובפועל פועלים כמעט כפי שפועלים סוכנים המוכרים פוליסה של חברת ביטוח אחת בלבד. כך שכדאי לשאול את הסוכן ביטוח עם כמה חברות הוא עובד.
ביטוח ניתוחים בארץ ובחו"ל לעומת ביטוח מחלות קשות
משום השוני בביטוחי הבריאות הישנים (מלפני 2016) קיימות מספר הרחבות חשובות לפוליסה שתוספת תשלום תעניק לחולה תמורת תוספת תשלום. הבולטת מבינן היא פוליסת ביטוח מחלות קשות הנרכשת במסגרת ביטוח בריאות פרטי. פוליסה זו מעניקה למבוטח סכום כסף קבוע מראש במידה שמתגלה אצל החולה מחלה קשה. חשוב לציין התשלום שניקבע ויינתן אינו תלוי בגובה ההוצאות שייגרמו למבוטח כתוצאה מהמחלה או בחומרתה.
מבוטח יכול לרכוש כיסויים נפרדים עבור מחלות קשות שונות. נהוג להתייחס להרחבה זו כהרחבה הדומה לביטוח מימון ניתוחים בארץ ובחו"ל. פוליסה זו מהווה כיסוי ביטוחי כתוספת לכיסוי הביטוחי. בביטוח למימון ניתוחים בארץ ובחו"ל, חברת הביטוח משלמת את הוצאות הניתוח והוצאות נלוות, ישירות לידי הרופא המנתח או ספק השירותים אם הוא נמצא בהסדר עם חברת הביטוח או לידי המבוטח בכפוף להמצאת קבלות אם הרופא המנתח אם אינו נמצא בהסדר עם חברת הביטוח.
ההבדל הוא שבביטוח סיעודי בעת מחלה קשה הפיצוי יינתן על בסיס תוצאות מצבו של החולה (מצב שמביא פעמים רבות לניגוד אינטרסים בין חברת הביטוח לבין החולה כאשר האחרון ירצה להציג את מחלתו כקשה בעוד חברת הביטוח תנסה להוכיח אחרת), ויינתן על בסיס שימוש והוצאות. בביטוח מחלות קשות המצב הוא "0" או "1", כלומר מצבו כ חולה או כבריא הם שייקבעו את קבלת הפיצוי. לסיום, לפני חתימה על ביטוח זה, יש לברר אילו מחלות הפוליסה מכסה, משום שאלו מתעדכנות מדי כמה שנים.
ביטוח קולקטיבי
ביטוח קולקטיבי נערך לקבוצת אנשים בעלי מאפיינים משותפים המצדיקים יצירת הסכם כולל לאותה קבוצה ומתן תשלומים מוזלים בשל כך. לרוב האזרח הישראלי ייתקל בהצעה לביטוח קולקטיבי במקום העבודה שלו. התקשרות במסגרת מאורגנת נותנת למבטח יתרון של ביטוח בשיווק המוני או ותק בהתקשרות לקוח (בית העסק) לחברה.
הביטוח מיועד לקבוצה של 50 מבוטחים לפחות, המשתייכים לקבוצה מסוימת, אך יכול להינתן בקבוצה קטנה יותר תחת התניות מסוימות. כמובן שגם לביטוח הקבוצתי ישנן הרחבות והן ניתנות לבחירה. פרט ליתרון במחיר, יתרון נוסף לביטוח בריאות קבוצתית הוא האפשרות למסלול כניסה ללא הצורך לעבור חיתום, כלומר החברה חייבת לקבל את המבקש, או לכל היותר לבצע חיתום מקוצר.
באיזו חברה לעשות ביטוח?
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
