group
צילום: יח"צ

ממסחרי לקמעונאי: האתגר העסקי שיקבע אם תצליחו באמת

מערכת Bizportal | (7)

הצלחה עסקית זה לא עניין של מזל אלא שילוב של יכולות, ידע ונכונות לעשות את הדברים שבאמת מקדמים את העסק שלנו. אם אתם בעלי עסקים או שואפים להיות כאלה, הכתבה הזאת בדיוק בשבילכם.

 

כדי לגעת במקום הכי עמוק של בעלי עסקים.

המקום ממנו שואבים את האומץ והתבונה לקבל את ההחלטות החשובות ביותר עבור עתיד העסק שיקבעו בסופו של יום אם העסק שלנו ישגשג או יעמוד במקום, אם בכלל.

הדבר הראשון שחשוב להבין ולדעת הוא שישנם רק שני סוגים של עסקים.

  1. עסק שמספק רווחה ואיכות חיים.
  2. ועסק שלא!
הכוונה במילים ״רווחה״ ו״איכות חיים״ היא הן לבעלי העסק והן ללקוחות ולספקים.

אם עבור אחד מהצדדים של המשוואה זה לא מתקיים - העסק בדרך למטה.

 

ההבדל בין עסקים שמצליחים ועסקים שלא

 

עסקים מצליחים, עובדים לפי סיסטמה אשר הינה רצף של פעולות ומאפיינים קבועים אשר בסופו של יום מכשירים את הדרך להתנהלות טובה ומגבירים את סיכויי ההצלחה.

ננסה להתמקד בדברים החשובים ביותר אשר קובעים את גורל העסק הקמעונאי.

בין אם אתם מנהלים מסעדה, סוכנות רכב או חברת רהיטים, ישנם מספר דברים אשר משותפים להצלחה של כולכם.

אם אתם רוצים להצליח ישנם שלבים ומאפיינים בבניית העסק אשר אסור לדלג עליהם. יתרה מזאת, חובה לתת את מלוא תשומת הלב על כל מאפיין על מנת ליצור מערך משומן ויעיל שיעבוד לאורך זמן בהרמוניה מלאה.

 

מבוסס על סיפור אמיתי: הדרך של דיטיילס מטבחים להצלחה

 

מכיוון שכתבה עם ערך מעשי חייבת להסתמך על מקרים אמתיים אשר מבוססים על ניסיון של עסקים שכבר חוו שינויים והטמיעו תהליכים, החלטנו הפעם לערוך כתבה על חברת פונטיק המכונה גם דיטיילס מטבחים.

 

למה דווקא בחרנו בהם כדוגמא?

מדובר בחשיבה עסקית של חברה בגודל בינוני שהפכה עם השנים לחברה מרכזית וחשובה בספקי המטבחים של אזורי מודיעין והשומרון.

מצד אחד מדובר בחברה שבסיס עיסוקה התחיל כמסחרי B2B.

מצד שני, יש כאן סיפור הצלחה של חברה שהחליטה לפנות לעולם הקמעוני ולאורך השנים הצליחה להתבסס בו באופן מעורר השראה.

ההתבססות בעולם הקמעונאי אינו דבר שבא בקלות "על הדרך", אלא על ידי חשיבה ותכנון עסקי ארוך טווח. מה ששוב מוכיח את העובדה שהצלחה אינה עניין של מזל אלא של ידע, ניסיון וכושר ביצוע.

זה לא שיש לנו משהו נגד מזל, אומרים שטיפת מזל עדיפה על קילו של שכל ישר, אבל חשוב לא לתלות את כל הווייתנו במזל אלא לקחת עלינו את האחריות להתנהלות העסקית.

 

לפני הכל: ההבדל בין עסק מסחרי לעסק קמעונאי.

 

 
  • עסק מסחרי (B2B) - התנהלות מסחרית (מכירה ללקוחות עסקיים)

    התנהלות מסרית שונה במהותה מהתנהלות קמעונאית.

    לעסק המסחרי לרוב ישנם פחות לקוחות מהעסק הקמעונאי אולם היקף העסקאות גדול יותר. אנשי המכירות יהיו מאוד ממוקדי מכירה וינסו תמיד לצוד את הדגים הגדולים יותר. לרוב מכיוון שהם עובדים על נתח מהמכירות הכלליות.

    לעומת זאת, אופי הקניה של הצרכן המסחרי בדרך כלל מאוד ענייני ופחות אמוציונלי. הרכישה מתבססת על צורך אמתי של העסק ולא סתם כי "בא לנו פתאום".

    ברכישה מסחרית עובדים לפי תקציב ידוע ומוגדר מראש. נכון וייתכן כי לעיתים חורגים מהתקציב אולם ברוב העסקים הדבר נתון לאישורים ואילוצים ולכן על מנת להימנע מכך, לרוב אנו נשארים ממוקדים בצורך.

    בשורה התחתונה, בעולם המסחרי הרכישות ממוקדות יותר, מהירות יותר ואופי המוצר מוגדר באופן מוחלט ופחות נזיל לשינויים.

    ומכיוון שמדובר באינטראקציה בין שני עסקים, לשני הצדדים חשוב לבצע את המשימה במהירות ויעילות על מנת לא לבזבז משאבים מיותרים וכסף.

 

לא צריך לבחור: איך משלבים התנהלות קמעונאית ומסחרית?

 

עד לפני שנים הייתה ממוקדת חברת פונטיק בשוק המסחרי בלבד.

המקצוענות הייחודית שלהם כנגרים שיודעים לעשות כל דבר עמדה לנגדם והוכחה במספר פרויקטים עצום כגון: בתחום המוסדי - אשכול הגנים בכפר שמריהו, בית ספר קינג סלומון, בית הנשיא, יד ושם ועוד רבים. בתחום העסקי – רשת מק דונלד, רשת ביגה, רשת גרג, רשת ז'ק קובה, מסעדת ראסט(אהרוני) ועוד.

 

עד שביום בהיר מנכ"ל החברה יגאל דותן החליט שהגיע הזמן שהידע והניסיון שצברו עד כה יעמוד גם לטובת הצרכנים הפרטיים ולשם כך הקים את המותג דיטיילס מטבחים.

המטרה הייתה ברורה, לשמר את האיכות המקצועית ולפנות כעת לקהל הפרטי.

 

אז איך נערכים לבניית מערך של שירות, מכירה וייצור לשוק הפרטי?

זהו הנושא העיקרי של הכתבה והאתגר הגדול ביותר עבור רוב העסקים.

חברת פונטיק עמדה לפני שינוי עצום.

עבודה מול צרכנים מסחריים מצריכה התנהלות מסוג מסוים וכעת על מנת לפנות לצרכן הפרטי יש צורך בשינוי תפיסתי רוחבי של החברה.

היערכויות חדשות ולא מעט שאלות דורשות התייחסות ומתן תשומת לב.

כעת צריך לבנות אולם תצוגה ולגייס צוות שמבין במכירות לשוק הפרטי-אישי.

 

איך קובעים את סדרי העדיפויות של העובדים והאם בכלל ניתן לפקח על זה?

כיצד מתמודדים עם איסוף המידע העצום של כלל הלקוחות החדשים?

כיצד מנהלים גבייה מול לקוחות הקצה?

וכמובן איך שומרים את האש של העסק הוותיק ועדיין מזרימים אנרגיה מספקת על מנת שהעסק החדש יקרום עור וגידים?

 

בחברת פונטיק הפנימו שעל מנת לייצר סינרגיה בין העסק הישן לחדש, חשוב קודם כל לוודא שפונטיק לא תפגע מהשינוי, ורק אז לצאת לדרך עם מטבחי דיטיילס.

למראית עין, בעיה של ריבוי עסקים אינה נחלת הכלל אך למעשה כולנו נמצאים במצב הזה גם מבלי שיהיה לנו עוד עיסוק כלכלי.

ריבוי עסקים אפשר להגדיר גם כריבוי עיסוקים.

הרי רובנו כמעט תמיד עסוקים בעבודה, משפחה, חברים, תכנונים שונים, סידורים ועוד אין סוף משימות שרק מחכות לתפוס אותנו יושבים על הספה.

  • , יש חשיבות עצומה כאשר אנו הולכים לבצע שינוי בעסק קיים או לפתוח עסק חדש, להקצות לכך משאבים רבים שהעיקרי שבהם הולך להיות הזמן שלנו.
ולכן הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לסדר יומן ולהבין כיצד באמת אנו יכולים לבצע את המשימות שלנו בזמן סביר ועדיין לקיים את העיסוקים האחרים שנדרשים מאיתנו.

עכשיו שאתם בעסק במלוא עוצמתכם,

נמשיך ישירות לעבר אבני היסוד של עסק קמעונאי יציב ומצליח.

 

3 מאפיינים שהופכים עסק קמעונאי לעסק מצליח

 

לפי ההמלצות של שיושמו בחברת מטבחי דיטיילס, התאמה לעולם הקמעונאי צריכה להתבסס על 3 מרכיבים עיקריים שהם:

1. כוח אדם מתאים.

2. זהות המוצר.

3. זירת הפעילות.

כמובן שישנם עשרות מרכיבים שהופכים עסק למצליח אבל שלושת המרכיבים שיפורטו מיד, הינם בסיס הפעילות העסקית.

 

המרכיב הראשון:  כוח אדם מתאים

נשמע טריוויאלי נכון?

ברור שצריך כוח אדם מתאים. אבל מה זה בעצם אומר?

על מנת לבחור כוח אדם מתאים יש קודם כל להבין למה הוא צריך להתאים.

ההתאמה הינה נגזרת ישירה של קהל המטרה ואופי הפעילות העסקית.

 

קהל המטרה הינו קבוצת או קבוצות הצרכנים הסופיים אליהם אנו רוצים להגיע.

אחד הדברים הקריטיים ביותר בעסק שלכם הינה היכולת להגדיר באופן מדויק וממוקד את קהלי המטרה שלכם.

בדוגמא של מטבחי דיטיילס קהל המטרה (הצרכנים) מושפע ממספר מאפיינים:

 

  • מיקום בית העסק: רוב לקוחות החברה ממוקמים באזור מודיעין והשומרון. ניתן לשער ולהסיק מכך כי חלק לא מבוטל מהקהל הינו דתי לאומי.
ולמה זה חשוב? מכיוון שחשוב לגייס אנשים שמתאימים למגזר הייעודי, ולקבוע דפוסי התנהלות מתאימים כגון: דרך התבטאות, קוד לבוש הולם, התנהגות – האם לוחצים ידיים או רק מברכים לשלום? אולי אפילו לדאוג שהקפה במשרד יהיה כשר.
  • במודיעין65%  מתושבי העיר הינם בעלי השכלה אקדמאית, אולי כדאי לבחור אנשי מכירות ושירות שמאובזרים בשפה גבוהה על מנת למצוא מכנה משותף עם קהל המטרה.
  • הרמה הסוציו-אקונומית של מודיעין מוגדרת כ 8 מתוך 10 (10 הינו הגבוה ביותר). האם נתון זה עלול להשפיע על נראות אולם התצוגה?

    לדוגמא: האם יש צורך להציג מטבחים אשר כוללים מפרט עשיר יותר ממטבח הבסיס על מנת להתאימם לקהל המטרה? האם להציג מטבחים עם חומרים אשר נחשבים יוקרתיים יותר?

 

אין ספק שחשוב ללמוד טוב את האזור שבו אנו פועלים ולהסיק מכך על צוות העובדים שאנו מתכוונים לגייס.

 

אופי הפעילות העסקית תכתיב לנו את אוסף היכולות הנדרשות לפיו נרצה לגייס עובדים. הדבר שקובע את אופי הפעילות הינו המוצר או השירות הנמכר.

בדוגמא שלנו, מטבח הינו מוצר הדורש זמן ומאמץ רב בתהליך מכירתו.

מעבר לכך נדרשת תחזוקת לקוח שוטפת עד שתהליך בניית המטבח מגיע לסיומו, דבר שעלול לקחת מספר שבועות.

לשם כך נרצה לגייס אנשי שירות סבלניים, בעלי תודעת שירות גבוהה, אנשים שיודעים לנהל מערכות יחסים "ארוכות טווח" עם הלקוחות ולשמור איתם על קשר איתן עד תום התהליך.

כמובן שיידרש מהם לדעת להתחבר ללקוח וליצור אמון בסיסי אשר הינו הכרחי במוצרים בעלי תהליך התהוות ארוך.

 

לעומת זאת, אם אתם עסק קמעונאי שמוכר מוצרים פשוטים כגון מסעדות, מרכולים או תמבוריות למינהם, סביר להניח כי אתם צריכים אנשי שירות ומכירה שונים מהדוגמא של דיטיילס.

אתם תצטרכו עובדים שיודעים לפעול במהירות ולשרת מגוון אנשים במקביל.

לעובדים אלו חשובה שתהיה יכולת שכנוע מהירה ונכונות למצוא פתרון לכל לקוח מזדמן ביעילות מרבית.

תחזוקת לקוח אינה נדרשת במקרה הזה מכיוון שלא קיים כאן באמת תהליך למעט הרכישה הפונקציונאלית המהירה.

 

קביעת נהלים וסדרי עבודה לכוח האדם של בית העסק:

אז בחרנו עובדים מתאימים וטובים, מה הלאה? על זה באמת חשוב להתעכב.

בחרתם את האנשים הטובים ביותר עבור בית העסק שלכם אבל ללא הדרכה מצדכם, אל תצפו לכלום.

כבעלי העסק חובה עליכם להגדיר עבור כל סוג של תפקיד נהלים וסדרי עדיפויות.

קביעת נהלים יכולה להתבצע בישיבות צוות שוטפות עם העובדים וחייבת להיות ברורה ומובנת לכל הצדדים.

אוסף הנהלים ברוב העסקים אינו קבוע.

לאורך חיי העסק יש צורך חשוב לשמור על גמישות מחשבתית ולעדכן נהלים בהתאם ליכולות הצוות וצו הזמן.

הדרכה נכונה של הצוות ופיקוח על הנעשה הינם אבני יסוד שאסור להקל בחשיבותם.

 

המרכיב השני:  זירת הפעילות

זירת הפעילות הינה המקום הפיזי שאתם מוכרים בו את המוצר שלכם.

לנראות של זירת הפעילות יש תפקיד מכריע ברוב העסקים.

דמיינו מסעדה שהאוכל בה מצוין אבל לא נעים לשבת בה, האם תכנסו?

דמיינו קליניקה לטיפולים אסטטיים שנראית מבולגנת ומלוכלכת, האם תקבלו את הביטחון להפקיד את גופכם במקום שכזה?

 

מכיוון שזירת הפעילות הינה מוקד הרושם הראשוני שהלקוח מקבל, חשוב להתאים את הזירה לקהל המטרה ולמוצר או השירות שאתם מספקים.

אם תכנסו לאולם התצוגה של מטבחי דיטיילס, יברכו אתכם בחיוך נעים אבל לאו דווקא תמצאו את עצמכם מוקפים באנשי מכירות.

לאחר שתסתובבו ותתרשמו, הדבר הראשון שכנראה תשמעו מצוות המקום הוא את השאלה איך אתם אוהבים את הקפה שלכם.

 

למה דווקא בחרו דיטיילס מטבחים בצורת ההתנהגות שתיארנו?

חברות משקיעות הון עתק על מנת להבין מהי הדרך הנכונה "לארח" את הצרכנים בזירת הפעילות.

נביא מספר דוגמאות על מנת להמחיש את אסטרטגיית ה"אירוח" או כפי שנהוג לומר אסטרטגיית יצירת הקשר הראשוני.

כמה פעמים עברתם ליד מסעדה והמארחת בכניסה שאלה לשלומכם?

התפקיד החשוב ביותר של מארח/ת במסעדה הינו לצוד את עוברי האורח ולכן חשוב לאייש תפקיד זה באדם בעל ביטחון עצמי גבוה, יכולת יצירת שיחה מהירה, חיוך נעים ומראה ייצוגי.

האסטרטגיה של זירת הפעילות במסעדה הינה יצירת קשר מהיר עם עוברי האורח וניסיון לשכנעם להתיישב.

האסטרטגיה אצל הספר השכונתי שונה לגמרי, שם במשך 30 דקות תוכלו להתעדכן בכל מה שקורה בשכונה, לשמוע ריכולים והעיקר להרגיש רצויים ובבית.

 

במטבחי דיטיילס בחרו באסטרטגיה "שקטה".

לקוח שנכנס לאולם התצוגה רוצה קודם כל להתרשם מאיכות המטבחים ואולי להתחיל ולהבין אלו עיצובים מדברים אליו יותר, ולכן אין סיבה להפריע לו אלא רק לאחר שעברו מספר דקות או שהלקוח נראה כמי שמחפש הדרכה.

מכיוון שמכירת מטבח הינה תהליך ארוך המבוסס על הבנת הצורך העמוק של הלקוח, עדיף לא לדבר בעמידה או בראשי פרקים אלא לשבת לכוס קפה של היכרות.

כמובן שזירת הפעולה חייבת לתמוך באסטרטגיה ולהפך.

על מנת לאפשר ללקוח להתרשם, חייבים אולם תצוגה גדול ומרשים עם מגוון של ממטבחים. אחרת היינו חייבים לגשת אליו ישירות ולהציג מתוך קטלוגים (מכירה על בסיס וירטואלי).

בשורה התחתונה, זירת הפעולה חייבת להתאים לדפוס הפעילות של העסק, ואנשי המכירות והשירות חייבים להיות מסונכרנים וערניים למתרחש בכל רגע נתון בזירה.

 

המרכיב השלישי: זהות המוצר

לכל מוצר חייבת להיות זהות ייחודית שהינה שילוב של המוצר עצמו וכל המתרחש סביבו.

הפלפל המפורסם בלוינסקי (תל אביב) הוא לא רק פלפל אלא חוויה.

כל מי שעומד בתור יודע שמהר מאוד יעופו לעברו כדורי פלפל חמים, כך מוגדרת זירת הפעילות.

על טעם המוצר אפשר להתווכח, זה אישי כמו בכל דבר אחר אבל לא על החוויה ולא על גודל המנה ששווה לשתי מנות סטנדרטיות.

נספרסו הצליחו להחדיר לכולנו לתודעה שבכל פעם שאנחנו שותים קפה, נדבק בנו קצת מהסטייל של ג'ורג קלוני.

 

שאנחנו מדברים על זהות מוצר אנחנו חייבים להגדיר קודם כל מה מייחד אותו וגם מבדל אותו מאחרים.

חשוב להבין מה היתרון היחסי של אותו מוצר בשוק.

 

דיטיילס מטבחים הלכו על שני מוטיבים של בידול.

  1. אנשי מקצוע שבאו מהעולם המסחרי ולכן בניית מטבח איכותי מבחינה מקצועית זה דבר מובן מאליו.
  2. אתה לא קונה רק מטבח אלא קונה שירות ואחריות שתמיד עומדת לצדך. 
 

שאתם מפתחים זהות מוצר חשוב לדעת לאיזה כיוון אתם הולכים.

טרנדים וטעמים אלו דברים שמשתנים עם הזמן.

אתם יכולים להיות עסק שמחפש תמיד להקדים את הטרנד הבא או להיות עסק שמבוסס על מוצר מוגמר ומסתמך דווקא על מסורת ארוכה של שירות, נוכחות ואיכות.

הטעם של הפלפל ללא קשר לחוויה הוא הדבר שיגרום לכם להזיל ריר וללכת לחטוף איזה מנה או שתיים.

אם הטעם המסורתי של שנים לא יפגוש את הציפייה שלכם מכיוון שהתאים את עצמו לזמנים המודרניים ועכשיו הוא הוסיף כפית פסטו לבלילה, ייתכן כי תתאכזבו ותעברו לדוכן הבא.

חשוב להכיר את השוק ויותר מזה את הציפיות של הצרכנים מהשוק.

מצד שני חשוב בכל רגע להיות קשובים לחידושים ושינויים אבל לא לוותר על עמוד שידרה מבוסס אשר מהווה את סימן הזיהוי של המוצר. 

 

איך מייצרים ?

 

ישנם מעל 30 מאפיינים רלוונטיים לעסק קמעונאי מצליח, חלקם חשובים יותר וחלקם פחות.

אבל כמו בכל תבשיל טוב, גם כאן חייבת להתקיים הרמוניה בין כל הרכיבים.

אנשי השירות והמכירות חייבים להיות מסונכרנים עם אסטרטגיית האירוח, הנהלת חשבונות חייבת לדבר באותה השפה כמו באולם התצוגה והמוצר הסופי חייב להתאים לציפיות של הלקוח.

כאשר הכול מנגן יחדיו, מקבלים תבשיל שכיף לאכול ומשאיר טעם של עוד.

מעבר לכך הרמוניה של כל המרכיבים יחדיו יגרמו ללקוח להרגיש כחלק ממשפחה ואולי אפילו יגרמו לו לקרוא לשאר חבריו לקחת חלק.

הצלחה ושגשוג.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמרית 31/10/2017 11:42
    הגב לתגובה זו
    אהבתי את הכתבה מאוד, למדתי, מטבחי דיטיילס עושים את העבודה, הייתי שמח לעוד דוגמאות מהמקצועות החופשיים
  • 6.
    אליהו 28/10/2017 21:29
    הגב לתגובה זו
    כתבה עם תוכן איכוותי, יפה עשיתם
  • 5.
    פלפל בלוינסקי ודיטיילס מטבחים קשורים? (ל"ת)
    זיו 20/10/2017 02:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כתבה ראויה בהחלט (ל"ת)
    רבינון 19/10/2017 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוגב 19/10/2017 12:14
    הגב לתגובה זו
    יפה התחתם לעשות כתבות שיכולות לעזור לעסקים אחרים.
  • 2.
    אלי 19/10/2017 08:14
    הגב לתגובה זו
    למה לא עושים כתבה על פרטנר והשירות הזוועה שלהם ? עשיתם יופי של כתבה על איך בונים עסק נכון אבל מי מפקח על חברות כמו פרטנר שמשחילות כל יום מחדש אלפי אנשים?
  • 1.
    כתבה מעולה!!! (ל"ת)
    שגית 18/10/2017 16:58
    הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.