צביעת נכסים ספציפיים באיגוד
מאת עו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה
חלוקת נכסי המקרקעין של איגוד באופן ספציפי בין בעלי מניותיו ללא אירוע מס היא שאיפתם של כל בעלי מניות באיגוד המעוניינים לפרקו בלא שיצטרכו להחזיק את נכסי המקרקעין במושע או למוכרם תחילה.חלוקת נכסי המקרקעין של איגוד באופן ספציפי בין בעלי מניותיו ללא אירוע מס היא שאיפתם של כל בעלי מניות באיגוד המעוניינים לפרקו בלא שיצטרכו להחזיק את נכסי המקרקעין במושע או למוכרם תחילה.
רשות המסים התירה בעבר ביצוע חלוקה ספציפית לאחר פירוק במקרים מסוימים, תוך שימוש במנגנון איחוד וחלוקה או כאשר מדובר בחלוקת עיזבון בין יורשים (וראו לדוגמה החלטות מיסוי 26/06 ו-52/08).
ואולם חלוקה מעין זו, ללא אירוע מס, אינה אפשרית בטרם פורק האיגוד והנכסים הועברו לבעלי המניות, וזאת לאור הגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), כפי שיובהר להלן.
חלופה 4 להגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מסווגת "מכירה" גם כ"פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים".
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי חלופה זו, כאשר מתבצעת פעולה באיגוד כאמור, לאו דווקא איגוד מקרקעין (ויש הטוענים - דווקא לא באגוד מקרקעין), על פי הגדרתה בסעיף 1 לחוק המעניקה מקרקעין ספציפיים לגורם כלשהו או את הזכות לדרוש מהאיגוד למסור מקרקעין ספציפיים לאותו גורם, הרי מדובר במכירה מ"עושה הפעולה" לאותו גורם.
חלופה זו מכוונת לדרך הפעולה הרגילה שבה מבוצעת מכירת מניות המעניקות זכות במקרקעין ספציפיים אולם חלה גם במצב שבו נחתם הסכם בין בעלי המניות ולפיו כל אחד מהבעלים זכאי למקרקעין ספציפיים בעת הפירוק. לפיכך פעולה זו תהווה מכירה בהתאם לחלופה 4 זו, כאמור.
יש לציין כי הגם שהן הגדרת "פעולה באיגוד" והן הגדרת "זכות באיגוד" שבסעיף 1 לחוק הן רחבות ביותר, פעולה באיגוד עדיין צריכה להתבסס על קיומו של הסכם משפטי מחייב ועל כן התחייבות שאין לה תוקף משפטי לא תיחשב לפעולה באיגוד.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
נפקא מינה לעניין זה, ניתן לדעתנו לראות מה הבדל בין הסכם משפטי הנערך בין בעלי מניות על "צביעת נכסים" באופן ספציפי לאחר פירוקו של האיגוד, המהווה מכירה לעניין החוק, לבין קביעה כאמור הנקבעת כהנחיה במסגרת צוואה, אשר אינה מהווה מסמך משפטי מחייב כל עוד כותב הצוואה עודו בחיים.
כמו כן יש לתת את הדעת כי סעיף 7א לחוק, הקובע הוראות מיוחדות לעניין חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין, לא יחול על אירוע מכירה על פי חלופה 4 כאמור, שכן זו נחשבת "מכירת זכות במקרקעין" על פי סעיף 6 לחוק ולא כ"פעולה באיגוד מקרקעין" כאמור בסעיף 7 לחוק.
כך לדוגמה, הוראות סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין יחולו על חישוב השבח במקרה זה, וזאת בניגוד לחישוב השבח בפעולה באיגוד המבוצעת על פי סעיף 7א(א) לחוק - לפי הוראות חלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
הכותב - ממשרד ארצי חיבה אלמקייס כהן פתרונות מיסוי בע"מ WWW.AHEC-TAX.CO.IL
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
