צביעת נכסים ספציפיים באיגוד

מאת עו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה

חלוקת נכסי המקרקעין של איגוד באופן ספציפי בין בעלי מניותיו ללא אירוע מס היא שאיפתם של כל בעלי מניות באיגוד המעוניינים לפרקו בלא שיצטרכו להחזיק את נכסי המקרקעין במושע או למוכרם תחילה.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

חלוקת נכסי המקרקעין של איגוד באופן ספציפי בין בעלי מניותיו ללא אירוע מס היא שאיפתם של כל בעלי מניות באיגוד המעוניינים לפרקו בלא שיצטרכו להחזיק את נכסי המקרקעין במושע או למוכרם תחילה.

רשות המסים התירה בעבר ביצוע חלוקה ספציפית לאחר פירוק במקרים מסוימים, תוך שימוש במנגנון איחוד וחלוקה או כאשר מדובר בחלוקת עיזבון בין יורשים (וראו לדוגמה החלטות מיסוי 26/06 ו-52/08).

ואולם חלוקה מעין זו, ללא אירוע מס, אינה אפשרית בטרם פורק האיגוד והנכסים הועברו לבעלי המניות, וזאת לאור הגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), כפי שיובהר להלן.

חלופה 4 להגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מסווגת "מכירה" גם כ"פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים".

על פי חלופה זו, כאשר מתבצעת פעולה באיגוד כאמור, לאו דווקא איגוד מקרקעין (ויש הטוענים - דווקא לא באגוד מקרקעין), על פי הגדרתה בסעיף 1 לחוק המעניקה מקרקעין ספציפיים לגורם כלשהו או את הזכות לדרוש מהאיגוד למסור מקרקעין ספציפיים לאותו גורם, הרי מדובר במכירה מ"עושה הפעולה" לאותו גורם.

חלופה זו מכוונת לדרך הפעולה הרגילה שבה מבוצעת מכירת מניות המעניקות זכות במקרקעין ספציפיים אולם חלה גם במצב שבו נחתם הסכם בין בעלי המניות ולפיו כל אחד מהבעלים זכאי למקרקעין ספציפיים בעת הפירוק. לפיכך פעולה זו תהווה מכירה בהתאם לחלופה 4 זו, כאמור.

יש לציין כי הגם שהן הגדרת "פעולה באיגוד" והן הגדרת "זכות באיגוד" שבסעיף 1 לחוק הן רחבות ביותר, פעולה באיגוד עדיין צריכה להתבסס על קיומו של הסכם משפטי מחייב ועל כן התחייבות שאין לה תוקף משפטי לא תיחשב לפעולה באיגוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

נפקא מינה לעניין זה, ניתן לדעתנו לראות מה הבדל בין הסכם משפטי הנערך בין בעלי מניות על "צביעת נכסים" באופן ספציפי לאחר פירוקו של האיגוד, המהווה מכירה לעניין החוק, לבין קביעה כאמור הנקבעת כהנחיה במסגרת צוואה, אשר אינה מהווה מסמך משפטי מחייב כל עוד כותב הצוואה עודו בחיים.

כמו כן יש לתת את הדעת כי סעיף 7א לחוק, הקובע הוראות מיוחדות לעניין חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין, לא יחול על אירוע מכירה על פי חלופה 4 כאמור, שכן זו נחשבת "מכירת זכות במקרקעין" על פי סעיף 6 לחוק ולא כ"פעולה באיגוד מקרקעין" כאמור בסעיף 7 לחוק.

כך לדוגמה, הוראות סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין יחולו על חישוב השבח במקרה זה, וזאת בניגוד לחישוב השבח בפעולה באיגוד המבוצעת על פי סעיף 7א(א) לחוק - לפי הוראות חלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

הכותב - ממשרד ארצי חיבה אלמקייס כהן פתרונות מיסוי בע"מ WWW.AHEC-TAX.CO.IL

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.