צביעת נכסים ספציפיים באיגוד

מאת עו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה

חלוקת נכסי המקרקעין של איגוד באופן ספציפי בין בעלי מניותיו ללא אירוע מס היא שאיפתם של כל בעלי מניות באיגוד המעוניינים לפרקו בלא שיצטרכו להחזיק את נכסי המקרקעין במושע או למוכרם תחילה.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

חלוקת נכסי המקרקעין של איגוד באופן ספציפי בין בעלי מניותיו ללא אירוע מס היא שאיפתם של כל בעלי מניות באיגוד המעוניינים לפרקו בלא שיצטרכו להחזיק את נכסי המקרקעין במושע או למוכרם תחילה.

רשות המסים התירה בעבר ביצוע חלוקה ספציפית לאחר פירוק במקרים מסוימים, תוך שימוש במנגנון איחוד וחלוקה או כאשר מדובר בחלוקת עיזבון בין יורשים (וראו לדוגמה החלטות מיסוי 26/06 ו-52/08).

ואולם חלוקה מעין זו, ללא אירוע מס, אינה אפשרית בטרם פורק האיגוד והנכסים הועברו לבעלי המניות, וזאת לאור הגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), כפי שיובהר להלן.

חלופה 4 להגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מסווגת "מכירה" גם כ"פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים".

על פי חלופה זו, כאשר מתבצעת פעולה באיגוד כאמור, לאו דווקא איגוד מקרקעין (ויש הטוענים - דווקא לא באגוד מקרקעין), על פי הגדרתה בסעיף 1 לחוק המעניקה מקרקעין ספציפיים לגורם כלשהו או את הזכות לדרוש מהאיגוד למסור מקרקעין ספציפיים לאותו גורם, הרי מדובר במכירה מ"עושה הפעולה" לאותו גורם.

חלופה זו מכוונת לדרך הפעולה הרגילה שבה מבוצעת מכירת מניות המעניקות זכות במקרקעין ספציפיים אולם חלה גם במצב שבו נחתם הסכם בין בעלי המניות ולפיו כל אחד מהבעלים זכאי למקרקעין ספציפיים בעת הפירוק. לפיכך פעולה זו תהווה מכירה בהתאם לחלופה 4 זו, כאמור.

יש לציין כי הגם שהן הגדרת "פעולה באיגוד" והן הגדרת "זכות באיגוד" שבסעיף 1 לחוק הן רחבות ביותר, פעולה באיגוד עדיין צריכה להתבסס על קיומו של הסכם משפטי מחייב ועל כן התחייבות שאין לה תוקף משפטי לא תיחשב לפעולה באיגוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

נפקא מינה לעניין זה, ניתן לדעתנו לראות מה הבדל בין הסכם משפטי הנערך בין בעלי מניות על "צביעת נכסים" באופן ספציפי לאחר פירוקו של האיגוד, המהווה מכירה לעניין החוק, לבין קביעה כאמור הנקבעת כהנחיה במסגרת צוואה, אשר אינה מהווה מסמך משפטי מחייב כל עוד כותב הצוואה עודו בחיים.

כמו כן יש לתת את הדעת כי סעיף 7א לחוק, הקובע הוראות מיוחדות לעניין חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין, לא יחול על אירוע מכירה על פי חלופה 4 כאמור, שכן זו נחשבת "מכירת זכות במקרקעין" על פי סעיף 6 לחוק ולא כ"פעולה באיגוד מקרקעין" כאמור בסעיף 7 לחוק.

כך לדוגמה, הוראות סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין יחולו על חישוב השבח במקרה זה, וזאת בניגוד לחישוב השבח בפעולה באיגוד המבוצעת על פי סעיף 7א(א) לחוק - לפי הוראות חלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

הכותב - ממשרד ארצי חיבה אלמקייס כהן פתרונות מיסוי בע"מ WWW.AHEC-TAX.CO.IL

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.