קיבלה איתות? שימו לב לתשובת פיפ"א לפניית ח"כ קריב בנוגע למונדיאל בקטאר

ואולי זה התפרצות לדלת פתוחה? מעל 450 פועלים זרים נהרגו בקטאר בעת בניית האיצטדיונים. ולא תאמינו מה השכר הממוצע לשעה!
יוסי פינק | (10)

לפני מספר שבועות פנתה ח"כ יפעת קריב מ'יש עתיד' לארגון פיפ"א בדרישה לשקול מחדש את קיום המונדיאל בקטאר ב-2022 וזאת בטענה כי זו האחרונה תומכת בארגוני טרור. כעת מעדכנת קריב, כי התקבלה הלילה תשובה רשמית מפיפ"א ולפיה "החומר יועבר לוועדה העליונה".

ח"כ יפעת קריב: "מתשובת ארגון FIFA עולה שהארגון שואף לבנות עולם טוב יותר ולשבור מחסומים בין מדינות ולכן אני לא מתכוונת להרפות ולוודא שהוועדה העליונה הארגון תדון בנושא. אני קוראת ליו"ר התאחדות הכדורגל מר עופר עיני ולציבור הישראלי, להפעיל לחץ ציבורי על FIFA בקריאה לעצור את המשחקים בקטאר. קטאר חייבת לבחור האם היא מממנת בטון למנהרות טרור או בטון לאצטדיונים ובונה גשר לעולם המערבי החופשי. מדינה שממנת את ארגון הטרור חמאס, לא יכולה לארח משחקי שלום".

נציין כי פנייתה של ח"כ קריב עשויה להיות בבחינת התפרצות לדלת פתוחה. כבר בתחילת השנה צוטטו בכירים בפיפ"א שטוענים כי קטאר עלולה לאבד את אירוח המונדיאל - וזאת בשל חשדות לשחיתות (קניית קולות) כמו גם תנאי עבודה נוראיים בכל הקשור לבניית האיצטדיונים וכמובן החום האדיר במדינה. הערכה היא שעניין אירוע המונדיאל בקטאר ייסגר סופית בכינוס הבא של הוועד הפועל של פיפ"א שייתקיים באביב הקרוב.

לפי דיווחים מסוף חודש יולי האחרון, השכר הממוצע אותו מקבלים הפועלים שעמלים על בניית האיצטדניונים בחום האדיר עומד על 45 פני לשעה (כ-2.5 שקלים לשעה!) והם עובדים 30 יום בחודש ללא הפסקה. וזה לא רק עניין התשלום. לפי דיווחים בתקשורת העולמית, מעל 450 פועלים כבר נהרגו בעת עבודתם על בניית האיצטדיונים - מרביתם מהודו ונפאל. מדובר בקצב של כ-20 מקרי מוות בחודש, מרביתם בשל כשלים בלב שנגרמו מסיבות לא טבעיות. ההסבר הוא כנראה העבודה תחת החום האדיר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    האם לישראלים מותר לנסוע לקטאר? (ל"ת)
    דודו 14/08/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
  • א 21/08/2014 10:59
    הגב לתגובה זו
    כדוגמת השתתפות בתחרויות בינלאומיות או ביקור אצל חאלד משעל ע"י ח"כ זובי. זועבי.
  • 7.
    אבי 14/08/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
    שידרשו בדיקת מימון מסגדים באנגליה , בלגיה צרפת וכו. גם אותם מממנת קאטר כדי שילחצו על אירופה ויאסלמו אותה,
  • 6.
    רן 14/08/2014 11:57
    הגב לתגובה זו
    זה מה שנקרא להתעסק בקקה
  • 5.
    מוטי 14/08/2014 11:46
    הגב לתגובה זו
    כתבה מכתב שכתבו 200 איש לפניה? בעיית השוחד בספורט מוכרת היטב.
  • 4.
    נראה שהמתנחלים עסוקים בשוד המדינה ולא ברעיון הציוני (ל"ת)
    טוני 14/08/2014 11:38
    הגב לתגובה זו
  • אבי 14/08/2014 12:28
    הגב לתגובה זו
    טוני טיפשוני כדאי שתבדוק נתונים ורק לאחר מכן תגיב.
  • 3.
    גרין 14/08/2014 11:18
    הגב לתגובה זו
    במקום לדוג כותרת בעיתון עדיף לעשות משהו לטובת בוחרי יש עתיד, אני מקווה שכך תנהג קריב להבא.
  • 2.
    וורנר יהודי? (ל"ת)
    חיים 14/08/2014 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב מאוד! להמשיך ללחוץ על ראש הנחש... שיבין שיש מחיר.. (ל"ת)
    יש כיוונים נוספים... 14/08/2014 10:54
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.