קיבלה איתות? שימו לב לתשובת פיפ"א לפניית ח"כ קריב בנוגע למונדיאל בקטאר

ואולי זה התפרצות לדלת פתוחה? מעל 450 פועלים זרים נהרגו בקטאר בעת בניית האיצטדיונים. ולא תאמינו מה השכר הממוצע לשעה!
יוסי פינק | (10)

לפני מספר שבועות פנתה ח"כ יפעת קריב מ'יש עתיד' לארגון פיפ"א בדרישה לשקול מחדש את קיום המונדיאל בקטאר ב-2022 וזאת בטענה כי זו האחרונה תומכת בארגוני טרור. כעת מעדכנת קריב, כי התקבלה הלילה תשובה רשמית מפיפ"א ולפיה "החומר יועבר לוועדה העליונה".

ח"כ יפעת קריב: "מתשובת ארגון FIFA עולה שהארגון שואף לבנות עולם טוב יותר ולשבור מחסומים בין מדינות ולכן אני לא מתכוונת להרפות ולוודא שהוועדה העליונה הארגון תדון בנושא. אני קוראת ליו"ר התאחדות הכדורגל מר עופר עיני ולציבור הישראלי, להפעיל לחץ ציבורי על FIFA בקריאה לעצור את המשחקים בקטאר. קטאר חייבת לבחור האם היא מממנת בטון למנהרות טרור או בטון לאצטדיונים ובונה גשר לעולם המערבי החופשי. מדינה שממנת את ארגון הטרור חמאס, לא יכולה לארח משחקי שלום".

נציין כי פנייתה של ח"כ קריב עשויה להיות בבחינת התפרצות לדלת פתוחה. כבר בתחילת השנה צוטטו בכירים בפיפ"א שטוענים כי קטאר עלולה לאבד את אירוח המונדיאל - וזאת בשל חשדות לשחיתות (קניית קולות) כמו גם תנאי עבודה נוראיים בכל הקשור לבניית האיצטדיונים וכמובן החום האדיר במדינה. הערכה היא שעניין אירוע המונדיאל בקטאר ייסגר סופית בכינוס הבא של הוועד הפועל של פיפ"א שייתקיים באביב הקרוב.

לפי דיווחים מסוף חודש יולי האחרון, השכר הממוצע אותו מקבלים הפועלים שעמלים על בניית האיצטדניונים בחום האדיר עומד על 45 פני לשעה (כ-2.5 שקלים לשעה!) והם עובדים 30 יום בחודש ללא הפסקה. וזה לא רק עניין התשלום. לפי דיווחים בתקשורת העולמית, מעל 450 פועלים כבר נהרגו בעת עבודתם על בניית האיצטדיונים - מרביתם מהודו ונפאל. מדובר בקצב של כ-20 מקרי מוות בחודש, מרביתם בשל כשלים בלב שנגרמו מסיבות לא טבעיות. ההסבר הוא כנראה העבודה תחת החום האדיר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    האם לישראלים מותר לנסוע לקטאר? (ל"ת)
    דודו 14/08/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
  • א 21/08/2014 10:59
    הגב לתגובה זו
    כדוגמת השתתפות בתחרויות בינלאומיות או ביקור אצל חאלד משעל ע"י ח"כ זובי. זועבי.
  • 7.
    אבי 14/08/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
    שידרשו בדיקת מימון מסגדים באנגליה , בלגיה צרפת וכו. גם אותם מממנת קאטר כדי שילחצו על אירופה ויאסלמו אותה,
  • 6.
    רן 14/08/2014 11:57
    הגב לתגובה זו
    זה מה שנקרא להתעסק בקקה
  • 5.
    מוטי 14/08/2014 11:46
    הגב לתגובה זו
    כתבה מכתב שכתבו 200 איש לפניה? בעיית השוחד בספורט מוכרת היטב.
  • 4.
    נראה שהמתנחלים עסוקים בשוד המדינה ולא ברעיון הציוני (ל"ת)
    טוני 14/08/2014 11:38
    הגב לתגובה זו
  • אבי 14/08/2014 12:28
    הגב לתגובה זו
    טוני טיפשוני כדאי שתבדוק נתונים ורק לאחר מכן תגיב.
  • 3.
    גרין 14/08/2014 11:18
    הגב לתגובה זו
    במקום לדוג כותרת בעיתון עדיף לעשות משהו לטובת בוחרי יש עתיד, אני מקווה שכך תנהג קריב להבא.
  • 2.
    וורנר יהודי? (ל"ת)
    חיים 14/08/2014 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב מאוד! להמשיך ללחוץ על ראש הנחש... שיבין שיש מחיר.. (ל"ת)
    יש כיוונים נוספים... 14/08/2014 10:54
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.