קיבלה איתות? שימו לב לתשובת פיפ"א לפניית ח"כ קריב בנוגע למונדיאל בקטאר
לפני מספר שבועות פנתה ח"כ יפעת קריב מ'יש עתיד' לארגון פיפ"א בדרישה לשקול מחדש את קיום המונדיאל בקטאר ב-2022 וזאת בטענה כי זו האחרונה תומכת בארגוני טרור. כעת מעדכנת קריב, כי התקבלה הלילה תשובה רשמית מפיפ"א ולפיה "החומר יועבר לוועדה העליונה".
ח"כ יפעת קריב: "מתשובת ארגון FIFA עולה שהארגון שואף לבנות עולם טוב יותר ולשבור מחסומים בין מדינות ולכן אני לא מתכוונת להרפות ולוודא שהוועדה העליונה הארגון תדון בנושא. אני קוראת ליו"ר התאחדות הכדורגל מר עופר עיני ולציבור הישראלי, להפעיל לחץ ציבורי על FIFA בקריאה לעצור את המשחקים בקטאר. קטאר חייבת לבחור האם היא מממנת בטון למנהרות טרור או בטון לאצטדיונים ובונה גשר לעולם המערבי החופשי. מדינה שממנת את ארגון הטרור חמאס, לא יכולה לארח משחקי שלום".
נציין כי פנייתה של ח"כ קריב עשויה להיות בבחינת התפרצות לדלת פתוחה. כבר בתחילת השנה צוטטו בכירים בפיפ"א שטוענים כי קטאר עלולה לאבד את אירוח המונדיאל - וזאת בשל חשדות לשחיתות (קניית קולות) כמו גם תנאי עבודה נוראיים בכל הקשור לבניית האיצטדיונים וכמובן החום האדיר במדינה. הערכה היא שעניין אירוע המונדיאל בקטאר ייסגר סופית בכינוס הבא של הוועד הפועל של פיפ"א שייתקיים באביב הקרוב.
לפי דיווחים מסוף חודש יולי האחרון, השכר הממוצע אותו מקבלים הפועלים שעמלים על בניית האיצטדניונים בחום האדיר עומד על 45 פני לשעה (כ-2.5 שקלים לשעה!) והם עובדים 30 יום בחודש ללא הפסקה. וזה לא רק עניין התשלום. לפי דיווחים בתקשורת העולמית, מעל 450 פועלים כבר נהרגו בעת עבודתם על בניית האיצטדיונים - מרביתם מהודו ונפאל. מדובר בקצב של כ-20 מקרי מוות בחודש, מרביתם בשל כשלים בלב שנגרמו מסיבות לא טבעיות. ההסבר הוא כנראה העבודה תחת החום האדיר.
- 8.האם לישראלים מותר לנסוע לקטאר? (ל"ת)דודו 14/08/2014 14:03הגב לתגובה זו
- א 21/08/2014 10:59הגב לתגובה זוכדוגמת השתתפות בתחרויות בינלאומיות או ביקור אצל חאלד משעל ע"י ח"כ זובי. זועבי.
- 7.אבי 14/08/2014 12:27הגב לתגובה זושידרשו בדיקת מימון מסגדים באנגליה , בלגיה צרפת וכו. גם אותם מממנת קאטר כדי שילחצו על אירופה ויאסלמו אותה,
- 6.רן 14/08/2014 11:57הגב לתגובה זוזה מה שנקרא להתעסק בקקה
- 5.מוטי 14/08/2014 11:46הגב לתגובה זוכתבה מכתב שכתבו 200 איש לפניה? בעיית השוחד בספורט מוכרת היטב.
- 4.נראה שהמתנחלים עסוקים בשוד המדינה ולא ברעיון הציוני (ל"ת)טוני 14/08/2014 11:38הגב לתגובה זו
- אבי 14/08/2014 12:28הגב לתגובה זוטוני טיפשוני כדאי שתבדוק נתונים ורק לאחר מכן תגיב.
- 3.גרין 14/08/2014 11:18הגב לתגובה זובמקום לדוג כותרת בעיתון עדיף לעשות משהו לטובת בוחרי יש עתיד, אני מקווה שכך תנהג קריב להבא.
- 2.וורנר יהודי? (ל"ת)חיים 14/08/2014 11:10הגב לתגובה זו
- 1.טוב מאוד! להמשיך ללחוץ על ראש הנחש... שיבין שיש מחיר.. (ל"ת)יש כיוונים נוספים... 14/08/2014 10:54הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
