קיבלה איתות? שימו לב לתשובת פיפ"א לפניית ח"כ קריב בנוגע למונדיאל בקטאר
לפני מספר שבועות פנתה ח"כ יפעת קריב מ'יש עתיד' לארגון פיפ"א בדרישה לשקול מחדש את קיום המונדיאל בקטאר ב-2022 וזאת בטענה כי זו האחרונה תומכת בארגוני טרור. כעת מעדכנת קריב, כי התקבלה הלילה תשובה רשמית מפיפ"א ולפיה "החומר יועבר לוועדה העליונה".
ח"כ יפעת קריב: "מתשובת ארגון FIFA עולה שהארגון שואף לבנות עולם טוב יותר ולשבור מחסומים בין מדינות ולכן אני לא מתכוונת להרפות ולוודא שהוועדה העליונה הארגון תדון בנושא. אני קוראת ליו"ר התאחדות הכדורגל מר עופר עיני ולציבור הישראלי, להפעיל לחץ ציבורי על FIFA בקריאה לעצור את המשחקים בקטאר. קטאר חייבת לבחור האם היא מממנת בטון למנהרות טרור או בטון לאצטדיונים ובונה גשר לעולם המערבי החופשי. מדינה שממנת את ארגון הטרור חמאס, לא יכולה לארח משחקי שלום".
נציין כי פנייתה של ח"כ קריב עשויה להיות בבחינת התפרצות לדלת פתוחה. כבר בתחילת השנה צוטטו בכירים בפיפ"א שטוענים כי קטאר עלולה לאבד את אירוח המונדיאל - וזאת בשל חשדות לשחיתות (קניית קולות) כמו גם תנאי עבודה נוראיים בכל הקשור לבניית האיצטדיונים וכמובן החום האדיר במדינה. הערכה היא שעניין אירוע המונדיאל בקטאר ייסגר סופית בכינוס הבא של הוועד הפועל של פיפ"א שייתקיים באביב הקרוב.
לפי דיווחים מסוף חודש יולי האחרון, השכר הממוצע אותו מקבלים הפועלים שעמלים על בניית האיצטדניונים בחום האדיר עומד על 45 פני לשעה (כ-2.5 שקלים לשעה!) והם עובדים 30 יום בחודש ללא הפסקה. וזה לא רק עניין התשלום. לפי דיווחים בתקשורת העולמית, מעל 450 פועלים כבר נהרגו בעת עבודתם על בניית האיצטדיונים - מרביתם מהודו ונפאל. מדובר בקצב של כ-20 מקרי מוות בחודש, מרביתם בשל כשלים בלב שנגרמו מסיבות לא טבעיות. ההסבר הוא כנראה העבודה תחת החום האדיר.
- 8.האם לישראלים מותר לנסוע לקטאר? (ל"ת)דודו 14/08/2014 14:03הגב לתגובה זו
- א 21/08/2014 10:59הגב לתגובה זוכדוגמת השתתפות בתחרויות בינלאומיות או ביקור אצל חאלד משעל ע"י ח"כ זובי. זועבי.
- 7.אבי 14/08/2014 12:27הגב לתגובה זושידרשו בדיקת מימון מסגדים באנגליה , בלגיה צרפת וכו. גם אותם מממנת קאטר כדי שילחצו על אירופה ויאסלמו אותה,
- 6.רן 14/08/2014 11:57הגב לתגובה זוזה מה שנקרא להתעסק בקקה
- 5.מוטי 14/08/2014 11:46הגב לתגובה זוכתבה מכתב שכתבו 200 איש לפניה? בעיית השוחד בספורט מוכרת היטב.
- 4.נראה שהמתנחלים עסוקים בשוד המדינה ולא ברעיון הציוני (ל"ת)טוני 14/08/2014 11:38הגב לתגובה זו
- אבי 14/08/2014 12:28הגב לתגובה זוטוני טיפשוני כדאי שתבדוק נתונים ורק לאחר מכן תגיב.
- 3.גרין 14/08/2014 11:18הגב לתגובה זובמקום לדוג כותרת בעיתון עדיף לעשות משהו לטובת בוחרי יש עתיד, אני מקווה שכך תנהג קריב להבא.
- 2.וורנר יהודי? (ל"ת)חיים 14/08/2014 11:10הגב לתגובה זו
- 1.טוב מאוד! להמשיך ללחוץ על ראש הנחש... שיבין שיש מחיר.. (ל"ת)יש כיוונים נוספים... 14/08/2014 10:54הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
