מחכים להחלטות: האם הממשלה תורה על פעולה נרחבת או ממוקדת מול חמאס?
הקבינט הביטחוני התכנס אמש לדיון דחוף על רקע מציאת גופות שלושת הנערים סמוך לחברון. בצה"ל המליצו על פעולה ממוקדת מול החמאס, כדי להמנע מהדרדרות להסלמה באזור. מנגד, באירגון החמאס מאיימים "אם נותקף, ייפתחו שערי הגיהנום".
שלושה שרים: יאיר לפיד, ציפי ליבני ויצחק אהרונוביץ' תמכו בהמלצה הזו ומנגד נפתלי בנט ראש סיעת הבית היהודי דורש פעולה נרחבת וחריפה והשר גלעד ארדן טען שפעולות כאלו אינן מידתיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אומנם אמר כי יש צורך בתגובה חמורה, אבל לא הציע תגובה ספציפית ובסופו של דבר חוסר ההסכמה בתוך הקבינט מותיר בינתיים את התגובה בשטח על 'אש קטנה' יחסית.
בינתיים, צה"ל תקף הלילה עשרות יעדים ברצועת עזה. משרד הבריאות בעזה דיווח על ארבעה פצועים באורח בינוני עד קשה בחאן יונס. במהלך הלילה שוגרו 16 רקטות, ככל הנראה ע"י פעילי חמאס אל עבר ישובי הדרום, הפגיעות היו בשטחים פתוחים. כוחות צה"ל הרסו אמש חלק מביתו של אחד החשודים ברצח הנערים, מרואן אל-קוואסמה בן ה-30.
- 3.תשובה יהודית בחברון 01/07/2014 09:50הגב לתגובה זולהחרים את רכוש חמולה קוואסמה בחברון ... יש להפוך את שכונת קוואסמה בחברון לרובע יהודי בשם קריית השלושה
- 2.המלצה לנתניהו 01/07/2014 09:47הגב לתגובה זונמי היא חמולת קווסמה http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FKFEL לגרש את החמולה לעזה ... להחרים את כל רכושה כולל האדמות ... ולהפוך את שכונת קווסמה בחברון לשכונה יהודית בשם קריית השלושה
- 1.קרין משגב 01/07/2014 09:01הגב לתגובה זוכאילו שמוות של כמה עשרות או מאות פלסטינים, קשורים או לא קשורים לארגוני הטרור (אין שאלה בכלל שחלק מהמתים יהיו אזרחים לא קשורים - זה טיבם של מבצעים צבאיים באוכלוסייה אזרחית) יעזור במשהו להגן עלינו, להפחיד את ארגוני הטרור או כל דבר אחר. ימנים מפגרים וצמאי דם, שיתעקשו לא לנהל שיחות שלום "כי אין פרטנר", ואחרי 70 פעם שנכנסו לעזה, עם עשרות אלפי הרוגים פלסטינים, משוכנעים שהפעם זה יעבוד.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
