ניתוח

לא רק אפימול: הנכסים הנוספים שביידי אפי פיתוח - והפרויקט שנסתר מהמאזן

ניתוח מיוחד: אפי פיתוח שכמעט ואינה ממונפת נסחרת בשווי של 45% בלבד על ההון. איזה נכס צפוי לחזור למאזן תוך מספר חודשים?
תומר קורנפלד | (10)

קרוב לוודאי שאם ישאלו אתכם - "אילו נכסים יש בחברת אפי פיתוח?" תדעו להשיב אפילו מתוך שינה שהחברה מחזיקה את קניון האפימול במוסקבה. אבל אם ישאלו אתכם "אילו עוד נכסים מחזיקה אפי פיתוח?" - כנראה שתתקשו לחשוב על נכס אחד נוסף אשר נמצא בבעלות החברה. היום נתמקד בזרוע של אפריקה ישראל אשר מרכזת את פעילות הנדל"ן ברוסיה - ובנכסים החבויים במאזניה.

רק בשבוע שעבר סקרנו כאן למשל את פעילותה של קבוצת הכשרת הישוב שנסחרת במכפיל הון של 65% על ההון העצמי כשאחת הסיבות לכך הוא המינוף של החברה. לעומתה, אפי פיתוח נסחרת הרבה יותר עמוק מתחת להון העצמי (כ-45%) ומדובר בחברה הרבה פחות ממונפת. האם מדובר בכשל שוק? בכדי לענות על השאלה ראוי להיכנס אל תוך מאזני החברה והנכסים החבויים שם.

נתחיל מהנתונים הטכניים אשר עשויים לאותת על כך שמניית החברה שמניותיה נסחרות בבורסת לונדון מתומחרת בחסר. מחיר המניה שעומד על כ-75 סנט בלבד משקף לה שווי של 780 מיליון דולר. ההון העצמי החשבונאי של החברה עומד על 1.72 מיליארד דולר. המשמעות הינה שמכפיל ההון של החברה הוא 45%.

מאז הונפקה החברה בבורסת לונדון היא ביצעה הפחתות משמעותיות של נכסים מסיבות שונות. נראה כי התמחור הנוכחי של החברה מעריך כי חברת הנדל"ן תבצע הפחתות נוספות של נכסים ובהתאם לכך מתמחרים בחסר את המניה. סיבה נוספת אשר עשויה להצביע על התמחור שלו זוכה המניה היא העובדה שהחברה חשופה לשוק הנדל"ן ברוסיה, שוק שעשוי להיחשב כבעייתי. גם המצב הגיאופוליטי באזור והמתיחות עם אוקראינה לצד התנודתיות החריפה בשער החליפין לא מספקים יציבות קבועה למשקיעים.

ובכל זאת - ראוי לבחון את החברה ברמת הנכסים של החברה, פוטנציאל ההשבחה שלהם וכיצד רואים בכירי אפריקה ישראל את הזרוע של החברה אשר מתחילה להניב להם פירות - אחרי שנים רבות של השקעה.

1. קניון האפימול - לב הפעילות של אפי פיתוח

קניון האפימול הוא הנכס המרכזי של אפי פיתוח אשר תורם לה את עיקר השווי בספרים וגם את הערך המרכזי לערך המניה. נכון לסוף חודש מארס - השווי של הקניון בספרים מסתכם ב-1.16 מיליארד דולר שהם כ-47% מהשווי של כל הפרוייקטים שבידי החברה (2.46 מיליארד דולר). כנגד האפימול יש לחברה חוב פיננסי בהיקף של 607 מיליון דולר וכאשר מנטרלים זאת - השווי נטו של הקניון מסתכם ב-553 מיליון דולר שהם כשליש מהשווי נטו של הפרוייקטים של החברה (1.65 מיליארד דולר).

עתידה של אפי פיתוח תלוי ביכולת ההשבחה של הקניון אשר נפתח לפני מספר שנים. ברבעון הראשון של 2014 שיעור התפוסה בקניון הסתכם ב-83%, זאת לעומת 79% בסוף 2013. כל המתחם שבו נמצא הקניון (Moscow City) ממשיך להתפתח - והדבר תורם לגידול בהיקף המבקרים. כך למשל, ברבעון הראשון של 2014 הושק באזור בניין משרדים בשטח של 86,000 מ"ר.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנתונים שמספקת אפריקה ישראל למשקיעים שלה עולה כי כיום שטח המשרדים סביב הקניון מסתכם ב-670,000 מ"ר והוא צפוי לגדול ל-1,200,000 מ"ר בשנים הקרובות. הגידול בשטחי המסחר צפוי להוביל לכך שבאזור הקניון לבדו יועסקו כ-120,000 עובדים אשר צפויים לבקר בקניון. גם הנגישות של אזרחי מוסקבה לקניון נמצאת במגמת עלייה לאחר שתחנת מטרו נוספת נחנכה והיא בעלת גישה ישירה לקניון.

ככל הנראה באפריקה ישראל מזהים פוטנציאל לטווח ארוך מהקניון - ובוודאי שלא ימכרו אותו לפי השווי בספרים. ברבעון הראשון מספר המבקרים היומי בקניון עמד על 54,000 - גידול של 26% לעומת הרבעון המקביל - ונראה שמגמה זאת תימשך בעתיד - והדבר יוביל להשבחת ערך הקניון.

ניכר כי גם התמחור של הקניון הוא שמרני באופן יחסי. הערכת השווי לקניון מניחה שיעור היוון של 10%. מדובר בשיעור גבוה בצורה משמעותית לעומת הקניונים בארץ (אשר מהוונים בשיעור של 7%-7.5%). אמנם, לא ניתן להתעלם מהסיכון הקיים ברוסיה - אך ברגע שהקניון יציג יציבות עסקית - ירידה בשיעור ההיוון לבדה עשויה להוביל לעלייה בערכו. כל ירידה של 1% בשיעור ההיוון תוביל לגידול של 73 מיליון דולר בשווי הקניון.

במהלך 2013 רשם הקניון הכנסות נטו (NOI) של 69 מיליון דולר ועל פי הערכות בשנת 2014 ה-NOI יעלה לכ-80 מיליון דולר. ההכנסות של הקניון זורמות לקופה של החברה לאחר תשלום הריבית לבנקים. נכון להיום ההלוואות כנגד הקניון הינן עד שנת 2018 - אך סביר להניח שבשנים הקרובות תבצע אפי פיתוח מימון מחדש של הקניון ותפעל לשיפור הריבית.

2. אוזרקובסקיה 3 - שלושה בניינים המיועדים למכירה

אחד מהנכסים שאפי פיתוח מצהירה שבכוונתה לממש הוא שלושה בניינים אשר זוכים לשם אוזרקובסקיה 3. השווי שלהם בספרי החברה מסתכם ב-324 מיליון דולר וכנגדם ישנו חוב פיננסי של 205 מיליון דולר - כך שהשווי נטו לחברה הוא 119 מיליון דולר. לאחרונה מימשה החברה בניין נוסף בהתאם לשווי בספרים. באפי פיתוח אינם לחוצים למכור את הנכסים ורוצים לעשות זאת לפחות לפי המחיר בספרים ולהמיר את ההשקעה שבוצעה בבניית הנכס - במזומן.

3. פרוייקט אודינטסובו - פרוייקט ענק למגורים

אחד מפרוייקטי המפתח של החברה אשר צפוי להניב לחברה הכנסות הינו פרוייקט אודינטסובו. מדובר בפרוייקט ענק למגורים בהיקף של יותר מ-8,800 יחידות דיור בקומפלקס מגורים אשר כולל כ-20 קומות בממוצע. השלב הראשון של הפרוייקט כולל 2,620 יחידות דיור ובתוך חצי שנה נחתמו 154 חוזים למכירה.

מבדיקת Bizportal עולה כי העלות הממוצעת למטר באזור שבו מתבצע הפרוייקט עומדת על קרוב ל-2,700 דולר. נתון זה גוזר כי ההכנסות שצפויה החברה לראות רק מהשלב הראשון בפרוייקט יסתכמו בכ-400 מיליון דולר. בניית השלב הראשון נמצאת בעיצומה ועל פי הערכות - אכלוס ראשוני צפוי עד סוף שנת 2015. בדוחות הקרובים - ניתן יהיה לקבל אינדיקציות להתקדמות במכירת הדירות בפרוייקט ולהעריך האם הוא צובר תאוצה.

עד סוף חודש מארס 2014 - סך ההשקעות בפרוייקט הסתכמו ב-129 מיליון דולר, וזה השווי של הפרוייקט בספרי החברה. למשקיעים בטווח ארוך כדאי לעקוב אחר הפרוייקט הגרנדיוזי אשר עשוי להניב לחברה רווחים נאים ולהתקדמות במכירת יחידות דיור.

4. קוסינסקיה - נכס מסחרי בבנייה

פרוייקט חשוב נוסף שנמצא בשלב הבנייה ויהיה מוכן תוך שנה נקרא קוסינסקיה. החברה רכשה את פרוייקט הענק אשר משתרע על פני אורך של 400 מטרים ומשפצת אותו. בשנות המשבר חתמה אפי פיתוח על הסכם למכירתו תמורת 195 מיליון דולר ואף קיבלה מקדמה של 73 מיליון דולר. העסקה לא הושלמה וכיום הוא רשום בספריה לפי שווי של 107 מיליון דולר.

הנכס כולל כ-9 קומות אשר עוברות הסבה מחנויות ריטייל לאולמות תצוגה בינלאומיות בתחום האופנה. המעצבים יוכלו להציע בנכס הזה את מרכולתם לקניינים בכל השנה ובאפי פיתוח מבצעים פעולת שיווקית מול שוכרים פוטנציאליים.

5. הנכס הסודי שלא מופיע בספרים - הגנים הבוטניים

אחד מהפרוייקטים אשר לא רשומים במאזני החברה נקרא הגנים הבוטניים - פרוייקט לבניית מגדל מגורים אשר נקרא 'קריסטל'. אפי פיתוח הפחיתה את מלוא הפרוייקט בו הושקעו סכומי כסף משמעותיים (כ-60 מיליון דולר) יחד עם עיריית מוסקבה. למרות שהנכס אינו מופיע במאזנים, באפי פיתוח אשר נחשבים לנושים של המשקיע הראשי בפרוייקט "התקדמות נוספת" להשבת הזכויות בנכס אשר כללו השקעות כספיות.

עצם העובדה שאפי פיתוח מפנה משאבים כספיים לטובת הפרוייקט חרף העובדה כי הוא רשום בספריה כאפס מצביעה על כך שבחברה לא זנחו את הפרוייקט וייתכן כי בשלב כלשהו בעתיד הקרוב הנכס יחזור למאזניה - וזה יהיה רווח נקי לבעלי המניות של אפי פיתוח.

תחזור לחלק דיבידנדים?

אפי פיתוח הינה חברה לא ממונפת עם הון עצמי של 1.7 מיליארד דולר. הנכס המרכזי של החברה - האפימול מספק לה יציבות ותזרים מזומנים שוטף ויש לו תזרים מזומנים שוטף אשר מאפשר לאפי פיתוח להגדיל את קופת המזומנים שלה. במקביל, בחברה שוקדים על מספר פרוייקטים נוספים אשר צפויים להבשיל בשנים הקרובות.

מבחינת אפריקה ישראל - נראה כי אפי פיתוח הינה "היהלום" אשר בו חבוי ערך רב. עדות לכך ניתן לקבל מן העובדה כי בעל השליטה בחברה לב לבייב הוא יו"ר פעיל של אפי פיתוח - והוא מפנה משאבים רבים לפיתוח של החברה והקידום שלה.

בשנות המשבר חילקה אפי פיתוח דיבידנד לבעלי המניות אשר זרם לקופה של אפריקה. כעת, לאחר שפעילותה של חברת האם מפגינה יציבות, ובאפי פיתוח ישנו נכס מניב - לא מן הנמנע כי אפי פיתוח עשויה להתחיל ולחלק דיבידנדים שוטפים לבעלי המניות בהתבסס על הרווחים השוטפים. זה טרם קרה, אך כשזה יקרה - בעלי המניות של אפי פיתוח עשויים להרוויח מכך.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שער מגוחך של אפריקה...תעלה מאות אחוזים (ל"ת)
    יעקב 28/06/2014 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חזאי 28/06/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מתי היא תנסוק. ללא ספק העליה במחזורי האג"ח של אפריקה מרמזים על מה שקורה שם. צמצום החוב המתוכנן באג"ח כו יוריד משמעותית את החוב ואז לא יהיה מנוס מטיסה מעלה
  • 6.
    כתבה ממומנת ?? (ל"ת)
    שאינו יודע לשאול 28/06/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בוכרי מושחת 27/06/2014 13:50
    הגב לתגובה זו
    לא לעולם חוסן הרסתה את המשקיעים התמימים .שנתנו בך אמון, השם ישלם לך נוכל.
  • 4.
    ולדימיר 27/06/2014 13:29
    הגב לתגובה זו
    כל השקעה במניות היא הימור מובהק, המניה עם הסיכוי הריאלי לעלות בקצב של 10 אחוזים בשנה, עד 2015 בהנחה שהחוב חוסל המניה צריכה לעמוד על שווי של מעל 3 מיליארד, כ 1500 שער, ימים יגידו, שבת שלום,
  • 3.
    כל המשקיעים בורחים מרוסיה (ל"ת)
    אובמה 27/06/2014 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארי 27/06/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
    עד שהאופציה בחודש מרץ לא תימחק המניה לא תעבור את ה 1200 כי אז האופציה תיכנס לכסף ויהיה מימוש ודילול של מניותולכן רק אחרי מרץ בשנה הבאה המניה תרוץ למעלה לשערים של אלפים סבלנות בירידות לקנות ולחכות
  • 1.
    עמי 27/06/2014 08:44
    הגב לתגובה זו
    ולא נבהל מהחוב,
  • סטנלי 28/06/2014 14:00
    הגב לתגובה זו
    כיצד מתנהלת רוסיה בראשות פוטין מבחינה כלכלית. לו ראית את התוכנית בטלויזיה על הריידירים בנדלן הרוסי תבין שקשה מאד לקיים מסחר הוגן ברוסיה. כל עסקיו של מר לבייב הם על קרעי תרנגולת וקשורים קשר הדוק ליחסיו עם הבוס מר פוטין. מספיק שיעבור חתול שחור בין השניים ותראה את כל עסקיו כולל הקניון אפי מול ( הייתי שם בקיץ הקודם) קורסים ותראה התרסקות במניית אפריקה ישראל פה בארץ לתשומת לבך...
  • לא לעולם חוסן לא לעו 27/06/2014 13:40
    הגב לתגובה זו
    גנב נוכל השם ישלם לך
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.