רוסיה שוקעת ומצבן של אפי פיתוח ומירלנד כלוט בערפל

רון הקיני, ראש צוות אג"ח, אקסלנס, מתייחס להשפעתה של כלכלת רוסיה על מצבן הנוכחי, כמו גם העתידי, של אפי פיתוח ומירלנד
רון הקיני | (5)

צניחת מחירי הנפט, וקריסת הרובל בעקבות כך באמצע חודש דצמבר, הביאה לפגיעה משמעותית בחברות הישראליות הפועלות ברוסיה. מדובר בעיקר בחברות הנדל"ן אפי פיתוח ומירלנד פיתוח, אך גם בחברות האם שלהן, אפריקה ישראל, כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן, ששוויין של המניות ואגרות החוב שלהן ירד.

המסחר באגרות חוב אלו מתנהל בתנודתיות מרובה המבטאת את חוסר הוודאות השורר לגבי הפעילות העסקית של כל אלה ברוסיה. השוכרים בנכסיהן נקלעו לקשיים כיוון שההכנסות שלהם מתקבלות ברובל ושכר הדירה משולם בדולר. גם עליית הריבית ברוסיה עשויה לפגוע ביכולת מיחזור החוב בבנקים, כמו גם על שווי הנכסים המהוונים בריבית גבוהה יותר.

חוסר וודאות זה יוצר תנודתיות רבה בשוק האג"ח המקומי, כאשר המחלוקת בין הפעילים בשוק, היא האם מדובר בהשקעה מסוכנת בחברות שעלולות להגיע להסדר חוב או שבעצם זו הזדמנות גדולה להשקיע באגרות חוב שעשויות להניב רווחי הון משמעותיים ותשואה במידה ואכן החברות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן.

התנודתיות בשווקים משקפת חוסר וודאות וסימני שאלה רבים לגבי עמידות השוכרים, התנהלות הבנקים הרוסיים כלפי החברות והתנהגות מחירי הנפט והרובל בשווקים. חוסר הוודאות מתבטא, בין היתר, גם במוגבלות היכולת לדעת בנקודת זמן זו את יכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן מבחינה תזרימית, כמו גם את הקושי לאמוד את שווי הנכסים הנקי שלהן.

בנוסף לכך, קיים עודף נכסים על התחייבויות אצל אותן חברות, ולכן תיאורטית הן יכולות לשלם את התחייבויותיהן, אך לא בהכרח יכולות לממש בפועל כמות גדולה של נכסים תוך זמן קצר בכדי לעמוד בתשלומי האג"ח, ולכן עלולות להיכנס לתהליך של הסדר חוב תוך כדי סחרור מתעצם במחירי האג"ח שלהן.

במצב של חוסר וודאות זה ובתשואות הנוכחיות של האג"חים, המסחר מתנהל על סמך החדשות הצפויות לגבי החברות, לטובה או לרעה, למשל הצהרות או פעילות של בעלי החברה לגבי מחוייבותם להחזר החוב, ידיעות בתקשורת על מימושי נכסים אפשריים וקבלת מסגרות אשראי.

עוצמת התנודתיות בשווקים אף התגברה בשל גורמים "טכניים" לכאורה, והשפעתן רבה על המסחר. ניתן להדגים זאת על פי ההתנהלות במקרה מירלנד. ההחלטה של החברה לדחות את תשלומי האג"ח נובעת מבקשת הגופים המחזיקים בסדרות האג"ח הארוכות של מירלנד לנאמן האג"ח לדחות את התשלומים הקרובים לסדרות הקצרות, מחשש להעדפת נושים. זאת למרות שבקופת המזומנים של מירלנד היו מקורות לביצוע התשלומים בסוף השנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ניתן להניח שאילולא היו לחברה תשלומים לסוף דצמבר, לא הייתה מתקבלת פנייה מבעלי האג"ח וזו לא הייתה נכנסת להסדר. לשם הדוגמא, ייתכן כי חברה דומה במצב עסקי קשה לא פחות ממירלנד, לא היתה שוקלת כלל הסדר חוב במצב של היעדר תשלומים קרובים מצידה - זהו מצב אבסורדי למדי, בו ההחלטה אם מתחיל תהליך של הסדר חוב או לא, מתקבלת על סמך בסיס "טכני" של האם קיים תשלום קרוב או לא.

במצב זה, הסחרור במחירי אגרות החוב מתעצם עם עצירת תשלומים, שמביאה מיידית להסדר חוב. היא מחייבת את חברת הדירוג להורדת דירוג, וגורמת לכך שאותן אגרות החוב יצאו באופן אוטומטי מהמדדים. עקב כך, תעודות סל מחוייבות למכור אותן, כמו גם חלק מקרנות הנאמנות המחוייבות להשקיע רק בדירוג השקעה מסויים. הליך זה רק מחריף את עוצמת הירידות והתנודתיות בשוק, עוד בטרם הורדת הדירוג הצפויה.

להערכתי, ההליך שקרה במירלנד מדגים את הבעייתיות ומעורר חששות לקראת העתיד לבוא גם בחברות אחרות הנמצאות בקשיים. לחברות לא מעטות בשוק, הנסחרות בשוק הקונצרני בארץ, יש מספר רב של סדרות ובהתאם מספר רב של פדיונות קרן וריבית בכל שנה. במצב זה גדלה באופן משמעותי ההסתברות שבכל רגע נתון יש תשלום קרן לשלם "בזמן הקרוב" עבור חברות הנמצאות בבעיה תזרימית - דבר זה מקל על מחזיקי אג"ח, במכוון או בתום לב, להטיל לפיתחה של החברה השרוייה בערפל את ההחלטה על עצירת התשלומים ומקל עליה לעצור כדור שלג שעלול להסתיים במהרה בהסדר חוב. על פי מקרה מירלנד, מתברר שזה עלול להתרחש אפילו במקרה שהחברה צריכה "פסק זמן" בכדי להבין את מצבה העיסקי.

להערכתי ראוי לבחון האם ניתן לצמצם את השכיחות של תהליכים שכאלו בעתיד, במידה ובשוק האג"ח הקונצרני המקומי יהיה מקובל להנפיק אג"ח עם החזר הקרן בתשלום אחד בלבד בסוף התקופה (בדומה לשוק האמריקני). כמובן ששינוי מהותי שכזה, אם יתרחש, צפוי להיות מדורג ולאורך זמן רב. בינתיים, עד לשינוי מצב הדברים כפי שהוא כיום, אנו כנראה נמשיך ונראה תנודתיות רבה במסחר אגרות החוב האמורות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פעיל בשוק ההון 15/01/2015 06:57
    הגב לתגובה זו
    הוא העלה כמה דברים על הבעייתיות של השוק הקונצרני מתוך הדיבור בשוק שלא קראתי בשום מקום אחר כל הכבוד
  • 4.
    יואב 13/01/2015 21:01
    הגב לתגובה זו
    מה זה הבדיחה הזו ???
  • 3.
    אזרח 13/01/2015 19:27
    הגב לתגובה זו
    סבלנות לצד קריאת מפה - זה שם המשחק בשוק ההון.
  • 2.
    טיפשות גמורה ובלבלת מעלפת (ל"ת)
    ניר 13/01/2015 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סורוס 12/01/2015 20:38
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן,מה אתה רוצה להגיד? שהמסחר האגח תנודתי? שהאגח מסוכן?את זה כולם יודעים.שום אמירה,רק ברברת.שחברות ינפיקו בלי לשלם קרן בדרך?אתה רציני?מי יסכים להלוות להן? אולי רק דביל כמוך.אני מתקשה להאמין שאתה עוסק בשוק ההון.זו פשוט בושה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.