רוסיה שוקעת ומצבן של אפי פיתוח ומירלנד כלוט בערפל
צניחת מחירי הנפט, וקריסת הרובל בעקבות כך באמצע חודש דצמבר, הביאה לפגיעה משמעותית בחברות הישראליות הפועלות ברוסיה. מדובר בעיקר בחברות הנדל"ן אפי פיתוח ומירלנד פיתוח, אך גם בחברות האם שלהן, אפריקה ישראל, כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן, ששוויין של המניות ואגרות החוב שלהן ירד.
המסחר באגרות חוב אלו מתנהל בתנודתיות מרובה המבטאת את חוסר הוודאות השורר לגבי הפעילות העסקית של כל אלה ברוסיה. השוכרים בנכסיהן נקלעו לקשיים כיוון שההכנסות שלהם מתקבלות ברובל ושכר הדירה משולם בדולר. גם עליית הריבית ברוסיה עשויה לפגוע ביכולת מיחזור החוב בבנקים, כמו גם על שווי הנכסים המהוונים בריבית גבוהה יותר.
חוסר וודאות זה יוצר תנודתיות רבה בשוק האג"ח המקומי, כאשר המחלוקת בין הפעילים בשוק, היא האם מדובר בהשקעה מסוכנת בחברות שעלולות להגיע להסדר חוב או שבעצם זו הזדמנות גדולה להשקיע באגרות חוב שעשויות להניב רווחי הון משמעותיים ותשואה במידה ואכן החברות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן.
התנודתיות בשווקים משקפת חוסר וודאות וסימני שאלה רבים לגבי עמידות השוכרים, התנהלות הבנקים הרוסיים כלפי החברות והתנהגות מחירי הנפט והרובל בשווקים. חוסר הוודאות מתבטא, בין היתר, גם במוגבלות היכולת לדעת בנקודת זמן זו את יכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן מבחינה תזרימית, כמו גם את הקושי לאמוד את שווי הנכסים הנקי שלהן.
- לבייב מבקש 110 מיליון דולר תמורת 35% מ-AFI Development
- אפי פיתוח: הרווח הנקי ירד ב-Q3 ב-42% ל-23.5 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף לכך, קיים עודף נכסים על התחייבויות אצל אותן חברות, ולכן תיאורטית הן יכולות לשלם את התחייבויותיהן, אך לא בהכרח יכולות לממש בפועל כמות גדולה של נכסים תוך זמן קצר בכדי לעמוד בתשלומי האג"ח, ולכן עלולות להיכנס לתהליך של הסדר חוב תוך כדי סחרור מתעצם במחירי האג"ח שלהן.
במצב של חוסר וודאות זה ובתשואות הנוכחיות של האג"חים, המסחר מתנהל על סמך החדשות הצפויות לגבי החברות, לטובה או לרעה, למשל הצהרות או פעילות של בעלי החברה לגבי מחוייבותם להחזר החוב, ידיעות בתקשורת על מימושי נכסים אפשריים וקבלת מסגרות אשראי.
עוצמת התנודתיות בשווקים אף התגברה בשל גורמים "טכניים" לכאורה, והשפעתן רבה על המסחר. ניתן להדגים זאת על פי ההתנהלות במקרה מירלנד. ההחלטה של החברה לדחות את תשלומי האג"ח נובעת מבקשת הגופים המחזיקים בסדרות האג"ח הארוכות של מירלנד לנאמן האג"ח לדחות את התשלומים הקרובים לסדרות הקצרות, מחשש להעדפת נושים. זאת למרות שבקופת המזומנים של מירלנד היו מקורות לביצוע התשלומים בסוף השנה.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות...
ניתן להניח שאילולא היו לחברה תשלומים לסוף דצמבר, לא הייתה מתקבלת פנייה מבעלי האג"ח וזו לא הייתה נכנסת להסדר. לשם הדוגמא, ייתכן כי חברה דומה במצב עסקי קשה לא פחות ממירלנד, לא היתה שוקלת כלל הסדר חוב במצב של היעדר תשלומים קרובים מצידה - זהו מצב אבסורדי למדי, בו ההחלטה אם מתחיל תהליך של הסדר חוב או לא, מתקבלת על סמך בסיס "טכני" של האם קיים תשלום קרוב או לא.
במצב זה, הסחרור במחירי אגרות החוב מתעצם עם עצירת תשלומים, שמביאה מיידית להסדר חוב. היא מחייבת את חברת הדירוג להורדת דירוג, וגורמת לכך שאותן אגרות החוב יצאו באופן אוטומטי מהמדדים. עקב כך, תעודות סל מחוייבות למכור אותן, כמו גם חלק מקרנות הנאמנות המחוייבות להשקיע רק בדירוג השקעה מסויים. הליך זה רק מחריף את עוצמת הירידות והתנודתיות בשוק, עוד בטרם הורדת הדירוג הצפויה.
להערכתי, ההליך שקרה במירלנד מדגים את הבעייתיות ומעורר חששות לקראת העתיד לבוא גם בחברות אחרות הנמצאות בקשיים. לחברות לא מעטות בשוק, הנסחרות בשוק הקונצרני בארץ, יש מספר רב של סדרות ובהתאם מספר רב של פדיונות קרן וריבית בכל שנה. במצב זה גדלה באופן משמעותי ההסתברות שבכל רגע נתון יש תשלום קרן לשלם "בזמן הקרוב" עבור חברות הנמצאות בבעיה תזרימית - דבר זה מקל על מחזיקי אג"ח, במכוון או בתום לב, להטיל לפיתחה של החברה השרוייה בערפל את ההחלטה על עצירת התשלומים ומקל עליה לעצור כדור שלג שעלול להסתיים במהרה בהסדר חוב. על פי מקרה מירלנד, מתברר שזה עלול להתרחש אפילו במקרה שהחברה צריכה "פסק זמן" בכדי להבין את מצבה העיסקי.
להערכתי ראוי לבחון האם ניתן לצמצם את השכיחות של תהליכים שכאלו בעתיד, במידה ובשוק האג"ח הקונצרני המקומי יהיה מקובל להנפיק אג"ח עם החזר הקרן בתשלום אחד בלבד בסוף התקופה (בדומה לשוק האמריקני). כמובן ששינוי מהותי שכזה, אם יתרחש, צפוי להיות מדורג ולאורך זמן רב. בינתיים, עד לשינוי מצב הדברים כפי שהוא כיום, אנו כנראה נמשיך ונראה תנודתיות רבה במסחר אגרות החוב האמורות.
- 5.פעיל בשוק ההון 15/01/2015 06:57הגב לתגובה זוהוא העלה כמה דברים על הבעייתיות של השוק הקונצרני מתוך הדיבור בשוק שלא קראתי בשום מקום אחר כל הכבוד
- 4.יואב 13/01/2015 21:01הגב לתגובה זומה זה הבדיחה הזו ???
- 3.אזרח 13/01/2015 19:27הגב לתגובה זוסבלנות לצד קריאת מפה - זה שם המשחק בשוק ההון.
- 2.טיפשות גמורה ובלבלת מעלפת (ל"ת)ניר 13/01/2015 08:00הגב לתגובה זו
- 1.סורוס 12/01/2015 20:38הגב לתגובה זולא יאומן,מה אתה רוצה להגיד? שהמסחר האגח תנודתי? שהאגח מסוכן?את זה כולם יודעים.שום אמירה,רק ברברת.שחברות ינפיקו בלי לשלם קרן בדרך?אתה רציני?מי יסכים להלוות להן? אולי רק דביל כמוך.אני מתקשה להאמין שאתה עוסק בשוק ההון.זו פשוט בושה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
