חברת ניקיון חויבה בתשלום זכויות לעובדת, שעבדה באותו מקום עבודה תחת 7 מעסיקים שונים, גם עבור תקופות עבודתה אצל מעסיקים קודמים

סע 20660-09-12 ולנטינה ז'קובסקי נ' ש.מ.ע. אלמוג בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ניתן ביום 9.12.13. תקציר פסק הדין מאת עו"ד דנה להב

העובדות

-------------

ולנטינה ז'קובסקי (להלן: "העובדת")עבדה כעובדת ניקיון במכון כושר אצל ש.מ.ע. אלמוג בע"מ (להלן: "המעבידה"),מינואר 2012 ועד לסיום עבודתה ביולי 2012.

העובדת טענה, כי הועסקה ברציפות באותה עבודה במכוןה כושר, תחת שבעה מעסיקים שונים, החל מחודש נובמבר 2008 ותבעה תשלום שעות נוספות,הפרשות לפנסיה והחזר ניכויים שנוכו משכרה לפנסיה ודמי חגים. העובדת הסתמכה בתביעתהעל הוראת סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנתהשכר"), לפיו חבה המעבידה, כמעסיק אחרון, בתשלום מלוא זכויותיה בגין עבודתהאצל חברות קודמות באותו מקום. לפיכך, מבקשת העובדת כי המעבידה תשא בתשלום הזכויותבגין כל תקופת עבודתה, מחודש נובמבר 2008.

המעבידה טענה להיעדר יריבות בינה לבין העובדתקודם לחודש ינואר 2012, וציינה, כי הוקמה רק בשנת 2010, ומעולם לא קיבלה על עצמההתחייבויות של מעסיקים קודמים וכי הבהירה את הדבר לעובדת עם קליטתה לעבודה אצלה.עוד טענה, כי הוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר אינן רלוונטיות, באשר אין המדוברבמפעל ש"עובר מיד ליד", אלא במכון כושר אשר הפסיק את התקשרותו עם חברתניקיון מסוימת, והחל התקשרות עם אחרת. המעבידה טענה כי בגין תקופת העבודה אצלה בוצעולעובדת הפקדות לפנסיה, ושולמו לה דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה וגמול שעות נוספות.

פסק הדין

--------------

בפסיקה נקבע, כי הוראות סעיף 30(א) לחוק הגנתהשכר באות להגן על עובדים, כך שלא תקופח המשכיות זכויות הביטוח שלהם ע"יחילופי מעבידים, במפעל בו הם מועסקים. הוראה זו באה להבטיח לעובד רצף של זכויותהקשורות לא רק למעביד, אלא גם למקום העבודה. יש לראות את "המפעל", את"מקום העבודה", לא רק כנשוא של "בעלות", אלא גם כנשוא של"זכויות", כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו"מפעל". מטרתו של הסעיף הינה להבטיח את זכויותיו של העובד, אם התחלפומעסיקיו, ולמנוע מצב של חילופי מעבידים, שיותיר את העובד כעומד בפני שוקת שבורה.לא נדרש כי יתקיים "מפעל" במובן המסורתי, אלא ההתייחסות הינה למקוםעבודה אחד בפועל, ולחילופי מעבידים במסגרתו.

ביה"ד קבע, כי ניתן לראות במעבידה מפעללכל דבר ועניין, המספק שירותי ניקיון. על אחת כמה וכמה מתחזקת המסקנה, לאורהעובדה, שהעובדת הועברה "מיד ליד" בין חברות שונות, בעלות שמות דומיםבחלקן, ואשר חלקן שוכנות בכתובת זהה. לאור עדותה של המעבידה, ספק רב אם הייתהמודעת לחילופי החברות המעסיקות. לפיכך, מתקיים הרציונל העומד בבסיס הוראת החוק. עלהמעבידה היה לבדוק, בעת קליטת העובדת, האם זכויותיה שולמו לה ע"י המעסיקהקודם. משלא עשתה כן, יש יסוד לתביעה לחיוב המעבידה בתשלום זכויות העובדת בגיןתקופת ההעסקה הקודמת באותו מקום עבודה. העובדה שהמעבידה הוקמה רק בשנת 2010 אינהרלוונטית כלל לשאלת חיוביה בהתאם לסעיף 30 לחוק הגנת השכר. זאת, שכן אין חולק, כיהעובדת הועסקה אצל מעסיקים אחרים בתחילת העסקתה, באותו מקום עבודה, ותביעתה מבוססתעל האחריות הקבועה בחוק על מעסיק חדש, בגין תקופת עבודה קודמת.

המעבידה טענה, כי מנהל מטעמה פנה אל העובדתבסמוך לסיום העסקתה, והודיע לה בכתב ובעל פה כי המעבידה מוכנה להעסיק אותה, אולםאינה נוטלת על עצמה התחייבויות של מעסיקים קודמים. המעבידה לא הציגה כל הודעהכאמור בכתב או הודעה שפורסמה בעיתונות, כדרישת סעיף 30 לחוק הגנת השכר. בנסיבותאלה, המעבידה לא מילאה אחר הדרישות שהיה בהן כדי לפטור אותה מלשאת בהתחייבויותמעסיקים קודמים, בהתאם לחוק הגנת השכר.

העובדת תבעה פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בסך11,038 ש"ח. כמו כן טענה, כי במהלך השנים נוכה משכרה סך של 6,937 ש"חעבור קרן הפנסיה, אולם סכום זה לא הועבר בפועל לטובת ביטוח פנסיוני והיא תובעתהחזר הסכום. עיון בתלושי השכר של העובדת מעלה, כי אכן נוכו משכרה ניכויים בגין"ביטוח פנסיה". אחריות המעסיק לתשלומים לקופת גמל, בגין תקופות עבודהאצל מעסיק קודם, נקבעה מפורשות בחוק הגנת השכר, בצד האחריות לתשלום שכר עבודה.לפיכך, מוטלת על המעבידה האחריות לתשלום פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בגין כל תקופתהעבודה, ככל שלא הופרשו בפועל. כמו כן, זכאית העובדת להשבת ניכויים שנוכו משכרהשלא כדין עבור קרן פנסיה.

עוד תבעה העובדת דמי חגים בגין 17 ימי חגבתקופת עבודתה וכן תמורה עבור עבודה בשעות נוספות. תמורה בגין עבודה בשעות נוספותהינה שכר עבודה לכל דבר ועניין. בהתאם לסעיף 1 לחוק הגנת השכר, המונח "שכרעבודה" כולל גם תשלומים בעד חגים. משכך, נכללים שני רכיבים אלה בגדר אחריותהשל המעבידה, בהתאם לסעיף 30 לחוק הגנת השכר. ביה"ד דחה את התביעה לתשלום דמיהחגים, שכן העובדת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת טענותיה בנושא. אשר לתביעתהתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, העובדת פירטה את השעות הנוספות שעבדה בכל חודש,ואף הגישה דיווחי נוכחות בכתב יד המתייחסים לתקופת העבודה, על גבי טופס זהה, הנושאאת הכותרת "אלמוג". המעבידה לא הציגה דיווחי נוכחות אחרים של העובדת אונתונים סותרים בדבר נוכחותה בעבודה, על אף הנטל המוטל עליה בהקשר זה כמעביד, בהתאםלהוראת סעיף 26ב לחוק הגנת השכר.

ביה"ד קיבל את התביעה באופן חלקי ופסקלעובדת פיצוי בגין אי הפקדות לפנסיה, השבת הניכויים שבוצעו משכר העובדת לקרןהפנסיה ולא הועברו לקרן ותמורה בגין שעות נוספות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".