התמ"ג של גוש האירו צמח ברבעון החולף ב-0.2%; הירידות באירופה מחריפות

התוצר מקומי גולמי של גוש האירו צמח ב-0.2% ברבעון החולף, בהשוואה לרבעון השני השנה. ברבעון הקודם כלכלת צרפת התכווצה ב-0.1%. הדאקס יורד 2%, הקאק משיל 1.8%

אחרי ששתי הכלכלות החזקות ביבשת דיווחו הבוקר על נתון טוב בגזרת התוצר המקומי הגולמי. מגיע עתה הנתון של כל גוש האירו המאגד את 17 הכלכלות החברות בו המצביע כי התוצר המקומי גולמי צמח ברבעון השלישי ב-0.2%, בהשוואה לרבעון השני. כך מדווחת הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה של הגוש. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד התמ"ג צמח ב-1.4%, בהתאם לציפיות המוקדמות.

השווקים באירופה מגיבים בעצבנות לשרשרת הנתונים שפורסמו עד כה היום: מדד הפוטסי בבריטניה יורד 1%, מדד הדאקס בגרמניה משיל 2% מערכו ומדד הקאק בצרפת מאבד 1.86%

בשעה זו גם בבריטניה מתפרסמים נתנו מקארו המצביעים כי האינפלציה בממלכה המאוחדת מורידה ראש: מדד המחירים לצרכן (CPI) ירד ל-5% מרמה של 5.2% בספטמבר. נתון זה ממשיך לתמוך בכך בתחזית של הבנק המרכזי באנגליה כי האינפלציה הגיע לשיא והיא צפויה לרדת בחדות בשנה הבאה.

נציין כי מדד המחירים היה נמוך מהערכות המוקדמות שציפו כי הוא ירד רק עד רמה של 5.1%. עם זאת הנתון נותר עדיין גבוה בהרבה מיעד האינפלציה של בריטניה שהינה 2% בלבד.

כמו כן, התוצר המקומי הגולמי בכלכלה הגדולה באירופה, גרמניה, בניכוי השפעות עונתיות, עלה 0.5% לעומת הרבעון השני, כך לפי משרד הסטטיסטיקה הפדרלי בוויסבאדן. צרפת דיווחה על עלייה של 0.4% בתמ"ג ברבעון השלישי בהשוואה לרבעון הקודם, כך נמסר מסוכנות הסטטיסטיקה הצרפתית INSEE.

הנתון בגרמניה הוא בהתאם לתחזית החציונית של סקר בלומברג המונה 40 כלכלנים. לעומת השנה הקודמת, גדל התמ"ג ב-2.5% אחוזים. הרבעון, בלט לחיוב הנתון החזק בסעיף ההוצאות של צרכנים וחברות.

ברבעון השני של השנה נרשמה התכווצות בכלכלה של 0.1% בצרפת ולכן מדובר בתפנית במגמת הכלכלה. הוצאות משקי הבית עלו 0.3% ברבעון מירידה של 0.8% בתקופה שבין החודשים אפריל עד יוני. הביקוש הבייתי הכולל עלה 0.3% מנפילה של 0.3%, אמרו ב-INSEE. ייצור הסחורות והשירותים עלה 0.4% מירידה של 0.1% ברבעון השני.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האירו וכל אירופה בבעיה הכל לפניי קריסה לברוח (ל"ת)
    הסנדק 15/11/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אופטימי 15/11/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
    יופי התמג בעליה גוש האירו מיתחזק = עליות בארהב
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.