דעה

עד כמה השופטים בעצם מושפעים מהתקשורת?

על רקע פרשיות קצב וגזר הדין של רוצחי אריק קרפ, היועץ האסטרטגי רוני רימון טוען כי ישנם שופטים שמודים בהשפעת התקשורת, ויש כאלה שיודו בעתיד
רוני רימון | (4)

התקשורת הישראלית משפיעה לא רק על מחירי הקוטג', אלא גם על מספר שנות המאסר שייגזרו על הנאשם ועל הרשעתו. התקשורת משפיעה על בתי המשפט וחורצת גורלות. והשופטים? אלה מתחלקים לשניים: כאלה שמודים בזה, וכאלה שיודו בזה, אף על פי שרובם מנסים לשדר אחרת.

ניקח למשל את המקרה של עמרי שרון. כזכור, בפריימריס של שנת 2000 בליכוד, מועמד לראשות המפלגה היה רשאי על פי חוק מימון מפלגות להוציא על קמפיין סכום מגוחך של 826 אלף שקלים. עמרי שרון הודה בעבירה על החוק. הוא היה היחיד שהועמד לדין בגין עבירה על חוק מימון מפלגות מאז ומעולם. למרות שמשפטו צריך היה להסתיים בעונש על תנאי, הוא נשלח, בלחץ העיתונות, ל-9 חודשי מאסר, שהופחתו אחר-כך ל-7 חודשים. כמי שייעץ לעמרי שרון, יחד עם אמיר דן, אני יכול להעיד כי ניסינו כמיטב יכולתנו לשכנע את עמרי שיתיר לנו לפעול בתקשורת, להסביר שאי אפשר לנהל קמפיינים בסכום המגוחך שהמחוקק קבע, אך הוא סירב.

עמרי שרון שתק בתקשורת לאורך כל הדרך. היינו מצפים כי האלם שגזר על עצמו - יועיל לשרון, אך התוצאה הייתה הפוכה - השופטת עדנה בקנשטיין כתבה בפסק דינה: "רבות נטען על ידי הסנגורים ועדי ההגנה לעונש באשר לדימוי שיצרה התקשורת לנאשם. הניחו לתקשורת".

המקרה של חיים רמון הוא מעניין במיוחד. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה אי פעם בה הנאשם ניצח את הפרקליטות והמשטרה בתקשורת. הניצחון הזה היה בעוכריו של רמון, וזכה להתייחסות בפסק הדין. וכך כתבו השופטים: "לא נוכל לסיים משפט זה בלי התייחסות לתקשורת. תחושתנו הייתה שנעשים ניסיונות, לעתים על ידי מסרים מוסווים, לעתים בבוטות, להטות משפט. ליבנו היה גס בנאמר. לנו השופטים אין אלא את צו מצפוננו, והוא הוא בלבד שמנחה אותנו".

אני תוהה מדוע כשהפרקליטות והתקשורת מנצחות בתקשורת ומשמיצות את הנאשם - אנו לא שומעים מילת ביקורת על כך מבתי המשפט. אבל כאשר הנאשם נלחם על הגנתו - הוא זוכה לגינוי מקיר לקיר.

גם פרשיית עו"ד דורי קלגסבלד שסוקרה בהרחבה בתקשורת, זכתה להתייחסות שיפוטית. בדברי ההסבר להפחתת העונש בערעור, כתבה השופטת המחוזית יהודית שבח כי בית משפט השלום הושפע כנראה מעוצמת התקשורת, ולכן הכביד עליו בעונש: "גם אין לדעת אם בית משפט השלום אכן הושפע בתת מודע ממתקפת הפרסומים שקראו להחמרה בענישה... די בחשש לקיומה של השפעה שכזו, על מנת להביא להתערבותה של ערכאת הערעור... לו הייתה דעתי נשמעת, תקופת המאסר לריצוי בפועל תופחת ל-10 חודשים". כלומר, יש כאן הודיה ששופטים הם כאחד האדם, ומושפעים מתקשורת.

במשפטו של משה קצב, למרות ההשפעה הידועה של התקשורת על בתי המשפט, דחו השופטים את טיעוני פרקליטיו להגנה מין הצדק. כזכור, הפרקליטים טענו שההתקפות התקשורתיות על קצב היו בכמות שפגעו בזכותו למשפט צדק. השופטים דחו את הטענה בנימוק שקצב עצמו עשה שימוש בתקשורת, ולכן אין לו על מה להלין. לשון אחר, השופטים המכובדים, שיודעים (!) שהתקשורת משפיעה על תוצאות משפטים - ציפו שקצב ישב ללא מעש - ייתן לצונאמי התקשורתי לשטוף אותו ולא לעשות דבר?!

גם כאן, צדיקה אחת בסדום, השופטת יהודית שבח, כתבה: "כל נאשם זכאי להגיע לבית המשפט כשהוא נהנה מחזקת החפות... בית המשפט זקוק לאמון הציבור, ואמון זה נפגע קשות כשהמשפט מתנהל בצל הפגנות נגד הנאשם. משפט השדה שנערך לנאשם על ידי הציבור הינו גם תוצאה ישירה של משפט מהיר שנערך לנאשם על ידי התקשורת... ובו הוכרע דינו זמן רב לפני שבית המשפט עשה זאת, הכל בסיוע מסיבי וחסר תקדים של הדלפות מגמתיות, שאיש לא נתן עליהן את הדין".

כן, כולם יודעים שבתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה מושפעים מהתקשורת, ואף מזינים אותה. את המחיר משלם האזרח, שהצדק היחיד שהוא מכיר הוא רק כוכב בשמיים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לכן-זה לא תמיד גרוע 24/07/2011 09:43
    הגב לתגובה זו
    שהשופטים פוסקים "עם התקשורת". למשל- במקרה רוני רון, התקשורת היתה נגדו וגם השופטים- אז האם זה אומר שהוא חף מפשע? וגם בהרבה מקרים נוספים כך שברור שמי שכותב נגד התופעה הזו- רוצה פשוט להתנגח בשופטים, ולרוב זה מתבצע על רקע פסיקתם נגד עברייני מין כלומר- לאותו מתנגח יש משום מה אנטרס לזכות עברייני מין וזה מה שצריך להדאיג הרבה יותר
  • 2.
    אבי 22/07/2011 06:24
    הגב לתגובה זו
    מה השאלה ? די לשמוע ולקרוא שוב את השופט חשין.את דבריו של שי ניצן כי כולם פוחדים להישפט ע"י התקשורת ונכבדים רבים אחרים
  • 1.
    ss 20/07/2011 04:16
    הגב לתגובה זו
    en kmo roni
  • ירושלמית 21/07/2011 22:14
    הגב לתגובה זו
    כולנו בני אדם והיכולת של התקשורת להשפיע עלינו הינה במודע וגם בצורה בלתי מודעת. כתבה מצוינת
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.