עד כמה השופטים בעצם מושפעים מהתקשורת?
התקשורת הישראלית משפיעה לא רק על מחירי הקוטג', אלא גם על מספר שנות המאסר שייגזרו על הנאשם ועל הרשעתו. התקשורת משפיעה על בתי המשפט וחורצת גורלות. והשופטים? אלה מתחלקים לשניים: כאלה שמודים בזה, וכאלה שיודו בזה, אף על פי שרובם מנסים לשדר אחרת.
ניקח למשל את המקרה של עמרי שרון. כזכור, בפריימריס של שנת 2000 בליכוד, מועמד לראשות המפלגה היה רשאי על פי חוק מימון מפלגות להוציא על קמפיין סכום מגוחך של 826 אלף שקלים. עמרי שרון הודה בעבירה על החוק. הוא היה היחיד שהועמד לדין בגין עבירה על חוק מימון מפלגות מאז ומעולם. למרות שמשפטו צריך היה להסתיים בעונש על תנאי, הוא נשלח, בלחץ העיתונות, ל-9 חודשי מאסר, שהופחתו אחר-כך ל-7 חודשים. כמי שייעץ לעמרי שרון, יחד עם אמיר דן, אני יכול להעיד כי ניסינו כמיטב יכולתנו לשכנע את עמרי שיתיר לנו לפעול בתקשורת, להסביר שאי אפשר לנהל קמפיינים בסכום המגוחך שהמחוקק קבע, אך הוא סירב.
עמרי שרון שתק בתקשורת לאורך כל הדרך. היינו מצפים כי האלם שגזר על עצמו - יועיל לשרון, אך התוצאה הייתה הפוכה - השופטת עדנה בקנשטיין כתבה בפסק דינה: "רבות נטען על ידי הסנגורים ועדי ההגנה לעונש באשר לדימוי שיצרה התקשורת לנאשם. הניחו לתקשורת".
המקרה של חיים רמון הוא מעניין במיוחד. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה אי פעם בה הנאשם ניצח את הפרקליטות והמשטרה בתקשורת. הניצחון הזה היה בעוכריו של רמון, וזכה להתייחסות בפסק הדין. וכך כתבו השופטים: "לא נוכל לסיים משפט זה בלי התייחסות לתקשורת. תחושתנו הייתה שנעשים ניסיונות, לעתים על ידי מסרים מוסווים, לעתים בבוטות, להטות משפט. ליבנו היה גס בנאמר. לנו השופטים אין אלא את צו מצפוננו, והוא הוא בלבד שמנחה אותנו".
אני תוהה מדוע כשהפרקליטות והתקשורת מנצחות בתקשורת ומשמיצות את הנאשם - אנו לא שומעים מילת ביקורת על כך מבתי המשפט. אבל כאשר הנאשם נלחם על הגנתו - הוא זוכה לגינוי מקיר לקיר.
גם פרשיית עו"ד דורי קלגסבלד שסוקרה בהרחבה בתקשורת, זכתה להתייחסות שיפוטית. בדברי ההסבר להפחתת העונש בערעור, כתבה השופטת המחוזית יהודית שבח כי בית משפט השלום הושפע כנראה מעוצמת התקשורת, ולכן הכביד עליו בעונש: "גם אין לדעת אם בית משפט השלום אכן הושפע בתת מודע ממתקפת הפרסומים שקראו להחמרה בענישה... די בחשש לקיומה של השפעה שכזו, על מנת להביא להתערבותה של ערכאת הערעור... לו הייתה דעתי נשמעת, תקופת המאסר לריצוי בפועל תופחת ל-10 חודשים". כלומר, יש כאן הודיה ששופטים הם כאחד האדם, ומושפעים מתקשורת.
במשפטו של משה קצב, למרות ההשפעה הידועה של התקשורת על בתי המשפט, דחו השופטים את טיעוני פרקליטיו להגנה מין הצדק. כזכור, הפרקליטים טענו שההתקפות התקשורתיות על קצב היו בכמות שפגעו בזכותו למשפט צדק. השופטים דחו את הטענה בנימוק שקצב עצמו עשה שימוש בתקשורת, ולכן אין לו על מה להלין. לשון אחר, השופטים המכובדים, שיודעים (!) שהתקשורת משפיעה על תוצאות משפטים - ציפו שקצב ישב ללא מעש - ייתן לצונאמי התקשורתי לשטוף אותו ולא לעשות דבר?!
גם כאן, צדיקה אחת בסדום, השופטת יהודית שבח, כתבה: "כל נאשם זכאי להגיע לבית המשפט כשהוא נהנה מחזקת החפות... בית המשפט זקוק לאמון הציבור, ואמון זה נפגע קשות כשהמשפט מתנהל בצל הפגנות נגד הנאשם. משפט השדה שנערך לנאשם על ידי הציבור הינו גם תוצאה ישירה של משפט מהיר שנערך לנאשם על ידי התקשורת... ובו הוכרע דינו זמן רב לפני שבית המשפט עשה זאת, הכל בסיוע מסיבי וחסר תקדים של הדלפות מגמתיות, שאיש לא נתן עליהן את הדין".
כן, כולם יודעים שבתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה מושפעים מהתקשורת, ואף מזינים אותה. את המחיר משלם האזרח, שהצדק היחיד שהוא מכיר הוא רק כוכב בשמיים.
- 3.לכן-זה לא תמיד גרוע 24/07/2011 09:43הגב לתגובה זושהשופטים פוסקים "עם התקשורת". למשל- במקרה רוני רון, התקשורת היתה נגדו וגם השופטים- אז האם זה אומר שהוא חף מפשע? וגם בהרבה מקרים נוספים כך שברור שמי שכותב נגד התופעה הזו- רוצה פשוט להתנגח בשופטים, ולרוב זה מתבצע על רקע פסיקתם נגד עברייני מין כלומר- לאותו מתנגח יש משום מה אנטרס לזכות עברייני מין וזה מה שצריך להדאיג הרבה יותר
- 2.אבי 22/07/2011 06:24הגב לתגובה זומה השאלה ? די לשמוע ולקרוא שוב את השופט חשין.את דבריו של שי ניצן כי כולם פוחדים להישפט ע"י התקשורת ונכבדים רבים אחרים
- 1.ss 20/07/2011 04:16הגב לתגובה זוen kmo roni
- ירושלמית 21/07/2011 22:14הגב לתגובה זוכולנו בני אדם והיכולת של התקשורת להשפיע עלינו הינה במודע וגם בצורה בלתי מודעת. כתבה מצוינת
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה
המשטרה בודקת קשרים בין סוכן הביטוח עזרא גבאי לחברות הביטוח, ובראשן מנורה מבטחים והראל; במנורה מדגישים כי מדובר באנשי מקצוע ומצהירים על שיתוף פעולה מלא עם החוקרים
החקירה המשטרתית בפרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה גם לצמרת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. שלושה מבכירי מנורה מבטחים מנורה מב החז -1.03% נחקרו באזהרה, אחרי שחוקרי יאח"ה הגיעו למשרדי החברה וביקשו מסמכים במסגרת תיק החקירה
המכונה "יד לוחצת יד". במשטרה מגדירים את החשדות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית, והבדיקה נוגעת, בין היתר, לקשרים עם סוכן הביטוח עזרא גבאי, שנמצא בלב הפרשה.
שלושת הבכירים שנחקרו הם ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, יהודה
בן אסייג, לשעבר מנכ"ל מנורה ביטוח וכיום יו"ר החברה, ואורית קרמר, סמנכ"לית תחום הבריאות במנורה ביטוח. החקירה בוצעה באזהרה, והמשטרה אינה מפרטת בשלב זה את חלקם המדויק של השלושה בפרשה או את היקף המעורבות הנבדקת בעניינם.
במנורה מבטחים מסרו בתגובה
כי מדובר באנשי מקצוע מוערכים, "כאמור, שלושת בכירי החברה התבקשו על ידי המשטרה להגיע לחקירה וכך כמובן עשו. השלושה הם אנשי מקצוע מוערכים בעלי ניסיון רב של עשרות שנים ומוניטין מצוין. מנורה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה כנדרש ויספקו כל מידע שיתבקש, כפי שנעשה עד כה".
על פי הערכות, החקירה מתמקדת בין היתר בפעילותו של סוכן הביטוח עזרא גבאי, שעבד בהיקפים משמעותיים עם מנורה מבטחים ועם חברת הראל. לפי החשד, גבאי ניצל קשרים עם ראשי ועדי עובדים בהסתדרות כדי לקדם מינויים של מקורבים כדירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות.
בתמורה, כך על פי החשד, הופנו עובדים לאותה סוכנות ביטוח שבבעלותו.
- "מי שחושב ש-2025 הייתה שנה קלה לתשואות - טועה; זו הייתה שנה מבלבלת"
- מנורה: תשואה על ההון של 31.6%; הרווח הנקי טיפס בכ-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה כי גבאי עשה, לכאורה, שימוש בקשריו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשפיע על מינויים בחברות שונות. בתמורה, על פי החשד, התקבלו כספים וטובות הנאה נוספות. בר־דוד נעצר
במסגרת הפרשה והורחק מתפקידו.
