קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? הבדל של כמעט 200 אלף ש'
אחת השאלות המטרידות כל מי שעוסק בתחום הפנסיוני היא השאלה איזה מוצר פנסיוני עדיף, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? התומכים בביטוח המנהלים מציינים כי למרות העובדה שדמי הניהול בביטוח המנהלים גבוהים יותר נהנה המוצר מ"מקדם קיצבה מובטח" מפני שינויים בתוחלת החיים והבטחה זו שווה לכם החוסכים כסף, ואילו התומכים בקרן הפנסיה מציינים את דמי הניהול הנמוכים ועלות הביטוח הנמוכה.
אכן הבטחת מקדם הקיצבה שווה כסף ועולה לך הלקוח, אבל כמה זה עולה והאם זה שווה?
ניקח גבר בן 35 אשר שכרו הוא 10,000 שקל ונשווה את שתי אפשרויות החסכון:
בביטוח המנהלים ניקח דמי ניהול מהפרמיה השוטפת של 7% ודמי ניהול מהכסף הצבור של 1.25% (הנחה בדמי הניהול על הכסף הצבור) בקרן הפנסיה ניקח דמי ניהול של 6% מהפרמיה השוטפת ו-0.5% מהכסף הצבור (ללא הנחות). כלומר עלות המקדם עומדת בינתיים על 0.75% הפרש בדמי ניהול מהצבירה ו-1% בדמי ניהול מהפרמיה השוטפת.
לצורך הפחתה למינימום של היתרון בעלות הביטוח הנמוכה של קרן הפנסיה נבחר מסלול מוטה זיקנה שם גובה הביטוח (נכות ושארים) נמוך ובהתאם לכך בכדי להשוות בין המוצרים נקנה גם סכום ביטוח למקרה פטירה ונכות בביטוח המנהלים.
לאילו תוצאות הגענו?
סה"כ החסכון הצפוי לגיל 65 בקרן הפנסיה יגיע לכ-1,075,000 שקלים ובביטוח המנהלים לכ- 887,000 שקלים. כלומר עלות הבטחת מקדם הקיצבה מסתכמת בהפרש של כ-188,000 שקלים או כ-19% הפרש לטובת קרן הפנסיה.
ועכשיו נבדוק את מקדמי הקיצבה הקיימים היום:
חשוב להבין שמקדם הקיצבה המוצג היום בקרן הפנסיה (שאינו מובטח כאמור) טוב יותר ממקדם הקיצבה הקיים בביטוח המנהלים. מקדם הקיצבה בקרן הפנסיה לפרישה בגיל 65 עם הבטחה של מינימום 240 קיצבאות וללא קיצבת שארי פנסיונר עומד על: 193.53. המקדם לגבי אותם נתונים בפוליסת ביטוח המנהלים (המובטח) עומד על 206.91. כלומר שינוי של כ-7% במקדם הפנסיה או יותר יגרום לכך שמקדם הקיצבה בביטוח המנהלים יהיה טוב יותר, לכאורה הפרש זניח.
אבל אם לוקחים גם את ההפרש הצפוי בתחזית הצבירה מקדם הפנסיה צריך לעמוד על 250.7 או שינוי של כ-29% בכדי שהקיצבאות משני המקורות יהיו שוות.
האם גם כאן מדובר על הפרש זניח?
כמובן שאיש מאיתנו אינו יכול לחזות את השינויים הצפוים בתוחלת החיים. די להזכיר כי מקדמי ביטוח המנהלים למצטרפים החל מיוני 2001 השתנו בכ-26% לעומת המצטרפים לביטוח מנהלים קודם לתאריך זה, בכדי להתאימם לתוחלת החיים החדשה.
יחודיות "הבטחת תוחלת החיים" בשוק הישראלי ואי הודאות בשוק הפנסיוני לגבי שינויים עתידים כגון ביטול ההבטחה למצטרפים חדשים, הרפורמה להקטנת דמי הניהול בביטוח המנהלים משאירים אותנו עדין בהתלבטות אותה הצגנו בתחילת הטור.
יחד עם זאת ברור שככל שדמי הניהול בין שני המכשירים יהיו דומים יותר מתחזקת ההעדפה לביטוח המנהלים ומצד שני ככל שסכומי הביטוח יהיו גבוהים יותר מתחזקת ההעדפה לקרן הפנסיה פעמים רבות שילוב של שני המכשירים ובניית התוכנית הפנסיונית בצורה נכונה תיתן פתרון סביר להפרשים בין המכשירים והגברת הודאות.
הערות:
- החישוב הינו חישוב משוערך לגבר בן 35 , שכר 10,000 ש' הפקדות 18.33% גם בביטוח המנהלים וגם בקרן הפנסיה.
- הביטוחים נרכשו מתוך ההפרשות בביטוח המנהלים.
- המסלול הינו מסלול מוטה זיקנה של אחת מקרות הפנסיה הגדולות והוא משתנה מקרן לקרן.
- התחזיות חושבו ב-4.26% גם בביטוח המנהלים וגם בקרן הפנסיה.
- 8.עודד 09/05/2011 19:34הגב לתגובה זובהכשרה ביטוח דמי ניהול מפרמיה הם 6% אבל ההבדל המהותי שדמי הניהול מצבירה הם 0.75% מצבירה וזה הבדל עצום...בטוו ארוך החסכון גדול וזה כולל גם מקדם קצבה מצויין מובטח....
- 7.רו" ח בדימוס 08/05/2011 20:48הגב לתגובה זוא. מקדם הפנסיה אינו מתנהג לינארית בהנחה של תשואה ריאלית של 4.26% מקדם של 282 משמעותו חיי נצח. ב. קרן פנסייה משלמת למעשה לפי מקדם אמיתי - עודפים שנותרים (מתשלומי פנסיה) מועברים חזרה לחוסכים הפעילים דרך מנגנון האיזון האקטוארי. ג. במידה ומקדם הפנסיה האמיתי יהיה 250 חברות הבטוח פשוט יפשטו רגל. ד. גם בקרנות פנסיה ניתן להבטיח כמות תשלומים. מסקנה: לא קים תסריט ריאלי בו לציבור מהותי כלשהו עדיף לקנות בטוח מנהלים.
- יועץ פנסיוני 10/05/2011 21:33הגב לתגובה זואחוז מסוים מדמי הניהול הנגבים מיועדים בהנחיית האוצר לרזרבות במקרה של עליה בתוחלת חיים. כל הממליצים ללכת על קרן פנסיה ולא על ביטוח מנהלים למרות יתרונותיו רק בגלל שלדעתם חברות הביטוח תפשוטנה רגל. הרי הם ממליצים פרימיטיביים המזכירים לי את הממליצים על עזיבת קרנות הפנסיה הגרעוניות לטובת קרנות חדשות ומאוזנות. לצערי אני רואה המון כאלו ולא יכול להתעלם מזה. מציעים לך עסקה טובה וכשרה ? תיקח. לא תיקח תשאר פראייר. ראה לדוגמה בעלי פוליסות מנהלים עדיף 100% הבטחת תשואה צמודה ומקדם 144/137 - הסיפור כיום דומה.
- רו" ח בדימוס 11/05/2011 08:54אם אתה יועץ פנסיוני אנא ענה על השאלות הבאות: א. מה תוחלת החיים הממוצעת אם מקדם הפנסיה הוא 250 גיל הפרישה הוא 67 והריבית הריאלית היא 4.26%? ב. כיצד מחושב האיזון האקטוארי בקרן פנסיה גדולה? ג. מה הפרש התשלומים שעל קרן הבטוח לעמוד בהם אם המקדם לחישוב הפנסיה צ" ל 250 אבל הם משלמים לפי 207?
- 6.המזדקן 08/05/2011 20:44הגב לתגובה זומה לגבי רכישת ביטוח מנהלים בסכום נמוך עד תום 7 השנים של הפחתת דמי הניהול בביטוח המנהלים לטובת עיגון מקדם הקצבה של היום ובתום התקופה אפשרות להעברת הכספים לקרן הפנסיה בהתאם לתנאים בשוק
- ירון שמיר 08/05/2011 21:35הגב לתגובה זותקנות הניוד איפשרו ניוד בין המכשירים בכפוף לתקרה ולתקנות אכן ניתן לנייד במקרה הצורך מביטוח לפנסיה
- 5.גד 08/05/2011 14:11הגב לתגובה זוביטוח מנהלים מחושב לפי 240 גימלאות. קרן הפנסיה מבטיחה תשלומים רק במקרה והמבוטח או אשתו בחיים. אם המבוטח נפטר מיד לאחר קבלת הקצבה ולא הותיר ילדים מתחת לגיל 21 40% מערך הקצבה " תתנדף" מיד. יש אלמנט של ריסק למבוטח כל זמן התוחלת. במנהלים ההבטחה ל-240 גימלאות מבטיחה קבלת התחשיב בודאות. הנתון מהותי וחייב להלקח במניין השיקולים.
- אם אתה מת, מה איכפת לך מהכסף (ל"ת)גד 27/08/2018 14:16הגב לתגובה זו
- ברוקר 08/05/2011 15:22הגב לתגובה זוויש לי פנסיה..
- ירון שמיר 08/05/2011 21:01מה שאתם מציינים נכון לקרן פנסיה ותיקה. בכל הקרנות שנפתחו בשנת 1995 ניתן לבצע הבטחה של מינימום גמלאות גם למוטבים- מאד דומה לביטוח מנהלים, כך שמי בחר במסלול הבטחה הכסף לא הלך לאיבוד.....
- 4.בני 08/05/2011 13:28הגב לתגובה זוהיה והפנסיונר פרש ולאחר שנה התאחד עם אבותיו. רעייתו תקבל מהקרן קצבת שארים.היה ומרוב צער גם היא נפטרה....מי יקבל מה אם בכלל.....
- אצל חברות הפנסיה והביטוח (ל"ת)רון 20/11/2017 04:29הגב לתגובה זו
- 3.מה השורה התחתונה? מה עדיף לדעת המחבר? (ל"ת)לא ברור 08/05/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 2.שלמה 08/05/2011 12:53הגב לתגובה זובדרך כלל מדובר בחמישה אחוז או פחות. בהנחה שכך הוא המספרים משתנים משהו,הלא כך?? וקצבת השארים? גם היא אינה שיקול??
- 1.עמית 08/05/2011 12:21הגב לתגובה זוכאשר קרן הפנסיה ' נוטלת' לעצמה את יתרת הקרן הכספית הצבורה(במקרה ואין שאירים על-פי תקנות הקרן) נוצר הבדל לעומת הצבירה בביטוח מנהלים (שניתן להעבירה ליורשים על-פי חוק). נא התייחסות בעל המאמר לסוגיה זו.
- ירון שמיר 08/05/2011 20:39הגב לתגובה זויש להבדיל בין עמית שנפטר (לפי שיוצאים לפנסיה) ופנסיונר שנפטר. לגבי עמית שנפטר ללא שארים אכן הסכום שנצבר חוזר ליורשיו בניגוד לביטוח שם משולם סכום הביטוח למוטבים. יחד עם זאת בחלק מהקרנות ניתן לבחור שארים נוספים על השארים הקלאסים (שאיר נבחר) לגבי פנסיונר ניתן היום לקבוע מסלול של מינימום הבטחת קיצבאות כך שבניגוד לעבר (בקרנות הותיקות) פנסיונר שנפטר ובחר מסלול הבטחה לא מאבד את כל הסכום שצבר.
- רחל מלכה 02/07/2012 21:46האם ישנו איזשהו תסריט שהכספים המצטברים בקרן הפנסיה הולכים לאיבוד? ואם לא , באיה אופן ניתן להבטיח שהכספים לא ילכו לאיבוד ? בשום שלב , לפני גיל 21 , מעל גיל 21? בין 18 ל-21? ואחרי גיל פרישה.?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
