קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? הבדל של כמעט 200 אלף ש'
אחת השאלות המטרידות כל מי שעוסק בתחום הפנסיוני היא השאלה איזה מוצר פנסיוני עדיף, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? התומכים בביטוח המנהלים מציינים כי למרות העובדה שדמי הניהול בביטוח המנהלים גבוהים יותר נהנה המוצר מ"מקדם קיצבה מובטח" מפני שינויים בתוחלת החיים והבטחה זו שווה לכם החוסכים כסף, ואילו התומכים בקרן הפנסיה מציינים את דמי הניהול הנמוכים ועלות הביטוח הנמוכה.
אכן הבטחת מקדם הקיצבה שווה כסף ועולה לך הלקוח, אבל כמה זה עולה והאם זה שווה?
ניקח גבר בן 35 אשר שכרו הוא 10,000 שקל ונשווה את שתי אפשרויות החסכון:
בביטוח המנהלים ניקח דמי ניהול מהפרמיה השוטפת של 7% ודמי ניהול מהכסף הצבור של 1.25% (הנחה בדמי הניהול על הכסף הצבור) בקרן הפנסיה ניקח דמי ניהול של 6% מהפרמיה השוטפת ו-0.5% מהכסף הצבור (ללא הנחות). כלומר עלות המקדם עומדת בינתיים על 0.75% הפרש בדמי ניהול מהצבירה ו-1% בדמי ניהול מהפרמיה השוטפת.
לצורך הפחתה למינימום של היתרון בעלות הביטוח הנמוכה של קרן הפנסיה נבחר מסלול מוטה זיקנה שם גובה הביטוח (נכות ושארים) נמוך ובהתאם לכך בכדי להשוות בין המוצרים נקנה גם סכום ביטוח למקרה פטירה ונכות בביטוח המנהלים.
לאילו תוצאות הגענו?
סה"כ החסכון הצפוי לגיל 65 בקרן הפנסיה יגיע לכ-1,075,000 שקלים ובביטוח המנהלים לכ- 887,000 שקלים. כלומר עלות הבטחת מקדם הקיצבה מסתכמת בהפרש של כ-188,000 שקלים או כ-19% הפרש לטובת קרן הפנסיה.
ועכשיו נבדוק את מקדמי הקיצבה הקיימים היום:
חשוב להבין שמקדם הקיצבה המוצג היום בקרן הפנסיה (שאינו מובטח כאמור) טוב יותר ממקדם הקיצבה הקיים בביטוח המנהלים. מקדם הקיצבה בקרן הפנסיה לפרישה בגיל 65 עם הבטחה של מינימום 240 קיצבאות וללא קיצבת שארי פנסיונר עומד על: 193.53. המקדם לגבי אותם נתונים בפוליסת ביטוח המנהלים (המובטח) עומד על 206.91. כלומר שינוי של כ-7% במקדם הפנסיה או יותר יגרום לכך שמקדם הקיצבה בביטוח המנהלים יהיה טוב יותר, לכאורה הפרש זניח.
אבל אם לוקחים גם את ההפרש הצפוי בתחזית הצבירה מקדם הפנסיה צריך לעמוד על 250.7 או שינוי של כ-29% בכדי שהקיצבאות משני המקורות יהיו שוות.
האם גם כאן מדובר על הפרש זניח?
כמובן שאיש מאיתנו אינו יכול לחזות את השינויים הצפוים בתוחלת החיים. די להזכיר כי מקדמי ביטוח המנהלים למצטרפים החל מיוני 2001 השתנו בכ-26% לעומת המצטרפים לביטוח מנהלים קודם לתאריך זה, בכדי להתאימם לתוחלת החיים החדשה.
יחודיות "הבטחת תוחלת החיים" בשוק הישראלי ואי הודאות בשוק הפנסיוני לגבי שינויים עתידים כגון ביטול ההבטחה למצטרפים חדשים, הרפורמה להקטנת דמי הניהול בביטוח המנהלים משאירים אותנו עדין בהתלבטות אותה הצגנו בתחילת הטור.
יחד עם זאת ברור שככל שדמי הניהול בין שני המכשירים יהיו דומים יותר מתחזקת ההעדפה לביטוח המנהלים ומצד שני ככל שסכומי הביטוח יהיו גבוהים יותר מתחזקת ההעדפה לקרן הפנסיה פעמים רבות שילוב של שני המכשירים ובניית התוכנית הפנסיונית בצורה נכונה תיתן פתרון סביר להפרשים בין המכשירים והגברת הודאות.
הערות:
- החישוב הינו חישוב משוערך לגבר בן 35 , שכר 10,000 ש' הפקדות 18.33% גם בביטוח המנהלים וגם בקרן הפנסיה.
- הביטוחים נרכשו מתוך ההפרשות בביטוח המנהלים.
- המסלול הינו מסלול מוטה זיקנה של אחת מקרות הפנסיה הגדולות והוא משתנה מקרן לקרן.
- התחזיות חושבו ב-4.26% גם בביטוח המנהלים וגם בקרן הפנסיה.
- 8.עודד 09/05/2011 19:34הגב לתגובה זובהכשרה ביטוח דמי ניהול מפרמיה הם 6% אבל ההבדל המהותי שדמי הניהול מצבירה הם 0.75% מצבירה וזה הבדל עצום...בטוו ארוך החסכון גדול וזה כולל גם מקדם קצבה מצויין מובטח....
- 7.רו" ח בדימוס 08/05/2011 20:48הגב לתגובה זוא. מקדם הפנסיה אינו מתנהג לינארית בהנחה של תשואה ריאלית של 4.26% מקדם של 282 משמעותו חיי נצח. ב. קרן פנסייה משלמת למעשה לפי מקדם אמיתי - עודפים שנותרים (מתשלומי פנסיה) מועברים חזרה לחוסכים הפעילים דרך מנגנון האיזון האקטוארי. ג. במידה ומקדם הפנסיה האמיתי יהיה 250 חברות הבטוח פשוט יפשטו רגל. ד. גם בקרנות פנסיה ניתן להבטיח כמות תשלומים. מסקנה: לא קים תסריט ריאלי בו לציבור מהותי כלשהו עדיף לקנות בטוח מנהלים.
- יועץ פנסיוני 10/05/2011 21:33הגב לתגובה זואחוז מסוים מדמי הניהול הנגבים מיועדים בהנחיית האוצר לרזרבות במקרה של עליה בתוחלת חיים. כל הממליצים ללכת על קרן פנסיה ולא על ביטוח מנהלים למרות יתרונותיו רק בגלל שלדעתם חברות הביטוח תפשוטנה רגל. הרי הם ממליצים פרימיטיביים המזכירים לי את הממליצים על עזיבת קרנות הפנסיה הגרעוניות לטובת קרנות חדשות ומאוזנות. לצערי אני רואה המון כאלו ולא יכול להתעלם מזה. מציעים לך עסקה טובה וכשרה ? תיקח. לא תיקח תשאר פראייר. ראה לדוגמה בעלי פוליסות מנהלים עדיף 100% הבטחת תשואה צמודה ומקדם 144/137 - הסיפור כיום דומה.
- רו" ח בדימוס 11/05/2011 08:54אם אתה יועץ פנסיוני אנא ענה על השאלות הבאות: א. מה תוחלת החיים הממוצעת אם מקדם הפנסיה הוא 250 גיל הפרישה הוא 67 והריבית הריאלית היא 4.26%? ב. כיצד מחושב האיזון האקטוארי בקרן פנסיה גדולה? ג. מה הפרש התשלומים שעל קרן הבטוח לעמוד בהם אם המקדם לחישוב הפנסיה צ" ל 250 אבל הם משלמים לפי 207?
- 6.המזדקן 08/05/2011 20:44הגב לתגובה זומה לגבי רכישת ביטוח מנהלים בסכום נמוך עד תום 7 השנים של הפחתת דמי הניהול בביטוח המנהלים לטובת עיגון מקדם הקצבה של היום ובתום התקופה אפשרות להעברת הכספים לקרן הפנסיה בהתאם לתנאים בשוק
- ירון שמיר 08/05/2011 21:35הגב לתגובה זותקנות הניוד איפשרו ניוד בין המכשירים בכפוף לתקרה ולתקנות אכן ניתן לנייד במקרה הצורך מביטוח לפנסיה
- 5.גד 08/05/2011 14:11הגב לתגובה זוביטוח מנהלים מחושב לפי 240 גימלאות. קרן הפנסיה מבטיחה תשלומים רק במקרה והמבוטח או אשתו בחיים. אם המבוטח נפטר מיד לאחר קבלת הקצבה ולא הותיר ילדים מתחת לגיל 21 40% מערך הקצבה " תתנדף" מיד. יש אלמנט של ריסק למבוטח כל זמן התוחלת. במנהלים ההבטחה ל-240 גימלאות מבטיחה קבלת התחשיב בודאות. הנתון מהותי וחייב להלקח במניין השיקולים.
- אם אתה מת, מה איכפת לך מהכסף (ל"ת)גד 27/08/2018 14:16הגב לתגובה זו
- ברוקר 08/05/2011 15:22הגב לתגובה זוויש לי פנסיה..
- ירון שמיר 08/05/2011 21:01מה שאתם מציינים נכון לקרן פנסיה ותיקה. בכל הקרנות שנפתחו בשנת 1995 ניתן לבצע הבטחה של מינימום גמלאות גם למוטבים- מאד דומה לביטוח מנהלים, כך שמי בחר במסלול הבטחה הכסף לא הלך לאיבוד.....
- 4.בני 08/05/2011 13:28הגב לתגובה זוהיה והפנסיונר פרש ולאחר שנה התאחד עם אבותיו. רעייתו תקבל מהקרן קצבת שארים.היה ומרוב צער גם היא נפטרה....מי יקבל מה אם בכלל.....
- אצל חברות הפנסיה והביטוח (ל"ת)רון 20/11/2017 04:29הגב לתגובה זו
- 3.מה השורה התחתונה? מה עדיף לדעת המחבר? (ל"ת)לא ברור 08/05/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 2.שלמה 08/05/2011 12:53הגב לתגובה זובדרך כלל מדובר בחמישה אחוז או פחות. בהנחה שכך הוא המספרים משתנים משהו,הלא כך?? וקצבת השארים? גם היא אינה שיקול??
- 1.עמית 08/05/2011 12:21הגב לתגובה זוכאשר קרן הפנסיה ' נוטלת' לעצמה את יתרת הקרן הכספית הצבורה(במקרה ואין שאירים על-פי תקנות הקרן) נוצר הבדל לעומת הצבירה בביטוח מנהלים (שניתן להעבירה ליורשים על-פי חוק). נא התייחסות בעל המאמר לסוגיה זו.
- ירון שמיר 08/05/2011 20:39הגב לתגובה זויש להבדיל בין עמית שנפטר (לפי שיוצאים לפנסיה) ופנסיונר שנפטר. לגבי עמית שנפטר ללא שארים אכן הסכום שנצבר חוזר ליורשיו בניגוד לביטוח שם משולם סכום הביטוח למוטבים. יחד עם זאת בחלק מהקרנות ניתן לבחור שארים נוספים על השארים הקלאסים (שאיר נבחר) לגבי פנסיונר ניתן היום לקבוע מסלול של מינימום הבטחת קיצבאות כך שבניגוד לעבר (בקרנות הותיקות) פנסיונר שנפטר ובחר מסלול הבטחה לא מאבד את כל הסכום שצבר.
- רחל מלכה 02/07/2012 21:46האם ישנו איזשהו תסריט שהכספים המצטברים בקרן הפנסיה הולכים לאיבוד? ואם לא , באיה אופן ניתן להבטיח שהכספים לא ילכו לאיבוד ? בשום שלב , לפני גיל 21 , מעל גיל 21? בין 18 ל-21? ואחרי גיל פרישה.?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
