סקר טים: וואלה מתברג שוב בשלישייה הפותחת - NRG, רשת וגלובס מזנקים
חודש פברואר באינטרנט הישראלי: וואלה שוב הצליח להדיח את יוטיוב מהמקום ה-3 בטבלת 24 האתרים המובילים בישראל, לפי סקר טים של חברת TNS/טלסקר. בפברואר נצפתה התעוררות משמעותית באתרי החדשות הישראליים ובאתרים הכלכליים. ב-NRG, רשת וגלובס נרשמו עליות מרשימות של עשרות אחוזים.
גוגל ופייסבוק לא רשמו החודש כל שינוי ושמרו על המקום ה-1 וה-2 בטבלה, בהתאמה. וואלה רשם עליה של 8% - הוא צמח מאחוז חשיפה שבועית של 62.4% במהלך ינואר ל-67.2% בחודש פברואר. וואלה נכנס ויצא מהשלישייה הפותחת במהלך השנה האחרונה. יוטיוב הודח מהמקום ה-3 ורשם ירידה של 8%. אתר החדשות ynet סגר את החמישייה הפותחת, עם ירידה קלה של 5%.
MAKO המשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלו, בעיקר בזכות העונה החדשה של האח הגדול. הוא זינק החודש ב-11%, והצליח לשבור שיא תעבורה נוסף עם 42% חשיפה. נענע10 רשם עליה קלה של 4% ועומד כעת על 29.1% - שיא בחצי השנה האחרונה. אתר הלוחות יד2 טיפס החודש ב-9% והצליח להדיח מהמקום ה-8 את אתר השוואת המחירים המתחרה זאפ, שצמח החודש ב-5% בלבד.
את העשירייה הפותחת סגר מעריב NRG שזינק במהלך פברואר ב-27%. הא עומד כעת על 22.8% חשיפה, שיא בשנה האחרונה. NRG הצליח להדיח מהמקום ה-10 את תפוז, למרות שלא רשם החודש כל ירידה בתעבורה.
לאחר מספר חודשים של ירידות קבועות, אתרי המידע b144 ודפי זהב רשמו כל אחד עליה קלה של 5%. דפי זהב דילג למקום ה-13. אתרי הספורט One וספורט5, המתגוששים ביניהם מזה חודשים, לא רשמו כל שינוי במיקומם היחסי או בתעבורה.
עם זאת, זירת האתרים הכלכליים אינה נרגעת. לאחר שהגיע בחודש ינואר לנקודת שפל בתעבורה, אתר גלובס זינק במהלך פברואר ב-36% - בעיקר בזכות השקת קמפיין שילוט חוצות ורדיו אגרסיבי. גלובס עומד כעת על 14.1% תעבורה, נקודת שיא בחצי השנה האחרונה. הוא קפץ ב-3 מקומות למקום ה-20. גם TheMarker רשם עליה של 8% בעוד שכלכליסט רשם עליה קלה של 4% בלבד ובמקום הראשון בקרב האתרים הכלכליים.
אתר רשת רשם בפברואר זינוק של 29% וכך גם אורנג', שקפצה קדימה ב-11%. 2 האתרים נמצאים כעת בנקודת שיא שנתית. רק אתר אחד רשם החודש ירידה משמעותית - MSN, שיורד ב-12%. MSN זינק בינואר בזכות שיתוף הפעולה עם אתר הבידור E, אבל הוא בפברואר הוא המשיך את מגמת ההתרסקות שלו. MSN איבד ב-3 השנים האחרונות למעלה מ-60% מהתעבורה.
נקודת מבט אחרת
בחודשים האחרונים הופנתה ביקורת רבה כנגד חברת TNS/טלסקר, בין היתר על הפער בין כלי מדידה לא תלויים כגון גוגל טרנדס ובין תוצאות הסקר. אחת הסיבות לכך, כפי שכתבנו בהרחבה, היא שסקר טים מפרסם בדרך כלל נתוני חשיפה שבועיים, בעוד שרוב כלי המדידה מציגים נתוני חשיפה יומיים.
לראשונה, חברת טלסקר בחרה לפרסם החודש את נתוני החשיפה היומיים - בנוסף לנתוני החשיפה השבועיים. מהפערים בין 2 המדידות ניתן ללמוד אילו אתרים מושכים קהל גולשים נאמן, המבקר באתר כמעט מדי יום, לעומת אתרים המושכים קהל מזדמן. כצפוי, אתרי החדשות המובילים נמצאים בראש הטבלה לפי נתוני חשיפה יומיים, בעוד שאתרים עם קהל מזדמן, כגון אתרי מידע או אתרים המסתמכים בעיקר על שיתופי פעולה או חיפושים, מדורגים נמוך יחסית בשיעורי החשיפה היומיים לעומת שיעורי החשיפה השבועיים.
אנו חילקנו את 24 האתרים למספר קבוצות, לפי שיעור היחס בין שיעור הגלישה השבועי והיומי. ככל שהיחס גבוה יותר, כל יותר מהגולשים המבקרים באתר מדי שבוע מבקרים בו מדי יום. ככל שהוא נמוך יותר, כך הגולשים הם ארעיים יותר.
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים נאמן במיוחד - אלו האתרים שרוב המשתמשים נכנסים אליהם מדי יום. היחס בין שיעור התעבורה היומי והשבועי עומד על 60% ומעלה: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet
* קהל גולשים נאמן - יחס של 40% עד 59%: יאהו, גלובס, דה-מרקר, One, ספורט 5, MSN
* קהל גולשים ארעי - יחס של 21% עד 39%: יוטיוב, מאקו, נענע10, יד2, מעריבNRG, תפוז, כלכליסט, הארץ
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים מזדמן - אלו אתרים שרוב המשתמשים מבקרים בהם בשעת הצורך, על בסיס חיפושים או קישורים. יחס הגולשים המבקרים באתר מדי יום עומד על פחות מ-20%. האתרים הם: b144, אורנג', רשת, זאפ ו-rest
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
