סקר טים: וואלה מתברג שוב בשלישייה הפותחת - NRG, רשת וגלובס מזנקים
חודש פברואר באינטרנט הישראלי: וואלה שוב הצליח להדיח את יוטיוב מהמקום ה-3 בטבלת 24 האתרים המובילים בישראל, לפי סקר טים של חברת TNS/טלסקר. בפברואר נצפתה התעוררות משמעותית באתרי החדשות הישראליים ובאתרים הכלכליים. ב-NRG, רשת וגלובס נרשמו עליות מרשימות של עשרות אחוזים.
גוגל ופייסבוק לא רשמו החודש כל שינוי ושמרו על המקום ה-1 וה-2 בטבלה, בהתאמה. וואלה רשם עליה של 8% - הוא צמח מאחוז חשיפה שבועית של 62.4% במהלך ינואר ל-67.2% בחודש פברואר. וואלה נכנס ויצא מהשלישייה הפותחת במהלך השנה האחרונה. יוטיוב הודח מהמקום ה-3 ורשם ירידה של 8%. אתר החדשות ynet סגר את החמישייה הפותחת, עם ירידה קלה של 5%.
MAKO המשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלו, בעיקר בזכות העונה החדשה של האח הגדול. הוא זינק החודש ב-11%, והצליח לשבור שיא תעבורה נוסף עם 42% חשיפה. נענע10 רשם עליה קלה של 4% ועומד כעת על 29.1% - שיא בחצי השנה האחרונה. אתר הלוחות יד2 טיפס החודש ב-9% והצליח להדיח מהמקום ה-8 את אתר השוואת המחירים המתחרה זאפ, שצמח החודש ב-5% בלבד.
את העשירייה הפותחת סגר מעריב NRG שזינק במהלך פברואר ב-27%. הא עומד כעת על 22.8% חשיפה, שיא בשנה האחרונה. NRG הצליח להדיח מהמקום ה-10 את תפוז, למרות שלא רשם החודש כל ירידה בתעבורה.
לאחר מספר חודשים של ירידות קבועות, אתרי המידע b144 ודפי זהב רשמו כל אחד עליה קלה של 5%. דפי זהב דילג למקום ה-13. אתרי הספורט One וספורט5, המתגוששים ביניהם מזה חודשים, לא רשמו כל שינוי במיקומם היחסי או בתעבורה.
עם זאת, זירת האתרים הכלכליים אינה נרגעת. לאחר שהגיע בחודש ינואר לנקודת שפל בתעבורה, אתר גלובס זינק במהלך פברואר ב-36% - בעיקר בזכות השקת קמפיין שילוט חוצות ורדיו אגרסיבי. גלובס עומד כעת על 14.1% תעבורה, נקודת שיא בחצי השנה האחרונה. הוא קפץ ב-3 מקומות למקום ה-20. גם TheMarker רשם עליה של 8% בעוד שכלכליסט רשם עליה קלה של 4% בלבד ובמקום הראשון בקרב האתרים הכלכליים.
אתר רשת רשם בפברואר זינוק של 29% וכך גם אורנג', שקפצה קדימה ב-11%. 2 האתרים נמצאים כעת בנקודת שיא שנתית. רק אתר אחד רשם החודש ירידה משמעותית - MSN, שיורד ב-12%. MSN זינק בינואר בזכות שיתוף הפעולה עם אתר הבידור E, אבל הוא בפברואר הוא המשיך את מגמת ההתרסקות שלו. MSN איבד ב-3 השנים האחרונות למעלה מ-60% מהתעבורה.
נקודת מבט אחרת
בחודשים האחרונים הופנתה ביקורת רבה כנגד חברת TNS/טלסקר, בין היתר על הפער בין כלי מדידה לא תלויים כגון גוגל טרנדס ובין תוצאות הסקר. אחת הסיבות לכך, כפי שכתבנו בהרחבה, היא שסקר טים מפרסם בדרך כלל נתוני חשיפה שבועיים, בעוד שרוב כלי המדידה מציגים נתוני חשיפה יומיים.
לראשונה, חברת טלסקר בחרה לפרסם החודש את נתוני החשיפה היומיים - בנוסף לנתוני החשיפה השבועיים. מהפערים בין 2 המדידות ניתן ללמוד אילו אתרים מושכים קהל גולשים נאמן, המבקר באתר כמעט מדי יום, לעומת אתרים המושכים קהל מזדמן. כצפוי, אתרי החדשות המובילים נמצאים בראש הטבלה לפי נתוני חשיפה יומיים, בעוד שאתרים עם קהל מזדמן, כגון אתרי מידע או אתרים המסתמכים בעיקר על שיתופי פעולה או חיפושים, מדורגים נמוך יחסית בשיעורי החשיפה היומיים לעומת שיעורי החשיפה השבועיים.
אנו חילקנו את 24 האתרים למספר קבוצות, לפי שיעור היחס בין שיעור הגלישה השבועי והיומי. ככל שהיחס גבוה יותר, כל יותר מהגולשים המבקרים באתר מדי שבוע מבקרים בו מדי יום. ככל שהוא נמוך יותר, כך הגולשים הם ארעיים יותר.
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים נאמן במיוחד - אלו האתרים שרוב המשתמשים נכנסים אליהם מדי יום. היחס בין שיעור התעבורה היומי והשבועי עומד על 60% ומעלה: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet
* קהל גולשים נאמן - יחס של 40% עד 59%: יאהו, גלובס, דה-מרקר, One, ספורט 5, MSN
* קהל גולשים ארעי - יחס של 21% עד 39%: יוטיוב, מאקו, נענע10, יד2, מעריבNRG, תפוז, כלכליסט, הארץ
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים מזדמן - אלו אתרים שרוב המשתמשים מבקרים בהם בשעת הצורך, על בסיס חיפושים או קישורים. יחס הגולשים המבקרים באתר מדי יום עומד על פחות מ-20%. האתרים הם: b144, אורנג', רשת, זאפ ו-rest
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
