סקר טים: וואלה מתברג שוב בשלישייה הפותחת - NRG, רשת וגלובס מזנקים
חודש פברואר באינטרנט הישראלי: וואלה שוב הצליח להדיח את יוטיוב מהמקום ה-3 בטבלת 24 האתרים המובילים בישראל, לפי סקר טים של חברת TNS/טלסקר. בפברואר נצפתה התעוררות משמעותית באתרי החדשות הישראליים ובאתרים הכלכליים. ב-NRG, רשת וגלובס נרשמו עליות מרשימות של עשרות אחוזים.
גוגל ופייסבוק לא רשמו החודש כל שינוי ושמרו על המקום ה-1 וה-2 בטבלה, בהתאמה. וואלה רשם עליה של 8% - הוא צמח מאחוז חשיפה שבועית של 62.4% במהלך ינואר ל-67.2% בחודש פברואר. וואלה נכנס ויצא מהשלישייה הפותחת במהלך השנה האחרונה. יוטיוב הודח מהמקום ה-3 ורשם ירידה של 8%. אתר החדשות ynet סגר את החמישייה הפותחת, עם ירידה קלה של 5%.
MAKO המשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלו, בעיקר בזכות העונה החדשה של האח הגדול. הוא זינק החודש ב-11%, והצליח לשבור שיא תעבורה נוסף עם 42% חשיפה. נענע10 רשם עליה קלה של 4% ועומד כעת על 29.1% - שיא בחצי השנה האחרונה. אתר הלוחות יד2 טיפס החודש ב-9% והצליח להדיח מהמקום ה-8 את אתר השוואת המחירים המתחרה זאפ, שצמח החודש ב-5% בלבד.
את העשירייה הפותחת סגר מעריב NRG שזינק במהלך פברואר ב-27%. הא עומד כעת על 22.8% חשיפה, שיא בשנה האחרונה. NRG הצליח להדיח מהמקום ה-10 את תפוז, למרות שלא רשם החודש כל ירידה בתעבורה.
לאחר מספר חודשים של ירידות קבועות, אתרי המידע b144 ודפי זהב רשמו כל אחד עליה קלה של 5%. דפי זהב דילג למקום ה-13. אתרי הספורט One וספורט5, המתגוששים ביניהם מזה חודשים, לא רשמו כל שינוי במיקומם היחסי או בתעבורה.
עם זאת, זירת האתרים הכלכליים אינה נרגעת. לאחר שהגיע בחודש ינואר לנקודת שפל בתעבורה, אתר גלובס זינק במהלך פברואר ב-36% - בעיקר בזכות השקת קמפיין שילוט חוצות ורדיו אגרסיבי. גלובס עומד כעת על 14.1% תעבורה, נקודת שיא בחצי השנה האחרונה. הוא קפץ ב-3 מקומות למקום ה-20. גם TheMarker רשם עליה של 8% בעוד שכלכליסט רשם עליה קלה של 4% בלבד ובמקום הראשון בקרב האתרים הכלכליים.
אתר רשת רשם בפברואר זינוק של 29% וכך גם אורנג', שקפצה קדימה ב-11%. 2 האתרים נמצאים כעת בנקודת שיא שנתית. רק אתר אחד רשם החודש ירידה משמעותית - MSN, שיורד ב-12%. MSN זינק בינואר בזכות שיתוף הפעולה עם אתר הבידור E, אבל הוא בפברואר הוא המשיך את מגמת ההתרסקות שלו. MSN איבד ב-3 השנים האחרונות למעלה מ-60% מהתעבורה.
נקודת מבט אחרת
בחודשים האחרונים הופנתה ביקורת רבה כנגד חברת TNS/טלסקר, בין היתר על הפער בין כלי מדידה לא תלויים כגון גוגל טרנדס ובין תוצאות הסקר. אחת הסיבות לכך, כפי שכתבנו בהרחבה, היא שסקר טים מפרסם בדרך כלל נתוני חשיפה שבועיים, בעוד שרוב כלי המדידה מציגים נתוני חשיפה יומיים.
לראשונה, חברת טלסקר בחרה לפרסם החודש את נתוני החשיפה היומיים - בנוסף לנתוני החשיפה השבועיים. מהפערים בין 2 המדידות ניתן ללמוד אילו אתרים מושכים קהל גולשים נאמן, המבקר באתר כמעט מדי יום, לעומת אתרים המושכים קהל מזדמן. כצפוי, אתרי החדשות המובילים נמצאים בראש הטבלה לפי נתוני חשיפה יומיים, בעוד שאתרים עם קהל מזדמן, כגון אתרי מידע או אתרים המסתמכים בעיקר על שיתופי פעולה או חיפושים, מדורגים נמוך יחסית בשיעורי החשיפה היומיים לעומת שיעורי החשיפה השבועיים.
אנו חילקנו את 24 האתרים למספר קבוצות, לפי שיעור היחס בין שיעור הגלישה השבועי והיומי. ככל שהיחס גבוה יותר, כל יותר מהגולשים המבקרים באתר מדי שבוע מבקרים בו מדי יום. ככל שהוא נמוך יותר, כך הגולשים הם ארעיים יותר.
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים נאמן במיוחד - אלו האתרים שרוב המשתמשים נכנסים אליהם מדי יום. היחס בין שיעור התעבורה היומי והשבועי עומד על 60% ומעלה: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet
* קהל גולשים נאמן - יחס של 40% עד 59%: יאהו, גלובס, דה-מרקר, One, ספורט 5, MSN
* קהל גולשים ארעי - יחס של 21% עד 39%: יוטיוב, מאקו, נענע10, יד2, מעריבNRG, תפוז, כלכליסט, הארץ
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים מזדמן - אלו אתרים שרוב המשתמשים מבקרים בהם בשעת הצורך, על בסיס חיפושים או קישורים. יחס הגולשים המבקרים באתר מדי יום עומד על פחות מ-20%. האתרים הם: b144, אורנג', רשת, זאפ ו-rest
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
