סקר טים: וואלה מתברג שוב בשלישייה הפותחת - NRG, רשת וגלובס מזנקים

MAKO, בזכות 'האח הגדול' ממשיך לצמוח. NRG קפץ ב-27%, 'רשת' ב-29%. וגם: בעקבות הביקורת נגד TNS/טלסקר, מהחודש יש גם נתוני חשיפה יומיים
הראל עילם - אתר 140 |

חודש פברואר באינטרנט הישראלי: וואלה שוב הצליח להדיח את יוטיוב מהמקום ה-3 בטבלת 24 האתרים המובילים בישראל, לפי סקר טים של חברת TNS/טלסקר. בפברואר נצפתה התעוררות משמעותית באתרי החדשות הישראליים ובאתרים הכלכליים. ב-NRG, רשת וגלובס נרשמו עליות מרשימות של עשרות אחוזים.

גוגל ופייסבוק לא רשמו החודש כל שינוי ושמרו על המקום ה-1 וה-2 בטבלה, בהתאמה. וואלה רשם עליה של 8% - הוא צמח מאחוז חשיפה שבועית של 62.4% במהלך ינואר ל-67.2% בחודש פברואר. וואלה נכנס ויצא מהשלישייה הפותחת במהלך השנה האחרונה. יוטיוב הודח מהמקום ה-3 ורשם ירידה של 8%. אתר החדשות ynet סגר את החמישייה הפותחת, עם ירידה קלה של 5%.

MAKO המשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלו, בעיקר בזכות העונה החדשה של האח הגדול. הוא זינק החודש ב-11%, והצליח לשבור שיא תעבורה נוסף עם 42% חשיפה. נענע10 רשם עליה קלה של 4% ועומד כעת על 29.1% - שיא בחצי השנה האחרונה. אתר הלוחות יד2 טיפס החודש ב-9% והצליח להדיח מהמקום ה-8 את אתר השוואת המחירים המתחרה זאפ, שצמח החודש ב-5% בלבד.

את העשירייה הפותחת סגר מעריב NRG שזינק במהלך פברואר ב-27%. הא עומד כעת על 22.8% חשיפה, שיא בשנה האחרונה. NRG הצליח להדיח מהמקום ה-10 את תפוז, למרות שלא רשם החודש כל ירידה בתעבורה.

לאחר מספר חודשים של ירידות קבועות, אתרי המידע b144 ודפי זהב רשמו כל אחד עליה קלה של 5%. דפי זהב דילג למקום ה-13. אתרי הספורט One וספורט5, המתגוששים ביניהם מזה חודשים, לא רשמו כל שינוי במיקומם היחסי או בתעבורה.

עם זאת, זירת האתרים הכלכליים אינה נרגעת. לאחר שהגיע בחודש ינואר לנקודת שפל בתעבורה, אתר גלובס זינק במהלך פברואר ב-36% - בעיקר בזכות השקת קמפיין שילוט חוצות ורדיו אגרסיבי. גלובס עומד כעת על 14.1% תעבורה, נקודת שיא בחצי השנה האחרונה. הוא קפץ ב-3 מקומות למקום ה-20. גם TheMarker רשם עליה של 8% בעוד שכלכליסט רשם עליה קלה של 4% בלבד ובמקום הראשון בקרב האתרים הכלכליים.

אתר רשת רשם בפברואר זינוק של 29% וכך גם אורנג', שקפצה קדימה ב-11%. 2 האתרים נמצאים כעת בנקודת שיא שנתית. רק אתר אחד רשם החודש ירידה משמעותית - MSN, שיורד ב-12%. MSN זינק בינואר בזכות שיתוף הפעולה עם אתר הבידור E, אבל הוא בפברואר הוא המשיך את מגמת ההתרסקות שלו. MSN איבד ב-3 השנים האחרונות למעלה מ-60% מהתעבורה.

נקודת מבט אחרת

בחודשים האחרונים הופנתה ביקורת רבה כנגד חברת TNS/טלסקר, בין היתר על הפער בין כלי מדידה לא תלויים כגון גוגל טרנדס ובין תוצאות הסקר. אחת הסיבות לכך, כפי שכתבנו בהרחבה, היא שסקר טים מפרסם בדרך כלל נתוני חשיפה שבועיים, בעוד שרוב כלי המדידה מציגים נתוני חשיפה יומיים.

לראשונה, חברת טלסקר בחרה לפרסם החודש את נתוני החשיפה היומיים - בנוסף לנתוני החשיפה השבועיים. מהפערים בין 2 המדידות ניתן ללמוד אילו אתרים מושכים קהל גולשים נאמן, המבקר באתר כמעט מדי יום, לעומת אתרים המושכים קהל מזדמן. כצפוי, אתרי החדשות המובילים נמצאים בראש הטבלה לפי נתוני חשיפה יומיים, בעוד שאתרים עם קהל מזדמן, כגון אתרי מידע או אתרים המסתמכים בעיקר על שיתופי פעולה או חיפושים, מדורגים נמוך יחסית בשיעורי החשיפה היומיים לעומת שיעורי החשיפה השבועיים.

אנו חילקנו את 24 האתרים למספר קבוצות, לפי שיעור היחס בין שיעור הגלישה השבועי והיומי. ככל שהיחס גבוה יותר, כל יותר מהגולשים המבקרים באתר מדי שבוע מבקרים בו מדי יום. ככל שהוא נמוך יותר, כך הגולשים הם ארעיים יותר.

* לאתרים הבאים יש קהל גולשים נאמן במיוחד - אלו האתרים שרוב המשתמשים נכנסים אליהם מדי יום. היחס בין שיעור התעבורה היומי והשבועי עומד על 60% ומעלה: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet

* קהל גולשים נאמן - יחס של 40% עד 59%: יאהו, גלובס, דה-מרקר, One, ספורט 5, MSN

* קהל גולשים ארעי - יחס של 21% עד 39%: יוטיוב, מאקו, נענע10, יד2, מעריבNRG, תפוז, כלכליסט, הארץ

* לאתרים הבאים יש קהל גולשים מזדמן - אלו אתרים שרוב המשתמשים מבקרים בהם בשעת הצורך, על בסיס חיפושים או קישורים. יחס הגולשים המבקרים באתר מדי יום עומד על פחות מ-20%. האתרים הם: b144, אורנג', רשת, זאפ ו-rest

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.