סקר טים: וואלה מתברג שוב בשלישייה הפותחת - NRG, רשת וגלובס מזנקים
חודש פברואר באינטרנט הישראלי: וואלה שוב הצליח להדיח את יוטיוב מהמקום ה-3 בטבלת 24 האתרים המובילים בישראל, לפי סקר טים של חברת TNS/טלסקר. בפברואר נצפתה התעוררות משמעותית באתרי החדשות הישראליים ובאתרים הכלכליים. ב-NRG, רשת וגלובס נרשמו עליות מרשימות של עשרות אחוזים.
גוגל ופייסבוק לא רשמו החודש כל שינוי ושמרו על המקום ה-1 וה-2 בטבלה, בהתאמה. וואלה רשם עליה של 8% - הוא צמח מאחוז חשיפה שבועית של 62.4% במהלך ינואר ל-67.2% בחודש פברואר. וואלה נכנס ויצא מהשלישייה הפותחת במהלך השנה האחרונה. יוטיוב הודח מהמקום ה-3 ורשם ירידה של 8%. אתר החדשות ynet סגר את החמישייה הפותחת, עם ירידה קלה של 5%.
MAKO המשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלו, בעיקר בזכות העונה החדשה של האח הגדול. הוא זינק החודש ב-11%, והצליח לשבור שיא תעבורה נוסף עם 42% חשיפה. נענע10 רשם עליה קלה של 4% ועומד כעת על 29.1% - שיא בחצי השנה האחרונה. אתר הלוחות יד2 טיפס החודש ב-9% והצליח להדיח מהמקום ה-8 את אתר השוואת המחירים המתחרה זאפ, שצמח החודש ב-5% בלבד.
את העשירייה הפותחת סגר מעריב NRG שזינק במהלך פברואר ב-27%. הא עומד כעת על 22.8% חשיפה, שיא בשנה האחרונה. NRG הצליח להדיח מהמקום ה-10 את תפוז, למרות שלא רשם החודש כל ירידה בתעבורה.
לאחר מספר חודשים של ירידות קבועות, אתרי המידע b144 ודפי זהב רשמו כל אחד עליה קלה של 5%. דפי זהב דילג למקום ה-13. אתרי הספורט One וספורט5, המתגוששים ביניהם מזה חודשים, לא רשמו כל שינוי במיקומם היחסי או בתעבורה.
עם זאת, זירת האתרים הכלכליים אינה נרגעת. לאחר שהגיע בחודש ינואר לנקודת שפל בתעבורה, אתר גלובס זינק במהלך פברואר ב-36% - בעיקר בזכות השקת קמפיין שילוט חוצות ורדיו אגרסיבי. גלובס עומד כעת על 14.1% תעבורה, נקודת שיא בחצי השנה האחרונה. הוא קפץ ב-3 מקומות למקום ה-20. גם TheMarker רשם עליה של 8% בעוד שכלכליסט רשם עליה קלה של 4% בלבד ובמקום הראשון בקרב האתרים הכלכליים.
אתר רשת רשם בפברואר זינוק של 29% וכך גם אורנג', שקפצה קדימה ב-11%. 2 האתרים נמצאים כעת בנקודת שיא שנתית. רק אתר אחד רשם החודש ירידה משמעותית - MSN, שיורד ב-12%. MSN זינק בינואר בזכות שיתוף הפעולה עם אתר הבידור E, אבל הוא בפברואר הוא המשיך את מגמת ההתרסקות שלו. MSN איבד ב-3 השנים האחרונות למעלה מ-60% מהתעבורה.
נקודת מבט אחרת
בחודשים האחרונים הופנתה ביקורת רבה כנגד חברת TNS/טלסקר, בין היתר על הפער בין כלי מדידה לא תלויים כגון גוגל טרנדס ובין תוצאות הסקר. אחת הסיבות לכך, כפי שכתבנו בהרחבה, היא שסקר טים מפרסם בדרך כלל נתוני חשיפה שבועיים, בעוד שרוב כלי המדידה מציגים נתוני חשיפה יומיים.
לראשונה, חברת טלסקר בחרה לפרסם החודש את נתוני החשיפה היומיים - בנוסף לנתוני החשיפה השבועיים. מהפערים בין 2 המדידות ניתן ללמוד אילו אתרים מושכים קהל גולשים נאמן, המבקר באתר כמעט מדי יום, לעומת אתרים המושכים קהל מזדמן. כצפוי, אתרי החדשות המובילים נמצאים בראש הטבלה לפי נתוני חשיפה יומיים, בעוד שאתרים עם קהל מזדמן, כגון אתרי מידע או אתרים המסתמכים בעיקר על שיתופי פעולה או חיפושים, מדורגים נמוך יחסית בשיעורי החשיפה היומיים לעומת שיעורי החשיפה השבועיים.
אנו חילקנו את 24 האתרים למספר קבוצות, לפי שיעור היחס בין שיעור הגלישה השבועי והיומי. ככל שהיחס גבוה יותר, כל יותר מהגולשים המבקרים באתר מדי שבוע מבקרים בו מדי יום. ככל שהוא נמוך יותר, כך הגולשים הם ארעיים יותר.
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים נאמן במיוחד - אלו האתרים שרוב המשתמשים נכנסים אליהם מדי יום. היחס בין שיעור התעבורה היומי והשבועי עומד על 60% ומעלה: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet
* קהל גולשים נאמן - יחס של 40% עד 59%: יאהו, גלובס, דה-מרקר, One, ספורט 5, MSN
* קהל גולשים ארעי - יחס של 21% עד 39%: יוטיוב, מאקו, נענע10, יד2, מעריבNRG, תפוז, כלכליסט, הארץ
* לאתרים הבאים יש קהל גולשים מזדמן - אלו אתרים שרוב המשתמשים מבקרים בהם בשעת הצורך, על בסיס חיפושים או קישורים. יחס הגולשים המבקרים באתר מדי יום עומד על פחות מ-20%. האתרים הם: b144, אורנג', רשת, זאפ ו-rest

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
