המאבק בתשלום דמי החכירה על קרקעות בדרום תל אביב עולה מדרגה. בדיון סוער שנערך היום (ג') בעיריית תל אביב, טען מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב, כי העירייה לא תיתן מתנות לבעלי ההון על חשבון הציבור - 24 בעלי הון, כ-65% מהמחזיקים בנכסים הם בעלי הון, חברות ידועות דוגמת כלכלית ירושלים, חברת החשמל, צ'ק פוינט, הריבוע הכחול, אמפא וגזית גלוב יושבות שם. 7% בלבד מוחזקים על ידי שוכרים קטנים. מדובר בקרוב למיליארד שקל שצריכים לחזור לתושבי העיר. בעלי ההון צריכים לקבל מתנה מהעירייה? חסרים נזקקים בעיר? מדובר בסכום המתקרב למיליארד שקל".

מדובר בחוזי חכירה משנת 1950 ל-60 שנה, אזורי תעשייה שבאישור העירייה הוסב בחלקו למסחר ותעסוקה. תקופת החכירה הסתיימה באוגוסט 2010 וכעת העירייה דורשת תשלום מחדש של דמי חכירה, הגבוהים בעשרות מונים מהתשלום שדורש מנהל מקרקעי ישראל. מרבית החוכרים מחזיקים ב600 מ"ר עד 23 דונם מתוך כ-260 דונם בשכונת מונטיפיורי, ביצרון, המסגר ונחלת יצחק.

לייבה אומר כי העירייה מציעה שתי חלופות לתשלום דמי החכירה- תשלום של 7 שנים מראש או תשלום עבור כלל תקופת 49 השנים. "לוקחים את ערך הקרקע, התשואה על הקרקע היא 5% ומהוונים לפי מחיר ההון לכל התקופה, משלמים 91% מערך הקרקע. אנשים מתבלבלים וחושבים שאם שילמו 91% שילמו את ערך הקרקע, זו טעות. גם גינדי בתום 80 שנה ישלמו לעירייה, הציבור בתל אביב לא יממן את בעלי ההון, אין בעיה לתת ל-200 שנה, רק שישלמו את מה שמגיע לציבור בעיר. אין אחד שיכול לחשוב שאם החכיר ל-60 שנה זה כמו בעלות".

"לנו אין מקורות בלתי מוגבלים", הוסיף לייבה. "יש הרבה מאוד דברים שהמדינה לא נותנת ואנחנו נותנים והפוך, אנחנו לא מדפיסים כסף כמו המדינה, הקרקעות שייכות רק לתושבי תל אביב והם יהנו מזה. המדינה יודעת שהיא במצב שונה מהעירייה, 91% מקרקעות המדינה שייכות לה, היא לא מוכרת מסיבותיה, עירייה יכולה למכור בלי בעיה".

אבי רביב, מבעלי הקרקעות אומר כי רוב הנתונים אינם נכונים. "רוב החוכרים הם בעלי מלאכה עם נכסים בגודל של 60 מ"ר ו-100 מ"ר שכיום מסתמכים עליהם כפנסיה. אני רכשתי את השטח לפני 20 שנה,העירייה סירבה לפרט מהי המדיניות בנוגע לדמי החכירה, ההנחה הייתה שדין אחד יהיה כמו מנהל מקרקעי ישראל. העירייה צריכה לחשוב גם על כמה היא תפסיד בהתדיינות המשפטית ועל ההיטלים והארנונה שתפיק מבניית המגדלים".