מהיכן מגיעים כספי המדינה? גיוס החוב של הממשלה הסתכם ב-83 מיליארד ש' ב-2010

85% מהחוב הגיע באמצעות הנפקות בשוק המקומי. חלקו הארי של הגיוס בוצע לטווח של עשר שנים
לירוי פרי |

מהיכן משיגה המדינה את כספי המימון לגירעון? היום מפרסם משרד האוצר את נתוני גיוס החוב לשנת 2010, לפיהם את החלק הארי של החוב מגייסת הממשלה בשוק המקומי, אך גם לשוקי חו"ל משקל לא מבוטל.

היקף הגיוסים הכולל של הממשלה בשנת 2010 הסתכם לסך של כ-83 מיליארד שקלים, מתוכם כ-70 מיליארד שקלים באמצעות הנפקות בשוק המקומי והיתרה באמצעות גיוסי מט"ח בשוקי חו"ל. לצורך השוואה, ב-2009 הסתכם הגיוס לסך של 102 מיליארד שקלים, מתוכם 90 מיליארד בשוק המקומי.

מימון הגירעון של הממשלה ב-2010 הגיע מהמקורות הבאים: הגיוס נטו הנ"ל, תקבולים ממכירת מניות המדינה בבנק דיסקונט (כ-1.8 מיליארד שקל), תקבולים ממנהל מקרקעי ישראל (כ 2.6 מיליארד שקל), גביית אשראי ע"י הממשלה (כ 5.8 מיליארד שקל) וכן שימוש בקופת בנק ישראל.

בחלוקה ענפית ניתן להבחין כי שיעור הגיוס באמצעות מכשירי חוב המקומי סחיר עמד על 74% מסך כלל הגיוסים, אל מול גיוס של 10% באמצעות חוב מקומי לא סחיר לחברות הביטוח וקרנות הפנסיה ו-16% גיוס בשוקי חו"ל.

הגיוס במט"ח כלל הנפקה עצמית בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שבוצעה בחודש מרץ, גיוס באמצעות ארגון הבונדס בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר, וכן 200 מיליון דולר בהנפקה פרטית. בשנת 2009 גויסו 80% באמצעות חוב מקומי סחיר, 8% באמצעות חוב מקומי לא סחיר, והשאר בחו"ל.

תמהיל הגיוס הסחיר בשנת 2010 התחלק בצורה הבאה: 59% חוב שקלי בריבית קבועה, 26% חוב צמוד למדד ו 15% חוב בריבית משתנה. בשנת 2009 עמד התמהיל על 55% בחוב שקלי בריבית קבועה, 36% חוב צמוד למדד ו-9% חוב בריבית משתנה.

חלקו הארי של הגיוס בוצע לטווח של עשר שנים (46%), 32% מהחוב גוייס לטווח של שלוש שנים, 14% לטווח של חמש שנים והיתר לטווחים ארוכים של 20 ו-30 שנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה