האם מניות המחלקות דיבידנד שוטף מהוות תחליף ראוי לאג"ח?
למרות החשש המוקדם לגבי חודש ספטמבר, מדובר על חשש מחודש הנחשב כמספק, בממוצע, תשואות שליליות בשוק המניות. דווקא בינתיים עושה רושם כי החודש אמור להפתיע, אומנם המחזורים במהלך ימי החג היו נמוכים למדי בבורסה האמריקאית אבל הכיוון היה מעלה.
בינתיים השוק עושה רושם כי הציפייה שלי לראלי של סוף שנה אולי תתגשם (מי היה מאמין? פעם אחת אצליח לפגוע בזמן לגבי כיוון שוק המניות, מי אמר שאי אפשר לתזמן את שוק המניות? פעם מתוך עשר זה אפילו מצליח).
המגמה שמסתמנת מתחילת חודש ספטמבר בשוק האמריקאי ברורה למדי, נכון לאמצע החודש, שוק המניות עושה סימנים של התאוששות. לעומתו שוק האג"ח, אחרי העלייה המטורפת שנחזתה בו, מראה סימנים של מימוש בריא ומשמעותי. זהו בדיוק העיתוי המתאים לבחון את הנושא אליו התייחסתי בקצרה במסגרת הכתבות הקודמות: מניות המחלקות דיבידנד שוטף המניב תשואת דיבידנד שאינה נופלת מהתשואות בשוק האג"ח.
לפני שאתחיל באזכור מספר דוגמאות ברצוני להדגיש שתי נקודות:
הנקודה הראשונה היא שלפנינו גל משמעותי של הנפקות/הרחבת סדרות אג"ח הגל הצפוי עשוי מצד אחד ללחוץ על שערי האג"ח הקיים ומאידך לספק הזדמנויות לבניה טובה יותר של תיק האג"ח.
הנקודה השנייה היא שהמניות שאני אזכיר כאן מהוות דוגמא בלבד ישנן עוד הרבה מאוד מניות אחרות שלא הוזכרו שגם בהן ניתן להגיע לתשואות דיבידנד. המניות שאזכיר הן מניות שאני אישית מכיר אותן טוב ולכן נוח לי לדבר עליהן. כאמור לא חסר דוגמאות לא פחות טובות:
** הנתונים בטבלה הינם במיליוני שקלים.
כעת, ברשותכם, ארחיב בקצרה לגבי כל חברה:
1. בנק הפועלים - המדובר על אחד משני הבנקים הגדולים במדינה.הבנק עבר שנים קשות ב-2008-2009. אני בטוח שרבים שואלים את עצמם מה עושה מניית בנק הפועלים בטבלה של חברות המחלקות דיבידנדים במיוחד שמזה מספר שנים הבנק לא חילק דיבידנדים. ובכן, הנה הסבר קצר:
לפי החוזר האחרון של המפקח על הבנקים בנקים אינם יכולים לחלק דיבידנד אם יחס הון ליבה עומד מתחת ל-7.5% ויחס ההון הכולל מתחת ל-9. דירקטוריון בנק הפועלים קבע כי יחס הון ליבה המינימאלי של הבנק יעמוד על 8% ויחס ההון הכולל על 12%-12.5%. אם נבדוק את מאזן הבנק נראה כי ברבעון השני עמד יחס הון ליבה על 7.9% ויחס ההון הכולל על 13.6%.
ברבעון השלישי צפוי הבנק לעמוד על יחס הון ליבה מעל 8%. המשמעות היא - בשנת 2011 יוכל הבנק לחלק דיבידנדים. ההון העצמי של הבנק הוא כ-21.7 מיליארד בהנחה סבירה של תשואה על ההון העצמי בשיעור של 10% (זה המצב כבר היום, בתקופה פחות טובה לבנקים). הרווח הצפוי ב-2011 יהיה כ-2.1 מיליארד. הרווח משקף מכפיל 10. הבנק הודיע בעבר על חלוקת 50% מהרווח כדיבידנד. כלומר תשואת הדיבידנד הצפויה ב-2011 היא 5%.
2. דלק רכב - החברה הינה יבואנית רכבי מזדה ופורד. לאחרונה הודיעה החברה כי המנכ"ל גיל אגמון צפוי לרכוש את השליטה בחברה מידי קבוצת דלק לפי מחיר של 50 למניה. הרבעון השני של החברה הצטייר כחלש אבל הסיבה לכך נובעת מהוצאות מימון חריגות ושיעור מס גבוה.אלו אירועים חד פעמיים.
החברה מציגה לאורך זמן רווח נקי הנע סביב 420-440 מיליון. החברה מחלקת את רוב הרווח.עם השלמת העברת השליטה ניתן לצפות לתשלומי דיבידנד נדיבים על מנת לממן את הרכישה.אני מניח כי כל הרווח יחולק למרות שלא אופתע אם התשלומים יהיו גבוהים יותר.
3. מיום העברת השליטה בבזק לפני כשנה, ההתייחסות לאחזקה במניות בזק השתנתה. מבחינתי מדובר על מניה שבעצם מהווה תחליף לאג"ח. העברת שליטה במיוחד כשהיא באה עם מנוף משמעותי מבטיחה למשקיע מהציבור, במידה והוא ייצמד לפעולות בעל השליטה תשואת דיבידנד נאה.
הסיבה ברורה בעל השליטה החדש מעוניין להחזיר לעצמו את ההשקעה ולפרוע את ההלוואות במהירות האפשרית. החברה צפויה להרוויח כ-2.4-2.5 מיליארד בשנה. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד מיוחד בסך 1.28 מיליארד (כ-5%) היום הקבוע בעוד כשבוע ב-20/9. החברה צפויה לחלק את רווחיה כדיבידנד ולכן תשואת הדיבידנד צפויה לעמוד על 8%-10% בשנה.
4. גן שמואל - הינה אחת מיצואניות המזון הגדולות בישראל. לאחר המיזוג עם גניר החברה מייצרת מלבד חומרי גלם לתעשיית המשקאות גם מיצים כמוצר סופי. אתחיל ואומר כי התנהגות הקיבוץ קרי הנהלת החברה מבחינתי הינה חצופה ומזלזלת במשקיע מהציבור, הסיבה התעלמות מוחלטת מצד ההנהלה לפניות של משקיעים.
זו אולי הסיבה שמנית החברה נסחרת בזול, אפילו מאוד בזול. שווי השוק של החברה כ-227 מיליון. ההון העצמי כ-350 מיליון (כלומר שווי שוק להון עצמי 0.65). היקף מכירות החברה כ 870 מליון בשנה (כלומר נסחרת בכ-0.25 על המכירות, נתון חריג למדי). הרווח הצפוי השנה 26-28 מיליון, כלומר היא נסחרת לפי מכפיל 8-9 לשנת 2010. החברה צפויה לחלק כ-20 מיליון השנה המהווים תשואת דיבידנד של כ-9%.
5. פלרם - החברה, בדומה לגן שמואל, הינה יצואנית גדולה ובעלת מפעלים במקומות שונים בעולם כולל אירופה וארה"ב. היא מייצרת לוחות תרמופלסטיים קשיחים מ PVC ופוליקרבונט בין היתר. מוצרי החברה משמשים לתעשיית הבניה ,חקלאות,רשתות עשה זאת בעצמך ועוד למגוון שימושים נוספים. מכירות החברה מעל מיליארד בשנה.
ההון העצמי הינו כ-450 מיליון. שווי השוק כ-330 מיליון (כלומר החברה נסחרת 0.73 שווי שוק להון עצמי ומכפיל 0.32 על המכירות) נתונים די דומים לגן שמואל ומצביעים כי מניית החברה נסחרת במחיר נמוך יחסית. הרווח "המאפיין" את החברה כ-40-50 מליון. כתבתי מאפיין כיוון שרווחיות החברה עשויה להיות תנודתית בגלל מחירי חומרי גלם ושערי מטבעות.
הרווח מייצג מכפיל 7-8. פלרם בתקופה האחרונה נמנעה מחלוקת דיבידנד משמעותית ורק ביוני האחרון שולם דיבידנד המהווה כ 2.25%. למיטב הבנתי החברה צפויה להגביר את תשלומי הדיבידנד בתקופה הקרובה. הצפי שלי הוא ששיעור הדיבידנד הצפוי יעמוד על 5%-6% בשנה. פלרם הינה חברה נזילה מאוד וביכולתה לשלם גם דיבידנדים גבוהים משמעותית מאלו שציינתי.
הרשימה שציינתי הינה רשימה חלקית, ישנן מניות של חברות קטנות-בינוניות המחלקות דיבידנד נאה בצורה שוטפת דוגמאות לחברות אלו הינן רבות מניות כמו חילן טק, אמנת, פלסאון שלאג, ספאנטק, מטריקס,א פקון תעשיות ספקטרוניקס ועוד רבות וטובות מחלקות דיבידנדים נאים לאורך תקופה. מחיר רבות מהן אינו גבוה כמו חלק ממחיר האג"ח ולכן עשויים להוות אלטרנטיבה למשקיעים המתאימים להשקעה באג"ח.
הכותב הוא מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
