אצבעות שחורות 25.6.10

זהו הפוסט הרביעי בסו"ש. לא הגזמתי? אולי, קצת, אבל שני האורחים לא סבלו דיחוי. שרה ב"ק * הערוץ הראשון * מאיר גלבוע * יעקב גלעד * קטיף דובדבנים במשורה
דבורית שרגל |

מוסף הארץ

מה תגידו על הסיפור של מאיר גלבוע על מבקר המדינה (גידי וייץ)?

למי להאמין?

המבקר, בתגובתו, מכחיש מכל וכל הכל.

אולי הפסקה הזו, בסיום הכתבה, יכולה להכריע את הכף:

-

"יום לאחר שנשלחה ללינדנשטראוס הבקשה לתגובה, צילצל הטלפון של גלבוע בשעת בוקר מוקדמת. על הקו: יעקב בורובסקי, קודמו בתפקיד בלשכת המבקר ומי שנחשב למקורב מאוד למבקר. 'הוא הציע לי לדאוג לכך שהראיון לא יתפרסם בתמורה להודעה לעיתונות שיפרסם משרד המבקר ובו שבחים לפעילותי. אמרתי לו שאני לא מאמין שזה ריאלי ושלא אסתפק בפחות ממכתב התנצלות אישי מלינדנשטראוס. להצעה הזאת כבר לא היה המשך'".

אני משערת שהמסע של דאה הדר לטורקיה

מתייחס רעיונית לשני הכתבים של וולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, והיסטוריה קטנה על הצילום.

רעיון נחמד, בובות קסומות, הכל טוב ויפה, אבל הרעיון קצת גדול על מסע לטורקיה, שנועד להראות שבאמת אין ישראלים יותר בקלאבים.

תרבות מעריב

כתבת השער עם יעקב גלעד (ישי ויסמן). מכתבות השער שאקרא, כך אני יודעת כבר מהצילום. ואכן קראתי. העובדה שבגיל 59, אחרי 30 שנות טיפול גלעד אומר שימשיך בכך כל החיים, מנחמת. לא כי זה מה שאעשה, אבל המחשבה שזה אפשרי, חיובית.

אותי מעצבנות כותרות ביניים המוצאות מהקשרן.

למשל: "יש לי משיכה לנשים". המשפט ממנו היא לקוחה הוא זה:

"תמיד ידעתי שאני לא סטרייט, אבל היו שנים שהתלבטתי איך אני רוצה לחיות, עם מי אני רוצה לחיות. היו לי גם חברות, יש לי גם משיכה לנשים".

לא נגרם כאן שום פשע, ברור. אבל.

מה שיפה בראיון הזה זה שהנה, אפשר לראיין מישהו גם בלי שימכור משהו.

ישראל השבוע

מרדכי גילת בפרשנות משלו לדרך בה מתנהל משפט אולמרט.

וכך נפתח הטור:

"לא הייתי רוצה להיות היום עיתונאי צעיר, המועסק באתר אינטרנט ונשלח לכסות את משפט ראש הממשלה לשעבר בירושלים. בוודאי לא באתר שאנשי אולמרט משוכנעים שהוא אתר הבית שלהם. זה ממש לא נעים.

לא הייתי רוצה לייצג במשפט הזה גם את אחת מתחנות הרדיו, הטלוויזיה, או עיתון כלשהו מסיבה פשוטה: לעיתונאי מקצועי קשה לראות את תמונות התנהלות דוברי אולמרט באולם הדיונים ומחוצה לו. הלחצים שהם מפעילים על אותם עיתונאים, צעירים וותיקים כאחד, בלתי נסבלים".

יגאל לרנר כותב על המשפט של שני בני זוג, פנינה ועומרי נעים, שפגעו באמיר בלחסן בן ה-13, שרכב על קורקינט ממונע, חצה את הצומת ונכנס לנתיב הנסיעה של השניים, שפגעו בו וברחו.

הנער, פגוע ראש, מחוסר הכרה ומשותק בכל גופו.

לרנר כותב שלפי כתב האישום ”מיוחסות לזוג עבירות הפקרה אחרי פגיעה, שיבוש הליכי משפט ונהיגה ללא רישיון, אבל לא הריגה".

למה שתיוחס להם הריגה, אם הנער חי?

מוסף כלכליסט

כתבת העונג אליה כיוונתי בחמישי.

מונדיאל

רע"ש, שאינו צופה בכדורגל/במונדיאל הגיע לאולפנו של יואב לימור בערוץ הראשון כדי לדבר על המונדיאל. מזל שיאיר לפיד כתב עליו בשבוע שעבר, אחרת לא היו מכירים אותו (7 ימים).

מצחיק.

G

היפהפייה של ערוץ 2 (לא, לא יונית לוי) אלא שרה ב"ק על שער המוסף.

על מה ולמה? נו, היא זו שפתחה לרווחה את פרשת עמנואל.

ואם לחזור למונדיאל, לא רק רע"ש ביקר באולפנים אלא גם ורד קלנר, שהגיעה לבדוק מה התחדש במסדרונות הערוץ הראשון. אם המונדיאל הזרים דם חדש בעורקים.

ומי אשם במה שאתם חושבים על הערוץ הראשון? התקשורת. נו. ברור.

תוס': גם בהעיר אוהבים את ערוץ 1 היום.

ועוד ראיון עם אסי דיין.

המשפט הדגול ממנו: משלמים לי 200 שקל לפוסט.

איזה פוסט? נו, סיפרתי כבר על הבלוג שלו בתפוז, מר נפש.

לחם עבודה

על פי חגי מטר בהעיר, יחידת עוז משתמשת בעיתונאים כדי ללמוד איך להתחבב על התקשורת. בין המרצים: אבי כהן, כתב הפלילים בישראל היום, סמדר פלד, כתבת אולפן שישי, ובעיקר הדס שטייף, כתבת פלילים בגל"צ ובישראל היום ומירב בטיטו, כתבת מגזין בידיעות.

אומרת שטייף: "עשיתי להם סדנאות איך להתמודד עם תקשורת עוינת, הם קבוצה שאוהבים לשנוא, כי הם עושים את הדברים שאנחנו לא אוהבים, שהציבור לא אוהב. זה בגדול".

תזכורת: מודעות הגופים המחפשים עובדים הן מעתה בתשלום.

מודעות שמפורסמות דרכי (כלומר מי שפונה אלי במייל) יעלו 400 ש', להבדיל ממודעות שמגיעות לאתר דרך אייס, שעולות 550.

המודעות יתפרסמו פה, בטור מימין, וכן באגף הדרושים של אייס.

מודעות של עיתונאים (ואחרים) המחפשים עבודה ימשיכו להתפרסם בחינם.

הכניסה ומשלוח הקו"ח – אף היא, כמובן, ללא תשלום.

ממון

כתבת השער נושאת כותרת אקזיסטנציאליסטית: "מתי זה ייגמר"?

מה מתברר? שהשאלה מתייחסת למתי ייגמר הדלק במכל. אודי עציון דגם ארבעה כלי רכב, ורצה לבדוק כמה זמן עוד נותר לנסוע אחרי שהנורה נדלקת ואחרי שהמד מראה על מכל ריק.

בהתחלה חשבתי, על ז ה כתבה? אני רואה שהמכל מגיע לרבע ונוסעת לתדלק. החרדה שאתקע באמצע הישימון של דרך בגין ממלאת אותי אימה.

הסיבה לכתבה, כך בפסקה השלישית היא דברי מנכ"ל שגריר, שהיתקעויות בגלל מחסור בדלק היא אחת הסיבות הנפוצות לאזעקתם.

למה? מה, אתם לא יכולים להיות כמוני? איזה אנשים.

מה גם שהסביר לי המוסכניק שבתחתית המכל מתרכזת הג'יפה של הדלק, ושלא כדאי שהקטנוע ייסע עליה.

אני מניחה שזה תקף גם למכוניות, לא? למרות שזה לא נכתב במסגרת מניית הסיבות למה לא לנסוע על הקצה.

צרורות לכותרות

"דיראס להשכיר" (על מרגרט דיראס, מוסף הארץ).

ובכלל שווה לקרוא את הכתבה של אלי אליהו, למתעניינים בה.

(לא, לא באתר).

לפני פיזור

גשם ביוני מבשר שלג באוגוסט?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.