פרשת ערוץ 10: אין פיתרון בנושא ההשקעה בקולנוע - הארכת הזיכיון חוזרת לממשלה

האוצר מסכים להקמת קרן קולנוע רק לאחר השלמת החוב של הערוץ, ומתנגד לשימוש בכספי התמלוגים לכיסויו; ורשבסקי לא יכול לשלם 20 מיליון שקל; 'חדשות 10' בירושלים כן או לא - לא עכשיו

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס, החליט להחזיר את הצעת החוק הממשלתית בנושא הארכת הזיכיון של ערוץ 10 לעיון נוסף אצל שרי התקשורת והאוצר, במטרה למצוא פיתרון בעניין החוב לקולנוע.

בדיון שהתקיים היום בוועדה תפס נושא הקולנוע חלק מרכזי כאשר נציגי היוצרים הדגישו את חשיבות ההשקעה בקולנוע, בעוד שהנציגים ממשרדי האוצר והתקשורת, שבעבר הציעו הקמת קרן להשקעה בקולנוע, הביעו את התנגדותם להקמת הקרן טרם החזר החוב של הערוץ.

היוצרים העלו הצעה לפיה חלק מכספי התמלוגים שמפעילת הערוץ, 'ישראל 10', מעבירה למדינה יוקדשו להשקעת הערוץ בקולנוע, אך משרד האוצר התנגד לכך. לשאלתו של אקוניס אם הערוץ יוכל לעמוד בהחזר החוב לקולנוע בסך 20 מיליון שקל, השיב מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי בשלילה.

עוד החליט אקוניס לדחות את הדיון על הסעיף שמחייב פעילות מרכזית של 'חדשות 10' בירושלים - סעיף עליו עמד בישיבה הקודמת יו"ר ועדת החינוך וחבר הלובי למען ירושלים, ח"כ זבולון אורלב - בעקבות התייעצות שערך בנושא עם שר התקשורת משה כחלון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.