תגובות לדוחות לאומי: "הדוחות היו טובים, אבל יש לא מעט נקודות למחשבה"

כך אומר יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', שמציב מחיר יעד של 17.50 שקל למניה. טרנס קלינגמן: המלצת "תשואת יתר". אלון גלזר: "תשואת שוק"
קובי ישעיהו |

בנק לאומי דיווח היום (ב') על תוצאותיו ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2009. בשורה התחתונה דיווח הבנק כי הרווח מפעולות רגילות הסתכם בכ-534 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הצטמקה ל-443 מיליון שקל לעומת 495 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 10.5%. לכתבה על דוחות לאומי

טרנס קלינגמן, מנהלת מחלקת המחקר באקסלנס, אומר כי הרווח מפעילות מימון היה מתחת לצפי בעיקר בגלל קיטון בסך תיק האשראי שהתכווץ ב-1.6% ברבעון. לעומת זאת הבנק הכיר ברווחי נוסטרו בהקיף של 120 מיליון שקל. "על אף המימוש בתיקי נוסטרו, חל שיפור בקרן הון של הבנק שעומד כיום על 228 מיליון שקל לעומת הפסד של 70 מיליון שקל, בסוף הרבעון השני וזאת בעיקר על רקע השיפור במחירי בני"ע זרים (שחלקו הגדול מורכב מתיק אג"ח בנקים חו"ל)".

ההכנסות תפעוליות ואחרות הסתכמו ב-1.292 מיליון שקל, ברבעון לעומת צפי של קלינגמן ל-1.092 מיליון שקל כשעיקר ההבדל מיוחס לרווח גדול מהצפי מהשקעות במניות. הוצאות השכר היו גבוהות מהצפי כנראה בגלל הפרשה יותר גבוהה לבונוסים.

לגבי ההפרשה לחומ"ס אומר קלינגמן כי היא הסתכמה ב-434 מיליון שקל (כ-0.86% מתיק האשראי) לעומת הצפי שלו להפרשה של 400 מיליון שקל בלבד. "אנחנו מייחסים את עיקר ההבדל לגישה השמרנית שמאפיין את הבנק ולא להרעה באיכות תיק האשראי. סך החובות הבעייתים קטנו ביותר מ-1 מילארד שקל ברבעון ועומדים היום על 17.1 מילארד שקל לעומת 18.2 מיליארד שקל ברבעון השני תוך קיטון של 150 מיליון שקל, בחוב שאינו נושא הכנסה. בשורה התחתונה, אומר קלינגמן, דו"ח טוב ושמרני בהתאם לצפי עם תשואה על ההון דו-ספרתי (10.3%). ההמלצה שלו "תשואת יתר".

בן זאב: מחיר יעד 17.50 שקל

יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', מצנן במקצת את ההתלהבות מהדוחות. "הכנסות המימון בדומה לתחזית, אבל חשוב לשים לב למבנה ההכנסות. ההכנסות מפעילות שוטפת רשמו ירידה מפתיעה ולרעה. מנגד, הכנסות מימון גבוהות מאג"ח (כ- 180 מיליון שקל) היוו פיצוי, אבל קשה לראות בכך הכנסה מייצגת".

"בנוגע להכנסות המימון חשוב לשים לב לירידה בסך האשראי המאזני, ירידה של 4.3% מתחילת השנה, 1.9% ברבעון הנוכחי. ניתוח פרטני מצביע על עלייה של 5.2% במשקי הבית וירידה של כ- 9% בבנקאות העסקית והמסחרית, מהלכים שמשמעותם המשך הקטנת סיכונים".

ההפרשות לחובות מסופקים היו מעט מעל להערכות המוקדמות של בן זאב, אבל לא מדובר בהפרש מהותי. מבט אל עבר האשראי הבעייתי מצביע על ירידה של כ- 1.1 מיליארד שקל באשראי הבעייתי במהלך הרבעון השלישי, כולל ירידה של 150 מיליון שקל באשראי שאינו נושא הכנסה. "ההכנסות התפעוליות היו גבוהות בהרבה מההערכות המוקדמות שלנו, הן בסעיף העמלות והן ברווחים ממניות. ניתוח השוואתי של ההכנסות בהשוואה לרבעונים קודמים מעורר ספק האם ניתן לראות בהכנסות אלו נתון מייצג".

בענין ההכנסות מעמלות חשוב לשים לב להמשך הגידול בנכסי לקוחות, אשר צמחו בכ- 29% מתחילת השנה, מתוך זה כ- 8% ברבעון שלישי. המשמעות ? גידול בעמלות שוק ההון.

לגבי ההוצאות התפעוליות מציין בן זאב כי הן היו מעל להערכות המוקדמות, בעיקר בגלל הוצאות שכר גבוהות. הבנק התייחס להוצאות שכר "מיוחדות" בסך כ- 91 מיליון שקל, בעיקר בגין הגדלת הפרשה לפיצויים ופנסיה. "בעוד שהרווח לפני מס היה בדומה לתחזית שלנו, הוצאות המס היו נמוכות מהתחזית בזכות ביטול הפרשות עבר למס בסך 75 מיליון שקל ברבעון. סך הוצאות המס היו גבוהות בגלל שחיקה צפויה של מסים נדחים בסך 146 מיליון שקל".

בשורה התחתונה - "רווח יפה, חוסן פיננסי אבל לא מעט נקודות למחשבה". בכלל פיננסים ממשיכים בתשואת יתר עם מחיר יעד של 17.5 שקל למניה.

אלון גלזר: תשואת שוק

אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון, אומר כי חשוב לזכור כי ברבעון הנוכחי היו מספר אלמנטים חד פעמיים, כאשר העיקריים היו רווחים חד פעמיים מצד אחד ומנגד, הפרשה חד פעמית למס בגין ההשפעה של השינוי העתידי במס חברות על המיסים הנדחים. "בסך הכל שני סעיפים אלה מקזזים אחד את השני, כאשר הסעיפים הנוספים (בעלי אופי חד פעמי) שתרמו לדו"ח היו רווחים בקופות הפיצויים ומימושי אגחים שתרמו כ- 200 מיליון שקל ברוטו".

"בשורה התחתונה אם היינו מקזזים את הסעיפים הנ"ל היינו מקבלים דו"ח המייצג תשואה על ההון של כ- 9%, תוצאה לא רעה בכלל לבנק ברבעון בו הוא מפריש 0.87% מתיק האשראי".

רווחי המימון עמדו על 1.92 מיליארד שקל לעומת תחזית ל- 1.88 מיליארד שקל. כאמור הבנק נהנה ברבעון הנוכחי ממימוש אגחים, אם כי יש לציין כי לא מדובר במימוש בהיקפים דרמטיים. מנגד, "יש לזכור כי הבנק ממשיך לסבול מהריבית הנמוכה שפוגעת ברווחי המימון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: