תגובות לדוחות לאומי: "הדוחות היו טובים, אבל יש לא מעט נקודות למחשבה"
בנק לאומי דיווח היום (ב') על תוצאותיו ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2009. בשורה התחתונה דיווח הבנק כי הרווח מפעולות רגילות הסתכם בכ-534 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הצטמקה ל-443 מיליון שקל לעומת 495 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 10.5%.
טרנס קלינגמן, מנהלת מחלקת המחקר באקסלנס, אומר כי הרווח מפעילות מימון היה מתחת לצפי בעיקר בגלל קיטון בסך תיק האשראי שהתכווץ ב-1.6% ברבעון. לעומת זאת הבנק הכיר ברווחי נוסטרו בהקיף של 120 מיליון שקל. "על אף המימוש בתיקי נוסטרו, חל שיפור בקרן הון של הבנק שעומד כיום על 228 מיליון שקל לעומת הפסד של 70 מיליון שקל, בסוף הרבעון השני וזאת בעיקר על רקע השיפור במחירי בני"ע זרים (שחלקו הגדול מורכב מתיק אג"ח בנקים חו"ל)".
ההכנסות תפעוליות ואחרות הסתכמו ב-1.292 מיליון שקל, ברבעון לעומת צפי של קלינגמן ל-1.092 מיליון שקל כשעיקר ההבדל מיוחס לרווח גדול מהצפי מהשקעות במניות. הוצאות השכר היו גבוהות מהצפי כנראה בגלל הפרשה יותר גבוהה לבונוסים.
לגבי ההפרשה לחומ"ס אומר קלינגמן כי היא הסתכמה ב-434 מיליון שקל (כ-0.86% מתיק האשראי) לעומת הצפי שלו להפרשה של 400 מיליון שקל בלבד. "אנחנו מייחסים את עיקר ההבדל לגישה השמרנית שמאפיין את הבנק ולא להרעה באיכות תיק האשראי. סך החובות הבעייתים קטנו ביותר מ-1 מילארד שקל ברבעון ועומדים היום על 17.1 מילארד שקל לעומת 18.2 מיליארד שקל ברבעון השני תוך קיטון של 150 מיליון שקל, בחוב שאינו נושא הכנסה. בשורה התחתונה, אומר קלינגמן, דו"ח טוב ושמרני בהתאם לצפי עם תשואה על ההון דו-ספרתי (10.3%). ההמלצה שלו "תשואת יתר".
בן זאב: מחיר יעד 17.50 שקל
יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', מצנן במקצת את ההתלהבות מהדוחות. "הכנסות המימון בדומה לתחזית, אבל חשוב לשים לב למבנה ההכנסות. ההכנסות מפעילות שוטפת רשמו ירידה מפתיעה ולרעה. מנגד, הכנסות מימון גבוהות מאג"ח (כ- 180 מיליון שקל) היוו פיצוי, אבל קשה לראות בכך הכנסה מייצגת".
"בנוגע להכנסות המימון חשוב לשים לב לירידה בסך האשראי המאזני, ירידה של 4.3% מתחילת השנה, 1.9% ברבעון הנוכחי. ניתוח פרטני מצביע על עלייה של 5.2% במשקי הבית וירידה של כ- 9% בבנקאות העסקית והמסחרית, מהלכים שמשמעותם המשך הקטנת סיכונים".
ההפרשות לחובות מסופקים היו מעט מעל להערכות המוקדמות של בן זאב, אבל לא מדובר בהפרש מהותי. מבט אל עבר האשראי הבעייתי מצביע על ירידה של כ- 1.1 מיליארד שקל באשראי הבעייתי במהלך הרבעון השלישי, כולל ירידה של 150 מיליון שקל באשראי שאינו נושא הכנסה. "ההכנסות התפעוליות היו גבוהות בהרבה מההערכות המוקדמות שלנו, הן בסעיף העמלות והן ברווחים ממניות. ניתוח השוואתי של ההכנסות בהשוואה לרבעונים קודמים מעורר ספק האם ניתן לראות בהכנסות אלו נתון מייצג".
בענין ההכנסות מעמלות חשוב לשים לב להמשך הגידול בנכסי לקוחות, אשר צמחו בכ- 29% מתחילת השנה, מתוך זה כ- 8% ברבעון שלישי. המשמעות ? גידול בעמלות שוק ההון.
לגבי ההוצאות התפעוליות מציין בן זאב כי הן היו מעל להערכות המוקדמות, בעיקר בגלל הוצאות שכר גבוהות. הבנק התייחס להוצאות שכר "מיוחדות" בסך כ- 91 מיליון שקל, בעיקר בגין הגדלת הפרשה לפיצויים ופנסיה. "בעוד שהרווח לפני מס היה בדומה לתחזית שלנו, הוצאות המס היו נמוכות מהתחזית בזכות ביטול הפרשות עבר למס בסך 75 מיליון שקל ברבעון. סך הוצאות המס היו גבוהות בגלל שחיקה צפויה של מסים נדחים בסך 146 מיליון שקל".
בשורה התחתונה - "רווח יפה, חוסן פיננסי אבל לא מעט נקודות למחשבה". בכלל פיננסים ממשיכים בתשואת יתר עם מחיר יעד של 17.5 שקל למניה.
אלון גלזר: תשואת שוק
אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון, אומר כי חשוב לזכור כי ברבעון הנוכחי היו מספר אלמנטים חד פעמיים, כאשר העיקריים היו רווחים חד פעמיים מצד אחד ומנגד, הפרשה חד פעמית למס בגין ההשפעה של השינוי העתידי במס חברות על המיסים הנדחים. "בסך הכל שני סעיפים אלה מקזזים אחד את השני, כאשר הסעיפים הנוספים (בעלי אופי חד פעמי) שתרמו לדו"ח היו רווחים בקופות הפיצויים ומימושי אגחים שתרמו כ- 200 מיליון שקל ברוטו".
"בשורה התחתונה אם היינו מקזזים את הסעיפים הנ"ל היינו מקבלים דו"ח המייצג תשואה על ההון של כ- 9%, תוצאה לא רעה בכלל לבנק ברבעון בו הוא מפריש 0.87% מתיק האשראי".
רווחי המימון עמדו על 1.92 מיליארד שקל לעומת תחזית ל- 1.88 מיליארד שקל. כאמור הבנק נהנה ברבעון הנוכחי ממימוש אגחים, אם כי יש לציין כי לא מדובר במימוש בהיקפים דרמטיים. מנגד, "יש לזכור כי הבנק ממשיך לסבול מהריבית הנמוכה שפוגעת ברווחי המימון".

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.