דו"ח השכר בשירות הציבורי: נתב בנמל חיפה - 69 א' ש', סדרן עבודה בנמל - 59 אלף שקל
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אילן לוין, הגיש היום (ב') לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין ולחברי הכנסת את דו"ח הוצאות השכר של הגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2008 ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2009, בהתאם לתיקון מס' 16 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
הדו"ח מתייחס לכ-700 גופים ציבוריים, כ- 293,000 עובדים, המחולקים ל-7 קבוצות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים הנתמכים תקציבית על ידי המדינה.
ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בקרב הגופים המדווחים הסתכם בשנת 2008 בכ- 45.6 מיליארד שקל (מהם כ- 34.45 מיליארד שקל תשלומי שכר והוצאות ישירות ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיביים ותשלומי פרישה).
בשנת 2008, שכר העובדים בגופים הציבוריים עלה נומינלית ב- 3.11%, כאשר כמו בשנה שעברה, הקבוצה בעלת השכר הממוצע הגבוה ביותר הינה עובדי החברות הממשלתיות אשר שכרם הממוצע הינו 17,056 שקל. יצוין, כי בחלק מהגופים, ישנן קבוצות עובדים בהן השכר הממוצע גבוה משכרם הממוצע של חברי ההנהלה באותו הגוף.
נציין כי הנתונים בדו"ח מתייחסים לשכר העובדים בתפקידם במקום עבודתם בלבד, ללא מקורות הכנסה מעבודות נוספות במידה ואלה אושרו על ידי הגורמים המוסמכים (לדוגמא: שכר רופא המובא בדו"ח זה לא כולל את שכרו בגין עבודתו בקרן המחקרים או עבודה פרטית אחרת).
11 המקומות הראשונים תפוסים על ידי רופאים ומנהלים בקופות החולים שירותי בריאות כללית, מאוחדת ומכבי עם שכר של 70-95 אלף שקל לחודש. במקום ה-12 נמצא נתב בנמל חיפה עם זכר של כ-69.77 אלף שקל לחודש ואחריו עוד 3 בעלי תפקידים בכירים בקופות החולים. במקום ה-16 נמצא מנכ"ל התעשיה האווירית עם שכר חודשי של כ-68.5 אלף שקל לחודש.
עוד 3 נתבים בנמלי אשדוד וחיפה מאיישים את טבלת שיאני השכר, שמביאים כל חודש הביתה תלוש בהיקף של כ-64.5 אלף שקל.
באוצר מציינים כי הנתונים מעידים כי בין השנים 2007 -2008, עלתה כמות המשרות במגזר הציבורי בשיעור של 2.92%, מ- 229,449 משרות בשנת 2007 ל- 236,190 משרות בשנת 2008. כפי שהיה בשנה שעברה, שיעור העלייה המשמעותי ביותר הינו בקבוצת החברות העירוניות : 14.19% (615 משרות).
למעלה מ-99% מהגופים הציבוריים החייבים בדיווח נתוני שכר, העבירו דיווח לשנת 2008. שישה גופים לא דיווחו על נתוני השכר כמתחייב בחוק, החברה לאוטומציה, החברה הכלכלית לאור עקיבא, בוסתן אלמרג', מיתב מים תיעול וביוב, ועדה מקומית לתכנון ובנייה הראל, המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים בארץ ישראל.
עוד מציינים באוצר כי בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנת 2009 כנגד חריגות השכר, נחסכו לקופת הציבור כ-181 מיליון שקל. מאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה לפני כ-11 שנים, נחסכו לקופה הציבורית למעלה מ-4 מיליארד שקל במצטבר.
הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, ציין כי "מטרת הדו"ח שהוגש היום הינה לשמש את הממשלה ביישום מדיניות השכר שלה ולהבטיח שקיפות מלאה של תנאי השכר במגזר הציבורי. פעולות האכיפה בשנים האחרונות הוכיחו עצמן והביאו לצמצום חריגות השכר במגזר הציבורי ותרמו בין היתר, ליכולת הרשויות המקומיות להתנהל תוך איזון תקציבי. עם זאת, מהדו"ח עולה כי במשך 4 השנים האחרונות, אותם גופים ציבוריים המשיכו "לשמור" על חריגות שכר לכאורה, באופן קבוע ורצוף. בכוונתי להעמיק את פעולות האכיפה בכלל ובקרב גופים אלה בפרט על מנת שכספי ציבור ישמשו למטרות ראויות ולא לשכר שניתן שלא כדין".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
