מסכמים שנה לרפורמת העמלות: חלה ירידה ממוצעת בשירותים הבנקאיים של כ-10%-24%

בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר למשקי בית, מבין חמשת הבנקים הגדולים, ולעומתם הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר. בקרב כרטיסי האשראי, כרטיסי ויזה כאל המונפקים בבנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הם היקרים ביותר
מאיה זיסר |

בראשית חודש יולי 2008 יצאה לדרכה הרפורמה בתחום העמלות של בנק ישראל. אשר מטרתה לייצר רשימה אחידה, מחייבת ומצומצמת של שירותים בנקאיים, הזהים בשמם בכל הבנקים, בעדם רשאים התאגידים הבנקאיים לגבות עמלות. עם כניסת הרפורמה הודיע המפקח על הבנקים רוני חזקיהו כי העמלות החדשות, יצמצמו את מספרן מ-198 ל-72 בלבד. בנוסף הודיע חזקיהו כי הרפורמה תקטין את הכנסות הבנקים מעמלות ב-500 מיליון שקל, מה שיאפשר לציבור לחסוך לא מעט כסף מדי חודש.

בבנק ישראל האמינו שהשקיפות ויכולתו של הציבור להשוות בין העמלות השונות ייצרו תחרות שתוריד את מחיריהן. הם הדגישו שאם המחירים יעלו, יממש המפקח את סמכותו החוקית ויקבע בעצמו מה גובה העמלה הראוי לשירותים בנקאיים שונים. הרפורמה סופגת לא מעט ביקרות בעיקר לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי ההוצאה על העמלות עלתה והעמלות העיקריות דווקא עלו במחיר. ויש הטוענים כי מאז כניסת הרפורמה לתוקף, המרוויחים העיקריים הם הלקוחות המבוססים יותר, בזמן שהלקוחות החלשים בעצם נפגעו.

היום (ג') בנק ישראל, מסכם שנה לרפורמה של הבנקים בצורה אופטימית משהו, ומודיע כי מתחילת הרפורמה חלה ירידה ממוצעת בשירותים בנקאיים נפוצים בשיעור שבין 24% ל-10%.

בעקבות הרפורמה, אומרים בבנק ישראל כי בעמלות חלה הפחתה משמעותית בהוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית לחשבון על שירותי עו"ש. כאשר עיקר ההפחתה חלה ברבעון השלישי של 2008, מיד עם תחילת הרפורמה.

ההפחתה התייצבה עם מגמת ירידה קלה ברבעון הראשון של 2009 כאשר ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) והלוואות צרכניות פחתה ב-24%, מ-22.9 שקל לפני הרפורמה, ל-18.4 שקל ברבעון הראשון של 2009.

ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) פחתה ב-10%, מ- 17.8 שקל לפני הרפורמה, ל-16.1 שקל ברבעון הראשון של 2009.

קרוב ל- 70% מהלקוחות משלמים בממוצע 14.6 שקל לחודש

ההוצאה החודשית הממוצעת על סל שירותים נפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) עומדת ברבעון הראשון של שנת 2009, על 14.6 שקל בממוצע בשני הבנקים הגדולים, המשרתים קרוב ל-70% ממשקי הבית, לעומת 18.8 שקל לפני הרפורמה.

במקביל, עומדת הוצאה זו בחמשת הבנקים הגדולים, על 16.1 שקל לעומת 17.8 שקל לפני הרפורמה.

ההוצאה החודשית הממוצעת עבור כ- 70% מהכרטיסים היא 4.85 שקל

ההוצאה הממוצעת לכרטיס בגין אחזקת כרטיסי אשראי נפוצים (כרטיס מקומי, כרטיס בינלאומי, וכרטיס זהב של כל החברות) של לאומי קארד ושל ישראכרט, המהווים כ-70% מכלל הכרטיסים מסוגים אלה המוחזקים על ידי לקוחות, היא כ-4.85 שקל ושל חברת ויזה כא"ל, המהווים כ-30% מכלל הכרטיסים המוחזקים ע"י לקוחות, היא 10.2 שקל.

על פי הערכת הפיקוח על הבנקים המבוססת על נתוני ההכנסות מעמלות, לא חל שינוי בהוצאה על אחזקת כרטיסי האשראי בעת המעבר לרפורמה.

הנחה ממוצעת עבור פעולה על ידי פקיד עומדת על 41%

הגברת השקיפות המשמעותית בנוגע למחירים, בעקבות הרפורמה, הובילה לצרכנות נבונה יותר המתבטאת בהנחות משמעותיות שקיבלו הלקוחות, לעומת המחירים המפורסמים בתעריפוני הבנקים. כך עמדה הנחה ממוצעת עבור פעולה ע"י פקיד על 41%, הנחה הממוצעת עבור אחזקת כרטיסי אשראי הנפוצים על 53%, והנחה ממוצעת עבור פעולה בערוץ ישיר על 18%.

הוזלו השירותים הבנקאיים לאוכלוסיות החלשות, עבור סל שירותי עו"ש הכולל 4 פעולות ע"י פקיד בכ-49%

בעקבות הרפורמה, הוזלו השירותים הבנקאיים לאוכלוסיות החלשות, עבור סל שירותי עו"ש הכולל 4 פעולות על ידי פקיד בכ-49%, והוגברה נגישותן של אוכלוסיות אלה לשירותים בנקאיים. קבוצות לקוחות נוספות כמו חיילים, סטודנטים ועוד, פטורים כמעט כליל מתשלום העמלות בגין הפעולות בעו"ש, ומעמלות אחרות. כזכור, במסגרת הרפורמה, הורה הפיקוח על הבנקים כי אזרחים וותיקים, בעלי מוגבלויות ולקוחות שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי או כרטיס למשיכת מזומן ישלמו עבור 4 פעולות בחודש על ידי פקיד עמלה בגין פעולה בערוץ ישיר, הנמוכה משמעותית.

בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר למשקי בית, הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר

לאחר הרפורמה בעמלות בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר למשקי בית, מבין חמשת הבנקים הגדולים, ולעומתם - הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר. בקרב כרטיסי האשראי, כרטיסי ויזה כאל המונפקים בבנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הם היקרים ביותר.

בבנק ישראל מציינים כי לאחר הרפורמה בעמלות, ההוצאה השנתית על שירותי בנקאות בישראל נמוכה מהממוצע העולמי. ממצא זה מצביע על ירידה במחירי השירותים הבנקאיים לעומת המצב שלפני הרפורמה בעמלות כאשר ההוצאה בישראל הייתה דומה לממוצע העולמי.

המועצה לצרכנות: אין תחרות בין הבנקים

המועצה לצרכנות אינה מסכימה עם התוצאות שהוצגו על ידי בנק ישראל, לטענתה, הרפורמה טרם השיגה את מטרותיה וכי עבודה רבה עוד לפנינו ובעיקר לפני המפקח על הבנקים. המפקח על הבנקים הסכים לדבריו ואמר כי אכן הדרך עוד ארוכה.

על פי פניות רבות שהתקבלו בוועדה קיימות עדיין עמלות שעלותן רבה, וככל הנראה אינה מצדיקה את עלות ההוצאות של הבנק. כמו העמלה בטיפול בכספי ירושה מגיעה לסכומים של מאות שקלים.

במועצה לצרכנות סבורים כי הסיבה להוזלת העמלות שמציג בנק ישראל נובעת מכך שעמלת עריכת המסמכים, שעמדה על כמה עשרות שקלים, הוזלה משמעותית ולכן היא מקזזת את ההתייקרות בשאר הסעיפים. במועצה סבורים כי מראש לא היתה הצדקה לגביית עמלה שכזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.