מסכמים שנה לרפורמת העמלות: חלה ירידה ממוצעת בשירותים הבנקאיים של כ-10%-24%

בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר למשקי בית, מבין חמשת הבנקים הגדולים, ולעומתם הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר. בקרב כרטיסי האשראי, כרטיסי ויזה כאל המונפקים בבנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הם היקרים ביותר
מאיה זיסר |

בראשית חודש יולי 2008 יצאה לדרכה הרפורמה בתחום העמלות של בנק ישראל. אשר מטרתה לייצר רשימה אחידה, מחייבת ומצומצמת של שירותים בנקאיים, הזהים בשמם בכל הבנקים, בעדם רשאים התאגידים הבנקאיים לגבות עמלות. עם כניסת הרפורמה הודיע המפקח על הבנקים רוני חזקיהו כי העמלות החדשות, יצמצמו את מספרן מ-198 ל-72 בלבד. בנוסף הודיע חזקיהו כי הרפורמה תקטין את הכנסות הבנקים מעמלות ב-500 מיליון שקל, מה שיאפשר לציבור לחסוך לא מעט כסף מדי חודש.

בבנק ישראל האמינו שהשקיפות ויכולתו של הציבור להשוות בין העמלות השונות ייצרו תחרות שתוריד את מחיריהן. הם הדגישו שאם המחירים יעלו, יממש המפקח את סמכותו החוקית ויקבע בעצמו מה גובה העמלה הראוי לשירותים בנקאיים שונים. הרפורמה סופגת לא מעט ביקרות בעיקר לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי ההוצאה על העמלות עלתה והעמלות העיקריות דווקא עלו במחיר. ויש הטוענים כי מאז כניסת הרפורמה לתוקף, המרוויחים העיקריים הם הלקוחות המבוססים יותר, בזמן שהלקוחות החלשים בעצם נפגעו.

היום (ג') בנק ישראל, מסכם שנה לרפורמה של הבנקים בצורה אופטימית משהו, ומודיע כי מתחילת הרפורמה חלה ירידה ממוצעת בשירותים בנקאיים נפוצים בשיעור שבין 24% ל-10%.

בעקבות הרפורמה, אומרים בבנק ישראל כי בעמלות חלה הפחתה משמעותית בהוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית לחשבון על שירותי עו"ש. כאשר עיקר ההפחתה חלה ברבעון השלישי של 2008, מיד עם תחילת הרפורמה.

ההפחתה התייצבה עם מגמת ירידה קלה ברבעון הראשון של 2009 כאשר ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) והלוואות צרכניות פחתה ב-24%, מ-22.9 שקל לפני הרפורמה, ל-18.4 שקל ברבעון הראשון של 2009.

ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) פחתה ב-10%, מ- 17.8 שקל לפני הרפורמה, ל-16.1 שקל ברבעון הראשון של 2009.

קרוב ל- 70% מהלקוחות משלמים בממוצע 14.6 שקל לחודש

ההוצאה החודשית הממוצעת על סל שירותים נפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) עומדת ברבעון הראשון של שנת 2009, על 14.6 שקל בממוצע בשני הבנקים הגדולים, המשרתים קרוב ל-70% ממשקי הבית, לעומת 18.8 שקל לפני הרפורמה.

במקביל, עומדת הוצאה זו בחמשת הבנקים הגדולים, על 16.1 שקל לעומת 17.8 שקל לפני הרפורמה.

ההוצאה החודשית הממוצעת עבור כ- 70% מהכרטיסים היא 4.85 שקל

ההוצאה הממוצעת לכרטיס בגין אחזקת כרטיסי אשראי נפוצים (כרטיס מקומי, כרטיס בינלאומי, וכרטיס זהב של כל החברות) של לאומי קארד ושל ישראכרט, המהווים כ-70% מכלל הכרטיסים מסוגים אלה המוחזקים על ידי לקוחות, היא כ-4.85 שקל ושל חברת ויזה כא"ל, המהווים כ-30% מכלל הכרטיסים המוחזקים ע"י לקוחות, היא 10.2 שקל.

על פי הערכת הפיקוח על הבנקים המבוססת על נתוני ההכנסות מעמלות, לא חל שינוי בהוצאה על אחזקת כרטיסי האשראי בעת המעבר לרפורמה.

הנחה ממוצעת עבור פעולה על ידי פקיד עומדת על 41%

הגברת השקיפות המשמעותית בנוגע למחירים, בעקבות הרפורמה, הובילה לצרכנות נבונה יותר המתבטאת בהנחות משמעותיות שקיבלו הלקוחות, לעומת המחירים המפורסמים בתעריפוני הבנקים. כך עמדה הנחה ממוצעת עבור פעולה ע"י פקיד על 41%, הנחה הממוצעת עבור אחזקת כרטיסי אשראי הנפוצים על 53%, והנחה ממוצעת עבור פעולה בערוץ ישיר על 18%.

הוזלו השירותים הבנקאיים לאוכלוסיות החלשות, עבור סל שירותי עו"ש הכולל 4 פעולות ע"י פקיד בכ-49%

בעקבות הרפורמה, הוזלו השירותים הבנקאיים לאוכלוסיות החלשות, עבור סל שירותי עו"ש הכולל 4 פעולות על ידי פקיד בכ-49%, והוגברה נגישותן של אוכלוסיות אלה לשירותים בנקאיים. קבוצות לקוחות נוספות כמו חיילים, סטודנטים ועוד, פטורים כמעט כליל מתשלום העמלות בגין הפעולות בעו"ש, ומעמלות אחרות. כזכור, במסגרת הרפורמה, הורה הפיקוח על הבנקים כי אזרחים וותיקים, בעלי מוגבלויות ולקוחות שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי או כרטיס למשיכת מזומן ישלמו עבור 4 פעולות בחודש על ידי פקיד עמלה בגין פעולה בערוץ ישיר, הנמוכה משמעותית.

בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר למשקי בית, הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר

לאחר הרפורמה בעמלות בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר למשקי בית, מבין חמשת הבנקים הגדולים, ולעומתם - הבנק הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר. בקרב כרטיסי האשראי, כרטיסי ויזה כאל המונפקים בבנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הם היקרים ביותר.

בבנק ישראל מציינים כי לאחר הרפורמה בעמלות, ההוצאה השנתית על שירותי בנקאות בישראל נמוכה מהממוצע העולמי. ממצא זה מצביע על ירידה במחירי השירותים הבנקאיים לעומת המצב שלפני הרפורמה בעמלות כאשר ההוצאה בישראל הייתה דומה לממוצע העולמי.

המועצה לצרכנות: אין תחרות בין הבנקים

המועצה לצרכנות אינה מסכימה עם התוצאות שהוצגו על ידי בנק ישראל, לטענתה, הרפורמה טרם השיגה את מטרותיה וכי עבודה רבה עוד לפנינו ובעיקר לפני המפקח על הבנקים. המפקח על הבנקים הסכים לדבריו ואמר כי אכן הדרך עוד ארוכה.

על פי פניות רבות שהתקבלו בוועדה קיימות עדיין עמלות שעלותן רבה, וככל הנראה אינה מצדיקה את עלות ההוצאות של הבנק. כמו העמלה בטיפול בכספי ירושה מגיעה לסכומים של מאות שקלים.

במועצה לצרכנות סבורים כי הסיבה להוזלת העמלות שמציג בנק ישראל נובעת מכך שעמלת עריכת המסמכים, שעמדה על כמה עשרות שקלים, הוזלה משמעותית ולכן היא מקזזת את ההתייקרות בשאר הסעיפים. במועצה סבורים כי מראש לא היתה הצדקה לגביית עמלה שכזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".