המשק הישראלי ממשיך להגדיל את היקפי החוב: לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, הכולל את המגזר העסקי ואת משקי הבית, גדלה ברביע הראשון של 2025 ב-1.3% לרמה של כ-2.3 טריליון שקל. בהשוואה שנתית מדובר בקצב עלייה של 6.8%, מעט נמוך מזה שנרשם ברביע הקודם (7%), אך עדיין גבוה ביחס לשנים האחרונות.

במגזר העסקי (חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח) נרשמה עלייה של כ-21 מיליארד שקל (1.5%) ביתרת החוב, שהגיעה לכ-1.4 טריליון שקל. מרבית הגידול נבע מגיוסי חוב נטו של כ-14 מיליארד שקל, שכוללים בעיקר הלוואות מהמערכת הבנקאית והנפקות אג"ח סחירות בארץ. עם זאת, מדובר בהיקף גיוסים נמוך ביחס לשני הרביעים הקודמים, שעמד בממוצע על כ-33 מיליארד שקל.

היקף הנפקות האג"ח של חברות עסקיות עמד על כ-16 מיליארד שקל, בדומה לממוצע הרבעוני של השנה האחרונה. כמחצית מההנפקות בוצעו על ידי חברות בענף הנדל"ן והבינוי, מגזר שממשיך להוביל את גיוסי החוב. גם בחודש אפריל לבדו הנפיקו חברות נדל"ן אג"ח בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל מתוך סך של 5 מיליארד שקל. התחזקות הדולר ופיחות השקל בשיעור של כ-1.9% תרמו גם הם לעלייה בערך החוב הנקוב במט"ח, וכך גם עליית מדד המחירים לצרכן (0.3%) שהשפיעה על החוב הצמוד למדד.

בשוק האג"ח נמשכה מגמת הצטמצמות המרווחים, הפער בין תשואות אג"ח קונצרניות (מדד תל בונד 60) לבין אג"ח ממשלתיות צמודות ירד ברביע הראשון לרמה של 0.94 נקודת אחוז, והמשיך לרדת גם באפריל-מאי לרמה של כ-0.92 נקודת אחוז, הנמוכה ביותר בשלוש השנים האחרונות.

• סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
• האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם משקי הבית הגדילו את התחייבויותיהם, כשהיתרה הכוללת עלתה ב-9 מיליארד שקל (1.1%) ברביע הראשון והגיעה לכ-855 מיליארד שקל. עיקר הגידול נרשם בתחום המשכנתאות, יתרת החוב לדיור עלתה בכ-7 מיליארד שקל (1.2%) לרמה של 618 מיליארד שקל, על רקע המשך מגמת נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים. לאחר ניכוי השפעות עונתיות, מסתכמות ההלוואות החדשות לדיור בכ-26 מיליארד שקל ברביע הראשון, עלייה ניכרת לעומת כ-18 מיליארד ברביע המקביל אשתקד. גם באפריל-מאי 2025 נמשכה מגמה זו, והמשכנתאות הסתכמו בממוצע של כ-9 מיליארד שקל לחודש.

האשראי שלא לדיור, הכולל הלוואות צרכניות וכרטיסי אשראי, גדל ברביע זה בכ-2 מיליארד שקל (0.7%) לרמה של 237 מיליארד. הגידול מתרכז בעיקר באשראי בנקאי ובשימוש גובר בכרטיסי אשראי, מגמה המעידה על עלייה באשראי הצרכני, אולי גם בשל התייקרויות יוקר המחיה. בהסתכלות שנתית, קצב הגידול בחוב לדיור אף עלה קלות ל-8%, לעומת 7% ברביע הקודם, בעוד שהחוב שלא לדיור ממשיך לצמוח בקצב של 4%, מעט נמוך מהשיעור הקודם (5%).