היום שאחרי: מה יקרה בבורסה לאחר חזרת החטופים והפסקת אש בעזה?
מה יקרה לדולר, למניות, לאגרות החוב? - כנראה לא מה שציפיתם
המגעים לשחרור החטופים מתקדמים והאפשרות להפסקת אש נראית קרובה מתמיד. אבל עד שזה לא נסגר ורואים אותם חוזרים זה לא גמור.
הדיווחים מעלים את האופטימיות, כולם מקווים, מייחלים ומתפללים שהחטופים יחזרו, אם וכאשר זה יקרה אפשר יהיה לדבר על סיום המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. אבל מה יהיה ביום שאחרי?
המשק הישראלי, שספג פגיעה חסרת תקדים מאז פרוץ המלחמה, התחיל כבר לראות סימנים ראשונים של התאוששות. סגירתם של למעלה מ-50,000 עסקים, מעיד על עומק המשבר שפקד את הכלכלה הישראלית, כאשר ענפי הבנייה, התיירות והמסחר ספגו מכה קשה. לא כולם משלמים את אותו המחיר. העסקים הקטנים והבינוניים הם אלו שמתקשים לשרוד.
החזקים והגדולים דווקא שרדו טוב, הגדילו רווחים - שנת 2024 למרות המלחמה היתה שנה מצוינת מבחינה פיננסית לבנקים, לחברות הביטוח, לגופי ההשקעות. החברות הגדולות במשק הגדילו רווחים והגיעו אפילו לרווחי שיא. הבורסה שלנו זינקה ב-28%, יותר מוול סטריט ויותר מרוב הבורסות בעולם.
כל זה כשהאזרחים מתקשים. יוקר המחייה עולה, הריבית גבוהה, והצפי ל-2025 מהזווית של האזרח היא קשה - משפחה ממוצעת תשלם על הגזרות 800-1,000 שקלים בחודש. הרבה כסף. עם זאת, הצמיחה אמורה להתחדש ואלו חדשות טובות למשק ולתושבים. במקביל הריבית אמורה לרדת ברבעון השני וזה צפוי להניע עוד יותר את המשק לצד הקלה מסוימת ביוקר המחייה - בעיקר בתשלומי המשכנתאות וההלוואות.
- "השוק המקומי יכול לעלות בעוד 10% בשנה הבאה"
- השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיכוי טוב שגם חברות הדירוג ישנו את תחזית הדירוג או את אופק הדירוג שמתייחס למצב הביטחוני, אבל זה יהיה מסוייג - האיומים הביטחוניים עדיין כאן והחברות האלו גם מתייחסות לסיכון של המחלוקת הפנימית כמהותי מאוד. למעשה, אגרות החוב התאוששו דרמטית מאז ספטמבר כשהתשואה האפקטיבית יורדת ומבטאת דירוג אפילו טוב יותר מזה המתבטא בדירוגים הקיימים.
הבורסה תעלה?
חדשות טובות מעלות את הבורסה. למעשה, הציפיות לחדשות טובות מעלות את הבורסה. הציפיות לניצחון והפסקת אש בלבנון יצרו רצף של עליות בבורסה בספטמבר-אוקטובר, הציפיות להחזרת החטופים והפסקת אש בעזה המשיכו את המגמה החיובית שהתעצמה עם בחירתו של טראמפ.
אבל, כמו במקרים רבים - העליות הן בשלב "השמועות" וכאשר ההודעה נמסרת מתחיל המימוש - "קנה בשמועות - מכור בהודעה". החזרת החטופים אם וכאשר תהיה, תתן זריקת מורל גדולה לנו כישראלים ולשוק ההון, השאלה אם היא תחזיק מעמד. הוק כבר יביט על ההמשך?
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ההמשך הוא הבעיות הפנימיות. המשבר הפנימי הגדול, הקרע והשסע בעם. אל תחשבו שהחברות המדרגות יחזירו את הדירוג בבת אחת, הן חוששות מהמצב הפנימי. כולנו חוששים ממנו. רפורמה-מהפכה משפטית, שאלות בקשר לחקירה ממלכתית, חוסר האמון בין הצדדים, השקרים שכל צד מפיץ ומרעיל בהם את הציבור.
כל אלה מעלים חשש שמה שהיה לפני ה-7 באוקטובר עלול לחזור. זה מסוכן לבורסה. הבורסה ירדה ב-2023 בזמן המאבק והשסע הפנימי. הבורסה עלתה ב-2024 למרות המלחמה. הבורסה ב-2025 תלויה במצב הפנימי. רבים מצפים לעליות, ייתכן שהם יתאכזבו.
שער הדולר צפוי לרדת ביחס לשקל. מצד אחד הדולר מתחזק בעולם, אך מצ שני ככל שהסימנים להתאוששות בכלכה המקומית מתחזקים, התנהגות השקל-דולר אמורה לחזור למצב הבסיסי שהוא שחיקה של שער הדולר על רקע תנועות הון של יבואנים ויצואנים שמגדילים את המכירות של הדולרים בנטו.
יש כמובן השלכות נוספות - שער הדולר היה עוגן בזמן מלחמה עכשיו אם וכאשר יחזרו החטופים ותהיה הפסקת אש, אנשים יחזרו מהדולר לשקלים. כמו כן, יש את תנועות ההון של הגופים המוסדיים שהם לרוב בכיוון הפוך של וול סטריט.
האיומים עדיין קיימים
השאלה הגדולה היא בנוגע למשקיעים הזרים. הם הפחיתו את ההשקעות שלהן עם פרוץ המלחמה, חלקם חזרו עם השינוי המסתמן וההצלחות הצבאיות בספטמבר. מבצע הביפרים היה הסימן הגדול לשינוי. נראה שמי שרצה לחזור כבר חזר. אלו שירצו לחזור עכשיו יעשו זאת במחירים גבוהים ב-25%, ולכן השיקול שלהם יהיה כלכלי לחלוטין.
הבורסה המקומית עדיין בתמחור נוח לעומת ארה"ב, אבל זו לא חוכמה, כמעט כל הבורסות בעולם זולות יותר. באופן יחסי לאירופה, ישראל לא באמת זולה. אז נכון שייתכן שאנחנו נצמח יותר בשנה הנוכחית ובשנים הבאות, אבל אנחנו לא אירופה. הסיכונים כאן בכל זאת גדולים יותר. כן, אנחנו יודעים ומכירים את המלחמה באוקראינה, זה לא רק בישראל, אבל תסכימו שהשקעה בגרמניה, אנגליה ואיטליה לא מגלמת סיכומים ביטחוניים וגיאופוליטים כמו אצלנו.
הבורסה המקומית צריכה ומקבלת דיסקאונט על פני השקעות במקומות אחרים. זה היה כמעט תמיד וזה צפוי להיות גם בהמשך. ומכאן, שלא צריך לצפות לכספים של משקיעים זרים שייכנסו לכאן. כן צריך לצפות וזה מה שמחזק את הבורסה המקומית להמשך הזרמה חודשית מרשימה של כספים של גופים מוסדיים. ההפרשות שלנו לפנסיה, גמל וכו', זורמות לשוק ההון המקומי - בעיקר לאגרות חוב.
- 15.רונית גדסי 17/01/2025 01:52הגב לתגובה זוחייב להיות בראש סדר העדיפויותיש לגייס את הפרזיטים עם הכיפות
- 14.שומע חדשות 16/01/2025 07:53הגב לתגובה זוטראמפ הצהיר אתמול שההסכם בעזה הוא שלב בדרך להסכמי שלום עם סעודיה וסביבותיה יש הטוענים ש710 היה בתגובה להתקדמות בכיוון זה .הסכמי שלום עם סעודיה וסביבותיה יתנו דחיפה עצומה לכלכלה הישראלית
- 13.יריב 15/01/2025 13:29הגב לתגובה זוהבורסה לא זולה אחרי העליות של הרבעון האחרון של 24 ותחילת ינואר 25 והריבית לא תרד כל כך מהר ולא במנות גדולות כמו בארהב. אנחנו נשארים עם גרעון ענק שילחץ על השקל בשנים הקרובות ויחליש את כח הקניה של הישראלים. המשקיעים הזרים יחזרו לאט ובהדרגה בעיקר למניות הגדולות כמו הבנקים איי.סי.אל. ובזק.
- 12.נפתלי שם בדוק 15/01/2025 13:23הגב לתגובה זואם זה יהיה היום או ביום ראשון.אחר כך תהיה אופטימיות וחגיגיות בהשבעת טראמפ ואולי נהנה מעוד יום של עליות. אחר כך מימושים.אם ידווחו על קריסת המומ על החטופים אז תהיה ירידה יום או יומיים בבורסה. ויחכו לדיווחים אופטיימים מחדש.
- 11.תקציב גרעוני 14/01/2025 22:54הגב לתגובה זומחדליהו רוצה לקנות עוד צוללות מבן דוד שלו ...
- 10.פנסיות בs 14/01/2025 22:52הגב לתגובה זוהדור הצעיר משקיע בs
- 9.משקיע מנוסה מאוד 14/01/2025 22:52הגב לתגובה זוהמשק הישראלי עושה אקזיטים במאות מיליוני דולרים כל שני וחמישי בענפים רבים בהיי טק ולא רקגם ענף הבטחון והנשק חזק ביותר בישראל ובדגש על ביותר גם הסייבר הפוד טק ה AI ועוד ענפים רבים וטובים כל אלו יביאו לפריחה כלכלית במדינה.המשקיעים הזרים יחזרו כמו דבורים לדבש הם רוצים את הדבש של ההייטק הישראלי.
- 8.מעניין (ל"ת)ספיר 14/01/2025 18:58הגב לתגובה זו
- 7.היום שאחרי יגיע אולי בעוד 1020 שנה. (ל"ת)מר ביטחון עלאק 14/01/2025 14:00הגב לתגובה זו
- 6.יצחק 14/01/2025 10:05הגב לתגובה זוהתנהגות הגופים המוסדיים יוצרת ביקושים מתמשכים לניירות ערך ישראליים אפילו כאשר מבחינה כלכלית זה שגוי.זה יוצר עמידות של שוק ההון כאן אפילו לנוכח מצבי קיצון במצב הבטחוני והפוליטי.קצת מזכיר את הרצת מניות הבנקים בשנות ה 80.
- 5.לרון 14/01/2025 09:38הגב לתגובה זומביאות לאי וודאות ולתנודתיות
- 4.אריק 14/01/2025 08:51הגב לתגובה זולא הוגנים. חה. חה. חה
- 3.ראלי 14/01/2025 08:44הגב לתגובה זוהלוואי שיחזרו החטופים. השוק כבר תיקן 10 פעמים על כאילו החטופים כאן. יש עוד הרבה סימני שאלה בכאילו ...תפילה לחזרתם . בהצלחה לכולם
- 2.שי לי 14/01/2025 08:15הגב לתגובה זואירופהשמת לך מה קורה לכלכלות שםחוסר חדשנות חוסר צמיחה מהגרים שמשתלטים...לא הייתי משקיע שם בשנים הקרובות.
- 1.הדולר בטוח יירד לכוון ה 3.3 שח. (ל"ת)מני 14/01/2025 08:09הגב לתגובה זו
- האיזון הנכון נמצא לפי חישובי יבואיצוא ב 3.4 שח לדולר אמריקאי (ל"ת)יזחל לשם אבל לא יגיע 14/01/2025 09:45הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
