ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי
מחכים לחטופים

היום שאחרי: מה יקרה בבורסה לאחר חזרת החטופים והפסקת אש בעזה?

מה יקרה לדולר, למניות, לאגרות החוב? - כנראה לא מה שציפיתם

אדיר בן עמי | (16)

המגעים לשחרור החטופים מתקדמים והאפשרות להפסקת אש נראית קרובה מתמיד. אבל  עד שזה לא נסגר ורואים אותם חוזרים זה לא גמור. 


הדיווחים מעלים את האופטימיות, כולם מקווים, מייחלים ומתפללים שהחטופים יחזרו, אם וכאשר זה יקרה אפשר יהיה לדבר על סיום המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. אבל מה יהיה ביום שאחרי?

המשק הישראלי, שספג פגיעה חסרת תקדים מאז פרוץ המלחמה, התחיל כבר לראות סימנים ראשונים של התאוששות. סגירתם של למעלה מ-50,000 עסקים, מעיד על עומק המשבר שפקד את הכלכלה הישראלית, כאשר ענפי הבנייה, התיירות והמסחר ספגו מכה קשה. לא כולם משלמים את אותו המחיר. העסקים הקטנים והבינוניים הם אלו שמתקשים לשרוד. 


החזקים והגדולים דווקא שרדו טוב, הגדילו רווחים  - שנת 2024 למרות המלחמה היתה שנה מצוינת מבחינה פיננסית לבנקים, לחברות הביטוח, לגופי ההשקעות. החברות הגדולות במשק הגדילו רווחים והגיעו אפילו לרווחי שיא. הבורסה שלנו זינקה ב-28%, יותר מוול סטריט ויותר מרוב הבורסות בעולם. 


כל זה כשהאזרחים מתקשים. יוקר המחייה עולה, הריבית גבוהה, והצפי ל-2025 מהזווית של האזרח היא קשה - משפחה ממוצעת תשלם על הגזרות 800-1,000 שקלים בחודש. הרבה כסף. עם זאת, הצמיחה אמורה להתחדש ואלו חדשות טובות למשק ולתושבים. במקביל הריבית אמורה לרדת ברבעון השני וזה צפוי להניע עוד יותר את המשק לצד הקלה מסוימת ביוקר המחייה - בעיקר בתשלומי המשכנתאות וההלוואות. 


סיכוי טוב שגם חברות הדירוג ישנו את תחזית הדירוג או את אופק הדירוג שמתייחס למצב הביטחוני, אבל זה יהיה מסוייג - האיומים הביטחוניים עדיין כאן והחברות האלו גם מתייחסות לסיכון של המחלוקת הפנימית כמהותי מאוד.  למעשה, אגרות החוב התאוששו דרמטית מאז ספטמבר כשהתשואה האפקטיבית יורדת ומבטאת דירוג אפילו טוב יותר מזה המתבטא בדירוגים הקיימים.


הבורסה תעלה?

חדשות טובות מעלות את הבורסה. למעשה, הציפיות לחדשות טובות מעלות את הבורסה. הציפיות לניצחון והפסקת אש בלבנון יצרו רצף של עליות בבורסה בספטמבר-אוקטובר, הציפיות להחזרת החטופים והפסקת אש בעזה המשיכו את המגמה החיובית שהתעצמה עם בחירתו של טראמפ.


אבל, כמו במקרים רבים - העליות הן בשלב "השמועות" וכאשר ההודעה נמסרת מתחיל המימוש - "קנה בשמועות - מכור בהודעה".  החזרת החטופים אם וכאשר תהיה, תתן זריקת מורל גדולה לנו כישראלים ולשוק ההון, השאלה אם היא תחזיק מעמד. הוק כבר יביט על ההמשך?

קיראו עוד ב"בארץ"

ההמשך הוא הבעיות הפנימיות. המשבר הפנימי הגדול, הקרע והשסע בעם. אל תחשבו שהחברות המדרגות יחזירו את הדירוג בבת אחת, הן חוששות מהמצב הפנימי. כולנו חוששים ממנו. רפורמה-מהפכה משפטית, שאלות בקשר לחקירה ממלכתית, חוסר האמון בין הצדדים, השקרים שכל צד מפיץ ומרעיל בהם את הציבור. 

כל אלה מעלים חשש שמה שהיה לפני ה-7 באוקטובר עלול לחזור. זה מסוכן לבורסה. הבורסה ירדה ב-2023 בזמן המאבק והשסע הפנימי. הבורסה עלתה ב-2024 למרות המלחמה. הבורסה ב-2025 תלויה במצב הפנימי. רבים מצפים לעליות, ייתכן שהם יתאכזבו.


שער הדולר צפוי לרדת ביחס לשקל. מצד אחד הדולר מתחזק בעולם, אך מצ שני ככל שהסימנים להתאוששות בכלכה המקומית מתחזקים, התנהגות השקל-דולר אמורה לחזור למצב הבסיסי שהוא שחיקה של שער הדולר על רקע תנועות הון של יבואנים ויצואנים שמגדילים את המכירות של הדולרים בנטו.


יש כמובן השלכות נוספות - שער הדולר היה עוגן בזמן מלחמה עכשיו אם וכאשר יחזרו החטופים ותהיה הפסקת אש, אנשים יחזרו מהדולר לשקלים. כמו כן, יש את תנועות ההון של הגופים המוסדיים שהם לרוב בכיוון הפוך של וול סטריט.


  האיומים עדיין קיימים

השאלה הגדולה היא בנוגע למשקיעים הזרים. הם הפחיתו את ההשקעות שלהן עם פרוץ המלחמה, חלקם חזרו עם השינוי המסתמן וההצלחות הצבאיות בספטמבר. מבצע הביפרים היה הסימן הגדול לשינוי. נראה שמי שרצה לחזור כבר חזר. אלו שירצו לחזור עכשיו יעשו זאת במחירים גבוהים ב-25%, ולכן השיקול שלהם יהיה כלכלי לחלוטין.


הבורסה המקומית עדיין בתמחור נוח לעומת ארה"ב, אבל זו לא חוכמה, כמעט כל הבורסות בעולם זולות יותר. באופן יחסי לאירופה, ישראל לא באמת זולה. אז נכון שייתכן שאנחנו נצמח יותר בשנה הנוכחית ובשנים הבאות, אבל אנחנו לא אירופה. הסיכונים כאן בכל זאת גדולים יותר. כן, אנחנו יודעים ומכירים את המלחמה באוקראינה, זה לא רק בישראל, אבל תסכימו שהשקעה בגרמניה, אנגליה ואיטליה לא מגלמת סיכומים ביטחוניים וגיאופוליטים כמו אצלנו.


הבורסה המקומית צריכה ומקבלת דיסקאונט על פני השקעות במקומות אחרים. זה היה כמעט תמיד וזה צפוי להיות גם בהמשך. ומכאן, שלא צריך לצפות לכספים של משקיעים זרים שייכנסו לכאן. כן צריך לצפות וזה מה שמחזק את הבורסה המקומית להמשך הזרמה חודשית מרשימה של כספים של גופים מוסדיים. ההפרשות שלנו לפנסיה, גמל וכו', זורמות לשוק ההון המקומי - בעיקר לאגרות חוב.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    רונית גדסי 17/01/2025 01:52
    הגב לתגובה זו
    חייב להיות בראש סדר העדיפויותיש לגייס את הפרזיטים עם הכיפות
  • 14.
    שומע חדשות 16/01/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הצהיר אתמול שההסכם בעזה הוא שלב בדרך להסכמי שלום עם סעודיה וסביבותיה יש הטוענים ש710 היה בתגובה להתקדמות בכיוון זה .הסכמי שלום עם סעודיה וסביבותיה יתנו דחיפה עצומה לכלכלה הישראלית
  • 13.
    יריב 15/01/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    הבורסה לא זולה אחרי העליות של הרבעון האחרון של 24 ותחילת ינואר 25 והריבית לא תרד כל כך מהר ולא במנות גדולות כמו בארהב. אנחנו נשארים עם גרעון ענק שילחץ על השקל בשנים הקרובות ויחליש את כח הקניה של הישראלים. המשקיעים הזרים יחזרו לאט ובהדרגה בעיקר למניות הגדולות כמו הבנקים איי.סי.אל. ובזק.
  • 12.
    נפתלי שם בדוק 15/01/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
    אם זה יהיה היום או ביום ראשון.אחר כך תהיה אופטימיות וחגיגיות בהשבעת טראמפ ואולי נהנה מעוד יום של עליות. אחר כך מימושים.אם ידווחו על קריסת המומ על החטופים אז תהיה ירידה יום או יומיים בבורסה. ויחכו לדיווחים אופטיימים מחדש.
  • 11.
    תקציב גרעוני 14/01/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
    מחדליהו רוצה לקנות עוד צוללות מבן דוד שלו ...
  • 10.
    פנסיות בs 14/01/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    הדור הצעיר משקיע בs
  • 9.
    משקיע מנוסה מאוד 14/01/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    המשק הישראלי עושה אקזיטים במאות מיליוני דולרים כל שני וחמישי בענפים רבים בהיי טק ולא רקגם ענף הבטחון והנשק חזק ביותר בישראל ובדגש על ביותר גם הסייבר הפוד טק ה AI ועוד ענפים רבים וטובים כל אלו יביאו לפריחה כלכלית במדינה.המשקיעים הזרים יחזרו כמו דבורים לדבש הם רוצים את הדבש של ההייטק הישראלי.
  • 8.
    מעניין (ל"ת)
    ספיר 14/01/2025 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    היום שאחרי יגיע אולי בעוד 1020 שנה. (ל"ת)
    מר ביטחון עלאק 14/01/2025 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יצחק 14/01/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    התנהגות הגופים המוסדיים יוצרת ביקושים מתמשכים לניירות ערך ישראליים אפילו כאשר מבחינה כלכלית זה שגוי.זה יוצר עמידות של שוק ההון כאן אפילו לנוכח מצבי קיצון במצב הבטחוני והפוליטי.קצת מזכיר את הרצת מניות הבנקים בשנות ה 80.
  • 5.
    לרון 14/01/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    מביאות לאי וודאות ולתנודתיות
  • 4.
    אריק 14/01/2025 08:51
    הגב לתגובה זו
    לא הוגנים. חה. חה. חה
  • 3.
    ראלי 14/01/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיחזרו החטופים. השוק כבר תיקן 10 פעמים על כאילו החטופים כאן. יש עוד הרבה סימני שאלה בכאילו ...תפילה לחזרתם . בהצלחה לכולם
  • 2.
    שי לי 14/01/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
    אירופהשמת לך מה קורה לכלכלות שםחוסר חדשנות חוסר צמיחה מהגרים שמשתלטים...לא הייתי משקיע שם בשנים הקרובות.
  • 1.
    הדולר בטוח יירד לכוון ה 3.3 שח. (ל"ת)
    מני 14/01/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
  • האיזון הנכון נמצא לפי חישובי יבואיצוא ב 3.4 שח לדולר אמריקאי (ל"ת)
    יזחל לשם אבל לא יגיע 14/01/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.