ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי
מחכים לחטופים

היום שאחרי: מה יקרה בבורסה לאחר חזרת החטופים והפסקת אש בעזה?

מה יקרה לדולר, למניות, לאגרות החוב? - כנראה לא מה שציפיתם

אדיר בן עמי | (16)

המגעים לשחרור החטופים מתקדמים והאפשרות להפסקת אש נראית קרובה מתמיד. אבל  עד שזה לא נסגר ורואים אותם חוזרים זה לא גמור. 


הדיווחים מעלים את האופטימיות, כולם מקווים, מייחלים ומתפללים שהחטופים יחזרו, אם וכאשר זה יקרה אפשר יהיה לדבר על סיום המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. אבל מה יהיה ביום שאחרי?

המשק הישראלי, שספג פגיעה חסרת תקדים מאז פרוץ המלחמה, התחיל כבר לראות סימנים ראשונים של התאוששות. סגירתם של למעלה מ-50,000 עסקים, מעיד על עומק המשבר שפקד את הכלכלה הישראלית, כאשר ענפי הבנייה, התיירות והמסחר ספגו מכה קשה. לא כולם משלמים את אותו המחיר. העסקים הקטנים והבינוניים הם אלו שמתקשים לשרוד. 


החזקים והגדולים דווקא שרדו טוב, הגדילו רווחים  - שנת 2024 למרות המלחמה היתה שנה מצוינת מבחינה פיננסית לבנקים, לחברות הביטוח, לגופי ההשקעות. החברות הגדולות במשק הגדילו רווחים והגיעו אפילו לרווחי שיא. הבורסה שלנו זינקה ב-28%, יותר מוול סטריט ויותר מרוב הבורסות בעולם. 


כל זה כשהאזרחים מתקשים. יוקר המחייה עולה, הריבית גבוהה, והצפי ל-2025 מהזווית של האזרח היא קשה - משפחה ממוצעת תשלם על הגזרות 800-1,000 שקלים בחודש. הרבה כסף. עם זאת, הצמיחה אמורה להתחדש ואלו חדשות טובות למשק ולתושבים. במקביל הריבית אמורה לרדת ברבעון השני וזה צפוי להניע עוד יותר את המשק לצד הקלה מסוימת ביוקר המחייה - בעיקר בתשלומי המשכנתאות וההלוואות. 


סיכוי טוב שגם חברות הדירוג ישנו את תחזית הדירוג או את אופק הדירוג שמתייחס למצב הביטחוני, אבל זה יהיה מסוייג - האיומים הביטחוניים עדיין כאן והחברות האלו גם מתייחסות לסיכון של המחלוקת הפנימית כמהותי מאוד.  למעשה, אגרות החוב התאוששו דרמטית מאז ספטמבר כשהתשואה האפקטיבית יורדת ומבטאת דירוג אפילו טוב יותר מזה המתבטא בדירוגים הקיימים.


הבורסה תעלה?

חדשות טובות מעלות את הבורסה. למעשה, הציפיות לחדשות טובות מעלות את הבורסה. הציפיות לניצחון והפסקת אש בלבנון יצרו רצף של עליות בבורסה בספטמבר-אוקטובר, הציפיות להחזרת החטופים והפסקת אש בעזה המשיכו את המגמה החיובית שהתעצמה עם בחירתו של טראמפ.


אבל, כמו במקרים רבים - העליות הן בשלב "השמועות" וכאשר ההודעה נמסרת מתחיל המימוש - "קנה בשמועות - מכור בהודעה".  החזרת החטופים אם וכאשר תהיה, תתן זריקת מורל גדולה לנו כישראלים ולשוק ההון, השאלה אם היא תחזיק מעמד. הוק כבר יביט על ההמשך?

קיראו עוד ב"בארץ"

ההמשך הוא הבעיות הפנימיות. המשבר הפנימי הגדול, הקרע והשסע בעם. אל תחשבו שהחברות המדרגות יחזירו את הדירוג בבת אחת, הן חוששות מהמצב הפנימי. כולנו חוששים ממנו. רפורמה-מהפכה משפטית, שאלות בקשר לחקירה ממלכתית, חוסר האמון בין הצדדים, השקרים שכל צד מפיץ ומרעיל בהם את הציבור. 

כל אלה מעלים חשש שמה שהיה לפני ה-7 באוקטובר עלול לחזור. זה מסוכן לבורסה. הבורסה ירדה ב-2023 בזמן המאבק והשסע הפנימי. הבורסה עלתה ב-2024 למרות המלחמה. הבורסה ב-2025 תלויה במצב הפנימי. רבים מצפים לעליות, ייתכן שהם יתאכזבו.


שער הדולר צפוי לרדת ביחס לשקל. מצד אחד הדולר מתחזק בעולם, אך מצ שני ככל שהסימנים להתאוששות בכלכה המקומית מתחזקים, התנהגות השקל-דולר אמורה לחזור למצב הבסיסי שהוא שחיקה של שער הדולר על רקע תנועות הון של יבואנים ויצואנים שמגדילים את המכירות של הדולרים בנטו.


יש כמובן השלכות נוספות - שער הדולר היה עוגן בזמן מלחמה עכשיו אם וכאשר יחזרו החטופים ותהיה הפסקת אש, אנשים יחזרו מהדולר לשקלים. כמו כן, יש את תנועות ההון של הגופים המוסדיים שהם לרוב בכיוון הפוך של וול סטריט.


  האיומים עדיין קיימים

השאלה הגדולה היא בנוגע למשקיעים הזרים. הם הפחיתו את ההשקעות שלהן עם פרוץ המלחמה, חלקם חזרו עם השינוי המסתמן וההצלחות הצבאיות בספטמבר. מבצע הביפרים היה הסימן הגדול לשינוי. נראה שמי שרצה לחזור כבר חזר. אלו שירצו לחזור עכשיו יעשו זאת במחירים גבוהים ב-25%, ולכן השיקול שלהם יהיה כלכלי לחלוטין.


הבורסה המקומית עדיין בתמחור נוח לעומת ארה"ב, אבל זו לא חוכמה, כמעט כל הבורסות בעולם זולות יותר. באופן יחסי לאירופה, ישראל לא באמת זולה. אז נכון שייתכן שאנחנו נצמח יותר בשנה הנוכחית ובשנים הבאות, אבל אנחנו לא אירופה. הסיכונים כאן בכל זאת גדולים יותר. כן, אנחנו יודעים ומכירים את המלחמה באוקראינה, זה לא רק בישראל, אבל תסכימו שהשקעה בגרמניה, אנגליה ואיטליה לא מגלמת סיכומים ביטחוניים וגיאופוליטים כמו אצלנו.


הבורסה המקומית צריכה ומקבלת דיסקאונט על פני השקעות במקומות אחרים. זה היה כמעט תמיד וזה צפוי להיות גם בהמשך. ומכאן, שלא צריך לצפות לכספים של משקיעים זרים שייכנסו לכאן. כן צריך לצפות וזה מה שמחזק את הבורסה המקומית להמשך הזרמה חודשית מרשימה של כספים של גופים מוסדיים. ההפרשות שלנו לפנסיה, גמל וכו', זורמות לשוק ההון המקומי - בעיקר לאגרות חוב.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    רונית גדסי 17/01/2025 01:52
    הגב לתגובה זו
    חייב להיות בראש סדר העדיפויותיש לגייס את הפרזיטים עם הכיפות
  • 14.
    שומע חדשות 16/01/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הצהיר אתמול שההסכם בעזה הוא שלב בדרך להסכמי שלום עם סעודיה וסביבותיה יש הטוענים ש710 היה בתגובה להתקדמות בכיוון זה .הסכמי שלום עם סעודיה וסביבותיה יתנו דחיפה עצומה לכלכלה הישראלית
  • 13.
    יריב 15/01/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    הבורסה לא זולה אחרי העליות של הרבעון האחרון של 24 ותחילת ינואר 25 והריבית לא תרד כל כך מהר ולא במנות גדולות כמו בארהב. אנחנו נשארים עם גרעון ענק שילחץ על השקל בשנים הקרובות ויחליש את כח הקניה של הישראלים. המשקיעים הזרים יחזרו לאט ובהדרגה בעיקר למניות הגדולות כמו הבנקים איי.סי.אל. ובזק.
  • 12.
    נפתלי שם בדוק 15/01/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
    אם זה יהיה היום או ביום ראשון.אחר כך תהיה אופטימיות וחגיגיות בהשבעת טראמפ ואולי נהנה מעוד יום של עליות. אחר כך מימושים.אם ידווחו על קריסת המומ על החטופים אז תהיה ירידה יום או יומיים בבורסה. ויחכו לדיווחים אופטיימים מחדש.
  • 11.
    תקציב גרעוני 14/01/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
    מחדליהו רוצה לקנות עוד צוללות מבן דוד שלו ...
  • 10.
    פנסיות בs 14/01/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    הדור הצעיר משקיע בs
  • 9.
    משקיע מנוסה מאוד 14/01/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    המשק הישראלי עושה אקזיטים במאות מיליוני דולרים כל שני וחמישי בענפים רבים בהיי טק ולא רקגם ענף הבטחון והנשק חזק ביותר בישראל ובדגש על ביותר גם הסייבר הפוד טק ה AI ועוד ענפים רבים וטובים כל אלו יביאו לפריחה כלכלית במדינה.המשקיעים הזרים יחזרו כמו דבורים לדבש הם רוצים את הדבש של ההייטק הישראלי.
  • 8.
    מעניין (ל"ת)
    ספיר 14/01/2025 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    היום שאחרי יגיע אולי בעוד 1020 שנה. (ל"ת)
    מר ביטחון עלאק 14/01/2025 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יצחק 14/01/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    התנהגות הגופים המוסדיים יוצרת ביקושים מתמשכים לניירות ערך ישראליים אפילו כאשר מבחינה כלכלית זה שגוי.זה יוצר עמידות של שוק ההון כאן אפילו לנוכח מצבי קיצון במצב הבטחוני והפוליטי.קצת מזכיר את הרצת מניות הבנקים בשנות ה 80.
  • 5.
    לרון 14/01/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    מביאות לאי וודאות ולתנודתיות
  • 4.
    אריק 14/01/2025 08:51
    הגב לתגובה זו
    לא הוגנים. חה. חה. חה
  • 3.
    ראלי 14/01/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיחזרו החטופים. השוק כבר תיקן 10 פעמים על כאילו החטופים כאן. יש עוד הרבה סימני שאלה בכאילו ...תפילה לחזרתם . בהצלחה לכולם
  • 2.
    שי לי 14/01/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
    אירופהשמת לך מה קורה לכלכלות שםחוסר חדשנות חוסר צמיחה מהגרים שמשתלטים...לא הייתי משקיע שם בשנים הקרובות.
  • 1.
    הדולר בטוח יירד לכוון ה 3.3 שח. (ל"ת)
    מני 14/01/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
  • האיזון הנכון נמצא לפי חישובי יבואיצוא ב 3.4 שח לדולר אמריקאי (ל"ת)
    יזחל לשם אבל לא יגיע 14/01/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.