אסיה סגרה בעליות: מימושי הרווחים נעצרו, דברי ראש ממשלת סין תומכים

מדד MSCI אסיה פסיפיק עשה סיבוב פרסה ומוסיף 0.5% בטוקיו. מניות יצרניות הפלדה בולטות בעליות
אריאל אטיאס |

שוקי המניות באסיה שפתחו רובם בירידות שערים,סגרו בעליות בהובלת המניות הנסחרות בהונג קונג ובשנחאי, אחרי שראש הממשלה וון ג'יאבאו אמרה שתוכנית התמריצים הייתה "טובה מהצפוי" בהחיית הכלכלה.

טרם שביצע סיבוב פרסה, נסוג המדד האזורי משיא של שלושה חודשים, ברקע לספקולציות שהחברות ינצלו את הראלי האחרון שנמשך שישה שבועות וימכרו מניות כדי לסדר לעצמן את השורות.

מניות יצרניות הפלדה, בולטות בעליות באסיה בעוד הסוחרים מהמרים על תחזית אופטימית יותר לתעשיית המתכות בהמשך לסימנים של התאוששות בביקושים. ביפן, נומורה החזקות העלתה המלצה לתעשיית הפלדה המקומית ל"קנייה" מ-"ניטראלי" ושיפרה את מחיר היעד למספר מניות של חברות מובילות.

ראש ממשלת סין אמר הבוקר, כי תוכנית התמריצים בשווי 4 טריליון יואן (585 מיליארד דולר) "כבר מתחילה להשתלם" וכי "המצב של סין אפילו טוב ממה שציפינו". וון הוסיף, כי "צמיחת ההשקעות בסין הואצה, הצריכה הפרטית עלתה בצורה די מהירה והביקוש המקומי עולה".

מדד MSCI אסיה פסיפיק סגר היום בעליות, זאת לאחר שמוקדם יותר ירד בשיעור של 0.6%. המדד זינק ב-26% משפל של יותר מ-5 שנים אליו נפל ב-9 במארס. ב-17 באפריל המדד מחק את מלוא הירידה שנרשמה בשנת 2009, ברקע להתחזקות הביטחון בקרב המשקיעים שהכלכלה העולמית משנה כיוון כלפי מעלה ורווחי החברות יתאוששו.

ביפן, הניקיי 225 עלה ב-0.19%. בדרום קוריאה, הקוספי הוסיף 0.56%. בסין, שנחאי עלתה ב-2.14% ובהונג קונג מדד האנג סנג הוסיף 0.96%.

מצפים לירידות?

וואנ-סטיל, היצרנית השנייה בגודלה באוסטרליה של סגסוגת, מאבדת 13% בהמשך למכירת מניות חדשות בסך של 584 מיליון דולר אוסטרלי. מניות טושיבה, יצרנית זיכרונות הפלאש השנייה בגודלה בעולם, יורדות 6% בטוקיו אחרי שעיתון הניקיי אמר שהחברה תגייס 500 מיליארד יין (5.1 מיליארד דולר) באמצעות הנפקת מניות ואג"ח. מניות פרומיס, פירמת ההלוואות לצרכנים השנייה בגודלה ביפן לפי שווי שוק, צונחות 16% אחרי שהחברה דיווחה על הפסד עבור שנת העסקים האחרונה.

"השוק מחכה לאזהרות רווח מחלק מהמניות המחזוריות", אמר לבלומברג פול קירידס המנהל 8 מיליארד דולר כמנכ"ל אסובי דקסיה בסידני. "רווחי החברות צפויים להמשיך לרדת, אך זה לא הולך להיות בולט. יש גם מימושי רווחים אחרי ריצה די חזקה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.