הכלכלנים הבכירים מגיבים: "ארה"ב צפויה לבצע שינוי כיוון ברבעון השלישי או הרביעי"
בשבועיים האחרונים וגם אתמול התפרסמו מספר נתונים מאקרו כלכליים חיוביים בארה"ב שהביאו, ביחד עם גורמים נוספים, לשינוי באווירה בשוקי ההון ולראלי. בשיחות עם Bizportal הגיבו מספר כלכלנים בכירים לשינוי באווירה, כשהנימה הכללית העולה היא של זהירות.
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים, אמר כי "אנחנו צופים שגם בחו"ל וגם בארץ תהיה צמיחה מאוד שלילית ברבעון הראשון של 2009 אבל יש סימנים ראשוניים שבהמשך השנה יחול שיפור, ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה או כל המאוחר ברבעון הרביעי. זאת, בעיקר לגבי ארה"ב שם יש סימנים ראשוניים לשינוי מגמה או התמתנות בירידה בתוצר".
"כנראה שברבעון השני תהיה ירידה אבל בקצב איטי יותר כשברבעונים לאחר מכן נחזור לצמיחה איטית. זה מסתמך על פעולות הממשלות והבנקים המרכזיים. מבחינת הארץ גם אחרי שתקום ממשלה אני מקווה שהיא לא תגדיל את הגרעון מעבר למה שצפוי כבר השנה. בנק ישראל כבר עושה הרבה מאוד דברים, סך הכל הוא מאוד מאוד אקטיבי ואת ההשפעה של זה נתחיל לראות בתוך מספר חודשים".
"המערכת הפיננסית העולמית נראית פחות מסוכנת. זה לא שהם לא יצטרכו לבצע עוד מחיקות, אלא שהפעולות של הממשלות שינו את המצב. בארה"ב למשל ברור שהמימשל לא יתן לבנק גדול נוסף ליפול. אני חושב שאין להם ברירה, בעקבות ההשפעות של נפילת ליהמן ברדרס. יש ירידה מסויימת בפרמיית הסיכון".
על הבורסה אומר שראל כי "אני לא אוהב להתבטא בעניין של מחירי המניות וכיוון הבורסה, אבל השווקים ירדו כולם חזק מאוד בחודשים האחרונים, ויכול להיות שהם כבר גילמו מצב מאוד קשה של מיתון, כך שכל חדשות טובות שמגיעות לשוק משפיעות עליו לחיוב".
ורד דר: "ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד"
ורד דר, הכלכלנית הראשית בפסגות בית השקעות, התייחסה בשיחה עם Bizportal לנתוני המאקרו ולראלי האחרון בשווקים ואמרה, כי צריך להבחין בין ישראל לארה"ב ובין 2 טווחי זמן שונים. "בהסתכלות על ישראל אפשר להגיד שהרבעון השני יהיה מאוד גרוע וכי אנו נמשיך לראות צמיחה שלילית עד סוף 2009". קרי המצב הכלכלי יהיה גרוע גם ברבעון הרביעי."
"כשמסתכלים על ארצות הברית ובוחנים את נתוני המאקרו שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, יכול להיות שבחלק מהנתונים אנחנו אכן מתקרבים לתחתית אך בחלק עיקרי אחר אנחנו ממש לא, אומרת דר. "בהתחלות הבנייה יכול להיות שראינו את השפל האחרון או שלפחות אנחנו מתקרבים אליו אך במחירי הנדל"ן עדיין צפויה ירידה חדה".
דר מתייחסת גם בחשש גדול לתוכנית האחרונה של טימותי גייטנר, שר האוצר האמריקני, המיועדת לנקות את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים. "אני ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד. דבר שבמידה ויתממש עשוי לשים אותנו במקום גרוע בהרבה ביחס להיכן שהיינו נמצאים אם לא הייתה בכלל תוכנית".
בין האינדיקאטורים המובילים אחריהם עוקבת דר נמצאים מלאי הדירות הלא-מכורות וקצב ירידת המחירים. הכלכלנית הראשית אומרת, כי כדי שנוכל לומר שיש סימנים לשינוי מגמה אנחנו צריכים לראות ירידה במלאי הדירות הלא-מכורות והתכנסות בקצב הירידה של מחירי הנדל"ן, קרי שמחירי הנדל"ן ירדו בקצב יותר איטי. כרגע אנחנו ממשיכים לראות התבדרות במחירים (יורדים בקצב הולך ועולה).
דר מסכמת ואומרת, כי היא "עדיין לא בטוחה שיש משהו מבוסס בראלי האחרון".
לידר שוקי הון: עדיין פסימיים
מלידר שוקי הון נמסר כי "אנחנו יותר פסימיים. היו אמנם מספר נתונים יותר טובים מהציפיות, אבל מדובר בעליות קלות לאחר רצף של ירידות בחודשים האחרונים. עוד מוקדם מידי לדעת. כשאתה מנתח את נתוני המאקרו שהכניסו את ארה"ב למיתון, רואים שיש בעיה בסיסית במשקי הבית מבחינת הצריכה. אנחנו לא רואים אותם עושים שינוי דרמטי בהתנהגות בקרוב, גם הגידול באבטלה מצביע על כך".
"יש פגיעה ממשית בכוח הקניה של משקי הבית. השינוי בכלכלה עוד רחוק. גם בשנות ה-30' היו תקופות שהשוק עלה בעשרות אחוזים ואחר כך חזר לרדת. אנחנו סקפטים. לחשוב שברבעון הרביעי של 2009 נראה התאוששות, זה נראה מוקדם מידי. יחד עם זאת, רואים את הפד פועל בעוצמות מדהימות ואפילו מדאיגות בהקשר של אינפלציה עתידית. העוצמות בטיפול של הבעיות במערכת הפיננסית. הכלכלה תתאושש לתוך 2010, רבעון שני או שלישי או יותר".
"אנחנו לא פוסלים התייצבות בכלכלה שתביא להתאוששות מסויימת בשוקי המניות. השוק עשה אוברשוטינג למטה וכעת יש איזה שיפור קל אבל עדיין המגמה לטווח ארוך תהיה של דשדוש או ירידה. גורמי המאקרו עדיין לא שם. רק לפני שבוע קרן המטבע שינתה את הנתונים למשהו מאוד מאוד פסימי".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
