הכלכלנים הבכירים מגיבים: "ארה"ב צפויה לבצע שינוי כיוון ברבעון השלישי או הרביעי"
בשבועיים האחרונים וגם אתמול התפרסמו מספר נתונים מאקרו כלכליים חיוביים בארה"ב שהביאו, ביחד עם גורמים נוספים, לשינוי באווירה בשוקי ההון ולראלי. בשיחות עם Bizportal הגיבו מספר כלכלנים בכירים לשינוי באווירה, כשהנימה הכללית העולה היא של זהירות.
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים, אמר כי "אנחנו צופים שגם בחו"ל וגם בארץ תהיה צמיחה מאוד שלילית ברבעון הראשון של 2009 אבל יש סימנים ראשוניים שבהמשך השנה יחול שיפור, ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה או כל המאוחר ברבעון הרביעי. זאת, בעיקר לגבי ארה"ב שם יש סימנים ראשוניים לשינוי מגמה או התמתנות בירידה בתוצר".
"כנראה שברבעון השני תהיה ירידה אבל בקצב איטי יותר כשברבעונים לאחר מכן נחזור לצמיחה איטית. זה מסתמך על פעולות הממשלות והבנקים המרכזיים. מבחינת הארץ גם אחרי שתקום ממשלה אני מקווה שהיא לא תגדיל את הגרעון מעבר למה שצפוי כבר השנה. בנק ישראל כבר עושה הרבה מאוד דברים, סך הכל הוא מאוד מאוד אקטיבי ואת ההשפעה של זה נתחיל לראות בתוך מספר חודשים".
"המערכת הפיננסית העולמית נראית פחות מסוכנת. זה לא שהם לא יצטרכו לבצע עוד מחיקות, אלא שהפעולות של הממשלות שינו את המצב. בארה"ב למשל ברור שהמימשל לא יתן לבנק גדול נוסף ליפול. אני חושב שאין להם ברירה, בעקבות ההשפעות של נפילת ליהמן ברדרס. יש ירידה מסויימת בפרמיית הסיכון".
על הבורסה אומר שראל כי "אני לא אוהב להתבטא בעניין של מחירי המניות וכיוון הבורסה, אבל השווקים ירדו כולם חזק מאוד בחודשים האחרונים, ויכול להיות שהם כבר גילמו מצב מאוד קשה של מיתון, כך שכל חדשות טובות שמגיעות לשוק משפיעות עליו לחיוב".
ורד דר: "ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד"
ורד דר, הכלכלנית הראשית בפסגות בית השקעות, התייחסה בשיחה עם Bizportal לנתוני המאקרו ולראלי האחרון בשווקים ואמרה, כי צריך להבחין בין ישראל לארה"ב ובין 2 טווחי זמן שונים. "בהסתכלות על ישראל אפשר להגיד שהרבעון השני יהיה מאוד גרוע וכי אנו נמשיך לראות צמיחה שלילית עד סוף 2009". קרי המצב הכלכלי יהיה גרוע גם ברבעון הרביעי."
"כשמסתכלים על ארצות הברית ובוחנים את נתוני המאקרו שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, יכול להיות שבחלק מהנתונים אנחנו אכן מתקרבים לתחתית אך בחלק עיקרי אחר אנחנו ממש לא, אומרת דר. "בהתחלות הבנייה יכול להיות שראינו את השפל האחרון או שלפחות אנחנו מתקרבים אליו אך במחירי הנדל"ן עדיין צפויה ירידה חדה".
דר מתייחסת גם בחשש גדול לתוכנית האחרונה של טימותי גייטנר, שר האוצר האמריקני, המיועדת לנקות את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים. "אני ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד. דבר שבמידה ויתממש עשוי לשים אותנו במקום גרוע בהרבה ביחס להיכן שהיינו נמצאים אם לא הייתה בכלל תוכנית".
בין האינדיקאטורים המובילים אחריהם עוקבת דר נמצאים מלאי הדירות הלא-מכורות וקצב ירידת המחירים. הכלכלנית הראשית אומרת, כי כדי שנוכל לומר שיש סימנים לשינוי מגמה אנחנו צריכים לראות ירידה במלאי הדירות הלא-מכורות והתכנסות בקצב הירידה של מחירי הנדל"ן, קרי שמחירי הנדל"ן ירדו בקצב יותר איטי. כרגע אנחנו ממשיכים לראות התבדרות במחירים (יורדים בקצב הולך ועולה).
דר מסכמת ואומרת, כי היא "עדיין לא בטוחה שיש משהו מבוסס בראלי האחרון".
לידר שוקי הון: עדיין פסימיים
מלידר שוקי הון נמסר כי "אנחנו יותר פסימיים. היו אמנם מספר נתונים יותר טובים מהציפיות, אבל מדובר בעליות קלות לאחר רצף של ירידות בחודשים האחרונים. עוד מוקדם מידי לדעת. כשאתה מנתח את נתוני המאקרו שהכניסו את ארה"ב למיתון, רואים שיש בעיה בסיסית במשקי הבית מבחינת הצריכה. אנחנו לא רואים אותם עושים שינוי דרמטי בהתנהגות בקרוב, גם הגידול באבטלה מצביע על כך".
"יש פגיעה ממשית בכוח הקניה של משקי הבית. השינוי בכלכלה עוד רחוק. גם בשנות ה-30' היו תקופות שהשוק עלה בעשרות אחוזים ואחר כך חזר לרדת. אנחנו סקפטים. לחשוב שברבעון הרביעי של 2009 נראה התאוששות, זה נראה מוקדם מידי. יחד עם זאת, רואים את הפד פועל בעוצמות מדהימות ואפילו מדאיגות בהקשר של אינפלציה עתידית. העוצמות בטיפול של הבעיות במערכת הפיננסית. הכלכלה תתאושש לתוך 2010, רבעון שני או שלישי או יותר".
"אנחנו לא פוסלים התייצבות בכלכלה שתביא להתאוששות מסויימת בשוקי המניות. השוק עשה אוברשוטינג למטה וכעת יש איזה שיפור קל אבל עדיין המגמה לטווח ארוך תהיה של דשדוש או ירידה. גורמי המאקרו עדיין לא שם. רק לפני שבוע קרן המטבע שינתה את הנתונים למשהו מאוד מאוד פסימי".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
