הכלכלנים הבכירים מגיבים: "ארה"ב צפויה לבצע שינוי כיוון ברבעון השלישי או הרביעי"
בשבועיים האחרונים וגם אתמול התפרסמו מספר נתונים מאקרו כלכליים חיוביים בארה"ב שהביאו, ביחד עם גורמים נוספים, לשינוי באווירה בשוקי ההון ולראלי. בשיחות עם Bizportal הגיבו מספר כלכלנים בכירים לשינוי באווירה, כשהנימה הכללית העולה היא של זהירות.
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים, אמר כי "אנחנו צופים שגם בחו"ל וגם בארץ תהיה צמיחה מאוד שלילית ברבעון הראשון של 2009 אבל יש סימנים ראשוניים שבהמשך השנה יחול שיפור, ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה או כל המאוחר ברבעון הרביעי. זאת, בעיקר לגבי ארה"ב שם יש סימנים ראשוניים לשינוי מגמה או התמתנות בירידה בתוצר".
"כנראה שברבעון השני תהיה ירידה אבל בקצב איטי יותר כשברבעונים לאחר מכן נחזור לצמיחה איטית. זה מסתמך על פעולות הממשלות והבנקים המרכזיים. מבחינת הארץ גם אחרי שתקום ממשלה אני מקווה שהיא לא תגדיל את הגרעון מעבר למה שצפוי כבר השנה. בנק ישראל כבר עושה הרבה מאוד דברים, סך הכל הוא מאוד מאוד אקטיבי ואת ההשפעה של זה נתחיל לראות בתוך מספר חודשים".
"המערכת הפיננסית העולמית נראית פחות מסוכנת. זה לא שהם לא יצטרכו לבצע עוד מחיקות, אלא שהפעולות של הממשלות שינו את המצב. בארה"ב למשל ברור שהמימשל לא יתן לבנק גדול נוסף ליפול. אני חושב שאין להם ברירה, בעקבות ההשפעות של נפילת ליהמן ברדרס. יש ירידה מסויימת בפרמיית הסיכון".
על הבורסה אומר שראל כי "אני לא אוהב להתבטא בעניין של מחירי המניות וכיוון הבורסה, אבל השווקים ירדו כולם חזק מאוד בחודשים האחרונים, ויכול להיות שהם כבר גילמו מצב מאוד קשה של מיתון, כך שכל חדשות טובות שמגיעות לשוק משפיעות עליו לחיוב".
ורד דר: "ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד"
ורד דר, הכלכלנית הראשית בפסגות בית השקעות, התייחסה בשיחה עם Bizportal לנתוני המאקרו ולראלי האחרון בשווקים ואמרה, כי צריך להבחין בין ישראל לארה"ב ובין 2 טווחי זמן שונים. "בהסתכלות על ישראל אפשר להגיד שהרבעון השני יהיה מאוד גרוע וכי אנו נמשיך לראות צמיחה שלילית עד סוף 2009". קרי המצב הכלכלי יהיה גרוע גם ברבעון הרביעי."
"כשמסתכלים על ארצות הברית ובוחנים את נתוני המאקרו שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, יכול להיות שבחלק מהנתונים אנחנו אכן מתקרבים לתחתית אך בחלק עיקרי אחר אנחנו ממש לא, אומרת דר. "בהתחלות הבנייה יכול להיות שראינו את השפל האחרון או שלפחות אנחנו מתקרבים אליו אך במחירי הנדל"ן עדיין צפויה ירידה חדה".
דר מתייחסת גם בחשש גדול לתוכנית האחרונה של טימותי גייטנר, שר האוצר האמריקני, המיועדת לנקות את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים. "אני ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד. דבר שבמידה ויתממש עשוי לשים אותנו במקום גרוע בהרבה ביחס להיכן שהיינו נמצאים אם לא הייתה בכלל תוכנית".
בין האינדיקאטורים המובילים אחריהם עוקבת דר נמצאים מלאי הדירות הלא-מכורות וקצב ירידת המחירים. הכלכלנית הראשית אומרת, כי כדי שנוכל לומר שיש סימנים לשינוי מגמה אנחנו צריכים לראות ירידה במלאי הדירות הלא-מכורות והתכנסות בקצב הירידה של מחירי הנדל"ן, קרי שמחירי הנדל"ן ירדו בקצב יותר איטי. כרגע אנחנו ממשיכים לראות התבדרות במחירים (יורדים בקצב הולך ועולה).
דר מסכמת ואומרת, כי היא "עדיין לא בטוחה שיש משהו מבוסס בראלי האחרון".
לידר שוקי הון: עדיין פסימיים
מלידר שוקי הון נמסר כי "אנחנו יותר פסימיים. היו אמנם מספר נתונים יותר טובים מהציפיות, אבל מדובר בעליות קלות לאחר רצף של ירידות בחודשים האחרונים. עוד מוקדם מידי לדעת. כשאתה מנתח את נתוני המאקרו שהכניסו את ארה"ב למיתון, רואים שיש בעיה בסיסית במשקי הבית מבחינת הצריכה. אנחנו לא רואים אותם עושים שינוי דרמטי בהתנהגות בקרוב, גם הגידול באבטלה מצביע על כך".
"יש פגיעה ממשית בכוח הקניה של משקי הבית. השינוי בכלכלה עוד רחוק. גם בשנות ה-30' היו תקופות שהשוק עלה בעשרות אחוזים ואחר כך חזר לרדת. אנחנו סקפטים. לחשוב שברבעון הרביעי של 2009 נראה התאוששות, זה נראה מוקדם מידי. יחד עם זאת, רואים את הפד פועל בעוצמות מדהימות ואפילו מדאיגות בהקשר של אינפלציה עתידית. העוצמות בטיפול של הבעיות במערכת הפיננסית. הכלכלה תתאושש לתוך 2010, רבעון שני או שלישי או יותר".
"אנחנו לא פוסלים התייצבות בכלכלה שתביא להתאוששות מסויימת בשוקי המניות. השוק עשה אוברשוטינג למטה וכעת יש איזה שיפור קל אבל עדיין המגמה לטווח ארוך תהיה של דשדוש או ירידה. גורמי המאקרו עדיין לא שם. רק לפני שבוע קרן המטבע שינתה את הנתונים למשהו מאוד מאוד פסימי".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
