הכלכלנים הבכירים מגיבים: "ארה"ב צפויה לבצע שינוי כיוון ברבעון השלישי או הרביעי"

ורד דר: "ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד". לידר: "הכלכלה האמריקנית לא תתאושש לפני אמצע 2010. יש סיכוי להתייצבות"

בשבועיים האחרונים וגם אתמול התפרסמו מספר נתונים מאקרו כלכליים חיוביים בארה"ב שהביאו, ביחד עם גורמים נוספים, לשינוי באווירה בשוקי ההון ולראלי. בשיחות עם Bizportal הגיבו מספר כלכלנים בכירים לשינוי באווירה, כשהנימה הכללית העולה היא של זהירות.

מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים, אמר כי "אנחנו צופים שגם בחו"ל וגם בארץ תהיה צמיחה מאוד שלילית ברבעון הראשון של 2009 אבל יש סימנים ראשוניים שבהמשך השנה יחול שיפור, ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה או כל המאוחר ברבעון הרביעי. זאת, בעיקר לגבי ארה"ב שם יש סימנים ראשוניים לשינוי מגמה או התמתנות בירידה בתוצר".

"כנראה שברבעון השני תהיה ירידה אבל בקצב איטי יותר כשברבעונים לאחר מכן נחזור לצמיחה איטית. זה מסתמך על פעולות הממשלות והבנקים המרכזיים. מבחינת הארץ גם אחרי שתקום ממשלה אני מקווה שהיא לא תגדיל את הגרעון מעבר למה שצפוי כבר השנה. בנק ישראל כבר עושה הרבה מאוד דברים, סך הכל הוא מאוד מאוד אקטיבי ואת ההשפעה של זה נתחיל לראות בתוך מספר חודשים".

"המערכת הפיננסית העולמית נראית פחות מסוכנת. זה לא שהם לא יצטרכו לבצע עוד מחיקות, אלא שהפעולות של הממשלות שינו את המצב. בארה"ב למשל ברור שהמימשל לא יתן לבנק גדול נוסף ליפול. אני חושב שאין להם ברירה, בעקבות ההשפעות של נפילת ליהמן ברדרס. יש ירידה מסויימת בפרמיית הסיכון".

על הבורסה אומר שראל כי "אני לא אוהב להתבטא בעניין של מחירי המניות וכיוון הבורסה, אבל השווקים ירדו כולם חזק מאוד בחודשים האחרונים, ויכול להיות שהם כבר גילמו מצב מאוד קשה של מיתון, כך שכל חדשות טובות שמגיעות לשוק משפיעות עליו לחיוב".

ורד דר: "ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד"

ורד דר, הכלכלנית הראשית בפסגות בית השקעות, התייחסה בשיחה עם Bizportal לנתוני המאקרו ולראלי האחרון בשווקים ואמרה, כי צריך להבחין בין ישראל לארה"ב ובין 2 טווחי זמן שונים. "בהסתכלות על ישראל אפשר להגיד שהרבעון השני יהיה מאוד גרוע וכי אנו נמשיך לראות צמיחה שלילית עד סוף 2009". קרי המצב הכלכלי יהיה גרוע גם ברבעון הרביעי."

"כשמסתכלים על ארצות הברית ובוחנים את נתוני המאקרו שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, יכול להיות שבחלק מהנתונים אנחנו אכן מתקרבים לתחתית אך בחלק עיקרי אחר אנחנו ממש לא, אומרת דר. "בהתחלות הבנייה יכול להיות שראינו את השפל האחרון או שלפחות אנחנו מתקרבים אליו אך במחירי הנדל"ן עדיין צפויה ירידה חדה".

דר מתייחסת גם בחשש גדול לתוכנית האחרונה של טימותי גייטנר, שר האוצר האמריקני, המיועדת לנקות את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים. "אני ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד. דבר שבמידה ויתממש עשוי לשים אותנו במקום גרוע בהרבה ביחס להיכן שהיינו נמצאים אם לא הייתה בכלל תוכנית".

בין האינדיקאטורים המובילים אחריהם עוקבת דר נמצאים מלאי הדירות הלא-מכורות וקצב ירידת המחירים. הכלכלנית הראשית אומרת, כי כדי שנוכל לומר שיש סימנים לשינוי מגמה אנחנו צריכים לראות ירידה במלאי הדירות הלא-מכורות והתכנסות בקצב הירידה של מחירי הנדל"ן, קרי שמחירי הנדל"ן ירדו בקצב יותר איטי. כרגע אנחנו ממשיכים לראות התבדרות במחירים (יורדים בקצב הולך ועולה).

דר מסכמת ואומרת, כי היא "עדיין לא בטוחה שיש משהו מבוסס בראלי האחרון".

לידר שוקי הון: עדיין פסימיים

מלידר שוקי הון נמסר כי "אנחנו יותר פסימיים. היו אמנם מספר נתונים יותר טובים מהציפיות, אבל מדובר בעליות קלות לאחר רצף של ירידות בחודשים האחרונים. עוד מוקדם מידי לדעת. כשאתה מנתח את נתוני המאקרו שהכניסו את ארה"ב למיתון, רואים שיש בעיה בסיסית במשקי הבית מבחינת הצריכה. אנחנו לא רואים אותם עושים שינוי דרמטי בהתנהגות בקרוב, גם הגידול באבטלה מצביע על כך".

"יש פגיעה ממשית בכוח הקניה של משקי הבית. השינוי בכלכלה עוד רחוק. גם בשנות ה-30' היו תקופות שהשוק עלה בעשרות אחוזים ואחר כך חזר לרדת. אנחנו סקפטים. לחשוב שברבעון הרביעי של 2009 נראה התאוששות, זה נראה מוקדם מידי. יחד עם זאת, רואים את הפד פועל בעוצמות מדהימות ואפילו מדאיגות בהקשר של אינפלציה עתידית. העוצמות בטיפול של הבעיות במערכת הפיננסית. הכלכלה תתאושש לתוך 2010, רבעון שני או שלישי או יותר".

"אנחנו לא פוסלים התייצבות בכלכלה שתביא להתאוששות מסויימת בשוקי המניות. השוק עשה אוברשוטינג למטה וכעת יש איזה שיפור קל אבל עדיין המגמה לטווח ארוך תהיה של דשדוש או ירידה. גורמי המאקרו עדיין לא שם. רק לפני שבוע קרן המטבע שינתה את הנתונים למשהו מאוד מאוד פסימי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.