הכלכלנים הבכירים מגיבים: "ארה"ב צפויה לבצע שינוי כיוון ברבעון השלישי או הרביעי"
בשבועיים האחרונים וגם אתמול התפרסמו מספר נתונים מאקרו כלכליים חיוביים בארה"ב שהביאו, ביחד עם גורמים נוספים, לשינוי באווירה בשוקי ההון ולראלי. בשיחות עם Bizportal הגיבו מספר כלכלנים בכירים לשינוי באווירה, כשהנימה הכללית העולה היא של זהירות.
מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים, אמר כי "אנחנו צופים שגם בחו"ל וגם בארץ תהיה צמיחה מאוד שלילית ברבעון הראשון של 2009 אבל יש סימנים ראשוניים שבהמשך השנה יחול שיפור, ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה או כל המאוחר ברבעון הרביעי. זאת, בעיקר לגבי ארה"ב שם יש סימנים ראשוניים לשינוי מגמה או התמתנות בירידה בתוצר".
"כנראה שברבעון השני תהיה ירידה אבל בקצב איטי יותר כשברבעונים לאחר מכן נחזור לצמיחה איטית. זה מסתמך על פעולות הממשלות והבנקים המרכזיים. מבחינת הארץ גם אחרי שתקום ממשלה אני מקווה שהיא לא תגדיל את הגרעון מעבר למה שצפוי כבר השנה. בנק ישראל כבר עושה הרבה מאוד דברים, סך הכל הוא מאוד מאוד אקטיבי ואת ההשפעה של זה נתחיל לראות בתוך מספר חודשים".
"המערכת הפיננסית העולמית נראית פחות מסוכנת. זה לא שהם לא יצטרכו לבצע עוד מחיקות, אלא שהפעולות של הממשלות שינו את המצב. בארה"ב למשל ברור שהמימשל לא יתן לבנק גדול נוסף ליפול. אני חושב שאין להם ברירה, בעקבות ההשפעות של נפילת ליהמן ברדרס. יש ירידה מסויימת בפרמיית הסיכון".
על הבורסה אומר שראל כי "אני לא אוהב להתבטא בעניין של מחירי המניות וכיוון הבורסה, אבל השווקים ירדו כולם חזק מאוד בחודשים האחרונים, ויכול להיות שהם כבר גילמו מצב מאוד קשה של מיתון, כך שכל חדשות טובות שמגיעות לשוק משפיעות עליו לחיוב".
ורד דר: "ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד"
ורד דר, הכלכלנית הראשית בפסגות בית השקעות, התייחסה בשיחה עם Bizportal לנתוני המאקרו ולראלי האחרון בשווקים ואמרה, כי צריך להבחין בין ישראל לארה"ב ובין 2 טווחי זמן שונים. "בהסתכלות על ישראל אפשר להגיד שהרבעון השני יהיה מאוד גרוע וכי אנו נמשיך לראות צמיחה שלילית עד סוף 2009". קרי המצב הכלכלי יהיה גרוע גם ברבעון הרביעי."
"כשמסתכלים על ארצות הברית ובוחנים את נתוני המאקרו שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, יכול להיות שבחלק מהנתונים אנחנו אכן מתקרבים לתחתית אך בחלק עיקרי אחר אנחנו ממש לא, אומרת דר. "בהתחלות הבנייה יכול להיות שראינו את השפל האחרון או שלפחות אנחנו מתקרבים אליו אך במחירי הנדל"ן עדיין צפויה ירידה חדה".
דר מתייחסת גם בחשש גדול לתוכנית האחרונה של טימותי גייטנר, שר האוצר האמריקני, המיועדת לנקות את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים. "אני ממש לא בטוחה שהתוכנית של גייטנר תעבוד. דבר שבמידה ויתממש עשוי לשים אותנו במקום גרוע בהרבה ביחס להיכן שהיינו נמצאים אם לא הייתה בכלל תוכנית".
בין האינדיקאטורים המובילים אחריהם עוקבת דר נמצאים מלאי הדירות הלא-מכורות וקצב ירידת המחירים. הכלכלנית הראשית אומרת, כי כדי שנוכל לומר שיש סימנים לשינוי מגמה אנחנו צריכים לראות ירידה במלאי הדירות הלא-מכורות והתכנסות בקצב הירידה של מחירי הנדל"ן, קרי שמחירי הנדל"ן ירדו בקצב יותר איטי. כרגע אנחנו ממשיכים לראות התבדרות במחירים (יורדים בקצב הולך ועולה).
דר מסכמת ואומרת, כי היא "עדיין לא בטוחה שיש משהו מבוסס בראלי האחרון".
לידר שוקי הון: עדיין פסימיים
מלידר שוקי הון נמסר כי "אנחנו יותר פסימיים. היו אמנם מספר נתונים יותר טובים מהציפיות, אבל מדובר בעליות קלות לאחר רצף של ירידות בחודשים האחרונים. עוד מוקדם מידי לדעת. כשאתה מנתח את נתוני המאקרו שהכניסו את ארה"ב למיתון, רואים שיש בעיה בסיסית במשקי הבית מבחינת הצריכה. אנחנו לא רואים אותם עושים שינוי דרמטי בהתנהגות בקרוב, גם הגידול באבטלה מצביע על כך".
"יש פגיעה ממשית בכוח הקניה של משקי הבית. השינוי בכלכלה עוד רחוק. גם בשנות ה-30' היו תקופות שהשוק עלה בעשרות אחוזים ואחר כך חזר לרדת. אנחנו סקפטים. לחשוב שברבעון הרביעי של 2009 נראה התאוששות, זה נראה מוקדם מידי. יחד עם זאת, רואים את הפד פועל בעוצמות מדהימות ואפילו מדאיגות בהקשר של אינפלציה עתידית. העוצמות בטיפול של הבעיות במערכת הפיננסית. הכלכלה תתאושש לתוך 2010, רבעון שני או שלישי או יותר".
"אנחנו לא פוסלים התייצבות בכלכלה שתביא להתאוששות מסויימת בשוקי המניות. השוק עשה אוברשוטינג למטה וכעת יש איזה שיפור קל אבל עדיין המגמה לטווח ארוך תהיה של דשדוש או ירידה. גורמי המאקרו עדיין לא שם. רק לפני שבוע קרן המטבע שינתה את הנתונים למשהו מאוד מאוד פסימי".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
