הבורסה מסכמת את פברואר: גיוסים בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח

בשוק המניות הראשוני בוצעה הנפקת זכויות אחת בלבד ושתי הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

תנודתיות רבה אפיינה בחודש פברואר את המסחר בשוקי המניות, בארץ ובעולם. מדד ת"א-25 עלה בכ-7.2% בשבוע המסחר הראשון של החודש, כאשר לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו ירידות שערים עד סוף החודש. בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 בכ-0.8% והשלים עלייה של כ-1.7% מתחילת השנה.

ירידות חדות, בשיעור של כ-5%, נרשמו במדד נדל"ן-15 וכן במניות הבנקים, המושפעים מהעמקת המשבר הפיננסי ומקשיים אליהם נקלעו בנקים גדולים נוספים בארה"ב. מדד ת"א 75, שבלט בינואר עם עלייה של כ-29% בעקבות זינוק במניות הנפט הקשורות לקידוח הגז "תמר", ירד אף הוא בפברואר בכ-2.5%. מאידך, מניות יתר-50 עלו בכ-4% לאחר עלייה חדה של כ-24% בינואר.

בשוק איגרות החוב נרשמו גם בחודש שעבר עליות שערים, אם כי בשיעור מתון יחסית לחודש ינואר. מדד אג"ח חברות צמודות המדד, עלה בפברואר בכ-0.9%, לאחר עלייה חדה של כ-9% בחודש הקודם. בחינת מדדי התל-בונד מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-1.1% ואילו מדד תל-בונד-40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ירד בפברואר בכ-0.5%, לאחר שבלט עם עלייה של כ-11.5% בחודש הקודם.

איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה נאה, של כ-1.5%, לאחר עלייה של כ-0.8% בינואר ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" עלו בפברואר בכ-0.3%, בדומה לחודש הקודם. איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח עלו בפברואר בכ-4% ומתחילת השנה עלו בכ-11%, בדומה לשיעור התחזקות הדולר ביחס לשקל.

מהבורסה בת"א נמסר כי מחזור המסחר היומי במניות, עלה בפברואר בכ-10% לעומת החודש הקודם והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עדיין נמוך בכ-40% מהממוצע אשתקד. מגמה דומה אפיינה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25, כאשר בפברואר נסחרו כ-250 אלף יחידות, מחזור הנמוך בכ-25% לעומת הממוצע בשנת 2008.

לעומת זאת, באיגרות חוב נרשמה בפברואר עלייה חדה בפעילות. המחזור היומי, שהסתכם החודש בכ-4.9 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-25% לעומת המחזור הממוצע אשתקד וקרוב לשיא שנרשם באוקטובר 2008 (כ-5.1 מיליארד שקל).

בשוק המניות הראשוני נמשך היובש. בפברואר בוצעה הנפקת זכויות אחת בלבד ושתי הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל.

בשוק מוצרי המדדים הנפיקה הראל סל שתי סדרות חדשות על מדדי אג"ח ? תל-בונד 20 ותל-בונד 60, המתווספות ל-17 תעודות סל על מדדי התל-בונד. כיום נסחרות בבורסה 344 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 239 תעודות סל על מדדי מניות בארץ או בחו"ל, 73 תעודות סל על מדדי אג"ח, ו-32 תעודות סחורה ואחר. מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים, בפברואר, מהווה כ-18% ממחזור המסחר במניות וכ-26% ממחזור המסחר באג"ח חברות.

הממשלה הגדילה את היקף הנפקות האג"ח בשוק המקומי, מגמה שהחלה בנובמבר 2008, על רקע ההאטה במשק והירידה בהכנסות ממיסים, וגייסה בבורסה סכום של כ-8 מיליארד שקל. כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באמצעות אג"ח צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות ענק של קרן אג"ח מסוג "שחר" בסך של כ-11 מיליארד שקל. כלומר, סך הפדיונות נטו הסתכם בפברואר בכ-3 מיליארד שקל.

בפברואר גייס הסקטור העסקי בשוק האג"ח, מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-2.3 מיליארד שקל. בהנפקה ראשונה השנה של אג"ח לציבור גייסה חברת הנדל"ן גזית גלוב כ-400 מיליון שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד. סכום נוסף בהיקף של כ-800 מיליון שקל גויס בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים על ידי בנקים. כ-600 מיליון שקל מהם, גויסו על ידי מזרחי טפחות וחברת הבת מזרחי טפחות הנפקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקטיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

תקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל

10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סל הבריאות

הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.

למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך

העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.


ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.

כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.

במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.