הבורסה מסכמת את פברואר: גיוסים בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח
תנודתיות רבה אפיינה בחודש פברואר את המסחר בשוקי המניות, בארץ ובעולם. מדד ת"א-25 עלה בכ-7.2% בשבוע המסחר הראשון של החודש, כאשר לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו ירידות שערים עד סוף החודש. בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 בכ-0.8% והשלים עלייה של כ-1.7% מתחילת השנה.
ירידות חדות, בשיעור של כ-5%, נרשמו במדד נדל"ן-15 וכן במניות הבנקים, המושפעים מהעמקת המשבר הפיננסי ומקשיים אליהם נקלעו בנקים גדולים נוספים בארה"ב. מדד ת"א 75, שבלט בינואר עם עלייה של כ-29% בעקבות זינוק במניות הנפט הקשורות לקידוח הגז "תמר", ירד אף הוא בפברואר בכ-2.5%. מאידך, מניות יתר-50 עלו בכ-4% לאחר עלייה חדה של כ-24% בינואר.
בשוק איגרות החוב נרשמו גם בחודש שעבר עליות שערים, אם כי בשיעור מתון יחסית לחודש ינואר. מדד אג"ח חברות צמודות המדד, עלה בפברואר בכ-0.9%, לאחר עלייה חדה של כ-9% בחודש הקודם. בחינת מדדי התל-בונד מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-1.1% ואילו מדד תל-בונד-40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ירד בפברואר בכ-0.5%, לאחר שבלט עם עלייה של כ-11.5% בחודש הקודם.
איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה נאה, של כ-1.5%, לאחר עלייה של כ-0.8% בינואר ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" עלו בפברואר בכ-0.3%, בדומה לחודש הקודם. איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח עלו בפברואר בכ-4% ומתחילת השנה עלו בכ-11%, בדומה לשיעור התחזקות הדולר ביחס לשקל.
מהבורסה בת"א נמסר כי מחזור המסחר היומי במניות, עלה בפברואר בכ-10% לעומת החודש הקודם והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עדיין נמוך בכ-40% מהממוצע אשתקד. מגמה דומה אפיינה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25, כאשר בפברואר נסחרו כ-250 אלף יחידות, מחזור הנמוך בכ-25% לעומת הממוצע בשנת 2008.
לעומת זאת, באיגרות חוב נרשמה בפברואר עלייה חדה בפעילות. המחזור היומי, שהסתכם החודש בכ-4.9 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-25% לעומת המחזור הממוצע אשתקד וקרוב לשיא שנרשם באוקטובר 2008 (כ-5.1 מיליארד שקל).
בשוק המניות הראשוני נמשך היובש. בפברואר בוצעה הנפקת זכויות אחת בלבד ושתי הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל.
בשוק מוצרי המדדים הנפיקה הראל סל שתי סדרות חדשות על מדדי אג"ח ? תל-בונד 20 ותל-בונד 60, המתווספות ל-17 תעודות סל על מדדי התל-בונד. כיום נסחרות בבורסה 344 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 239 תעודות סל על מדדי מניות בארץ או בחו"ל, 73 תעודות סל על מדדי אג"ח, ו-32 תעודות סחורה ואחר. מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים, בפברואר, מהווה כ-18% ממחזור המסחר במניות וכ-26% ממחזור המסחר באג"ח חברות.
הממשלה הגדילה את היקף הנפקות האג"ח בשוק המקומי, מגמה שהחלה בנובמבר 2008, על רקע ההאטה במשק והירידה בהכנסות ממיסים, וגייסה בבורסה סכום של כ-8 מיליארד שקל. כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באמצעות אג"ח צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות ענק של קרן אג"ח מסוג "שחר" בסך של כ-11 מיליארד שקל. כלומר, סך הפדיונות נטו הסתכם בפברואר בכ-3 מיליארד שקל.
בפברואר גייס הסקטור העסקי בשוק האג"ח, מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-2.3 מיליארד שקל. בהנפקה ראשונה השנה של אג"ח לציבור גייסה חברת הנדל"ן גזית גלוב כ-400 מיליון שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד. סכום נוסף בהיקף של כ-800 מיליון שקל גויס בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים על ידי בנקים. כ-600 מיליון שקל מהם, גויסו על ידי מזרחי טפחות וחברת הבת מזרחי טפחות הנפקות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
