הבורסה מסכמת את פברואר: גיוסים בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח
תנודתיות רבה אפיינה בחודש פברואר את המסחר בשוקי המניות, בארץ ובעולם. מדד ת"א-25 עלה בכ-7.2% בשבוע המסחר הראשון של החודש, כאשר לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו ירידות שערים עד סוף החודש. בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 בכ-0.8% והשלים עלייה של כ-1.7% מתחילת השנה.
ירידות חדות, בשיעור של כ-5%, נרשמו במדד נדל"ן-15 וכן במניות הבנקים, המושפעים מהעמקת המשבר הפיננסי ומקשיים אליהם נקלעו בנקים גדולים נוספים בארה"ב. מדד ת"א 75, שבלט בינואר עם עלייה של כ-29% בעקבות זינוק במניות הנפט הקשורות לקידוח הגז "תמר", ירד אף הוא בפברואר בכ-2.5%. מאידך, מניות יתר-50 עלו בכ-4% לאחר עלייה חדה של כ-24% בינואר.
בשוק איגרות החוב נרשמו גם בחודש שעבר עליות שערים, אם כי בשיעור מתון יחסית לחודש ינואר. מדד אג"ח חברות צמודות המדד, עלה בפברואר בכ-0.9%, לאחר עלייה חדה של כ-9% בחודש הקודם. בחינת מדדי התל-בונד מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-1.1% ואילו מדד תל-בונד-40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ירד בפברואר בכ-0.5%, לאחר שבלט עם עלייה של כ-11.5% בחודש הקודם.
איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה נאה, של כ-1.5%, לאחר עלייה של כ-0.8% בינואר ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" עלו בפברואר בכ-0.3%, בדומה לחודש הקודם. איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח עלו בפברואר בכ-4% ומתחילת השנה עלו בכ-11%, בדומה לשיעור התחזקות הדולר ביחס לשקל.
מהבורסה בת"א נמסר כי מחזור המסחר היומי במניות, עלה בפברואר בכ-10% לעומת החודש הקודם והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עדיין נמוך בכ-40% מהממוצע אשתקד. מגמה דומה אפיינה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25, כאשר בפברואר נסחרו כ-250 אלף יחידות, מחזור הנמוך בכ-25% לעומת הממוצע בשנת 2008.
לעומת זאת, באיגרות חוב נרשמה בפברואר עלייה חדה בפעילות. המחזור היומי, שהסתכם החודש בכ-4.9 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-25% לעומת המחזור הממוצע אשתקד וקרוב לשיא שנרשם באוקטובר 2008 (כ-5.1 מיליארד שקל).
בשוק המניות הראשוני נמשך היובש. בפברואר בוצעה הנפקת זכויות אחת בלבד ושתי הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל.
בשוק מוצרי המדדים הנפיקה הראל סל שתי סדרות חדשות על מדדי אג"ח ? תל-בונד 20 ותל-בונד 60, המתווספות ל-17 תעודות סל על מדדי התל-בונד. כיום נסחרות בבורסה 344 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 239 תעודות סל על מדדי מניות בארץ או בחו"ל, 73 תעודות סל על מדדי אג"ח, ו-32 תעודות סחורה ואחר. מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים, בפברואר, מהווה כ-18% ממחזור המסחר במניות וכ-26% ממחזור המסחר באג"ח חברות.
הממשלה הגדילה את היקף הנפקות האג"ח בשוק המקומי, מגמה שהחלה בנובמבר 2008, על רקע ההאטה במשק והירידה בהכנסות ממיסים, וגייסה בבורסה סכום של כ-8 מיליארד שקל. כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באמצעות אג"ח צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות ענק של קרן אג"ח מסוג "שחר" בסך של כ-11 מיליארד שקל. כלומר, סך הפדיונות נטו הסתכם בפברואר בכ-3 מיליארד שקל.
בפברואר גייס הסקטור העסקי בשוק האג"ח, מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-2.3 מיליארד שקל. בהנפקה ראשונה השנה של אג"ח לציבור גייסה חברת הנדל"ן גזית גלוב כ-400 מיליון שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד. סכום נוסף בהיקף של כ-800 מיליון שקל גויס בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים על ידי בנקים. כ-600 מיליון שקל מהם, גויסו על ידי מזרחי טפחות וחברת הבת מזרחי טפחות הנפקות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
