הבורסה מסכמת את פברואר: גיוסים בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח
תנודתיות רבה אפיינה בחודש פברואר את המסחר בשוקי המניות, בארץ ובעולם. מדד ת"א-25 עלה בכ-7.2% בשבוע המסחר הראשון של החודש, כאשר לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו ירידות שערים עד סוף החודש. בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 בכ-0.8% והשלים עלייה של כ-1.7% מתחילת השנה.
ירידות חדות, בשיעור של כ-5%, נרשמו במדד נדל"ן-15 וכן במניות הבנקים, המושפעים מהעמקת המשבר הפיננסי ומקשיים אליהם נקלעו בנקים גדולים נוספים בארה"ב. מדד ת"א 75, שבלט בינואר עם עלייה של כ-29% בעקבות זינוק במניות הנפט הקשורות לקידוח הגז "תמר", ירד אף הוא בפברואר בכ-2.5%. מאידך, מניות יתר-50 עלו בכ-4% לאחר עלייה חדה של כ-24% בינואר.
בשוק איגרות החוב נרשמו גם בחודש שעבר עליות שערים, אם כי בשיעור מתון יחסית לחודש ינואר. מדד אג"ח חברות צמודות המדד, עלה בפברואר בכ-0.9%, לאחר עלייה חדה של כ-9% בחודש הקודם. בחינת מדדי התל-בונד מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-1.1% ואילו מדד תל-בונד-40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ירד בפברואר בכ-0.5%, לאחר שבלט עם עלייה של כ-11.5% בחודש הקודם.
איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה נאה, של כ-1.5%, לאחר עלייה של כ-0.8% בינואר ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" עלו בפברואר בכ-0.3%, בדומה לחודש הקודם. איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח עלו בפברואר בכ-4% ומתחילת השנה עלו בכ-11%, בדומה לשיעור התחזקות הדולר ביחס לשקל.
מהבורסה בת"א נמסר כי מחזור המסחר היומי במניות, עלה בפברואר בכ-10% לעומת החודש הקודם והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עדיין נמוך בכ-40% מהממוצע אשתקד. מגמה דומה אפיינה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25, כאשר בפברואר נסחרו כ-250 אלף יחידות, מחזור הנמוך בכ-25% לעומת הממוצע בשנת 2008.
לעומת זאת, באיגרות חוב נרשמה בפברואר עלייה חדה בפעילות. המחזור היומי, שהסתכם החודש בכ-4.9 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-25% לעומת המחזור הממוצע אשתקד וקרוב לשיא שנרשם באוקטובר 2008 (כ-5.1 מיליארד שקל).
בשוק המניות הראשוני נמשך היובש. בפברואר בוצעה הנפקת זכויות אחת בלבד ושתי הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל.
בשוק מוצרי המדדים הנפיקה הראל סל שתי סדרות חדשות על מדדי אג"ח ? תל-בונד 20 ותל-בונד 60, המתווספות ל-17 תעודות סל על מדדי התל-בונד. כיום נסחרות בבורסה 344 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 239 תעודות סל על מדדי מניות בארץ או בחו"ל, 73 תעודות סל על מדדי אג"ח, ו-32 תעודות סחורה ואחר. מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים, בפברואר, מהווה כ-18% ממחזור המסחר במניות וכ-26% ממחזור המסחר באג"ח חברות.
הממשלה הגדילה את היקף הנפקות האג"ח בשוק המקומי, מגמה שהחלה בנובמבר 2008, על רקע ההאטה במשק והירידה בהכנסות ממיסים, וגייסה בבורסה סכום של כ-8 מיליארד שקל. כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באמצעות אג"ח צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות ענק של קרן אג"ח מסוג "שחר" בסך של כ-11 מיליארד שקל. כלומר, סך הפדיונות נטו הסתכם בפברואר בכ-3 מיליארד שקל.
בפברואר גייס הסקטור העסקי בשוק האג"ח, מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-2.3 מיליארד שקל. בהנפקה ראשונה השנה של אג"ח לציבור גייסה חברת הנדל"ן גזית גלוב כ-400 מיליון שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד. סכום נוסף בהיקף של כ-800 מיליון שקל גויס בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים על ידי בנקים. כ-600 מיליון שקל מהם, גויסו על ידי מזרחי טפחות וחברת הבת מזרחי טפחות הנפקות.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
