הבורסה מסכמת את פברואר: גיוסים בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח
תנודתיות רבה אפיינה בחודש פברואר את המסחר בשוקי המניות, בארץ ובעולם. מדד ת"א-25 עלה בכ-7.2% בשבוע המסחר הראשון של החודש, כאשר לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו ירידות שערים עד סוף החודש. בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 בכ-0.8% והשלים עלייה של כ-1.7% מתחילת השנה.
ירידות חדות, בשיעור של כ-5%, נרשמו במדד נדל"ן-15 וכן במניות הבנקים, המושפעים מהעמקת המשבר הפיננסי ומקשיים אליהם נקלעו בנקים גדולים נוספים בארה"ב. מדד ת"א 75, שבלט בינואר עם עלייה של כ-29% בעקבות זינוק במניות הנפט הקשורות לקידוח הגז "תמר", ירד אף הוא בפברואר בכ-2.5%. מאידך, מניות יתר-50 עלו בכ-4% לאחר עלייה חדה של כ-24% בינואר.
בשוק איגרות החוב נרשמו גם בחודש שעבר עליות שערים, אם כי בשיעור מתון יחסית לחודש ינואר. מדד אג"ח חברות צמודות המדד, עלה בפברואר בכ-0.9%, לאחר עלייה חדה של כ-9% בחודש הקודם. בחינת מדדי התל-בונד מראה כי מדד תל-בונד 20 עלה בכ-1.1% ואילו מדד תל-בונד-40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ירד בפברואר בכ-0.5%, לאחר שבלט עם עלייה של כ-11.5% בחודש הקודם.
איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה נאה, של כ-1.5%, לאחר עלייה של כ-0.8% בינואר ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" עלו בפברואר בכ-0.3%, בדומה לחודש הקודם. איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח עלו בפברואר בכ-4% ומתחילת השנה עלו בכ-11%, בדומה לשיעור התחזקות הדולר ביחס לשקל.
מהבורסה בת"א נמסר כי מחזור המסחר היומי במניות, עלה בפברואר בכ-10% לעומת החודש הקודם והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עדיין נמוך בכ-40% מהממוצע אשתקד. מגמה דומה אפיינה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25, כאשר בפברואר נסחרו כ-250 אלף יחידות, מחזור הנמוך בכ-25% לעומת הממוצע בשנת 2008.
לעומת זאת, באיגרות חוב נרשמה בפברואר עלייה חדה בפעילות. המחזור היומי, שהסתכם החודש בכ-4.9 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-25% לעומת המחזור הממוצע אשתקד וקרוב לשיא שנרשם באוקטובר 2008 (כ-5.1 מיליארד שקל).
בשוק המניות הראשוני נמשך היובש. בפברואר בוצעה הנפקת זכויות אחת בלבד ושתי הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקל.
בשוק מוצרי המדדים הנפיקה הראל סל שתי סדרות חדשות על מדדי אג"ח ? תל-בונד 20 ותל-בונד 60, המתווספות ל-17 תעודות סל על מדדי התל-בונד. כיום נסחרות בבורסה 344 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 239 תעודות סל על מדדי מניות בארץ או בחו"ל, 73 תעודות סל על מדדי אג"ח, ו-32 תעודות סחורה ואחר. מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים, בפברואר, מהווה כ-18% ממחזור המסחר במניות וכ-26% ממחזור המסחר באג"ח חברות.
הממשלה הגדילה את היקף הנפקות האג"ח בשוק המקומי, מגמה שהחלה בנובמבר 2008, על רקע ההאטה במשק והירידה בהכנסות ממיסים, וגייסה בבורסה סכום של כ-8 מיליארד שקל. כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באמצעות אג"ח צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות ענק של קרן אג"ח מסוג "שחר" בסך של כ-11 מיליארד שקל. כלומר, סך הפדיונות נטו הסתכם בפברואר בכ-3 מיליארד שקל.
בפברואר גייס הסקטור העסקי בשוק האג"ח, מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-2.3 מיליארד שקל. בהנפקה ראשונה השנה של אג"ח לציבור גייסה חברת הנדל"ן גזית גלוב כ-400 מיליון שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד. סכום נוסף בהיקף של כ-800 מיליון שקל גויס בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח למשקיעים מוסדיים על ידי בנקים. כ-600 מיליון שקל מהם, גויסו על ידי מזרחי טפחות וחברת הבת מזרחי טפחות הנפקות.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
