מרווין קינג ממשיך לעבוד: הבנק המרכזי בבריטניה ירכוש נכסים מחברות בכ-50 מיליארד פאונד

הרכישות נועדו כדי לספק נזילות לחברות, כזאת שתאפשר להן להמשיך ולהשקיע בפעילות העסקית הענפה שלהן. יחד עם זאת יתעדפו בבנק המרכזי את החברות התורמות יותר לפעילות הכלכלית
שהם לוי |

הטיימס הלונדוני מפרסם היום ידיעה מיוחדת לפיה יחל הבנק המרכזי באנגליה לרכוש מחברות מכשירי חוב קצרי טווח. הרכישות יחלו ביום שישי הבא במטרה להגביר את הפעילות בשוק החוב ולהנזיל עוד יותר את שוק האשראי הקפוא. סכום הרכישות צפוי להסתכם ב-50 מיליארד פאונד.

החברות הזקוקות להון לצורך פעילותן מתקשות לגייס חוב בריביות סבירות, בעוד שוק החוב עדיין חווה את נשורת המשבר הפיננסי החמור מאז השפל הכלכלי הגדול. לפיכך ינפיקו חלק מהחברות איגרות חוב קצרות טווח בשלב הראשוני, אותן ירכוש הבנק המרכזי בבריטניה. ההון אותו יגייסו החברות ישמש אותן לצורך הפעילות הכלכלית הסדירה, באופן זה מנסה נגיד הבנק בבריטני בעזרת כלים מוניטריים נוספים ליצור צמיחה.

מטרה נוספת של הרכישה היא ליצור את מה שמכונה בעגה המוניטרית "הקלה כמותית", לעיתים מתקשרת להדפסת כסף, מכשיר בו הבנק המרכזי יכול לעשות שימוש במטרה להמריץ את הכלכלה. כמובן שלהדפסת הכסף השלכות שליליות בדמות אינפלציה ושחיקת כוח הקנייה של הציבור.

הבנק המרכזי באנגליה הודיע כי הוא יחל לרכוש ניירות ערך מסחריים החל מיום שישי הבא, כמו כן במידת הצורך צפוי הבנק גם לרכוש איגרות חוב קונצרניות ארוכות טווח ונכסים אחרים של החברות. הנכונות מצד מרווין קינג היא להתחיל את הצעד בהקדם האפשרי, בעוד הצעדים המוניטריים שבהם נקט, טרם השכילו לבלום את המיתון הפוקד את הכלכלה החמישית בגודלה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרוטקשן (דאלי)פרוטקשן (דאלי)

שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"

ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. זה מאבק על הצפון שלנו"

עוזי גרסטמן |

כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".

לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.

על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.

קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".

אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".