מתחילים לדבר: "מלכתחילה הקו הפרסומי של פריזמה היה יומרני ומתנשא"
שנת המיתון העולמית ממשיכה לתת את אותותיה במשק הישראלי והגיעה עד לאחד מבתי ההשקעות הגדולים בארץ ובטח היומרניים שבהם. בסוף השבוע האחרון החלו לצוץ פרסומים בדבר מכירת חיסול והתפרקות של בית ההשקעות פריזמה. לפי הפרסומים, הקופות של פריזמה יועברו לפסגות ושאר הנכסים ימוזגו לתוך מיטב וגאון.
גורם בכיר בענף הפרסום המתייחס בשיחה עם Bizportal לשינויים שצפוי לעבור בית ההשקעות פריזמה: "אף אחד לא יודע מה קורה ומה יהיה בפריזמה והם בעצמם כנראה שעדיין לא יודעים לאן הם הולכים אבל מבחינת תקציב הפרסום (עד עכשיו בשלמור-אבנון-עמיחי - מ.ב), די אפשר לשכוח מהם. ענף הפרסום חגג על בתי ההשקעות לפני כשנתיים, והוציא מהם את כל הכסף שאפשר בזמן שבתי ההשקעות נלחמו להביא לקוחות, עכשיו נגמרה המסיבה".
"עכשיו כשפריזמה מתפצלת, מתמזגת וכו' ובכלל לאור התקופה, הדבר האחרון שהם כנראה חושבים עליו הוא ההוצאה לפרסום וכלל לא ידוע מה תהיה חלוקת התקציב מעתה והלאה".
"פריזמה היו סוג של גלאקטיקוס שהוכיחו שוב שזה לא הולך"
Bizportal שוחח גם עם סמנכ"ל שיווק של אחת מבתי ההשקעות הגדולים בישראל שהתייחס אף הוא לנעשה בפריזמה: "בראש ובראשונה, מה שהפיל את פריזמה זה אי יכולתה לבנות מותג מועדף בתחום. פריזמה יכלה למכור כיום נכסים אך לא מותג מצליח. הם ניסו להיות סוג של גלאקטיקוס - חבורת כוכבים שנאספה לה ללא שום חשיבה ולמעשה הוכיחה שוב שזה לא הולך כך".
"מלכתחילה הקו הפרסומי שהיה לפריזמה היה יומרני, מתנשא אך מעל הכל זו הייתה ההתנהלות הכושלת של שדרת הניהול". לדבריו של סמנכ"ל השיווק, "מ-DAY 1, הקמפיין היה חסר סיכוי לטווח הארוך"
(ש) אז האם לדעתך אפשר לומר שהמותג 'פריזמה' מת סופית?
"המותג מת מזמן ומוטב לכולם שהוא ייעלם מהתודעה כמה שיותר מהר. מה שמפתיע הוא שבניהול ההשקעות בקרנות הנאמנות פריזמה דווקא עושים עבודה מצוינת אך הבעיה נעוצה בחוסר החיבור הכללי במערכת ובצוות".
"חבל לזרוק מותג כמו פריזמה לפח"
בשלוש השנים האחרונות פריזמה הייתה שם נרדף לכוכב עולה בשמי בתי ההשקעות בישראל ובהתאם לכך גם השקיעה במיתוג ומיצוב תקשורתי, זאת כחלק ממירוץ ההוצאה הכספית לפרסום בתי השקעות לפני כשנתיים. הכשלון הפיננסי של בית ההשקעות הוא לב העניין כעת, אך האם ניתן לייחס להם גם כשלון מיתוגי אליו ניתן להפנות את האצבע ולתלות חלק מהאשם?
"בעיניי אין שם כשלון מיתוגי, אלא להפך. זהו מקרה קלאסי של 'הניתוח הצליח אך הפציינט מת". כך מתייחס איש המיתוג צבי לוין (לשעבר מ'פוגל לוין') להיבט המיתוגי ערב השינויים בפריזמה.
לדברי לוין, "המיתוג עשה את העבודה והביא המון פניות ולקוחות לחברה. המקרה של פריזמה פשוט מראה שמיתוג טוב לא יכול לחפות על מוצר פחות טוב, וכמובן שמיתוג טוב תמיד עוזר אך עד גבול מסוים. אולי אחת הבעיות שלהם היא שהם גדלו מהר מדי".
(ש) בראייה לעתיד, מה היית ממליץ לבית ההשקעות לעשות עם השם והמיתוג הקיים?
"אני לא הייתי מחליף, לא שם ולא מיתוג. לטעמי הוא היה טוב אבל היו בעיות וטעויות אחרות במערכת. צריך להבין, אם אתה מחליף את השם זו הודאה ברורה בכשלון ואני חושב שיהיה נכון לקחת את המיתוג הקיים אולי בשינויים קלים בלבד ולהמשיך איתו הלאה בכוח ובבטחון".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
