פרסום ראשון

ביקושים ללאומי: הבנק הצליח לגייס 600 מיליון שקל מהמוסדיים בלבד

לאומי ביקש לגייס כ-300 מיליון שקלים בלבד ליאור רבינוביץ': "הריבית שנקבעה במכרז מאוד בעייתית למשק. יש מחנק אשראי שצריך להיפתר בשוק האשראי החוץ בנקאי"
קובי ישעיהו |

למרות הורדת הדירוג שספגו לאחרונה הבנקים הישראליים הגדולים מתברר כי עדיין יש ביקושים ערים לכתבי ההתחייבויות שהם מנפיקים. או יותר נכון לאלה של בנק לאומי. ל-Bizportal נודע כי בנק לאומי רשם ביום חמישי הצלחה יחסית בשלב המוסדי של הנפקת כתבי ההתחייבויות שלו.

הבנק התכוון לגייס מינימום 300 מיליון שקל בהנפקה אולם קיבל ביקושים בהיקף של כ-700 מיליון שקל כך שההנפקה הורחבה לרמה של כ-600 מיליון שקל. ל-Bizportal נודע הריבית במכרז נקבעה על 5.3%.

הנפקת לאומי בוצעה לאחר שבנק מזרחי טפחות גייס בשבוע שעבר 200 מיליון שקלים בהנפקת כתבי התחייבות נדחים. הריבית במכרז נקבעה על 5.89% (המח"מ בסדרה עומד על 7.11 שנים). לעומת המזרחי טפחות בהנפקה של הבנק הבינלאומי לא נרשמה הצלחה. הבינלאומי הודיע ביום שלישי על גיוס של 285 מיליון שקל בכתבי התחייבות נדחים ובהנפקה פרטית של שטרי הון. 135 מיליון שקל מהסכום גויסו בהרחבה של שתי סדרות קיימות של הבנק, סדרה ד' וסדרה ה', בתשואה של 6.3%.

חברת מידרוג הורידה בשבוע שעבר בדרגה אחת את דירוג ההתחייבויות של בנק לאומי לרמה של aa1. במידרוג אומרים כי "הדומיננטיות של בנק לאומי במערכת הפיננסית המקומית באה לידי ביטוי בחשיפה משמעותית של הבנק לסקטור העסקי ובנטילת חלק בעסקאות המימון הגדולות במשק. לפיכך, להאטה המסתמנת בפעילות הריאלית במשק ובעולם, צפויה להיות השפעה שלילית על תוצאות הבנק.

ליאור רבינוביץ', אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איי.בי.איי, אומר בשיחה עם Bizportal כי "ב-2009 הבנק צריך לגייס מינימום 2-3 מיליארד שקלים אז ההנפקה הנוכחית שמה אותם בערך בחמישית הדרך. אם רוצים לשמור על גידול של 4-5 אחוז באשראי אז צריך לגייס 2-3 מיליארד שקל. אם מגייסים בריבית כל כך גבוהה יש פה בעיה כי זה יגולגל בסופו של דבר ללקוחות.

בנק לאומי בדרך כלל מגייס ב-50 נקודות בסיס מעל תשואת האג"ח הממשלתי וכעת זה 2.5% מעל הממשלתי כך שביחס לעבר יש פה הרעה משמעותית. מנגד, לעומת העולם המצב עדיין טוב. אם גוף עסקי בא ומקבל בפריים פלוס 2 אחוז אז בעתיד הגופים העסקיים יאלצו לגייס בריבית של פריים פלוס 4-5 אחוזים".

המרווח של הבנק הוא לפחות 2% אז גוף עסקי שיבוא לבנק יקבל ריבית של פריים פלוס 4-5 אחוזים. בכל מקרה המרווח המימוני יגדל במהלך 2009. הבעיה היא שגם ברמת הריבית הנוכחית יש בעיית נזילות במשק ומחסום אשראי כי מחיר הכסף יקר מדי. גופים עסקיים כמו שופרסל, אסם וכו.. שצריכים לגייס בריבית כל כך גבוהה, יש פה בעיה ממשית. ועוד מדובר בגופים הכי חזקים ויציבים במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.