הכנסות הוט עלו ב-14%: הרווח הנקי זינק ל-26 מיליון שקל
חברת הכבלים הישראלית הוט דיווחה היום על גידול של 13.8% בהכנסות הרבעון השלישי שהצליחו להגדיל את הרווח ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל.
ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-187 מיליון שקל, או 24.7% מההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי בסך 146 מיליון שקל, או 21.9% מההכנסות, ברבעון הקמביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח גדל ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל ברבעון השלישי, בהשוואה לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הראשון של שנת 2008 רשמה החברה הכנסות של 717 מיליון שקל, משם צמחה החברה להכנסות של 729 מיליון שקל ברבעון השני וברבעון השלישי כאמור נרשם גידול נוסף לכ-757 מיליון שקל.
לדברי אמיר אדר מהראל פיננסים בהתייחס לדוחו"ת הוט שפורסמו היום, הוט פרסמה תוצאות טובות לרבעון תוך שהיא עוקפת את תחזית ההכנסות של הראל פיננסים.
עוד מאמיר אדר, "מספר מנויי הטלוויזיה עלה בכ- 2,000 לקוחות, זאת לצד גידול ב- ARPU לרמה של כ- 198 שקל (הערכתנו ). ההכנסות משידורים עלו בכ- 6.6% לרמה של כ- 549 מיליון שקל.
החברה צרפה 33 אלף מנויי טלפוניה ברבעון, זאת לעומת תחזית שלנו לגיוס של כ- 30 אלף מנויים. בתחום הפס הרחב רשמה גידול של כ- 10,000 מנויים בלבד, רמה זו נמוכה מהערכותינו אולם עולה בקנה אחד עם קצב הגיוס של נטוויז'ן אשר עשוי להצביע על קצב גיוס נמוך. אנו נמתין לתוצאות בזק בכדי לבדוק האם מדובר באובדן נתח שוק ברבעון או שמא בהתמתנות כללית.
ההכנסות משירותי תקשורת הסתכמו בכ- 208 מיליון שקל, צמיחה של כ- 39% לעומת הרבעון המקביל, אנו מעריכים כי ההכנסות משירותי המפ"א צמחו בכ- 68%.
לסיכום – תוצאות אלו אשר הושגו בעיצומה של תקופת לא פשוטה לחברה ממחישות את הפוטנציאל הגלום בה לקראת שנת 2009. אנו מותרים את המלצת משקל היתר על כנה".
בתחילת חודש נובמבר נכנס לחברת הוט מנכ"ל חדש - הרצל עוזר אשר יחליף את המנכ"ל הקודם של הוט דוד קמיניץ, שהודיע בחודש יוני ורק לאחר שנתיים בתפקיד על התפטרותו מהתפקיד הבכיר ביותר בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
