הכנסות הוט עלו ב-14%: הרווח הנקי זינק ל-26 מיליון שקל

ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הראל פיננסים על הדוחו"ת: "התוצאות ממחישות את הפוטנציאל הגלום בחברה לקראת 2009"
אריאל אטיאס |

חברת הכבלים הישראלית הוט דיווחה היום על גידול של 13.8% בהכנסות הרבעון השלישי שהצליחו להגדיל את הרווח ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל.

ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-187 מיליון שקל, או 24.7% מההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי בסך 146 מיליון שקל, או 21.9% מההכנסות, ברבעון הקמביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח גדל ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל ברבעון השלישי, בהשוואה לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון הראשון של שנת 2008 רשמה החברה הכנסות של 717 מיליון שקל, משם צמחה החברה להכנסות של 729 מיליון שקל ברבעון השני וברבעון השלישי כאמור נרשם גידול נוסף לכ-757 מיליון שקל.

לדברי אמיר אדר מהראל פיננסים בהתייחס לדוחו"ת הוט שפורסמו היום, הוט פרסמה תוצאות טובות לרבעון תוך שהיא עוקפת את תחזית ההכנסות של הראל פיננסים.

עוד מאמיר אדר, "מספר מנויי הטלוויזיה עלה בכ- 2,000 לקוחות, זאת לצד גידול ב- ARPU לרמה של כ- 198 שקל (הערכתנו ). ההכנסות משידורים עלו בכ- 6.6% לרמה של כ- 549 מיליון שקל.

החברה צרפה 33 אלף מנויי טלפוניה ברבעון, זאת לעומת תחזית שלנו לגיוס של כ- 30 אלף מנויים. בתחום הפס הרחב רשמה גידול של כ- 10,000 מנויים בלבד, רמה זו נמוכה מהערכותינו אולם עולה בקנה אחד עם קצב הגיוס של נטוויז'ן אשר עשוי להצביע על קצב גיוס נמוך. אנו נמתין לתוצאות בזק בכדי לבדוק האם מדובר באובדן נתח שוק ברבעון או שמא בהתמתנות כללית.

ההכנסות משירותי תקשורת הסתכמו בכ- 208 מיליון שקל, צמיחה של כ- 39% לעומת הרבעון המקביל, אנו מעריכים כי ההכנסות משירותי המפ"א צמחו בכ- 68%.

לסיכום – תוצאות אלו אשר הושגו בעיצומה של תקופת לא פשוטה לחברה ממחישות את הפוטנציאל הגלום בה לקראת שנת 2009. אנו מותרים את המלצת משקל היתר על כנה".

בתחילת חודש נובמבר נכנס לחברת הוט מנכ"ל חדש - הרצל עוזר אשר יחליף את המנכ"ל הקודם של הוט דוד קמיניץ, שהודיע בחודש יוני ורק לאחר שנתיים בתפקיד על התפטרותו מהתפקיד הבכיר ביותר בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.