הכנסות הוט עלו ב-14%: הרווח הנקי זינק ל-26 מיליון שקל
חברת הכבלים הישראלית הוט דיווחה היום על גידול של 13.8% בהכנסות הרבעון השלישי שהצליחו להגדיל את הרווח ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל.
ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-187 מיליון שקל, או 24.7% מההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי בסך 146 מיליון שקל, או 21.9% מההכנסות, ברבעון הקמביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח גדל ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל ברבעון השלישי, בהשוואה לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הראשון של שנת 2008 רשמה החברה הכנסות של 717 מיליון שקל, משם צמחה החברה להכנסות של 729 מיליון שקל ברבעון השני וברבעון השלישי כאמור נרשם גידול נוסף לכ-757 מיליון שקל.
לדברי אמיר אדר מהראל פיננסים בהתייחס לדוחו"ת הוט שפורסמו היום, הוט פרסמה תוצאות טובות לרבעון תוך שהיא עוקפת את תחזית ההכנסות של הראל פיננסים.
עוד מאמיר אדר, "מספר מנויי הטלוויזיה עלה בכ- 2,000 לקוחות, זאת לצד גידול ב- ARPU לרמה של כ- 198 שקל (הערכתנו ). ההכנסות משידורים עלו בכ- 6.6% לרמה של כ- 549 מיליון שקל.
החברה צרפה 33 אלף מנויי טלפוניה ברבעון, זאת לעומת תחזית שלנו לגיוס של כ- 30 אלף מנויים. בתחום הפס הרחב רשמה גידול של כ- 10,000 מנויים בלבד, רמה זו נמוכה מהערכותינו אולם עולה בקנה אחד עם קצב הגיוס של נטוויז'ן אשר עשוי להצביע על קצב גיוס נמוך. אנו נמתין לתוצאות בזק בכדי לבדוק האם מדובר באובדן נתח שוק ברבעון או שמא בהתמתנות כללית.
ההכנסות משירותי תקשורת הסתכמו בכ- 208 מיליון שקל, צמיחה של כ- 39% לעומת הרבעון המקביל, אנו מעריכים כי ההכנסות משירותי המפ"א צמחו בכ- 68%.
לסיכום – תוצאות אלו אשר הושגו בעיצומה של תקופת לא פשוטה לחברה ממחישות את הפוטנציאל הגלום בה לקראת שנת 2009. אנו מותרים את המלצת משקל היתר על כנה".
בתחילת חודש נובמבר נכנס לחברת הוט מנכ"ל חדש - הרצל עוזר אשר יחליף את המנכ"ל הקודם של הוט דוד קמיניץ, שהודיע בחודש יוני ורק לאחר שנתיים בתפקיד על התפטרותו מהתפקיד הבכיר ביותר בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
