הכנסות הוט עלו ב-14%: הרווח הנקי זינק ל-26 מיליון שקל

ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הראל פיננסים על הדוחו"ת: "התוצאות ממחישות את הפוטנציאל הגלום בחברה לקראת 2009"
אריאל אטיאס |

חברת הכבלים הישראלית הוט דיווחה היום על גידול של 13.8% בהכנסות הרבעון השלישי שהצליחו להגדיל את הרווח ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל.

ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-187 מיליון שקל, או 24.7% מההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי בסך 146 מיליון שקל, או 21.9% מההכנסות, ברבעון הקמביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח גדל ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל ברבעון השלישי, בהשוואה לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון הראשון של שנת 2008 רשמה החברה הכנסות של 717 מיליון שקל, משם צמחה החברה להכנסות של 729 מיליון שקל ברבעון השני וברבעון השלישי כאמור נרשם גידול נוסף לכ-757 מיליון שקל.

לדברי אמיר אדר מהראל פיננסים בהתייחס לדוחו"ת הוט שפורסמו היום, הוט פרסמה תוצאות טובות לרבעון תוך שהיא עוקפת את תחזית ההכנסות של הראל פיננסים.

עוד מאמיר אדר, "מספר מנויי הטלוויזיה עלה בכ- 2,000 לקוחות, זאת לצד גידול ב- ARPU לרמה של כ- 198 שקל (הערכתנו ). ההכנסות משידורים עלו בכ- 6.6% לרמה של כ- 549 מיליון שקל.

החברה צרפה 33 אלף מנויי טלפוניה ברבעון, זאת לעומת תחזית שלנו לגיוס של כ- 30 אלף מנויים. בתחום הפס הרחב רשמה גידול של כ- 10,000 מנויים בלבד, רמה זו נמוכה מהערכותינו אולם עולה בקנה אחד עם קצב הגיוס של נטוויז'ן אשר עשוי להצביע על קצב גיוס נמוך. אנו נמתין לתוצאות בזק בכדי לבדוק האם מדובר באובדן נתח שוק ברבעון או שמא בהתמתנות כללית.

ההכנסות משירותי תקשורת הסתכמו בכ- 208 מיליון שקל, צמיחה של כ- 39% לעומת הרבעון המקביל, אנו מעריכים כי ההכנסות משירותי המפ"א צמחו בכ- 68%.

לסיכום – תוצאות אלו אשר הושגו בעיצומה של תקופת לא פשוטה לחברה ממחישות את הפוטנציאל הגלום בה לקראת שנת 2009. אנו מותרים את המלצת משקל היתר על כנה".

בתחילת חודש נובמבר נכנס לחברת הוט מנכ"ל חדש - הרצל עוזר אשר יחליף את המנכ"ל הקודם של הוט דוד קמיניץ, שהודיע בחודש יוני ורק לאחר שנתיים בתפקיד על התפטרותו מהתפקיד הבכיר ביותר בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.