הכנסות הוט עלו ב-14%: הרווח הנקי זינק ל-26 מיליון שקל
חברת הכבלים הישראלית הוט דיווחה היום על גידול של 13.8% בהכנסות הרבעון השלישי שהצליחו להגדיל את הרווח ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל.
ההכנסות עלו ל-757 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008, מ-665 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-187 מיליון שקל, או 24.7% מההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי בסך 146 מיליון שקל, או 21.9% מההכנסות, ברבעון הקמביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח גדל ביותר מפי 3 לסך של 26 מיליון שקל ברבעון השלישי, בהשוואה לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הראשון של שנת 2008 רשמה החברה הכנסות של 717 מיליון שקל, משם צמחה החברה להכנסות של 729 מיליון שקל ברבעון השני וברבעון השלישי כאמור נרשם גידול נוסף לכ-757 מיליון שקל.
לדברי אמיר אדר מהראל פיננסים בהתייחס לדוחו"ת הוט שפורסמו היום, הוט פרסמה תוצאות טובות לרבעון תוך שהיא עוקפת את תחזית ההכנסות של הראל פיננסים.
עוד מאמיר אדר, "מספר מנויי הטלוויזיה עלה בכ- 2,000 לקוחות, זאת לצד גידול ב- ARPU לרמה של כ- 198 שקל (הערכתנו ). ההכנסות משידורים עלו בכ- 6.6% לרמה של כ- 549 מיליון שקל.
החברה צרפה 33 אלף מנויי טלפוניה ברבעון, זאת לעומת תחזית שלנו לגיוס של כ- 30 אלף מנויים. בתחום הפס הרחב רשמה גידול של כ- 10,000 מנויים בלבד, רמה זו נמוכה מהערכותינו אולם עולה בקנה אחד עם קצב הגיוס של נטוויז'ן אשר עשוי להצביע על קצב גיוס נמוך. אנו נמתין לתוצאות בזק בכדי לבדוק האם מדובר באובדן נתח שוק ברבעון או שמא בהתמתנות כללית.
ההכנסות משירותי תקשורת הסתכמו בכ- 208 מיליון שקל, צמיחה של כ- 39% לעומת הרבעון המקביל, אנו מעריכים כי ההכנסות משירותי המפ"א צמחו בכ- 68%.
לסיכום – תוצאות אלו אשר הושגו בעיצומה של תקופת לא פשוטה לחברה ממחישות את הפוטנציאל הגלום בה לקראת שנת 2009. אנו מותרים את המלצת משקל היתר על כנה".
בתחילת חודש נובמבר נכנס לחברת הוט מנכ"ל חדש - הרצל עוזר אשר יחליף את המנכ"ל הקודם של הוט דוד קמיניץ, שהודיע בחודש יוני ורק לאחר שנתיים בתפקיד על התפטרותו מהתפקיד הבכיר ביותר בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
