הרפורמה בשידורי הטלוויזיה: השר אטיאס מחכה לשמוע מה יש לציבור להגיד
משרד התקשורת בדרך להוציא את הרפורמה המדוברת בשוק הטלוויזיה בישראל על שלל ההחלטות שהתקבלו בנושא. לפני שהמהלך מיושם מוזמנים יחידים ותאגידים ע"י השר אטיאס ומשרדו לתת את דעתו לפני הוועדה במספר נושאים.
במסמך שנקרא הזמנה להצגת עמדות בנושא שיטת ההסדרה בתחום שידורי הטלוויזיה המסחרית/ציבורית, פונה משרד התקשורת לציבור ומכוון אותו בין השאר, לנושאים הבאים:
1.האם קיימת היתכנות לפעולתם של ערוצי שידור מרכזיים (broadcast) בנוסף על ערוץ 2 והערוץ השלישי (ערוץ 10)?
2.האם יש לשנות את מספר ערוצי השידור המרכזיים המשודרים בישראל? ככל שכך, מהי המתכונת המתאימה לקביעת הגורמים המשדרים כאמור?
3.מהם תנאי המינימום שצריך שיקבעו לאור כשלי השוק, ככל שהם קיימים, בתחום הטלוויזיה המסחרית להפעלת ערוץ שידור מרכזי, דוגמת ערוץ 2 והערוץ השלישי? האם במסגרת תנאי המינימום הנזכרים, יש לקבוע הוראות בתחומים הבאים ומה צריך להיות טיבן?
(א) הוצאה לשידור חדשות (בכלל זה, האם יש לחייב הפקה עצמאית של חדשות); הוצאה מינימאלית בגין כלל השידורים; הוצאה מינימאלית בגין תכניות מסוגה עילית (דרמה, תעודה ותכניות מיוחדות); מכסת תכניות מהפקה מקומית; מכסת תכניות מהפקה מקומית קנויה; מספר שעות השידור ביממה; היקף זמן הפרסום המשודר.
(ב) האם יש להותיר על כנה את הוראת חוק הרשות השניה הקובעת את היחס בין הפקה מקומית קנויה לבין הפקה עצמית?
(ג) חובות אחרות החלות על ערוצי שידור מרכזיים, מכוח חוק הרשות השניה, ובכלל כך ביטול חובת התמלוגים.
4.מהי תקופת ההיתר המתאימה להפעלת ערוץ שידור מרכזי? האם נכון לקבוע תקופות הארכה להיתר, ואם כן, באילו תנאים? כיצד ניתן יהיה להבטיח את קיום התנאים שייקבעו?
5.ככל שיתאפשר לבעל רשיון לשידורים, לבעלי רישיונות מיוחדים ולבעלי רישיונות לפי דרישה, מכוח חוק התקשורת לשדר פרסומות, ובהביא בחשבון את שידורי הפרסומות המותרים כיום לערוצים הייעודיים, לתחנות הרדיו האזורי ובשידורי רדיו לציבור מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה - 1965, כיצד יהיה בכך כדי להשפיע על פעולתם של ערוצי שידור מרכזיים, מכוח חוק הרשות השניה ועל הערוצים היעודיים הפועלים מכוח חוק התקשורת?
6.ככל שיינתנו היתרים נוספים על אלה הקיימים היום לשידור ערוצים מרכזיים כיצד ניתן יהיה להבטיח, במשטר היתרים שונה, ככל שצפויים להיווסף ערוצי שידור מרכזיים, את קיומם של הערוצים הייעודיים?
7.ככל שישונו המגבלות שקבעה המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין להענקת רישיונות מיוחדים כיצד יהיה בכך כדי להשליך על פעילות ערוצים מרכזיים ועל הערוצים הייעודיים? כיצד יש לבדל בין הסדרת פעילות בעלי רישיונות מיוחדים מכוח חוק התקשורת לבין הסדרת פעילות ערוצי השידור המרכזיים?
8.כיצד יש לבדל בין הסדרת פעילותם של בעלי הרישיונות המיוחדים להסדרת פעילותם של ערוצי השידור המרכזיים?
9.האם יש מקום לקבוע כי כלל הערוצים המרכזיים יופצו באופן חופשי לציבור באמצעות מערך השידור הספרתי של הרשות השנייה (באופן קרקעי ולוויני)? במידה וכן, האם יש לחייב את ערוצי השידור המרכזיים בהפצתם גם באמצעות בעל רשיון לשידורים במסגרת חבילת הבסיס הצרה ולחייב, במקביל, את בעלי רשיונות לשידורים להעבירם בתמורה שתשולם להם?
10.ככל שיוחלט כי כלל הערוצים המרכזיים יופצו באמצעות מערך השידור הספרתי כיצד יהיה בכך כדי להשפיע על בעלי רישיונות לשידורים לפי חוק התקשורת ועל יכולתם לעמוד בכללי ההסדרה החלים עליהם היום?
11.ככל שהוועדה תמליץ על שינוי במתכונת ההיתרים הניתנים מה לוח הזמנים הרצוי לשינוי ובכלל כך, האם יש לפעול באופן הדרגתי ליישומו?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
