תנובה הטעתה צרכנים: תשלם 55 מ' שקל פיצוי בעקבות סיליקון בחלב עמיד

בית המשפט פסק על הסכום בעקבות הטעיית צרכנים בין 1993-1995 לגבי הימצאותו של סיליקון בחלב העמיד. תגובת תנובה: "מאז האירוע עברנו מהפך משמעותי וכל צוות ההנהלה הוחלף. הפיצוי חסר תקדים"
משה בנימין |

תביעתם של המועצה הישראלית לצרכנות ויורשי המנוח תופיק ראבי ז"ל כנגד חברת תנובה בגין הטעיית צרכנים לגבי מרכיב הסיליקון בחלב העמיד של החברה הגיע להכרעה היום (ג') בבית המשפט המחוזי בת"א.

תנובה הואשמה בכך שבין השנים סוף 1993 ל-1995 היא הטעתה את צרכניה, הכחישה והסתירה את הימצאותו האסורה של מרכיב הסיליקון בחלב העמיד שנמכר והופץ בכמויות של כ-13 מיליון ליטר.

בתביעה נטען כי, תנובה הוסיפה סיליקון לחלב אף שהדבר נאסר על ידי משרד הבריאות, מבלי לדווח למשרד הבריאות, ובלא שהדבר צויין על אריזת החלב. לאחר שהדבר התגלה בבדיקה של משרד הבריאות, המשיכה תנובה להכחיש עובדות אלו, עד שלבסוף הודתה בהן.

בכתב ההגנה המתוקן, הודתה תנובה כי השתמשה פרק זמן מסויים בסיליקון בתהליך ייצור החלב, על מנת למנוע את הקצפתו, אך לטענתה מדובר בחומר מאושר לשימוש בתעשיית המזון, המשמש כתוסף במוצרי מזון שונים. לכן, לא היה פגם כלשהו בחלב. לטענת תנובה, לא היה צורך לציין על האריזה את הימצאות הסילקון בחלב, וכן הכחישה כי הטעתה את צרכניה. תנובה הדגישה בכתב ההגנה כי לא הייתה כל סכנה בשתיית החלב, והדבר לא גרם לנזק בריאותי או אחר.

ביום 13.6.96 החליט בית המשפט לאשר את התובענה הייצוגית. כב' השופט מ. טלגם ז"ל סקר את תמצית הראיות לכאורה שהובאו בפניו, וקבע כי התובע הייצוגי ממלא אחר דרישות חוק הגנת הצרכן בעניין הגשת תובענה י)יצוגית.

בית המשפט המחוזי קבע היום (ג') כי תנובה תפצה את הקבוצה התובעת בסכום כולל של 55 מליון שקל. סכום זה יחולק בין המעורבים בתביעה לאחר שביהמ"ש ישמע את עמדת הצדדים ועמדת היועץ המשפטי לממשלה, לאחר קבלת חוות דעת כלכלית ולאחר הגשת תוכניות לאישור החלוקה.

תנובה תשלם גמול ליורשי התובע הייצוגי תוופיק ראבי ז"ל, על סמך האמור בצו קיום הצוואה או צו הירושה, בסכום ביניים של 150,000 שקל. סכום ביניים בסך 250,000 שקל ישולם למועצה הישראלית לצרכנות שצורפה כתובעת נוספת בתיק זה. פעולתה לקידום התביעה עלתה מטבע הדברים על זו של התובע הייצוגי.

לבאי-כוחה של הקבוצה התובעת תשלם תנובה הוצאות משפט בסך ביניים של 100,000 שקל (בהעדר פירוט לגבי הוצאות בשיעור העולה על כך), ושכ"ט עו"ד ביניים בסך 500,000 שקל בתוספת מע"מ כחוק.

סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, והם מהווים סכומי ביניים עד לפסיקת הסכומים הסופיים לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם, עם סיום הדיון בתיק.

תגובת תנובה: "עברנו מאז מהפך בחברה"

מקריאה ראשונה של פסק הדין נראה כי סכום הפיצוי הוא מוגזם וחסר תקדים.

מדובר באירוע שהתרחש לפני כ- 13 שנים, בעקבותיו עברה תנובה מהפך גדול ומשמעותי שבמסגרתו הוחלף כל צוות ההנהלה הבכיר, נבדקו מחדש כל תהליכי הייצור, נבנו מערכות בקרה קפדניות ואיכותיות על-פי סטנדרטים בינלאומיים.

בנוסף, גובשו מנגנוני דיווח למשרד הבריאות ונפתחו ערוצי תקשורת ישירים לצרכנים, תוך הנהגת מדיניות של שקיפות ואחריות מלאים. בעקבות המהפך, הפכו בשנים האחרונות מערכות בקרת האיכות ובטיחות המוצרים של תנובה למודל לחיקוי בענף המזון בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.