בכירי ה'פד' שוקלים הורדת ריבית? הסוחרים החלו לתמחר הורדת ריבית חדה
אישור תוכנית החילוץ להצלת תעשיית הפיננסים בסך 700 מיליארד דולר ע"י הקונגרס לא ימנע מבכירי הפדרל ריזרב האמריקני לשקול הורדת ריבית נוספת, עקב ההרעה בתחזית הכלכלית בארה"ב, כך מדווח הבוקר (ה') הוול סטריט ז'ורנל.
הורדת הריבית רחוקה מלהיות וודאית בעקבות החששות מאינפלציה נכתב בעיתון המוערך מבלי לספק את המקורות לידיעה. "נכונות ה'פד' לשקול הורדת ריבית מהווה נקודת מפנה מהחודשים האחרונים, בהם הזינוק במחירי המזון והאנרגיה מיקד את תשומת ליבו על סיכוני האינפלציה".
אך הוול סטריט ז'ורנל לא היה הראשון שהעלה את סוגיית הריבית בחזרה לחדשות. סוחרים שוק רבים החלו מהמרים על הורדת ריבית חדה אחרי שנתונים שפורסמו אתמול הצביעו שהפעילות בקרב המפעלים בארה"ב התכווצה בספטמבר לרמתה הנמוכה ביותר מאז המיתון של 2001.
החוזים העתידיים על הריבית בבורסת הסחורות של שיקגו מצביעים כעת, כי המשקיעים מצפים להורדת ריבית של לפחות רבע האחוז בפגישה הבאה של קובעי המדיניות בסוף אוקטובר. החוזים מגלמים כעת סבירות של 100% להורדה של רבע האחוז וסבירות של 60% להורדה של חצי האחוז, זאת בהשוואה לסבירות של 10%, מוקדם יותר אתמול.
בהחלטת הריבית הקודמת, ב-16 בספטמבר, הפתיע יו"ר ה'פד' בן שלום ברננקי, כאשר הותיר את הריבית ללא שינוי על 2%. טרם ההחלטה גילמו החוזים העתידיים סיכוי של 100% להפחתת ריבית של רבע האחוז וסיכוי של 33% להורדת הריבית בחצי האחוז. ההחלטה הגיעה רגע אחרי שליהמן ברדרס הגישה בקשה לפשיטת רגל ו-79.9% מ-AIG עברו לידי הממשל האמריקני בתמורה להזרמת הון בסך 85 מיליארד דולר.
אך מאז השתנו מעט תנאי הרקע והכלכלה המשיכה להידרדר. למרות מאמצי הפדרל ריזרב, משרד האוצר וסוכנויות נוספות, השווקים הפיננסים הגלובליים נשארים תחת לחץ יוצא מגדר הרגיל", אמר ברננקי ב-23 בספטמבר, כאשר הפציר בקובעי המדיניות בקונגרס לאשר את תוכנית החילוץ הכלכלית.
עוד שני בנקים קרסו: וושינגטון מיוצ'ואל, בנק החסכונות הגדול ביותר בארה"ב עבר לידי תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) ובמקביל נמכרה חטיבת ההשקעות שלו לג'י.פי מורגן. כמו כן, מניית וואכוביה צנחה בשיעור חד ביותר וכתוצאה מכך נמכרה בגיבויו של ה'פד' לענק הבנקאות סיטיגרופ.
ביום שני האחרון, דחו בבית הנבחרים האמריקני את הצעת החוק של התוכנית הכלכלית להפשרת שוקי האשראי בארה"ב. ההצבעה גררה צניחות חדות בשוק המניות – הדאו ג'ונס צנח בשיעור של 7% והנאסד"ק איבד 9% - והביאה להתמוטטות נוספת בביטחון המשקיעים.
מחר צפוי להתפרסם נתוני מצב התעסוקה בארה"ב. מדובר בנתון החודשי הנחשב כבעל משקל גדול בהחלטות הריבית של ה'פד'. אתמול, פורסם סקר ה-ADP שהצביע על גריעה מזערית של 8,000 משרות במגזר הפרטי בחודש אוגוסט, נתון הנמוך מתחזיות הכלכלנים לירידה של כ-100,000 משרות, ע"פ נתוני בארונס. נציין, כי סקר ה-ADP הסוקר 365 אלף מעסיקים ברחבי ארה"ב לא מצליח בשנה האחרונה לחזות באופן נכון את דוח התעסוקה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
