בכירי ה'פד' שוקלים הורדת ריבית? הסוחרים החלו לתמחר הורדת ריבית חדה
אישור תוכנית החילוץ להצלת תעשיית הפיננסים בסך 700 מיליארד דולר ע"י הקונגרס לא ימנע מבכירי הפדרל ריזרב האמריקני לשקול הורדת ריבית נוספת, עקב ההרעה בתחזית הכלכלית בארה"ב, כך מדווח הבוקר (ה') הוול סטריט ז'ורנל.
הורדת הריבית רחוקה מלהיות וודאית בעקבות החששות מאינפלציה נכתב בעיתון המוערך מבלי לספק את המקורות לידיעה. "נכונות ה'פד' לשקול הורדת ריבית מהווה נקודת מפנה מהחודשים האחרונים, בהם הזינוק במחירי המזון והאנרגיה מיקד את תשומת ליבו על סיכוני האינפלציה".
אך הוול סטריט ז'ורנל לא היה הראשון שהעלה את סוגיית הריבית בחזרה לחדשות. סוחרים שוק רבים החלו מהמרים על הורדת ריבית חדה אחרי שנתונים שפורסמו אתמול הצביעו שהפעילות בקרב המפעלים בארה"ב התכווצה בספטמבר לרמתה הנמוכה ביותר מאז המיתון של 2001.
החוזים העתידיים על הריבית בבורסת הסחורות של שיקגו מצביעים כעת, כי המשקיעים מצפים להורדת ריבית של לפחות רבע האחוז בפגישה הבאה של קובעי המדיניות בסוף אוקטובר. החוזים מגלמים כעת סבירות של 100% להורדה של רבע האחוז וסבירות של 60% להורדה של חצי האחוז, זאת בהשוואה לסבירות של 10%, מוקדם יותר אתמול.
בהחלטת הריבית הקודמת, ב-16 בספטמבר, הפתיע יו"ר ה'פד' בן שלום ברננקי, כאשר הותיר את הריבית ללא שינוי על 2%. טרם ההחלטה גילמו החוזים העתידיים סיכוי של 100% להפחתת ריבית של רבע האחוז וסיכוי של 33% להורדת הריבית בחצי האחוז. ההחלטה הגיעה רגע אחרי שליהמן ברדרס הגישה בקשה לפשיטת רגל ו-79.9% מ-AIG עברו לידי הממשל האמריקני בתמורה להזרמת הון בסך 85 מיליארד דולר.
אך מאז השתנו מעט תנאי הרקע והכלכלה המשיכה להידרדר. למרות מאמצי הפדרל ריזרב, משרד האוצר וסוכנויות נוספות, השווקים הפיננסים הגלובליים נשארים תחת לחץ יוצא מגדר הרגיל", אמר ברננקי ב-23 בספטמבר, כאשר הפציר בקובעי המדיניות בקונגרס לאשר את תוכנית החילוץ הכלכלית.
עוד שני בנקים קרסו: וושינגטון מיוצ'ואל, בנק החסכונות הגדול ביותר בארה"ב עבר לידי תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) ובמקביל נמכרה חטיבת ההשקעות שלו לג'י.פי מורגן. כמו כן, מניית וואכוביה צנחה בשיעור חד ביותר וכתוצאה מכך נמכרה בגיבויו של ה'פד' לענק הבנקאות סיטיגרופ.
ביום שני האחרון, דחו בבית הנבחרים האמריקני את הצעת החוק של התוכנית הכלכלית להפשרת שוקי האשראי בארה"ב. ההצבעה גררה צניחות חדות בשוק המניות – הדאו ג'ונס צנח בשיעור של 7% והנאסד"ק איבד 9% - והביאה להתמוטטות נוספת בביטחון המשקיעים.
מחר צפוי להתפרסם נתוני מצב התעסוקה בארה"ב. מדובר בנתון החודשי הנחשב כבעל משקל גדול בהחלטות הריבית של ה'פד'. אתמול, פורסם סקר ה-ADP שהצביע על גריעה מזערית של 8,000 משרות במגזר הפרטי בחודש אוגוסט, נתון הנמוך מתחזיות הכלכלנים לירידה של כ-100,000 משרות, ע"פ נתוני בארונס. נציין, כי סקר ה-ADP הסוקר 365 אלף מעסיקים ברחבי ארה"ב לא מצליח בשנה האחרונה לחזות באופן נכון את דוח התעסוקה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
