בכירי ה'פד' שוקלים הורדת ריבית? הסוחרים החלו לתמחר הורדת ריבית חדה
אישור תוכנית החילוץ להצלת תעשיית הפיננסים בסך 700 מיליארד דולר ע"י הקונגרס לא ימנע מבכירי הפדרל ריזרב האמריקני לשקול הורדת ריבית נוספת, עקב ההרעה בתחזית הכלכלית בארה"ב, כך מדווח הבוקר (ה') הוול סטריט ז'ורנל.
הורדת הריבית רחוקה מלהיות וודאית בעקבות החששות מאינפלציה נכתב בעיתון המוערך מבלי לספק את המקורות לידיעה. "נכונות ה'פד' לשקול הורדת ריבית מהווה נקודת מפנה מהחודשים האחרונים, בהם הזינוק במחירי המזון והאנרגיה מיקד את תשומת ליבו על סיכוני האינפלציה".
אך הוול סטריט ז'ורנל לא היה הראשון שהעלה את סוגיית הריבית בחזרה לחדשות. סוחרים שוק רבים החלו מהמרים על הורדת ריבית חדה אחרי שנתונים שפורסמו אתמול הצביעו שהפעילות בקרב המפעלים בארה"ב התכווצה בספטמבר לרמתה הנמוכה ביותר מאז המיתון של 2001.
החוזים העתידיים על הריבית בבורסת הסחורות של שיקגו מצביעים כעת, כי המשקיעים מצפים להורדת ריבית של לפחות רבע האחוז בפגישה הבאה של קובעי המדיניות בסוף אוקטובר. החוזים מגלמים כעת סבירות של 100% להורדה של רבע האחוז וסבירות של 60% להורדה של חצי האחוז, זאת בהשוואה לסבירות של 10%, מוקדם יותר אתמול.
בהחלטת הריבית הקודמת, ב-16 בספטמבר, הפתיע יו"ר ה'פד' בן שלום ברננקי, כאשר הותיר את הריבית ללא שינוי על 2%. טרם ההחלטה גילמו החוזים העתידיים סיכוי של 100% להפחתת ריבית של רבע האחוז וסיכוי של 33% להורדת הריבית בחצי האחוז. ההחלטה הגיעה רגע אחרי שליהמן ברדרס הגישה בקשה לפשיטת רגל ו-79.9% מ-AIG עברו לידי הממשל האמריקני בתמורה להזרמת הון בסך 85 מיליארד דולר.
אך מאז השתנו מעט תנאי הרקע והכלכלה המשיכה להידרדר. למרות מאמצי הפדרל ריזרב, משרד האוצר וסוכנויות נוספות, השווקים הפיננסים הגלובליים נשארים תחת לחץ יוצא מגדר הרגיל", אמר ברננקי ב-23 בספטמבר, כאשר הפציר בקובעי המדיניות בקונגרס לאשר את תוכנית החילוץ הכלכלית.
עוד שני בנקים קרסו: וושינגטון מיוצ'ואל, בנק החסכונות הגדול ביותר בארה"ב עבר לידי תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) ובמקביל נמכרה חטיבת ההשקעות שלו לג'י.פי מורגן. כמו כן, מניית וואכוביה צנחה בשיעור חד ביותר וכתוצאה מכך נמכרה בגיבויו של ה'פד' לענק הבנקאות סיטיגרופ.
ביום שני האחרון, דחו בבית הנבחרים האמריקני את הצעת החוק של התוכנית הכלכלית להפשרת שוקי האשראי בארה"ב. ההצבעה גררה צניחות חדות בשוק המניות – הדאו ג'ונס צנח בשיעור של 7% והנאסד"ק איבד 9% - והביאה להתמוטטות נוספת בביטחון המשקיעים.
מחר צפוי להתפרסם נתוני מצב התעסוקה בארה"ב. מדובר בנתון החודשי הנחשב כבעל משקל גדול בהחלטות הריבית של ה'פד'. אתמול, פורסם סקר ה-ADP שהצביע על גריעה מזערית של 8,000 משרות במגזר הפרטי בחודש אוגוסט, נתון הנמוך מתחזיות הכלכלנים לירידה של כ-100,000 משרות, ע"פ נתוני בארונס. נציין, כי סקר ה-ADP הסוקר 365 אלף מעסיקים ברחבי ארה"ב לא מצליח בשנה האחרונה לחזות באופן נכון את דוח התעסוקה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
