בכירי ה'פד' שוקלים הורדת ריבית? הסוחרים החלו לתמחר הורדת ריבית חדה
אישור תוכנית החילוץ להצלת תעשיית הפיננסים בסך 700 מיליארד דולר ע"י הקונגרס לא ימנע מבכירי הפדרל ריזרב האמריקני לשקול הורדת ריבית נוספת, עקב ההרעה בתחזית הכלכלית בארה"ב, כך מדווח הבוקר (ה') הוול סטריט ז'ורנל.
הורדת הריבית רחוקה מלהיות וודאית בעקבות החששות מאינפלציה נכתב בעיתון המוערך מבלי לספק את המקורות לידיעה. "נכונות ה'פד' לשקול הורדת ריבית מהווה נקודת מפנה מהחודשים האחרונים, בהם הזינוק במחירי המזון והאנרגיה מיקד את תשומת ליבו על סיכוני האינפלציה".
אך הוול סטריט ז'ורנל לא היה הראשון שהעלה את סוגיית הריבית בחזרה לחדשות. סוחרים שוק רבים החלו מהמרים על הורדת ריבית חדה אחרי שנתונים שפורסמו אתמול הצביעו שהפעילות בקרב המפעלים בארה"ב התכווצה בספטמבר לרמתה הנמוכה ביותר מאז המיתון של 2001.
החוזים העתידיים על הריבית בבורסת הסחורות של שיקגו מצביעים כעת, כי המשקיעים מצפים להורדת ריבית של לפחות רבע האחוז בפגישה הבאה של קובעי המדיניות בסוף אוקטובר. החוזים מגלמים כעת סבירות של 100% להורדה של רבע האחוז וסבירות של 60% להורדה של חצי האחוז, זאת בהשוואה לסבירות של 10%, מוקדם יותר אתמול.
בהחלטת הריבית הקודמת, ב-16 בספטמבר, הפתיע יו"ר ה'פד' בן שלום ברננקי, כאשר הותיר את הריבית ללא שינוי על 2%. טרם ההחלטה גילמו החוזים העתידיים סיכוי של 100% להפחתת ריבית של רבע האחוז וסיכוי של 33% להורדת הריבית בחצי האחוז. ההחלטה הגיעה רגע אחרי שליהמן ברדרס הגישה בקשה לפשיטת רגל ו-79.9% מ-AIG עברו לידי הממשל האמריקני בתמורה להזרמת הון בסך 85 מיליארד דולר.
אך מאז השתנו מעט תנאי הרקע והכלכלה המשיכה להידרדר. למרות מאמצי הפדרל ריזרב, משרד האוצר וסוכנויות נוספות, השווקים הפיננסים הגלובליים נשארים תחת לחץ יוצא מגדר הרגיל", אמר ברננקי ב-23 בספטמבר, כאשר הפציר בקובעי המדיניות בקונגרס לאשר את תוכנית החילוץ הכלכלית.
עוד שני בנקים קרסו: וושינגטון מיוצ'ואל, בנק החסכונות הגדול ביותר בארה"ב עבר לידי תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) ובמקביל נמכרה חטיבת ההשקעות שלו לג'י.פי מורגן. כמו כן, מניית וואכוביה צנחה בשיעור חד ביותר וכתוצאה מכך נמכרה בגיבויו של ה'פד' לענק הבנקאות סיטיגרופ.
ביום שני האחרון, דחו בבית הנבחרים האמריקני את הצעת החוק של התוכנית הכלכלית להפשרת שוקי האשראי בארה"ב. ההצבעה גררה צניחות חדות בשוק המניות – הדאו ג'ונס צנח בשיעור של 7% והנאסד"ק איבד 9% - והביאה להתמוטטות נוספת בביטחון המשקיעים.
מחר צפוי להתפרסם נתוני מצב התעסוקה בארה"ב. מדובר בנתון החודשי הנחשב כבעל משקל גדול בהחלטות הריבית של ה'פד'. אתמול, פורסם סקר ה-ADP שהצביע על גריעה מזערית של 8,000 משרות במגזר הפרטי בחודש אוגוסט, נתון הנמוך מתחזיות הכלכלנים לירידה של כ-100,000 משרות, ע"פ נתוני בארונס. נציין, כי סקר ה-ADP הסוקר 365 אלף מעסיקים ברחבי ארה"ב לא מצליח בשנה האחרונה לחזות באופן נכון את דוח התעסוקה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
