בכירי ה'פד' שוקלים הורדת ריבית? הסוחרים החלו לתמחר הורדת ריבית חדה

הוול סטריט ז'ורנל מדווח הבוקר, כי בכירי ה'פד' שוקלים הורדת ריבית בצל ההרעה בתחזית הכלכלית. בתוך כך, הסוחרים בחוזים על הריבית החלו להגדיל את הימוריהם לאור הנתונים הכלכליים האחרונים
אריאל אטיאס |

אישור תוכנית החילוץ להצלת תעשיית הפיננסים בסך 700 מיליארד דולר ע"י הקונגרס לא ימנע מבכירי הפדרל ריזרב האמריקני לשקול הורדת ריבית נוספת, עקב ההרעה בתחזית הכלכלית בארה"ב, כך מדווח הבוקר (ה') הוול סטריט ז'ורנל.

הורדת הריבית רחוקה מלהיות וודאית בעקבות החששות מאינפלציה נכתב בעיתון המוערך מבלי לספק את המקורות לידיעה. "נכונות ה'פד' לשקול הורדת ריבית מהווה נקודת מפנה מהחודשים האחרונים, בהם הזינוק במחירי המזון והאנרגיה מיקד את תשומת ליבו על סיכוני האינפלציה".

אך הוול סטריט ז'ורנל לא היה הראשון שהעלה את סוגיית הריבית בחזרה לחדשות. סוחרים שוק רבים החלו מהמרים על הורדת ריבית חדה אחרי שנתונים שפורסמו אתמול הצביעו שהפעילות בקרב המפעלים בארה"ב התכווצה בספטמבר לרמתה הנמוכה ביותר מאז המיתון של 2001.

החוזים העתידיים על הריבית בבורסת הסחורות של שיקגו מצביעים כעת, כי המשקיעים מצפים להורדת ריבית של לפחות רבע האחוז בפגישה הבאה של קובעי המדיניות בסוף אוקטובר. החוזים מגלמים כעת סבירות של 100% להורדה של רבע האחוז וסבירות של 60% להורדה של חצי האחוז, זאת בהשוואה לסבירות של 10%, מוקדם יותר אתמול.

בהחלטת הריבית הקודמת, ב-16 בספטמבר, הפתיע יו"ר ה'פד' בן שלום ברננקי, כאשר הותיר את הריבית ללא שינוי על 2%. טרם ההחלטה גילמו החוזים העתידיים סיכוי של 100% להפחתת ריבית של רבע האחוז וסיכוי של 33% להורדת הריבית בחצי האחוז. ההחלטה הגיעה רגע אחרי שליהמן ברדרס הגישה בקשה לפשיטת רגל ו-79.9% מ-AIG עברו לידי הממשל האמריקני בתמורה להזרמת הון בסך 85 מיליארד דולר.

אך מאז השתנו מעט תנאי הרקע והכלכלה המשיכה להידרדר. למרות מאמצי הפדרל ריזרב, משרד האוצר וסוכנויות נוספות, השווקים הפיננסים הגלובליים נשארים תחת לחץ יוצא מגדר הרגיל", אמר ברננקי ב-23 בספטמבר, כאשר הפציר בקובעי המדיניות בקונגרס לאשר את תוכנית החילוץ הכלכלית.

עוד שני בנקים קרסו: וושינגטון מיוצ'ואל, בנק החסכונות הגדול ביותר בארה"ב עבר לידי תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) ובמקביל נמכרה חטיבת ההשקעות שלו לג'י.פי מורגן. כמו כן, מניית וואכוביה צנחה בשיעור חד ביותר וכתוצאה מכך נמכרה בגיבויו של ה'פד' לענק הבנקאות סיטיגרופ.

ביום שני האחרון, דחו בבית הנבחרים האמריקני את הצעת החוק של התוכנית הכלכלית להפשרת שוקי האשראי בארה"ב. ההצבעה גררה צניחות חדות בשוק המניות – הדאו ג'ונס צנח בשיעור של 7% והנאסד"ק איבד 9% - והביאה להתמוטטות נוספת בביטחון המשקיעים.

מחר צפוי להתפרסם נתוני מצב התעסוקה בארה"ב. מדובר בנתון החודשי הנחשב כבעל משקל גדול בהחלטות הריבית של ה'פד'. אתמול, פורסם סקר ה-ADP שהצביע על גריעה מזערית של 8,000 משרות במגזר הפרטי בחודש אוגוסט, נתון הנמוך מתחזיות הכלכלנים לירידה של כ-100,000 משרות, ע"פ נתוני בארונס. נציין, כי סקר ה-ADP הסוקר 365 אלף מעסיקים ברחבי ארה"ב לא מצליח בשנה האחרונה לחזות באופן נכון את דוח התעסוקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.