טאואר לא מפסיקה לעבוד: תייצר שבבים חדשים בפאב2 ותערוך כנס לקוחות בקליפורניה
לאחר שהשלימה לפי כשבועיים את רכישת ג'אז סמיקונדקטור מנפיקה היום (ה') טאואר סמיקונדקטור שתי הודעות: בראשונה, מודיעה טאואר, כי תערוך את הכנס הטכנולוגי השנתי השלישי בקליפורניה בו יוצגו פתרונות ייצור של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים. בשנייה, מכריזה טאואר על השקה מוצלחת של מודול ה-PLC החדש של חברת השבבים הפרטית, יתרן.
ב-22-23 לאוקטובר, 2008, תערוך ג'אז, כנס המיועד ללקוחות החברה. הכנס יכלול נואמים, אנשי מפתח בתחום, תערוכות ספקים. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר ויושב-ראש דירקטוריון ג'אז, יציג בכנס את הצעדים האסטרטגיים הראשונים בתחום ה-AIMS של טאואר ושל ג'אז לאחר המיזוג.
"הכנס בג'אז נותן במה לחברות מובילות בתחום ה-AIMS להציג, לחלוק ולהחליף דעות לגבי ההתפתחויות האחרונות בתחום התכנון והפיתוח של המעגלים המשולבים", אמר אלוואנגר. "אני שמח לפנות לקבוצה כה גדולה של מובילים בתעשיית הסמיקונדקטור ולחלוק איתם את הרחבת ההיצע הטכנולוגי ויכולות הייצור שג'אז, כחלק מקבוצת טאואר, תציע ללקוחותיה".
שוק של 45 מיליון יח' ב-2010
כאמור, בהודעה הנפרדת, הודיעה טאואר, כי ביחד עם יתרן תקשורת, חברה פרטית מובילה בפיתוח וייצור של טכנולוגית תקשורת על קווי מתח השיקו באופן מוצלח את מודל ה-PLC החדש של יתרן, IT700. ה-IT700 ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) המתקדמת של טאואר על פלטפורמת 0.18 מיקרון במפעל הייצור פאב2 במגדל העמק.
מודול התקשורת IT700 הינו קטן מימדים, אמין מאוד ובעל מחיר נמוך והוא מתאים למספר אינסופי של שימושים בתחום הפיקוד והבקרה כמו קריאה מרחוק של מוני צריכה (AMI/AMM) ושימושי "בית חכם" לסוגיהם. לדברי חברת המחקר Techno System Research היפנית, שוק הצריכה למודולים אלה יגדל מכ-2.5 מיליון יחידות ב-2005 לכ-45 מיליון יחידות ב-2010.
"אנו שמחים לקחת חלק בהצלחתה של יתרן בייצור רכיב התקשורת החכם שלה", אמר ד"ר אבי שטרום, סגן נשיא ומנהל קו המוצרים המיוחדים של טאואר סמיקונדקטור. "מוצרים ייחודיים לשימושי high-end מוציאים את המיטב מן הטכנולוגיה שיש לנו להציע ומאפשרים הזדמנויות עסקיות ייחודיות לשתי החברות".
שילוב טכנולוגית ה-Differential Code Shift Keying - DCSK, מודולציית spread spectrum, בבסיס הרכיב, מאפשר תקשורת יציבה במיוחד בקצב אינפורמציה של 7.5Kbps. המוצר עומד בכל תקני הרגולציה העולמיים (FCC, ARIB ו-CENELEC).
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
