טאואר לא מפסיקה לעבוד: תייצר שבבים חדשים בפאב2 ותערוך כנס לקוחות בקליפורניה

השבבים ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) בשיתוף עם יתרן תקשורת. מדובר בשוק שצפוי לצמוח ל-45 יחידות עד 2010
אריאל אטיאס |

לאחר שהשלימה לפי כשבועיים את רכישת ג'אז סמיקונדקטור מנפיקה היום (ה') טאואר סמיקונדקטור שתי הודעות: בראשונה, מודיעה טאואר, כי תערוך את הכנס הטכנולוגי השנתי השלישי בקליפורניה בו יוצגו פתרונות ייצור של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים. בשנייה, מכריזה טאואר על השקה מוצלחת של מודול ה-PLC החדש של חברת השבבים הפרטית, יתרן.

ב-22-23 לאוקטובר, 2008, תערוך ג'אז, כנס המיועד ללקוחות החברה. הכנס יכלול נואמים, אנשי מפתח בתחום, תערוכות ספקים. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר ויושב-ראש דירקטוריון ג'אז, יציג בכנס את הצעדים האסטרטגיים הראשונים בתחום ה-AIMS של טאואר ושל ג'אז לאחר המיזוג.

"הכנס בג'אז נותן במה לחברות מובילות בתחום ה-AIMS להציג, לחלוק ולהחליף דעות לגבי ההתפתחויות האחרונות בתחום התכנון והפיתוח של המעגלים המשולבים", אמר אלוואנגר. "אני שמח לפנות לקבוצה כה גדולה של מובילים בתעשיית הסמיקונדקטור ולחלוק איתם את הרחבת ההיצע הטכנולוגי ויכולות הייצור שג'אז, כחלק מקבוצת טאואר, תציע ללקוחותיה".

שוק של 45 מיליון יח' ב-2010

כאמור, בהודעה הנפרדת, הודיעה טאואר, כי ביחד עם יתרן תקשורת, חברה פרטית מובילה בפיתוח וייצור של טכנולוגית תקשורת על קווי מתח השיקו באופן מוצלח את מודל ה-PLC החדש של יתרן, IT700. ה-IT700 ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) המתקדמת של טאואר על פלטפורמת 0.18 מיקרון במפעל הייצור פאב2 במגדל העמק.

מודול התקשורת IT700 הינו קטן מימדים, אמין מאוד ובעל מחיר נמוך והוא מתאים למספר אינסופי של שימושים בתחום הפיקוד והבקרה כמו קריאה מרחוק של מוני צריכה (AMI/AMM) ושימושי "בית חכם" לסוגיהם. לדברי חברת המחקר Techno System Research היפנית, שוק הצריכה למודולים אלה יגדל מכ-2.5 מיליון יחידות ב-2005 לכ-45 מיליון יחידות ב-2010.

"אנו שמחים לקחת חלק בהצלחתה של יתרן בייצור רכיב התקשורת החכם שלה", אמר ד"ר אבי שטרום, סגן נשיא ומנהל קו המוצרים המיוחדים של טאואר סמיקונדקטור. "מוצרים ייחודיים לשימושי high-end מוציאים את המיטב מן הטכנולוגיה שיש לנו להציע ומאפשרים הזדמנויות עסקיות ייחודיות לשתי החברות".

שילוב טכנולוגית ה-Differential Code Shift Keying - DCSK, מודולציית spread spectrum, בבסיס הרכיב, מאפשר תקשורת יציבה במיוחד בקצב אינפורמציה של 7.5Kbps. המוצר עומד בכל תקני הרגולציה העולמיים (FCC, ARIB ו-CENELEC).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.