טאואר לא מפסיקה לעבוד: תייצר שבבים חדשים בפאב2 ותערוך כנס לקוחות בקליפורניה

השבבים ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) בשיתוף עם יתרן תקשורת. מדובר בשוק שצפוי לצמוח ל-45 יחידות עד 2010
אריאל אטיאס |

לאחר שהשלימה לפי כשבועיים את רכישת ג'אז סמיקונדקטור מנפיקה היום (ה') טאואר סמיקונדקטור שתי הודעות: בראשונה, מודיעה טאואר, כי תערוך את הכנס הטכנולוגי השנתי השלישי בקליפורניה בו יוצגו פתרונות ייצור של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים. בשנייה, מכריזה טאואר על השקה מוצלחת של מודול ה-PLC החדש של חברת השבבים הפרטית, יתרן.

ב-22-23 לאוקטובר, 2008, תערוך ג'אז, כנס המיועד ללקוחות החברה. הכנס יכלול נואמים, אנשי מפתח בתחום, תערוכות ספקים. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר ויושב-ראש דירקטוריון ג'אז, יציג בכנס את הצעדים האסטרטגיים הראשונים בתחום ה-AIMS של טאואר ושל ג'אז לאחר המיזוג.

"הכנס בג'אז נותן במה לחברות מובילות בתחום ה-AIMS להציג, לחלוק ולהחליף דעות לגבי ההתפתחויות האחרונות בתחום התכנון והפיתוח של המעגלים המשולבים", אמר אלוואנגר. "אני שמח לפנות לקבוצה כה גדולה של מובילים בתעשיית הסמיקונדקטור ולחלוק איתם את הרחבת ההיצע הטכנולוגי ויכולות הייצור שג'אז, כחלק מקבוצת טאואר, תציע ללקוחותיה".

שוק של 45 מיליון יח' ב-2010

כאמור, בהודעה הנפרדת, הודיעה טאואר, כי ביחד עם יתרן תקשורת, חברה פרטית מובילה בפיתוח וייצור של טכנולוגית תקשורת על קווי מתח השיקו באופן מוצלח את מודל ה-PLC החדש של יתרן, IT700. ה-IT700 ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) המתקדמת של טאואר על פלטפורמת 0.18 מיקרון במפעל הייצור פאב2 במגדל העמק.

מודול התקשורת IT700 הינו קטן מימדים, אמין מאוד ובעל מחיר נמוך והוא מתאים למספר אינסופי של שימושים בתחום הפיקוד והבקרה כמו קריאה מרחוק של מוני צריכה (AMI/AMM) ושימושי "בית חכם" לסוגיהם. לדברי חברת המחקר Techno System Research היפנית, שוק הצריכה למודולים אלה יגדל מכ-2.5 מיליון יחידות ב-2005 לכ-45 מיליון יחידות ב-2010.

"אנו שמחים לקחת חלק בהצלחתה של יתרן בייצור רכיב התקשורת החכם שלה", אמר ד"ר אבי שטרום, סגן נשיא ומנהל קו המוצרים המיוחדים של טאואר סמיקונדקטור. "מוצרים ייחודיים לשימושי high-end מוציאים את המיטב מן הטכנולוגיה שיש לנו להציע ומאפשרים הזדמנויות עסקיות ייחודיות לשתי החברות".

שילוב טכנולוגית ה-Differential Code Shift Keying - DCSK, מודולציית spread spectrum, בבסיס הרכיב, מאפשר תקשורת יציבה במיוחד בקצב אינפורמציה של 7.5Kbps. המוצר עומד בכל תקני הרגולציה העולמיים (FCC, ARIB ו-CENELEC).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.