טאואר לא מפסיקה לעבוד: תייצר שבבים חדשים בפאב2 ותערוך כנס לקוחות בקליפורניה

השבבים ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) בשיתוף עם יתרן תקשורת. מדובר בשוק שצפוי לצמוח ל-45 יחידות עד 2010
אריאל אטיאס |

לאחר שהשלימה לפי כשבועיים את רכישת ג'אז סמיקונדקטור מנפיקה היום (ה') טאואר סמיקונדקטור שתי הודעות: בראשונה, מודיעה טאואר, כי תערוך את הכנס הטכנולוגי השנתי השלישי בקליפורניה בו יוצגו פתרונות ייצור של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים. בשנייה, מכריזה טאואר על השקה מוצלחת של מודול ה-PLC החדש של חברת השבבים הפרטית, יתרן.

ב-22-23 לאוקטובר, 2008, תערוך ג'אז, כנס המיועד ללקוחות החברה. הכנס יכלול נואמים, אנשי מפתח בתחום, תערוכות ספקים. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר ויושב-ראש דירקטוריון ג'אז, יציג בכנס את הצעדים האסטרטגיים הראשונים בתחום ה-AIMS של טאואר ושל ג'אז לאחר המיזוג.

"הכנס בג'אז נותן במה לחברות מובילות בתחום ה-AIMS להציג, לחלוק ולהחליף דעות לגבי ההתפתחויות האחרונות בתחום התכנון והפיתוח של המעגלים המשולבים", אמר אלוואנגר. "אני שמח לפנות לקבוצה כה גדולה של מובילים בתעשיית הסמיקונדקטור ולחלוק איתם את הרחבת ההיצע הטכנולוגי ויכולות הייצור שג'אז, כחלק מקבוצת טאואר, תציע ללקוחותיה".

שוק של 45 מיליון יח' ב-2010

כאמור, בהודעה הנפרדת, הודיעה טאואר, כי ביחד עם יתרן תקשורת, חברה פרטית מובילה בפיתוח וייצור של טכנולוגית תקשורת על קווי מתח השיקו באופן מוצלח את מודל ה-PLC החדש של יתרן, IT700. ה-IT700 ייוצר בטכנולוגית ה-NVM (זיכרון בלתי נדיף) המתקדמת של טאואר על פלטפורמת 0.18 מיקרון במפעל הייצור פאב2 במגדל העמק.

מודול התקשורת IT700 הינו קטן מימדים, אמין מאוד ובעל מחיר נמוך והוא מתאים למספר אינסופי של שימושים בתחום הפיקוד והבקרה כמו קריאה מרחוק של מוני צריכה (AMI/AMM) ושימושי "בית חכם" לסוגיהם. לדברי חברת המחקר Techno System Research היפנית, שוק הצריכה למודולים אלה יגדל מכ-2.5 מיליון יחידות ב-2005 לכ-45 מיליון יחידות ב-2010.

"אנו שמחים לקחת חלק בהצלחתה של יתרן בייצור רכיב התקשורת החכם שלה", אמר ד"ר אבי שטרום, סגן נשיא ומנהל קו המוצרים המיוחדים של טאואר סמיקונדקטור. "מוצרים ייחודיים לשימושי high-end מוציאים את המיטב מן הטכנולוגיה שיש לנו להציע ומאפשרים הזדמנויות עסקיות ייחודיות לשתי החברות".

שילוב טכנולוגית ה-Differential Code Shift Keying - DCSK, מודולציית spread spectrum, בבסיס הרכיב, מאפשר תקשורת יציבה במיוחד בקצב אינפורמציה של 7.5Kbps. המוצר עומד בכל תקני הרגולציה העולמיים (FCC, ARIB ו-CENELEC).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).