נאנט נדל"ן מרחיבה עסקיה בהונגריה: תשקיע כ-115 מיליון אירו בפרויקט מגורים בבודפשט
חברת נאנט נדל"ן הנסחרת בלונדון ונמצאת בשליטת אולימפיה ולוינשטיין, ממשיכה להרחיב את פעילותה בשוק ההונגרי. החברה תשקיע כ-115 מיליון אירו בבניית פרויקט מגורים בבודפשט.
לצורך הפרויקט חתמה החברה על הסכם מקדמי לרכישת קרקע בשטח של כ-32.4 דונם ברובע 9 של בודפשט, בירת הונגריה. בכוונת נאנט להקים על הקרקע פרוייקט בהיקף של כ-1,800 יחידות דיור בהשקעה כוללת של כ-115 מיליון אירו.
נאנט צופה, כי סך ההכנסות שיניב הפרוייקט ממכירת הדירות יסתכם בכ-145 מיליון אירו. יש לציין כי זהו הפרוייקט ה-11 של נאנט בהונגריה. בסך הכל, מעורבת כיום נאנט ב-28 פרויקטים יזמיים בעיקר בפולין ובהונגריה בהיקף כולל של כ-24,000 יחידות דיור.
לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שהינו שותפה האסטרטגי של נאנט מאז ההסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2006, שמורה הזכות להצטרף אל הפרוייקט בשיעור של 50%.
במסגרת פעילותה בהונגריה, דיווחה נאנט ביוני האחרון על הכנסת קונצרן אקסס הבינלאומי ובנק ההשקעות האירופאי רוטשילד, כשותפים בפרוייקט ענק אליו נכנסה החברה, והממוקם אף הוא ברובע 9 בבודפשט. נאנט דיווחה בעבר, כי היא פועלת לקבלת זכויות להקים על הקרקע פרויקט, המשלב מגורים, מלונאות, משרדים ומסחר בהשקעה כוללת של כ-350 מיליון אירו. שטחו הכולל של הפרוייקט נאמד בכ-450 אלף מ"ר, והיקף ההכנסות הצפוי ממנו נאמד בכ-450 מיליון יורו.
- 1.Richard 02/06/2011 15:42הגב לתגובה זומעל 12000 דירות, עסקים וחנויות להשכרה או למכירה. אנחנו מדברים עברית ואנגלית. החברה במרכז העיר. בשאלות נדל" ן בבודפשט, נא להתקשר מישראל: 00361709313621, או 06709313621 מהונגריה. שלום וברכה. @ richard.rakocza cdci.hu
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
