נאנט נדל"ן מרחיבה עסקיה בהונגריה: תשקיע כ-115 מיליון אירו בפרויקט מגורים בבודפשט
חברת נאנט נדל"ן הנסחרת בלונדון ונמצאת בשליטת אולימפיה ולוינשטיין, ממשיכה להרחיב את פעילותה בשוק ההונגרי. החברה תשקיע כ-115 מיליון אירו בבניית פרויקט מגורים בבודפשט.
לצורך הפרויקט חתמה החברה על הסכם מקדמי לרכישת קרקע בשטח של כ-32.4 דונם ברובע 9 של בודפשט, בירת הונגריה. בכוונת נאנט להקים על הקרקע פרוייקט בהיקף של כ-1,800 יחידות דיור בהשקעה כוללת של כ-115 מיליון אירו.
נאנט צופה, כי סך ההכנסות שיניב הפרוייקט ממכירת הדירות יסתכם בכ-145 מיליון אירו. יש לציין כי זהו הפרוייקט ה-11 של נאנט בהונגריה. בסך הכל, מעורבת כיום נאנט ב-28 פרויקטים יזמיים בעיקר בפולין ובהונגריה בהיקף כולל של כ-24,000 יחידות דיור.
לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שהינו שותפה האסטרטגי של נאנט מאז ההסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2006, שמורה הזכות להצטרף אל הפרוייקט בשיעור של 50%.
במסגרת פעילותה בהונגריה, דיווחה נאנט ביוני האחרון על הכנסת קונצרן אקסס הבינלאומי ובנק ההשקעות האירופאי רוטשילד, כשותפים בפרוייקט ענק אליו נכנסה החברה, והממוקם אף הוא ברובע 9 בבודפשט. נאנט דיווחה בעבר, כי היא פועלת לקבלת זכויות להקים על הקרקע פרויקט, המשלב מגורים, מלונאות, משרדים ומסחר בהשקעה כוללת של כ-350 מיליון אירו. שטחו הכולל של הפרוייקט נאמד בכ-450 אלף מ"ר, והיקף ההכנסות הצפוי ממנו נאמד בכ-450 מיליון יורו.
- 1.Richard 02/06/2011 15:42הגב לתגובה זומעל 12000 דירות, עסקים וחנויות להשכרה או למכירה. אנחנו מדברים עברית ואנגלית. החברה במרכז העיר. בשאלות נדל" ן בבודפשט, נא להתקשר מישראל: 00361709313621, או 06709313621 מהונגריה. שלום וברכה. @ richard.rakocza cdci.hu
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
