מהפך בבורסה: המעו"ף השלים מהלך של 3.3% במסחר התוך-יומי
ירידות השערים בבורסה בתל אביב שהגיעו לשיאן בשעה 11:00 החלו להתמתן החל מרגע זה. המעו"ף החל לתקן במנות קטנות עד לשעה 16:00 לערך ועדיין רשם ירידה של כמחצית האחוז. בשעה וחצי האחרונות למסחר עבר המעו"ף מירידה של 0.66% לעלייה של 1.78% וננעל מעל 1,000 הנקודות.
מניות הבנקים, כיל ודלק נדל"ן משכו מעלה ומצליחות לצמצם את הסנטימנט השלילי ששלט הבוקר באחד העם בעקבות אירועי סוף השבוע בארה"ב, ובמרכזן ההלאמה של ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי.
לתוכנית הצלת פרדי מק ופאני מיי שני אפקטים. הראשון, פגיעה בבעלי המניות, שספגו כבר נפילה של כ-90% בשנה האחרונה. השני, מניעת קריסת חברות המשכנתאות בעלות שווי שוק של כ-6 טריליון דולר ומתן עזרה להמשך פעילותן.
באשר לזווית הישראלית, מניות הבנקים לאומי ודיסקונט, אשר חשופים לאג"ח של פרדי ופאני, מגיבות בעליות להתפתחות. האנליסט ליאור רבינוביץ' מ-IBI התייחס לנושא: "בנק דיסקונט השקיע 10 מיליארד שקל באג"ח של ענקיות המשכנתאות, כך שלאחר ההלאמה האג"ח של החברות יהפוך לממשלתי, מה שמחליש את אי הוודאות ומחזק את מניית דיסקונט".
כאמור, במהלך סוף השבוע פורסם בתקשורת האמריקנית כי שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, מתכונן להכריז על תוכנית ללקיחת שליטה ממשלתית על פאני מיי ופרדי מק, במהלך שנועד לעצור את הידרדרות החברות שתורמות למחצית משוק המשכנתאות האמריקני. יתרה מכך, המשקיעים צפויים להגיב לקריסתו של בנק אמריקני נוסף, ה-11 במספר, סילבר סטייט.
ביום שישי האחרון שלט הסנטימנט השלילי במרבית שעות המסחר במסחר בוול סטריט לאחר שנתוני התעסוקה בארה"ב העידו על גריעה של 84 אלף משרות בחודש אוגוסט והאבטלה זינקה ל-6.1%. לצורך ההשוואה, ערב משבר האשראי עמדה האבטלה על 4.4% בלבד והמשק האמריקני דווקא ייצר עשרות אלפי משרות מדי חודש.
לקראת סיום המסחר התמתנה מגמת הירידות והבורסות בוול סטריט ננעלו במגמה מעורבת. עם זאת, כאשר מנסים להציץ לשבוע המסחר הנוכחי בארה"ב, שייפתח מחר, ייתכן וניתן להסיק מתנועתן של פאדי ופאני במסחר המאוחר בליל שישי על המסחר הצפוי השבוע בשוק; מניית פרדי מק צללה כ-21% במסחר שלאחר הסגירה ופאני מיי נפלה ב-22%.
אך הבורסה המקומית לא נכנעת מהר מאוד לסנטימנט השלילי. המדדים המובילים אמנם פתחו את היום בירידות של כ-1.5%, אך עם השעות התמתנו הירידות בשל העלייה במניות הבנקים (בהובלת דיסקונט), תצוגה איתנה של מניית כיל (הודות לעליות במניות הדשנים בעולם) וזינוק במניות דלק נדל"ן. האחרונה קיבלה היום הצעת רכש ל-10% ממניותיה על ידי החברה האם, קבוצת דלק, בפרמיה של 17% על מחיר השוק.
מדדים מובילים: מדד ת"א 25 התחזק ב-1.78%, מדד ת"א 100 הוסיף 1.45%, מדד הנדל"ן נחלש ב-0.53% ומדד הבנקים זינק ב-4.06%, בהובלת דיסקונט שהמריאה ב-6.57%.
מניות במרכז
מניות הבנקים טיפסו בהובלת דיסקונט ולאומי; כאמור, 2 הבנקים הישראלים החשופים לפרדי-מק ופאני-מיי קיבלו צפירת הרגעה מהליך ההלאמה הצפוי, שכן משמעות המהלך היא ערבות של הממשל האמריקני לבעלי החוב של ענקיות המשכנתאות.
מניית דלק נדל"ן נסקה בלמעלה מ-13% בעקבות הצעת הרכש של קבוצת דלק, אשר הציעה לרכוש 10% ממניות דלק נדל"ן ב-10.18 שקל למניה (132 מיליון שקל בסך הכל). לא מספר סימני שאלה צצים בעקבות המהלך, שצפוי להביא לגריעתה של מניית דלק נדל"ן מהמדדים בבורסה ועלול לפגוע גם בבנק הפועלים.
מניותיה של כיל הגיבו בעלייה להתאוששות מניות סקטור הדשנים בארה"ב. מדד האגרו-כימיה טיפס ביום המסחר האחרון ב-5.04%, לאחר שענקית הדשנים הקנדית פוטאש זינקה ב-7.75%, מוזאיק הוסיפה 7.78%, מונסנטו עלתה 3.37% ואגריום התחזקה ב-5.48%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
