ביקור ב"ווילג' של קוקה-קולה": 20 מיליון שקל כדי לסגור 1000 בני נוער באכזיב
חברת קוקה-קולה ידועה בעשייה השיווקית הייחודית לה מהשנים האחרונות. כפר המוסיקה בניצנים שאירח אמנים ישראליים מן השורה הראשונה וזכה לתהודה בזכות הגמר של "כוכב נולד" היה זה שנתן את האות למהלכים החוויתיים המושקעים, בהם החליטה קוקה-קולה למכור יותר את החוויה ופחות את המוצר.
צריך להודות על האמת: אם בקוקה-קולה מחליטים להרים הפקה גדולה בסגנון כפר המוסיקה או הווילג' הם עושים את זה טוב. ממש טוב. מאות אלפי שקלים ושעות רבות מושקעים בתכנון מקדים, מחקרים וקבוצות מיקוד לפני שהם מפעילים את המנוע השיווקי האדיר שבסופו קמה לה "עיר קוקה-קולה" קטנה ממותגת מא' עד ת' ואזרחיה מסתובבים עם חיוך מפה אל פה.
"הפכנו כבר למודל לחיקוי. מה שחברות סלולר עושות היום זה מה שאנחנו בקוקה-קולה עשינו כבר לפני כמה שנים, ואנחנו כבר צעד אחד קדימה". כך מסבירים אנשי קוקה-קולה את הדרך הייחודית שלהם להתמודדות על ליבו של הצרכן (ובמקרה זה הנוער) בשוק המותגים האינסופי כדי שחלילה לא תאבד המובילות.
20 מיליון שקל - זהו הסכום הלא מבוטל שהצניחו בקוקה-קולה על הקמת הווילג' - שטח שהושכר לחברה במקום שבו היה בעבר ה- Club Med באכזיב. בתמורה הם קיבלו את הזכות להעניק לנוער הישראלי, בין הגילאים 15-18 חופשת קיץ בסכום של 199 שקלים ועשרה פקקים.
מה הם עושים שם? בעבור חלק לא קטן מבני הנוער הנופש בווילג' מחליף את הנסיעה לאילת המסורתית שהייתה הטרנד החם ביותר (תרתי-משמע) מאז ומתמיד. הנערים והנערות משתכנים בבונגלוס הנקראים "קאזה" בשפת הווילג'. בכל קאזה ישנים 3 בני-נוער ללא הפרדה בין בנים לבנות.
התנאים בווילג' כוללים בריכה, ים, ענפי ספורט שונים, ארוחות מסביב לשעון (בניקוב כרטיסייה שכל נער/ה מחזיקים) חדרי תקשורת ממותגים של חברת "אפל" בשיתוף עם I-Digital, חדרי Playstation, מסיבות בערב והקרנות סרטים - וכן, כמו שזה נראה יש במה לקנא.
האתגר: לשמור על הרף הגבוה כל שנה מחדש
שלי מלצר, מנהלת תחום קוקה-קולה באגף השיווק של החברה מסבירה: "קוקה-קולה מתחרה על ליבו של הנוער. לא בהכרח בשוק המזון והמשקאות אלא בכלל בשוק המותגים. האתגר בשמירת הערך המותגי הוא לא פשוט בכלל, לכן עם העלאת הרף משנה לשנה אנחנו נדרשים לשוב ולהפתיע ולא מפסיקים לחשוב על הדבר הבא".
אם הם נדרשים לנתח מה יהיה 5 שנים מהיום, החיבור של בני הנוער המבלים בווילג' למותג קוקה-קולה הם שולפים את שאר התחמושת מארסנל קוקה-קולה, כמו "קוקה-קולה זירו" וה"דיאט-קולה" ומסבירים, כי "לכל תקופה או גיל בחיים יש לנו מענה. הסיטואציה האישית משתנה ואיתה החיבור למותג ואנחנו נמצאים שם עם הצרכן שעובר בין מותגי הקולה השונים".
אנשי השיווק של קוקה-קולה מספרים עוד, כי "מהנתונים עולה שהתפלגות הגילאים והערים מהן מגיע הנוער מתחלקת באופן מאוזן ומקיפה את כל הנוער הישראלי. היוזמה השיווקית של הכפר היא פרי של חשיבה שיווקית מקומית ומאוד מחוברת לישראליות הייחודית".
מבחינת מדידת האפקטיביות של המהלך מסבירים בקוקה-קולה שהם בוחנים את המהלך תוך כדי פעילות ובודקים את הפרמטרים התדמיתיים שלשמם נוצרה הפעילות על כל אחד מ-12 הסבבים שמתארחים בכפר.
"אנחנו בכלל לא שותות קוקה-קולה. באנו בשביל החוויה"
שיחה טיפוסית עם הנוער מגלה שהם די מרוצים מהתנאים שקוקה-קולה נותנת להם בווילג'. הממוצע של קבוצה ממוצעת מגיע ל-10 בנים ובנות שמגיעים ביחד לווילג'. קבוצת בנות נחמדה ממזכרת-בתיה סיפרה על בדיקות קפדניות בכניסה למקום, "בדקו לי אפילו בחזיות" מדווחת אחת הבנות, ומאידך על חוסר במקומות ישיבה מוצלים בכפר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
