ביקור ב"ווילג' של קוקה-קולה": 20 מיליון שקל כדי לסגור 1000 בני נוער באכזיב

ביקור בכפר של קוקה-קולה מוצא את אנשי החברה זחוחים מאושר: "את המחזור האחרון בווילג' סגרנו תוך 20 דקות"; חלק הנוער מדווח מהשטח: "אנחנו בכלל מעדיפים מים"
משה בנימין |

חברת קוקה-קולה ידועה בעשייה השיווקית הייחודית לה מהשנים האחרונות. כפר המוסיקה בניצנים שאירח אמנים ישראליים מן השורה הראשונה וזכה לתהודה בזכות הגמר של "כוכב נולד" היה זה שנתן את האות למהלכים החוויתיים המושקעים, בהם החליטה קוקה-קולה למכור יותר את החוויה ופחות את המוצר.

צריך להודות על האמת: אם בקוקה-קולה מחליטים להרים הפקה גדולה בסגנון כפר המוסיקה או הווילג' הם עושים את זה טוב. ממש טוב. מאות אלפי שקלים ושעות רבות מושקעים בתכנון מקדים, מחקרים וקבוצות מיקוד לפני שהם מפעילים את המנוע השיווקי האדיר שבסופו קמה לה "עיר קוקה-קולה" קטנה ממותגת מא' עד ת' ואזרחיה מסתובבים עם חיוך מפה אל פה.

"הפכנו כבר למודל לחיקוי. מה שחברות סלולר עושות היום זה מה שאנחנו בקוקה-קולה עשינו כבר לפני כמה שנים, ואנחנו כבר צעד אחד קדימה". כך מסבירים אנשי קוקה-קולה את הדרך הייחודית שלהם להתמודדות על ליבו של הצרכן (ובמקרה זה הנוער) בשוק המותגים האינסופי כדי שחלילה לא תאבד המובילות.

20 מיליון שקל - זהו הסכום הלא מבוטל שהצניחו בקוקה-קולה על הקמת הווילג' - שטח שהושכר לחברה במקום שבו היה בעבר ה- Club Med באכזיב. בתמורה הם קיבלו את הזכות להעניק לנוער הישראלי, בין הגילאים 15-18 חופשת קיץ בסכום של 199 שקלים ועשרה פקקים.

מה הם עושים שם? בעבור חלק לא קטן מבני הנוער הנופש בווילג' מחליף את הנסיעה לאילת המסורתית שהייתה הטרנד החם ביותר (תרתי-משמע) מאז ומתמיד. הנערים והנערות משתכנים בבונגלוס הנקראים "קאזה" בשפת הווילג'. בכל קאזה ישנים 3 בני-נוער ללא הפרדה בין בנים לבנות.

התנאים בווילג' כוללים בריכה, ים, ענפי ספורט שונים, ארוחות מסביב לשעון (בניקוב כרטיסייה שכל נער/ה מחזיקים) חדרי תקשורת ממותגים של חברת "אפל" בשיתוף עם I-Digital, חדרי Playstation, מסיבות בערב והקרנות סרטים - וכן, כמו שזה נראה יש במה לקנא.

האתגר: לשמור על הרף הגבוה כל שנה מחדש

שלי מלצר, מנהלת תחום קוקה-קולה באגף השיווק של החברה מסבירה: "קוקה-קולה מתחרה על ליבו של הנוער. לא בהכרח בשוק המזון והמשקאות אלא בכלל בשוק המותגים. האתגר בשמירת הערך המותגי הוא לא פשוט בכלל, לכן עם העלאת הרף משנה לשנה אנחנו נדרשים לשוב ולהפתיע ולא מפסיקים לחשוב על הדבר הבא".

אם הם נדרשים לנתח מה יהיה 5 שנים מהיום, החיבור של בני הנוער המבלים בווילג' למותג קוקה-קולה הם שולפים את שאר התחמושת מארסנל קוקה-קולה, כמו "קוקה-קולה זירו" וה"דיאט-קולה" ומסבירים, כי "לכל תקופה או גיל בחיים יש לנו מענה. הסיטואציה האישית משתנה ואיתה החיבור למותג ואנחנו נמצאים שם עם הצרכן שעובר בין מותגי הקולה השונים".

אנשי השיווק של קוקה-קולה מספרים עוד, כי "מהנתונים עולה שהתפלגות הגילאים והערים מהן מגיע הנוער מתחלקת באופן מאוזן ומקיפה את כל הנוער הישראלי. היוזמה השיווקית של הכפר היא פרי של חשיבה שיווקית מקומית ומאוד מחוברת לישראליות הייחודית".

מבחינת מדידת האפקטיביות של המהלך מסבירים בקוקה-קולה שהם בוחנים את המהלך תוך כדי פעילות ובודקים את הפרמטרים התדמיתיים שלשמם נוצרה הפעילות על כל אחד מ-12 הסבבים שמתארחים בכפר.

"אנחנו בכלל לא שותות קוקה-קולה. באנו בשביל החוויה"

שיחה טיפוסית עם הנוער מגלה שהם די מרוצים מהתנאים שקוקה-קולה נותנת להם בווילג'. הממוצע של קבוצה ממוצעת מגיע ל-10 בנים ובנות שמגיעים ביחד לווילג'. קבוצת בנות נחמדה ממזכרת-בתיה סיפרה על בדיקות קפדניות בכניסה למקום, "בדקו לי אפילו בחזיות" מדווחת אחת הבנות, ומאידך על חוסר במקומות ישיבה מוצלים בכפר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?