זמן להשקעות ולא למסחר: כך לפי משל הצפרדע
ימים קשים עוברים על הסוחרים בשוק ההון, המסך אדום, מניות נחתכות בעשרות אחוזים וההפסדים העצומים לא פוסחים על כלל החברות - גדולה כקטנה, ללא כל הבחנה. הדבר התמוה הינו העובדה כי מתרחשת מפולת ומהדורות החדשות לא מדווחות בהרחבה על ההתרחשות.
איזו אסטרטגיה נבחר בימים אלו? דווקא בתקופת שפל כמו היום, כשמחירי המניות נוחים יחסית ונמצאים במקרים רבים מתחת לשווי הכלכלי הריאלי, מתעוררת שאלה מהותית - נוח יחסית למתי? אולי יהיה זול יותר? אומנם טרם התחלתי לעסוק בחיזוי אך לדעתי זה הזמן למשקיע "החכם" להיכנס לשוק במנות.
בטווח הבינוני והארוך - הסיכויים גבוהים לקטיפת פירות .
בטווח הקצר אין דרך מדויקת לחזות את התנהגות השוק, על כן מומלץ לכל משקיע להגדיר את רמת הסיכון המתאימה לצרכיו ולאופיו ובהתאם לכך את שיעור חשיפת התיק.
הלכה למעשה:
פיזור התיק - סלקטיביות וניתוח נכון בשילוב פיזור התיק עשוי להניב לאורך זמן תשואות עודפות ברמת המחירים זו.
הרפתקאות: הימנעות ממסחר במניות הדרג השני והשלישי, המחזורים הדלים והיד הקלה במניות הדרגים הללו מעלה את הסיכון בכל השקעה .
מציאות: התחברות למציאות הכלכלית באשר היא. בכל יום מתפרסמים עוד ועוד נתונים אשר משפיעים על המגמה הכללית. לטווח הקצר, אין להתנתק מכל וזאת בשל השפעת הנתונים הללו על הסקטור אשר בו אנו רוצים לבצע השקעה. להמחשה, ראו ערך המגזר הפיננסי אשר הכין את הקרקע לכוננות ספיגה במניות ע"י פרסום אזהרות רווח בשל צפי למחיקת אחוז לא מבוטל מהונו.
לסיכום: בתקופה של שוק תנודתי רצוי להימנע מפעולות אמוציונאליות למעשה זהו זמן להשקעות ולא למסחר, יש לפעול לפי שיקולים כלכליים גרידא. כדי לאמוד את ההחלטה הנכונה ביותר יש להתייחס למספר שיקולים: בחינת רמות המחירים, המכפילים, הסקטורים, התמקדות בהשקעה לטווח ארוך, הגדרת פרופיל החשיפה לשוק המניות ושמירה בעקביות על מדיניות ההשקעה. לא מומלץ לנסות את הבלתי אפשרי – הערכות לגבי עלייה או ירידת השוק הן ספקולטיביות בלבד, טרם הפכתי להיות חוזה עתידות.
אם תזרוק צפרדע למים רותחים היא תקפוץ מהמים בגלל הכאב הגדול שתחוש אך אם תשים אותה במים פושרים ותחמם את המים לאט תגלה שאפשר לבשל את הצפרדע חיה מבלי שהיא תגיב.
* הכותב אנליסט בפורמולה שוקי הון.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
