זמן להשקעות ולא למסחר: כך לפי משל הצפרדע

נתי לייזר אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על אפשרויות ההשקעה בתקופה הנוכחית
נתי לייזר |

ימים קשים עוברים על הסוחרים בשוק ההון, המסך אדום, מניות נחתכות בעשרות אחוזים וההפסדים העצומים לא פוסחים על כלל החברות - גדולה כקטנה, ללא כל הבחנה. הדבר התמוה הינו העובדה כי מתרחשת מפולת ומהדורות החדשות לא מדווחות בהרחבה על ההתרחשות.

איזו אסטרטגיה נבחר בימים אלו? דווקא בתקופת שפל כמו היום, כשמחירי המניות נוחים יחסית ונמצאים במקרים רבים מתחת לשווי הכלכלי הריאלי, מתעוררת שאלה מהותית - נוח יחסית למתי? אולי יהיה זול יותר? אומנם טרם התחלתי לעסוק בחיזוי אך לדעתי זה הזמן למשקיע "החכם" להיכנס לשוק במנות.

בטווח הבינוני והארוך - הסיכויים גבוהים לקטיפת פירות .

בטווח הקצר אין דרך מדויקת לחזות את התנהגות השוק, על כן מומלץ לכל משקיע להגדיר את רמת הסיכון המתאימה לצרכיו ולאופיו ובהתאם לכך את שיעור חשיפת התיק.

הלכה למעשה:

פיזור התיק - סלקטיביות וניתוח נכון בשילוב פיזור התיק עשוי להניב לאורך זמן תשואות עודפות ברמת המחירים זו.

הרפתקאות: הימנעות ממסחר במניות הדרג השני והשלישי, המחזורים הדלים והיד הקלה במניות הדרגים הללו מעלה את הסיכון בכל השקעה .

מציאות: התחברות למציאות הכלכלית באשר היא. בכל יום מתפרסמים עוד ועוד נתונים אשר משפיעים על המגמה הכללית. לטווח הקצר, אין להתנתק מכל וזאת בשל השפעת הנתונים הללו על הסקטור אשר בו אנו רוצים לבצע השקעה. להמחשה, ראו ערך המגזר הפיננסי אשר הכין את הקרקע לכוננות ספיגה במניות ע"י פרסום אזהרות רווח בשל צפי למחיקת אחוז לא מבוטל מהונו.

לסיכום: בתקופה של שוק תנודתי רצוי להימנע מפעולות אמוציונאליות למעשה זהו זמן להשקעות ולא למסחר, יש לפעול לפי שיקולים כלכליים גרידא. כדי לאמוד את ההחלטה הנכונה ביותר יש להתייחס למספר שיקולים: בחינת רמות המחירים, המכפילים, הסקטורים, התמקדות בהשקעה לטווח ארוך, הגדרת פרופיל החשיפה לשוק המניות ושמירה בעקביות על מדיניות ההשקעה. לא מומלץ לנסות את הבלתי אפשרי – הערכות לגבי עלייה או ירידת השוק הן ספקולטיביות בלבד, טרם הפכתי להיות חוזה עתידות.

אם תזרוק צפרדע למים רותחים היא תקפוץ מהמים בגלל הכאב הגדול שתחוש אך אם תשים אותה במים פושרים ותחמם את המים לאט תגלה שאפשר לבשל את הצפרדע חיה מבלי שהיא תגיב.

* הכותב אנליסט בפורמולה שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.