זמן להשקעות ולא למסחר: כך לפי משל הצפרדע

נתי לייזר אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על אפשרויות ההשקעה בתקופה הנוכחית
נתי לייזר |

ימים קשים עוברים על הסוחרים בשוק ההון, המסך אדום, מניות נחתכות בעשרות אחוזים וההפסדים העצומים לא פוסחים על כלל החברות - גדולה כקטנה, ללא כל הבחנה. הדבר התמוה הינו העובדה כי מתרחשת מפולת ומהדורות החדשות לא מדווחות בהרחבה על ההתרחשות.

איזו אסטרטגיה נבחר בימים אלו? דווקא בתקופת שפל כמו היום, כשמחירי המניות נוחים יחסית ונמצאים במקרים רבים מתחת לשווי הכלכלי הריאלי, מתעוררת שאלה מהותית - נוח יחסית למתי? אולי יהיה זול יותר? אומנם טרם התחלתי לעסוק בחיזוי אך לדעתי זה הזמן למשקיע "החכם" להיכנס לשוק במנות.

בטווח הבינוני והארוך - הסיכויים גבוהים לקטיפת פירות .

בטווח הקצר אין דרך מדויקת לחזות את התנהגות השוק, על כן מומלץ לכל משקיע להגדיר את רמת הסיכון המתאימה לצרכיו ולאופיו ובהתאם לכך את שיעור חשיפת התיק.

הלכה למעשה:

פיזור התיק - סלקטיביות וניתוח נכון בשילוב פיזור התיק עשוי להניב לאורך זמן תשואות עודפות ברמת המחירים זו.

הרפתקאות: הימנעות ממסחר במניות הדרג השני והשלישי, המחזורים הדלים והיד הקלה במניות הדרגים הללו מעלה את הסיכון בכל השקעה .

מציאות: התחברות למציאות הכלכלית באשר היא. בכל יום מתפרסמים עוד ועוד נתונים אשר משפיעים על המגמה הכללית. לטווח הקצר, אין להתנתק מכל וזאת בשל השפעת הנתונים הללו על הסקטור אשר בו אנו רוצים לבצע השקעה. להמחשה, ראו ערך המגזר הפיננסי אשר הכין את הקרקע לכוננות ספיגה במניות ע"י פרסום אזהרות רווח בשל צפי למחיקת אחוז לא מבוטל מהונו.

לסיכום: בתקופה של שוק תנודתי רצוי להימנע מפעולות אמוציונאליות למעשה זהו זמן להשקעות ולא למסחר, יש לפעול לפי שיקולים כלכליים גרידא. כדי לאמוד את ההחלטה הנכונה ביותר יש להתייחס למספר שיקולים: בחינת רמות המחירים, המכפילים, הסקטורים, התמקדות בהשקעה לטווח ארוך, הגדרת פרופיל החשיפה לשוק המניות ושמירה בעקביות על מדיניות ההשקעה. לא מומלץ לנסות את הבלתי אפשרי – הערכות לגבי עלייה או ירידת השוק הן ספקולטיביות בלבד, טרם הפכתי להיות חוזה עתידות.

אם תזרוק צפרדע למים רותחים היא תקפוץ מהמים בגלל הכאב הגדול שתחוש אך אם תשים אותה במים פושרים ותחמם את המים לאט תגלה שאפשר לבשל את הצפרדע חיה מבלי שהיא תגיב.

* הכותב אנליסט בפורמולה שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.