זמן להשקעות ולא למסחר: כך לפי משל הצפרדע

נתי לייזר אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על אפשרויות ההשקעה בתקופה הנוכחית
נתי לייזר |

ימים קשים עוברים על הסוחרים בשוק ההון, המסך אדום, מניות נחתכות בעשרות אחוזים וההפסדים העצומים לא פוסחים על כלל החברות - גדולה כקטנה, ללא כל הבחנה. הדבר התמוה הינו העובדה כי מתרחשת מפולת ומהדורות החדשות לא מדווחות בהרחבה על ההתרחשות.

איזו אסטרטגיה נבחר בימים אלו? דווקא בתקופת שפל כמו היום, כשמחירי המניות נוחים יחסית ונמצאים במקרים רבים מתחת לשווי הכלכלי הריאלי, מתעוררת שאלה מהותית - נוח יחסית למתי? אולי יהיה זול יותר? אומנם טרם התחלתי לעסוק בחיזוי אך לדעתי זה הזמן למשקיע "החכם" להיכנס לשוק במנות.

בטווח הבינוני והארוך - הסיכויים גבוהים לקטיפת פירות .

בטווח הקצר אין דרך מדויקת לחזות את התנהגות השוק, על כן מומלץ לכל משקיע להגדיר את רמת הסיכון המתאימה לצרכיו ולאופיו ובהתאם לכך את שיעור חשיפת התיק.

הלכה למעשה:

פיזור התיק - סלקטיביות וניתוח נכון בשילוב פיזור התיק עשוי להניב לאורך זמן תשואות עודפות ברמת המחירים זו.

הרפתקאות: הימנעות ממסחר במניות הדרג השני והשלישי, המחזורים הדלים והיד הקלה במניות הדרגים הללו מעלה את הסיכון בכל השקעה .

מציאות: התחברות למציאות הכלכלית באשר היא. בכל יום מתפרסמים עוד ועוד נתונים אשר משפיעים על המגמה הכללית. לטווח הקצר, אין להתנתק מכל וזאת בשל השפעת הנתונים הללו על הסקטור אשר בו אנו רוצים לבצע השקעה. להמחשה, ראו ערך המגזר הפיננסי אשר הכין את הקרקע לכוננות ספיגה במניות ע"י פרסום אזהרות רווח בשל צפי למחיקת אחוז לא מבוטל מהונו.

לסיכום: בתקופה של שוק תנודתי רצוי להימנע מפעולות אמוציונאליות למעשה זהו זמן להשקעות ולא למסחר, יש לפעול לפי שיקולים כלכליים גרידא. כדי לאמוד את ההחלטה הנכונה ביותר יש להתייחס למספר שיקולים: בחינת רמות המחירים, המכפילים, הסקטורים, התמקדות בהשקעה לטווח ארוך, הגדרת פרופיל החשיפה לשוק המניות ושמירה בעקביות על מדיניות ההשקעה. לא מומלץ לנסות את הבלתי אפשרי – הערכות לגבי עלייה או ירידת השוק הן ספקולטיביות בלבד, טרם הפכתי להיות חוזה עתידות.

אם תזרוק צפרדע למים רותחים היא תקפוץ מהמים בגלל הכאב הגדול שתחוש אך אם תשים אותה במים פושרים ותחמם את המים לאט תגלה שאפשר לבשל את הצפרדע חיה מבלי שהיא תגיב.

* הכותב אנליסט בפורמולה שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: