זמן להשקעות ולא למסחר: כך לפי משל הצפרדע

נתי לייזר אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על אפשרויות ההשקעה בתקופה הנוכחית
נתי לייזר |

ימים קשים עוברים על הסוחרים בשוק ההון, המסך אדום, מניות נחתכות בעשרות אחוזים וההפסדים העצומים לא פוסחים על כלל החברות - גדולה כקטנה, ללא כל הבחנה. הדבר התמוה הינו העובדה כי מתרחשת מפולת ומהדורות החדשות לא מדווחות בהרחבה על ההתרחשות.

איזו אסטרטגיה נבחר בימים אלו? דווקא בתקופת שפל כמו היום, כשמחירי המניות נוחים יחסית ונמצאים במקרים רבים מתחת לשווי הכלכלי הריאלי, מתעוררת שאלה מהותית - נוח יחסית למתי? אולי יהיה זול יותר? אומנם טרם התחלתי לעסוק בחיזוי אך לדעתי זה הזמן למשקיע "החכם" להיכנס לשוק במנות.

בטווח הבינוני והארוך - הסיכויים גבוהים לקטיפת פירות .

בטווח הקצר אין דרך מדויקת לחזות את התנהגות השוק, על כן מומלץ לכל משקיע להגדיר את רמת הסיכון המתאימה לצרכיו ולאופיו ובהתאם לכך את שיעור חשיפת התיק.

הלכה למעשה:

פיזור התיק - סלקטיביות וניתוח נכון בשילוב פיזור התיק עשוי להניב לאורך זמן תשואות עודפות ברמת המחירים זו.

הרפתקאות: הימנעות ממסחר במניות הדרג השני והשלישי, המחזורים הדלים והיד הקלה במניות הדרגים הללו מעלה את הסיכון בכל השקעה .

מציאות: התחברות למציאות הכלכלית באשר היא. בכל יום מתפרסמים עוד ועוד נתונים אשר משפיעים על המגמה הכללית. לטווח הקצר, אין להתנתק מכל וזאת בשל השפעת הנתונים הללו על הסקטור אשר בו אנו רוצים לבצע השקעה. להמחשה, ראו ערך המגזר הפיננסי אשר הכין את הקרקע לכוננות ספיגה במניות ע"י פרסום אזהרות רווח בשל צפי למחיקת אחוז לא מבוטל מהונו.

לסיכום: בתקופה של שוק תנודתי רצוי להימנע מפעולות אמוציונאליות למעשה זהו זמן להשקעות ולא למסחר, יש לפעול לפי שיקולים כלכליים גרידא. כדי לאמוד את ההחלטה הנכונה ביותר יש להתייחס למספר שיקולים: בחינת רמות המחירים, המכפילים, הסקטורים, התמקדות בהשקעה לטווח ארוך, הגדרת פרופיל החשיפה לשוק המניות ושמירה בעקביות על מדיניות ההשקעה. לא מומלץ לנסות את הבלתי אפשרי – הערכות לגבי עלייה או ירידת השוק הן ספקולטיביות בלבד, טרם הפכתי להיות חוזה עתידות.

אם תזרוק צפרדע למים רותחים היא תקפוץ מהמים בגלל הכאב הגדול שתחוש אך אם תשים אותה במים פושרים ותחמם את המים לאט תגלה שאפשר לבשל את הצפרדע חיה מבלי שהיא תגיב.

* הכותב אנליסט בפורמולה שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.