הדולר היציג נקבע על 3.253 ש': דברי פישר קיזזו 0.3% מהירידה
הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9%, לאחר דברי סטנלי פישר באילת קיזזו מעט מהירידה. בעולם, הדולר נסחר ביציבות מול המטבעות המובילים בהמתנה להחלטת הריבית בגוש האירו וצופים כי נרשם חודש נוסף של קיצוץ משרות בארה"ב.
"אל לנו לצאת להרפתקאות מסוכנות", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס קיסריה הנערך באילת היום. "אנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובליים ומקומיים. התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא הייתה צפויה". פישר אף רמז כי ייתכן ובנק ישראל יתערב שוב בשוק המט"ח, כאשר אמר: "בנק מרכזי לעולם לא אומר לעולם לא".
הדולר נסחר מול האירו והפרנק השוויצרי טרם פרסום הריבית בארה"ב קרוב לשפל של חודשיים. באירופה העלה היום, כצפוי, ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק האירופאי, את הריבית בשיעור של 0.25%.
הנתונים האחרונים מגוש האירו הצביע על אינפלציה בשיעור שנתי של 4% כשיעד הבנק המרכזי ניצב ב-2%, בנוסף, מדד המחירים ליצרן התקבל מעל ההערכות ברמה של 7.2% והעמיק את החששות מפני אינפלציה. כמו גם, דברי טרישה, כי ישנה אפשרות סבירה להעלאת ריבית בפגישתו הקרובה של הבנק המרכזי האירופי, הובילו לציפיות כי הריבית תעלה ב-0.25% לרמה של 4.25%.
בארה"ב, שוק העבודה התכווץ זה החודש השישי ברציפות, כאשר המעסיקים בארה"ב המשיכו לפטר עובדים כדי לחסוך בהוצאות. 62 אלף משרות נגרעו משוק העבודה בחודש יוני לאחר אובדן של 49 אלף משרות במאי. האנליסטים ציפו לירידה של 60 אלף משרות ביוני. במקביל, שיעור האבטלה נותר ביוני ברמה של 5.5% בעוד שהאנליסט ציפו לירידה ל-5.4%.
טרם ההחלטה, אמר יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading, כי "הציפיות לחדשות לא טובות מנתוני האבטלה היום גבוהים, עקב תוצאות סקר ה-ADP. מדובר במדד פרטי של משרד רו"ח שמסיק מסקנות ע"פ המשכורות אותן הוא מנפיק לפירמות.
דרוז מציין, כי קיימת רמת תמיכה חזקה ב-1.575 דולר עבור האירו והתנגדות רצינית ב-1.6 דולר. "הגבולות הללו יכולים להיבחן היום בדיוק כמו שרמת ה-2 דולר בסטרלינג יכול להיבחן", אומר דרוז ומציין, כי "זה לא יום מומלץ לסוחרי המט"ח - יש עומס של נתונים והלחץ שעשוי לזרוק את השוק לכל כיוון ובמהירות".
האירו טיפס אתמול ב-0.6% מול הדולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-24 לאפריל. לאחר פרסום נתוני התעסוקה הדולר רושם התחזקות של 0.5% מול האירו ואירו אחד נסחר תמורת 1.5814 דולרים.
בזירת הדולר-שקל המשיך הדולר במסעו דרומה. החוזק הנוכחי של השקל מונע רבות מהערכות כי רמות האינפלציה במשק הישראלי יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת. השקל צלל עד לכדי 3.26 אך מרבית העיניים נשואות אל עבר רמת התמיכה ב 3.2180 אשר מהווה את התחתית של המהלך האחרון, נמסר מפינוטק.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
