הדולר היציג נקבע על 3.253 ש': דברי פישר קיזזו 0.3% מהירידה
הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9%, לאחר דברי סטנלי פישר באילת קיזזו מעט מהירידה. בעולם, הדולר נסחר ביציבות מול המטבעות המובילים בהמתנה להחלטת הריבית בגוש האירו וצופים כי נרשם חודש נוסף של קיצוץ משרות בארה"ב.
"אל לנו לצאת להרפתקאות מסוכנות", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס קיסריה הנערך באילת היום. "אנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובליים ומקומיים. התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא הייתה צפויה". פישר אף רמז כי ייתכן ובנק ישראל יתערב שוב בשוק המט"ח, כאשר אמר: "בנק מרכזי לעולם לא אומר לעולם לא".
הדולר נסחר מול האירו והפרנק השוויצרי טרם פרסום הריבית בארה"ב קרוב לשפל של חודשיים. באירופה העלה היום, כצפוי, ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק האירופאי, את הריבית בשיעור של 0.25%.
הנתונים האחרונים מגוש האירו הצביע על אינפלציה בשיעור שנתי של 4% כשיעד הבנק המרכזי ניצב ב-2%, בנוסף, מדד המחירים ליצרן התקבל מעל ההערכות ברמה של 7.2% והעמיק את החששות מפני אינפלציה. כמו גם, דברי טרישה, כי ישנה אפשרות סבירה להעלאת ריבית בפגישתו הקרובה של הבנק המרכזי האירופי, הובילו לציפיות כי הריבית תעלה ב-0.25% לרמה של 4.25%.
בארה"ב, שוק העבודה התכווץ זה החודש השישי ברציפות, כאשר המעסיקים בארה"ב המשיכו לפטר עובדים כדי לחסוך בהוצאות. 62 אלף משרות נגרעו משוק העבודה בחודש יוני לאחר אובדן של 49 אלף משרות במאי. האנליסטים ציפו לירידה של 60 אלף משרות ביוני. במקביל, שיעור האבטלה נותר ביוני ברמה של 5.5% בעוד שהאנליסט ציפו לירידה ל-5.4%.
טרם ההחלטה, אמר יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading, כי "הציפיות לחדשות לא טובות מנתוני האבטלה היום גבוהים, עקב תוצאות סקר ה-ADP. מדובר במדד פרטי של משרד רו"ח שמסיק מסקנות ע"פ המשכורות אותן הוא מנפיק לפירמות.
דרוז מציין, כי קיימת רמת תמיכה חזקה ב-1.575 דולר עבור האירו והתנגדות רצינית ב-1.6 דולר. "הגבולות הללו יכולים להיבחן היום בדיוק כמו שרמת ה-2 דולר בסטרלינג יכול להיבחן", אומר דרוז ומציין, כי "זה לא יום מומלץ לסוחרי המט"ח - יש עומס של נתונים והלחץ שעשוי לזרוק את השוק לכל כיוון ובמהירות".
האירו טיפס אתמול ב-0.6% מול הדולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-24 לאפריל. לאחר פרסום נתוני התעסוקה הדולר רושם התחזקות של 0.5% מול האירו ואירו אחד נסחר תמורת 1.5814 דולרים.
בזירת הדולר-שקל המשיך הדולר במסעו דרומה. החוזק הנוכחי של השקל מונע רבות מהערכות כי רמות האינפלציה במשק הישראלי יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת. השקל צלל עד לכדי 3.26 אך מרבית העיניים נשואות אל עבר רמת התמיכה ב 3.2180 אשר מהווה את התחתית של המהלך האחרון, נמסר מפינוטק.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
