הדולר היציג נקבע על 3.253 ש': דברי פישר קיזזו 0.3% מהירידה

שלל נתונים משפיעים: הריבית באירופה עלתה. שוק העבודה האמריקני איבד 62 אלף משרות. נגיד בנק ישראל: "אל לנו לצאת להרפתקאות מסוכנות"
אריאל אטיאס |

הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9%, לאחר דברי סטנלי פישר באילת קיזזו מעט מהירידה. בעולם, הדולר נסחר ביציבות מול המטבעות המובילים בהמתנה להחלטת הריבית בגוש האירו וצופים כי נרשם חודש נוסף של קיצוץ משרות בארה"ב.

"אל לנו לצאת להרפתקאות מסוכנות", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס קיסריה הנערך באילת היום. "אנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובליים ומקומיים. התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא הייתה צפויה". פישר אף רמז כי ייתכן ובנק ישראל יתערב שוב בשוק המט"ח, כאשר אמר: "בנק מרכזי לעולם לא אומר לעולם לא".

הדולר נסחר מול האירו והפרנק השוויצרי טרם פרסום הריבית בארה"ב קרוב לשפל של חודשיים. באירופה העלה היום, כצפוי, ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק האירופאי, את הריבית בשיעור של 0.25%.

הנתונים האחרונים מגוש האירו הצביע על אינפלציה בשיעור שנתי של 4% כשיעד הבנק המרכזי ניצב ב-2%, בנוסף, מדד המחירים ליצרן התקבל מעל ההערכות ברמה של 7.2% והעמיק את החששות מפני אינפלציה. כמו גם, דברי טרישה, כי ישנה אפשרות סבירה להעלאת ריבית בפגישתו הקרובה של הבנק המרכזי האירופי, הובילו לציפיות כי הריבית תעלה ב-0.25% לרמה של 4.25%.

בארה"ב, שוק העבודה התכווץ זה החודש השישי ברציפות, כאשר המעסיקים בארה"ב המשיכו לפטר עובדים כדי לחסוך בהוצאות. 62 אלף משרות נגרעו משוק העבודה בחודש יוני לאחר אובדן של 49 אלף משרות במאי. האנליסטים ציפו לירידה של 60 אלף משרות ביוני. במקביל, שיעור האבטלה נותר ביוני ברמה של 5.5% בעוד שהאנליסט ציפו לירידה ל-5.4%.

טרם ההחלטה, אמר יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading, כי "הציפיות לחדשות לא טובות מנתוני האבטלה היום גבוהים, עקב תוצאות סקר ה-ADP. מדובר במדד פרטי של משרד רו"ח שמסיק מסקנות ע"פ המשכורות אותן הוא מנפיק לפירמות.

דרוז מציין, כי קיימת רמת תמיכה חזקה ב-1.575 דולר עבור האירו והתנגדות רצינית ב-1.6 דולר. "הגבולות הללו יכולים להיבחן היום בדיוק כמו שרמת ה-2 דולר בסטרלינג יכול להיבחן", אומר דרוז ומציין, כי "זה לא יום מומלץ לסוחרי המט"ח - יש עומס של נתונים והלחץ שעשוי לזרוק את השוק לכל כיוון ובמהירות".

האירו טיפס אתמול ב-0.6% מול הדולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-24 לאפריל. לאחר פרסום נתוני התעסוקה הדולר רושם התחזקות של 0.5% מול האירו ואירו אחד נסחר תמורת 1.5814 דולרים.

בזירת הדולר-שקל המשיך הדולר במסעו דרומה. החוזק הנוכחי של השקל מונע רבות מהערכות כי רמות האינפלציה במשק הישראלי יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת. השקל צלל עד לכדי 3.26 אך מרבית העיניים נשואות אל עבר רמת התמיכה ב 3.2180 אשר מהווה את התחתית של המהלך האחרון, נמסר מפינוטק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.