הדולר היציג נקבע על 3.253 ש': דברי פישר קיזזו 0.3% מהירידה
הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9%, לאחר דברי סטנלי פישר באילת קיזזו מעט מהירידה. בעולם, הדולר נסחר ביציבות מול המטבעות המובילים בהמתנה להחלטת הריבית בגוש האירו וצופים כי נרשם חודש נוסף של קיצוץ משרות בארה"ב.
"אל לנו לצאת להרפתקאות מסוכנות", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס קיסריה הנערך באילת היום. "אנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובליים ומקומיים. התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא הייתה צפויה". פישר אף רמז כי ייתכן ובנק ישראל יתערב שוב בשוק המט"ח, כאשר אמר: "בנק מרכזי לעולם לא אומר לעולם לא".
הדולר נסחר מול האירו והפרנק השוויצרי טרם פרסום הריבית בארה"ב קרוב לשפל של חודשיים. באירופה העלה היום, כצפוי, ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק האירופאי, את הריבית בשיעור של 0.25%.
הנתונים האחרונים מגוש האירו הצביע על אינפלציה בשיעור שנתי של 4% כשיעד הבנק המרכזי ניצב ב-2%, בנוסף, מדד המחירים ליצרן התקבל מעל ההערכות ברמה של 7.2% והעמיק את החששות מפני אינפלציה. כמו גם, דברי טרישה, כי ישנה אפשרות סבירה להעלאת ריבית בפגישתו הקרובה של הבנק המרכזי האירופי, הובילו לציפיות כי הריבית תעלה ב-0.25% לרמה של 4.25%.
בארה"ב, שוק העבודה התכווץ זה החודש השישי ברציפות, כאשר המעסיקים בארה"ב המשיכו לפטר עובדים כדי לחסוך בהוצאות. 62 אלף משרות נגרעו משוק העבודה בחודש יוני לאחר אובדן של 49 אלף משרות במאי. האנליסטים ציפו לירידה של 60 אלף משרות ביוני. במקביל, שיעור האבטלה נותר ביוני ברמה של 5.5% בעוד שהאנליסט ציפו לירידה ל-5.4%.
טרם ההחלטה, אמר יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading, כי "הציפיות לחדשות לא טובות מנתוני האבטלה היום גבוהים, עקב תוצאות סקר ה-ADP. מדובר במדד פרטי של משרד רו"ח שמסיק מסקנות ע"פ המשכורות אותן הוא מנפיק לפירמות.
דרוז מציין, כי קיימת רמת תמיכה חזקה ב-1.575 דולר עבור האירו והתנגדות רצינית ב-1.6 דולר. "הגבולות הללו יכולים להיבחן היום בדיוק כמו שרמת ה-2 דולר בסטרלינג יכול להיבחן", אומר דרוז ומציין, כי "זה לא יום מומלץ לסוחרי המט"ח - יש עומס של נתונים והלחץ שעשוי לזרוק את השוק לכל כיוון ובמהירות".
האירו טיפס אתמול ב-0.6% מול הדולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-24 לאפריל. לאחר פרסום נתוני התעסוקה הדולר רושם התחזקות של 0.5% מול האירו ואירו אחד נסחר תמורת 1.5814 דולרים.
בזירת הדולר-שקל המשיך הדולר במסעו דרומה. החוזק הנוכחי של השקל מונע רבות מהערכות כי רמות האינפלציה במשק הישראלי יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת. השקל צלל עד לכדי 3.26 אך מרבית העיניים נשואות אל עבר רמת התמיכה ב 3.2180 אשר מהווה את התחתית של המהלך האחרון, נמסר מפינוטק.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
