הדולר היציג נקבע על 3.253 ש': דברי פישר קיזזו 0.3% מהירידה
הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9%, לאחר דברי סטנלי פישר באילת קיזזו מעט מהירידה. בעולם, הדולר נסחר ביציבות מול המטבעות המובילים בהמתנה להחלטת הריבית בגוש האירו וצופים כי נרשם חודש נוסף של קיצוץ משרות בארה"ב.
"אל לנו לצאת להרפתקאות מסוכנות", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס קיסריה הנערך באילת היום. "אנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובליים ומקומיים. התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא הייתה צפויה". פישר אף רמז כי ייתכן ובנק ישראל יתערב שוב בשוק המט"ח, כאשר אמר: "בנק מרכזי לעולם לא אומר לעולם לא".
הדולר נסחר מול האירו והפרנק השוויצרי טרם פרסום הריבית בארה"ב קרוב לשפל של חודשיים. באירופה העלה היום, כצפוי, ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק האירופאי, את הריבית בשיעור של 0.25%.
הנתונים האחרונים מגוש האירו הצביע על אינפלציה בשיעור שנתי של 4% כשיעד הבנק המרכזי ניצב ב-2%, בנוסף, מדד המחירים ליצרן התקבל מעל ההערכות ברמה של 7.2% והעמיק את החששות מפני אינפלציה. כמו גם, דברי טרישה, כי ישנה אפשרות סבירה להעלאת ריבית בפגישתו הקרובה של הבנק המרכזי האירופי, הובילו לציפיות כי הריבית תעלה ב-0.25% לרמה של 4.25%.
בארה"ב, שוק העבודה התכווץ זה החודש השישי ברציפות, כאשר המעסיקים בארה"ב המשיכו לפטר עובדים כדי לחסוך בהוצאות. 62 אלף משרות נגרעו משוק העבודה בחודש יוני לאחר אובדן של 49 אלף משרות במאי. האנליסטים ציפו לירידה של 60 אלף משרות ביוני. במקביל, שיעור האבטלה נותר ביוני ברמה של 5.5% בעוד שהאנליסט ציפו לירידה ל-5.4%.
טרם ההחלטה, אמר יועד דרוז מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading, כי "הציפיות לחדשות לא טובות מנתוני האבטלה היום גבוהים, עקב תוצאות סקר ה-ADP. מדובר במדד פרטי של משרד רו"ח שמסיק מסקנות ע"פ המשכורות אותן הוא מנפיק לפירמות.
דרוז מציין, כי קיימת רמת תמיכה חזקה ב-1.575 דולר עבור האירו והתנגדות רצינית ב-1.6 דולר. "הגבולות הללו יכולים להיבחן היום בדיוק כמו שרמת ה-2 דולר בסטרלינג יכול להיבחן", אומר דרוז ומציין, כי "זה לא יום מומלץ לסוחרי המט"ח - יש עומס של נתונים והלחץ שעשוי לזרוק את השוק לכל כיוון ובמהירות".
האירו טיפס אתמול ב-0.6% מול הדולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-24 לאפריל. לאחר פרסום נתוני התעסוקה הדולר רושם התחזקות של 0.5% מול האירו ואירו אחד נסחר תמורת 1.5814 דולרים.
בזירת הדולר-שקל המשיך הדולר במסעו דרומה. החוזק הנוכחי של השקל מונע רבות מהערכות כי רמות האינפלציה במשק הישראלי יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת. השקל צלל עד לכדי 3.26 אך מרבית העיניים נשואות אל עבר רמת התמיכה ב 3.2180 אשר מהווה את התחתית של המהלך האחרון, נמסר מפינוטק.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
