טרישה מיישר קו עם ברננקי ומאותת על אפשרות להעלאת ריבית

האיתותים מפי הבנק המרכזי האירופי כי הריבית עשויה לעלות בחודש הבא חיזקו את האירו

החלטת הנק המרכזי האירופי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% התקבלה בשלווה יחסית בקרב הסוחרים, אך מסיבת העיתונאים שלאחריה שלחה את האירו מעלה בעוצמה. ז'אן קלוד טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי הביע חשש מפני איומי האינפלציה על הכלכלה האירופית ואותת למשקיעים כי ייתכן וכבר בחודש הבא תועלה הריבית. קצב האינפלציה בגוש האירו מצוי ברמות שיא של 16 שנים ועומד על קצב שנתי של 3.6% בעוד היעד העליון של הבנק ניצב ב-2%. המטבע האירופי היחיד לא אחר להגיב וזינק מעלה בפרט אל מול השטר הירוק. האירו ניסחר סביב הרמות של 1.559 אל מול הדולר, 164.95 כנגד היין ו-0.796 אל מול הליש"ט ב-19:15 (GMT).

הדולר הניו זילנדי רשם את ההפסדים החדים ביותר מזה 5 חודשים לאחר שנגיד הבנק המרכזי הניו זילנדי אותת כי בכוונתו לקצץ את הריבית מרמות השיא בא היא מצויה. בולרד נגיד הבנק המרכזי ציין כי המהלך נידרש על רקע בועה מסויימת בשוק הנדל"ן וצורך בהורדת עלויות האשראי. ניו זילנד מחזיקה בשיעור הריבית הגבוהה ביותר מבין המדינות המערביות העומד על 8.25%, אנליסטים רבים צופים כי שיעור זה ירד עד לחודש ספטמבר הקרוב. הדולר הניו זילנדי נסחר סביב הרמות של 0.7780 אל מול הדולר ו 81.20 כנגד היין ב 19:30 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם בדריכות לעבר פרסום נתוני המשרות החדשות בארה"ב אשר יפורסמו ב-15:30 (שעון ישראל). סקר ADP, המקדים את הנתון הרשמי, הצביע על עליה מפתיעה, אך לא מתחייב כי הנתון הרישמי יהיה עיקבי עפ נתון זה, נכון לרגע זה ההערכות המקדימות מצביעות על גריעה של 58 אלף מישרות. במידה והנתון יתקבל בהתאם לציפיות אנו עשויים לראות את הדולר מרחיב את הפסדיו. במקביל למשרות החדשות ללא מיגזר החקלאות יפורסמו ההכנסה הממוצעת ורמת ההאבטלה.

דולר/שקל: המטבע הישראלי המשיך לרשום הפסדים אל מול הדולר.

הערתו של נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי כי חולשתו של הדולר מגבירה את האיומים האינפלציוניים תמכה בהערכות כי אנו עשויים לראות העלאת ריבית בארה"ב עד לסוף השנה. פער הריביות הנוכחי עשוי להצטמצם לטובת הדולר ומהווה גורם משמעותי בגל הרכישות הנוכחי. במקביל חברות מקומיות החשפות לחובות דולריים מיהרו לסגור את התחייבויותיהם על רקע התחזקותו של השטר הירוק והגבירו את המיכירות על המטבע הישראלי.

במקביל ביצע משרד האוצר פעולה זו והחזיר חובות דולריים ותרם גם הוא להחלשות השקל. ההתנגדות הקרובה של הזוג ניצבת סביב רמות ה-3.4 תמיכה מגיעה סביב רמות ה-3.33 לאחר העליות האחרונות לא מין הנימנע שנחווה מעט מימושים על הזוג ואף רמת התמיכה ב 3.30 תיבחן. השקל ניסחר סביב הרמות של 3.3490 בבין בנקאי ב 18:20 (GMT).

נפט: הזהב השחור זינק במעל ל 4% על רקע חולשתו של הדולר אל מול האירו. מחירו של הזהב השחור נקוב בדולרים וכשהדולר ניחלש נוטות המדינות היצואניות לחפות על ההפסד הראלי על ידי דחיפת המחירים מעלה. אולם, הסיבה היותר מרכזית היא כי סוחרים רבים ראו בירידות האחרונות של הנפט הזדמנות אטרקטיבית לקניה, פריצה של רמות טכניות כגון ההתנגדות ב 127 הזרימו ביקושי קניה אגרסיביים על הנפט. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב 130 $ לחבית תמיכה מגיעה סביב רמות ה 127.00. חוזה עתידי לחודש יוני על הנפט ניסחר סביב הרמות של 128.05 $ לחבית ב 19:40 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.