טרישה מיישר קו עם ברננקי ומאותת על אפשרות להעלאת ריבית

האיתותים מפי הבנק המרכזי האירופי כי הריבית עשויה לעלות בחודש הבא חיזקו את האירו

החלטת הנק המרכזי האירופי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% התקבלה בשלווה יחסית בקרב הסוחרים, אך מסיבת העיתונאים שלאחריה שלחה את האירו מעלה בעוצמה. ז'אן קלוד טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי הביע חשש מפני איומי האינפלציה על הכלכלה האירופית ואותת למשקיעים כי ייתכן וכבר בחודש הבא תועלה הריבית. קצב האינפלציה בגוש האירו מצוי ברמות שיא של 16 שנים ועומד על קצב שנתי של 3.6% בעוד היעד העליון של הבנק ניצב ב-2%. המטבע האירופי היחיד לא אחר להגיב וזינק מעלה בפרט אל מול השטר הירוק. האירו ניסחר סביב הרמות של 1.559 אל מול הדולר, 164.95 כנגד היין ו-0.796 אל מול הליש"ט ב-19:15 (GMT).

הדולר הניו זילנדי רשם את ההפסדים החדים ביותר מזה 5 חודשים לאחר שנגיד הבנק המרכזי הניו זילנדי אותת כי בכוונתו לקצץ את הריבית מרמות השיא בא היא מצויה. בולרד נגיד הבנק המרכזי ציין כי המהלך נידרש על רקע בועה מסויימת בשוק הנדל"ן וצורך בהורדת עלויות האשראי. ניו זילנד מחזיקה בשיעור הריבית הגבוהה ביותר מבין המדינות המערביות העומד על 8.25%, אנליסטים רבים צופים כי שיעור זה ירד עד לחודש ספטמבר הקרוב. הדולר הניו זילנדי נסחר סביב הרמות של 0.7780 אל מול הדולר ו 81.20 כנגד היין ב 19:30 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם בדריכות לעבר פרסום נתוני המשרות החדשות בארה"ב אשר יפורסמו ב-15:30 (שעון ישראל). סקר ADP, המקדים את הנתון הרשמי, הצביע על עליה מפתיעה, אך לא מתחייב כי הנתון הרישמי יהיה עיקבי עפ נתון זה, נכון לרגע זה ההערכות המקדימות מצביעות על גריעה של 58 אלף מישרות. במידה והנתון יתקבל בהתאם לציפיות אנו עשויים לראות את הדולר מרחיב את הפסדיו. במקביל למשרות החדשות ללא מיגזר החקלאות יפורסמו ההכנסה הממוצעת ורמת ההאבטלה.

דולר/שקל: המטבע הישראלי המשיך לרשום הפסדים אל מול הדולר.

הערתו של נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי כי חולשתו של הדולר מגבירה את האיומים האינפלציוניים תמכה בהערכות כי אנו עשויים לראות העלאת ריבית בארה"ב עד לסוף השנה. פער הריביות הנוכחי עשוי להצטמצם לטובת הדולר ומהווה גורם משמעותי בגל הרכישות הנוכחי. במקביל חברות מקומיות החשפות לחובות דולריים מיהרו לסגור את התחייבויותיהם על רקע התחזקותו של השטר הירוק והגבירו את המיכירות על המטבע הישראלי.

במקביל ביצע משרד האוצר פעולה זו והחזיר חובות דולריים ותרם גם הוא להחלשות השקל. ההתנגדות הקרובה של הזוג ניצבת סביב רמות ה-3.4 תמיכה מגיעה סביב רמות ה-3.33 לאחר העליות האחרונות לא מין הנימנע שנחווה מעט מימושים על הזוג ואף רמת התמיכה ב 3.30 תיבחן. השקל ניסחר סביב הרמות של 3.3490 בבין בנקאי ב 18:20 (GMT).

נפט: הזהב השחור זינק במעל ל 4% על רקע חולשתו של הדולר אל מול האירו. מחירו של הזהב השחור נקוב בדולרים וכשהדולר ניחלש נוטות המדינות היצואניות לחפות על ההפסד הראלי על ידי דחיפת המחירים מעלה. אולם, הסיבה היותר מרכזית היא כי סוחרים רבים ראו בירידות האחרונות של הנפט הזדמנות אטרקטיבית לקניה, פריצה של רמות טכניות כגון ההתנגדות ב 127 הזרימו ביקושי קניה אגרסיביים על הנפט. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב 130 $ לחבית תמיכה מגיעה סביב רמות ה 127.00. חוזה עתידי לחודש יוני על הנפט ניסחר סביב הרמות של 128.05 $ לחבית ב 19:40 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.