טרישה מיישר קו עם ברננקי ומאותת על אפשרות להעלאת ריבית
החלטת הנק המרכזי האירופי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% התקבלה בשלווה יחסית בקרב הסוחרים, אך מסיבת העיתונאים שלאחריה שלחה את האירו מעלה בעוצמה. ז'אן קלוד טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי הביע חשש מפני איומי האינפלציה על הכלכלה האירופית ואותת למשקיעים כי ייתכן וכבר בחודש הבא תועלה הריבית. קצב האינפלציה בגוש האירו מצוי ברמות שיא של 16 שנים ועומד על קצב שנתי של 3.6% בעוד היעד העליון של הבנק ניצב ב-2%. המטבע האירופי היחיד לא אחר להגיב וזינק מעלה בפרט אל מול השטר הירוק. האירו ניסחר סביב הרמות של 1.559 אל מול הדולר, 164.95 כנגד היין ו-0.796 אל מול הליש"ט ב-19:15 (GMT).
הדולר הניו זילנדי רשם את ההפסדים החדים ביותר מזה 5 חודשים לאחר שנגיד הבנק המרכזי הניו זילנדי אותת כי בכוונתו לקצץ את הריבית מרמות השיא בא היא מצויה. בולרד נגיד הבנק המרכזי ציין כי המהלך נידרש על רקע בועה מסויימת בשוק הנדל"ן וצורך בהורדת עלויות האשראי. ניו זילנד מחזיקה בשיעור הריבית הגבוהה ביותר מבין המדינות המערביות העומד על 8.25%, אנליסטים רבים צופים כי שיעור זה ירד עד לחודש ספטמבר הקרוב. הדולר הניו זילנדי נסחר סביב הרמות של 0.7780 אל מול הדולר ו 81.20 כנגד היין ב 19:30 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם בדריכות לעבר פרסום נתוני המשרות החדשות בארה"ב אשר יפורסמו ב-15:30 (שעון ישראל). סקר ADP, המקדים את הנתון הרשמי, הצביע על עליה מפתיעה, אך לא מתחייב כי הנתון הרישמי יהיה עיקבי עפ נתון זה, נכון לרגע זה ההערכות המקדימות מצביעות על גריעה של 58 אלף מישרות. במידה והנתון יתקבל בהתאם לציפיות אנו עשויים לראות את הדולר מרחיב את הפסדיו. במקביל למשרות החדשות ללא מיגזר החקלאות יפורסמו ההכנסה הממוצעת ורמת ההאבטלה.
דולר/שקל: המטבע הישראלי המשיך לרשום הפסדים אל מול הדולר.
הערתו של נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי כי חולשתו של הדולר מגבירה את האיומים האינפלציוניים תמכה בהערכות כי אנו עשויים לראות העלאת ריבית בארה"ב עד לסוף השנה. פער הריביות הנוכחי עשוי להצטמצם לטובת הדולר ומהווה גורם משמעותי בגל הרכישות הנוכחי. במקביל חברות מקומיות החשפות לחובות דולריים מיהרו לסגור את התחייבויותיהם על רקע התחזקותו של השטר הירוק והגבירו את המיכירות על המטבע הישראלי.
במקביל ביצע משרד האוצר פעולה זו והחזיר חובות דולריים ותרם גם הוא להחלשות השקל. ההתנגדות הקרובה של הזוג ניצבת סביב רמות ה-3.4 תמיכה מגיעה סביב רמות ה-3.33 לאחר העליות האחרונות לא מין הנימנע שנחווה מעט מימושים על הזוג ואף רמת התמיכה ב 3.30 תיבחן. השקל ניסחר סביב הרמות של 3.3490 בבין בנקאי ב 18:20 (GMT).
נפט: הזהב השחור זינק במעל ל 4% על רקע חולשתו של הדולר אל מול האירו. מחירו של הזהב השחור נקוב בדולרים וכשהדולר ניחלש נוטות המדינות היצואניות לחפות על ההפסד הראלי על ידי דחיפת המחירים מעלה. אולם, הסיבה היותר מרכזית היא כי סוחרים רבים ראו בירידות האחרונות של הנפט הזדמנות אטרקטיבית לקניה, פריצה של רמות טכניות כגון ההתנגדות ב 127 הזרימו ביקושי קניה אגרסיביים על הנפט. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב 130 $ לחבית תמיכה מגיעה סביב רמות ה 127.00. חוזה עתידי לחודש יוני על הנפט ניסחר סביב הרמות של 128.05 $ לחבית ב 19:40 (GMT).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
