טרישה מיישר קו עם ברננקי ומאותת על אפשרות להעלאת ריבית

האיתותים מפי הבנק המרכזי האירופי כי הריבית עשויה לעלות בחודש הבא חיזקו את האירו

החלטת הנק המרכזי האירופי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% התקבלה בשלווה יחסית בקרב הסוחרים, אך מסיבת העיתונאים שלאחריה שלחה את האירו מעלה בעוצמה. ז'אן קלוד טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי הביע חשש מפני איומי האינפלציה על הכלכלה האירופית ואותת למשקיעים כי ייתכן וכבר בחודש הבא תועלה הריבית. קצב האינפלציה בגוש האירו מצוי ברמות שיא של 16 שנים ועומד על קצב שנתי של 3.6% בעוד היעד העליון של הבנק ניצב ב-2%. המטבע האירופי היחיד לא אחר להגיב וזינק מעלה בפרט אל מול השטר הירוק. האירו ניסחר סביב הרמות של 1.559 אל מול הדולר, 164.95 כנגד היין ו-0.796 אל מול הליש"ט ב-19:15 (GMT).

הדולר הניו זילנדי רשם את ההפסדים החדים ביותר מזה 5 חודשים לאחר שנגיד הבנק המרכזי הניו זילנדי אותת כי בכוונתו לקצץ את הריבית מרמות השיא בא היא מצויה. בולרד נגיד הבנק המרכזי ציין כי המהלך נידרש על רקע בועה מסויימת בשוק הנדל"ן וצורך בהורדת עלויות האשראי. ניו זילנד מחזיקה בשיעור הריבית הגבוהה ביותר מבין המדינות המערביות העומד על 8.25%, אנליסטים רבים צופים כי שיעור זה ירד עד לחודש ספטמבר הקרוב. הדולר הניו זילנדי נסחר סביב הרמות של 0.7780 אל מול הדולר ו 81.20 כנגד היין ב 19:30 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם בדריכות לעבר פרסום נתוני המשרות החדשות בארה"ב אשר יפורסמו ב-15:30 (שעון ישראל). סקר ADP, המקדים את הנתון הרשמי, הצביע על עליה מפתיעה, אך לא מתחייב כי הנתון הרישמי יהיה עיקבי עפ נתון זה, נכון לרגע זה ההערכות המקדימות מצביעות על גריעה של 58 אלף מישרות. במידה והנתון יתקבל בהתאם לציפיות אנו עשויים לראות את הדולר מרחיב את הפסדיו. במקביל למשרות החדשות ללא מיגזר החקלאות יפורסמו ההכנסה הממוצעת ורמת ההאבטלה.

דולר/שקל: המטבע הישראלי המשיך לרשום הפסדים אל מול הדולר.

הערתו של נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי כי חולשתו של הדולר מגבירה את האיומים האינפלציוניים תמכה בהערכות כי אנו עשויים לראות העלאת ריבית בארה"ב עד לסוף השנה. פער הריביות הנוכחי עשוי להצטמצם לטובת הדולר ומהווה גורם משמעותי בגל הרכישות הנוכחי. במקביל חברות מקומיות החשפות לחובות דולריים מיהרו לסגור את התחייבויותיהם על רקע התחזקותו של השטר הירוק והגבירו את המיכירות על המטבע הישראלי.

במקביל ביצע משרד האוצר פעולה זו והחזיר חובות דולריים ותרם גם הוא להחלשות השקל. ההתנגדות הקרובה של הזוג ניצבת סביב רמות ה-3.4 תמיכה מגיעה סביב רמות ה-3.33 לאחר העליות האחרונות לא מין הנימנע שנחווה מעט מימושים על הזוג ואף רמת התמיכה ב 3.30 תיבחן. השקל ניסחר סביב הרמות של 3.3490 בבין בנקאי ב 18:20 (GMT).

נפט: הזהב השחור זינק במעל ל 4% על רקע חולשתו של הדולר אל מול האירו. מחירו של הזהב השחור נקוב בדולרים וכשהדולר ניחלש נוטות המדינות היצואניות לחפות על ההפסד הראלי על ידי דחיפת המחירים מעלה. אולם, הסיבה היותר מרכזית היא כי סוחרים רבים ראו בירידות האחרונות של הנפט הזדמנות אטרקטיבית לקניה, פריצה של רמות טכניות כגון ההתנגדות ב 127 הזרימו ביקושי קניה אגרסיביים על הנפט. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב 130 $ לחבית תמיכה מגיעה סביב רמות ה 127.00. חוזה עתידי לחודש יוני על הנפט ניסחר סביב הרמות של 128.05 $ לחבית ב 19:40 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.