טרישה מיישר קו עם ברננקי ומאותת על אפשרות להעלאת ריבית

האיתותים מפי הבנק המרכזי האירופי כי הריבית עשויה לעלות בחודש הבא חיזקו את האירו

החלטת הנק המרכזי האירופי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% התקבלה בשלווה יחסית בקרב הסוחרים, אך מסיבת העיתונאים שלאחריה שלחה את האירו מעלה בעוצמה. ז'אן קלוד טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי הביע חשש מפני איומי האינפלציה על הכלכלה האירופית ואותת למשקיעים כי ייתכן וכבר בחודש הבא תועלה הריבית. קצב האינפלציה בגוש האירו מצוי ברמות שיא של 16 שנים ועומד על קצב שנתי של 3.6% בעוד היעד העליון של הבנק ניצב ב-2%. המטבע האירופי היחיד לא אחר להגיב וזינק מעלה בפרט אל מול השטר הירוק. האירו ניסחר סביב הרמות של 1.559 אל מול הדולר, 164.95 כנגד היין ו-0.796 אל מול הליש"ט ב-19:15 (GMT).

הדולר הניו זילנדי רשם את ההפסדים החדים ביותר מזה 5 חודשים לאחר שנגיד הבנק המרכזי הניו זילנדי אותת כי בכוונתו לקצץ את הריבית מרמות השיא בא היא מצויה. בולרד נגיד הבנק המרכזי ציין כי המהלך נידרש על רקע בועה מסויימת בשוק הנדל"ן וצורך בהורדת עלויות האשראי. ניו זילנד מחזיקה בשיעור הריבית הגבוהה ביותר מבין המדינות המערביות העומד על 8.25%, אנליסטים רבים צופים כי שיעור זה ירד עד לחודש ספטמבר הקרוב. הדולר הניו זילנדי נסחר סביב הרמות של 0.7780 אל מול הדולר ו 81.20 כנגד היין ב 19:30 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם בדריכות לעבר פרסום נתוני המשרות החדשות בארה"ב אשר יפורסמו ב-15:30 (שעון ישראל). סקר ADP, המקדים את הנתון הרשמי, הצביע על עליה מפתיעה, אך לא מתחייב כי הנתון הרישמי יהיה עיקבי עפ נתון זה, נכון לרגע זה ההערכות המקדימות מצביעות על גריעה של 58 אלף מישרות. במידה והנתון יתקבל בהתאם לציפיות אנו עשויים לראות את הדולר מרחיב את הפסדיו. במקביל למשרות החדשות ללא מיגזר החקלאות יפורסמו ההכנסה הממוצעת ורמת ההאבטלה.

דולר/שקל: המטבע הישראלי המשיך לרשום הפסדים אל מול הדולר.

הערתו של נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי כי חולשתו של הדולר מגבירה את האיומים האינפלציוניים תמכה בהערכות כי אנו עשויים לראות העלאת ריבית בארה"ב עד לסוף השנה. פער הריביות הנוכחי עשוי להצטמצם לטובת הדולר ומהווה גורם משמעותי בגל הרכישות הנוכחי. במקביל חברות מקומיות החשפות לחובות דולריים מיהרו לסגור את התחייבויותיהם על רקע התחזקותו של השטר הירוק והגבירו את המיכירות על המטבע הישראלי.

במקביל ביצע משרד האוצר פעולה זו והחזיר חובות דולריים ותרם גם הוא להחלשות השקל. ההתנגדות הקרובה של הזוג ניצבת סביב רמות ה-3.4 תמיכה מגיעה סביב רמות ה-3.33 לאחר העליות האחרונות לא מין הנימנע שנחווה מעט מימושים על הזוג ואף רמת התמיכה ב 3.30 תיבחן. השקל ניסחר סביב הרמות של 3.3490 בבין בנקאי ב 18:20 (GMT).

נפט: הזהב השחור זינק במעל ל 4% על רקע חולשתו של הדולר אל מול האירו. מחירו של הזהב השחור נקוב בדולרים וכשהדולר ניחלש נוטות המדינות היצואניות לחפות על ההפסד הראלי על ידי דחיפת המחירים מעלה. אולם, הסיבה היותר מרכזית היא כי סוחרים רבים ראו בירידות האחרונות של הנפט הזדמנות אטרקטיבית לקניה, פריצה של רמות טכניות כגון ההתנגדות ב 127 הזרימו ביקושי קניה אגרסיביים על הנפט. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב 130 $ לחבית תמיכה מגיעה סביב רמות ה 127.00. חוזה עתידי לחודש יוני על הנפט ניסחר סביב הרמות של 128.05 $ לחבית ב 19:40 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.