כלכלני מזרחי-טפחות צופים גל ירידות חד בשקל: "ישוב לרמה של 3.6-3.8 בשבועות הקרובים"
"הנתונים הכלכליים האחרונים משרטטים תמונה לא ברורה על המשק, אך הרושם הכללי הוא כי לא מורגשת, לעת עתה, האטה של ממש". כך פותחים כלכלני מזרחי טפחות את סקירתם השבועית על שוק ההון הישראלי, סקירה בה הם עדיין מביעים עניין במניות המזון ומאמינים שהשקל הולך לקראת גל היחלשות מול הדולר.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה השבוע כי ברבעון הראשון של השנה נמשכו העליות בפדיון המסחר והשירותים ובמספר לינות התיירים, וכמו כן נמשכה הירידה בשיעור הבלתי מועסקים. "מדדים אלו מעודדים בהחלט", אומרים הכלכלנים.
בהתייחסם לשוק המניות, אומרים בבנק מזרחי טפחות כי הם "ממשיכים לדבוק בהמלצה לתיק מניות ישראלי דפנסיבי יחסית ולכן ממליצים על תחומי התקשורת והנדל"ן מניב, להם פעילות המניבה תזרימי מזומנים. תחום המזון עליו המלצנו עד כה הראה ביצועים חלשים בשבוע האחרון, בשל בהלה מעליית מחירי הסחורות, שבאה לידי ביטוי בשעטה לאורז. אנו מעריכים שהשפעת עליית מחירי הסחורות בתחום המזון תחולק בין היצרנים, המשווקים והלקוחות, כך שההשפעה על חברות המזון תהיה נמוכה. לכן, איננו משנים את ההמלצה לסקטור".
באשר לשוק המט"ח, הכלכלנים מאמינים בפיחות חד של השקל מול הדולר, לאחר שבנק ישראל הותיר השבוע את הריבית במשק על כנה ואותת על העלאות ריבית בעתיד, תוך שהוא מציין כי כוחות כמו שחיקה מהירה בעודף בחשבון השוטף ורכישות מט"ח על ידו עשויים לפעול להיחלשות המטבע הישראלי.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
