קרב הרייטינג מאתמול: עידו מול עידו - את הציבור מעניין הכסף

התוצאות? עידו סמואל ושוק ההון, מסתבר שזה עדיין לא קונצנזוס. אחרי כל הפרומואים, התקצירים וההיסטריה יוצאים הדירוגים ואת הרייטינג "סופרים במדרגות"
משה בנימין |

ישבנו וחיכינו כל השבוע האחרון, פרומו רודף פרומו - הצרפתים ב"מונית הכסף" של קשת מול הבלאגן בשוק ההון, מאת אמנון לוי. אז ככה, הצרפתים משאירים אבק לכולם ומנצחים בגדול. כמעט פי 2 מהרייטינג של אמנון לוי.

למעט חריגה אחת למקום ה-3, תוכניתו של אמנון לוי, עושה רושם, לא מצליחה לזוז יותר מדי מהמיקומים באזור האמצע ומטה של טבלת עשר התוכניות הנצפות. בשבועות האחרונים היא נעה סביב המקומות 5-6 וכך גם היה אמש.

מונית הכסף, לעומת זאת. מה נשאר כבר לכתוב שלא נאמר עליה. פורמט גאוני, אמרנו. מגיש מחונן, אמרנו. התוכנית של אמש וכל הקודמות לפניה נושמות אוויר פסגות - עם מיקום של בין 1-3, וקשה לראות תוכנית אחרת בלוח השידורים של יום שלישי שתאיים עליה.

ה"מונית" של קשת, במקום ה-1, הציגה נתוני רייטינג יפים מאוד של 24.6% צפייה מול אמנון לוי, מערוץ 10 - רק במקום ה-6 עם 12.5% צפייה.

היו גם תוכניות נוספות בדירוג: חדשות 2, כמנהגה בקודש לא נפרדת מהפסגה ומגיעה למקום ה-2 עם 22.5% צפייה ו"שלום אנד גוד איבנינג" של יצפאן עם האורחים אנדי רם ויוני ארליך במקום ה-3 עם 17.2% צפייה.

אורח חדש-ישן, שלא ביקר ברשימת התוכניות הנצפות כבר עידן ועידנים היה חיים יבין ורשות השידור עם ספיישל חיים שכאלה ליבין. הרשות הגיעה למקום ה-4 עם 16.1% צפייה.

המהדורה האחרונה שהגיש יבין בקריירה הארוכה שלו, זכתה גם היא ליחס חם מהקהל כשהצליחה להיכנס למקום ה-9 עם 10.6% צפייה.

*הנתונים נמסרו על-ידי הועדה הישראלית למדרוג והופקו על-ידי טל-גאל- TNS, ומתייחסים למשקי הבית היהודיים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.