בעלי השליטה בחברות בוול סטריט רוכשים מניות בשוק
הודעה על רכישה חוזרת של מניות (buyback) נחשבת בד"כ כסימן שורי בוול סטריט - החברות מחזירות הון למחזיקי המניות, כאשר הנהלת החברה בעצם "מכריזה", כי היא מאמינה שמניותיה גם זולות וגם הינם ההשקעה ההונית הטובה ביותר עבורה. כל עוד הרווחים נשארים עקבים, רכישת מניות עשויה אף להגדיל את הרווח למניה, ע"י חלוקת אותו סכום רווח במספר קטן-יותר של מניות בשוק.
להלן רשימת החברות שהכריזו על תוכנית רכישה-חוזרת של מניות בתקופה האחרונה ע"פ נתוני ה-Motley Fool
עדיין, חשוב לציין שהכרזה של חברה על תוכנית רכישה-חוזרת של מניות לא אומרת שהתוכנית אכן תצא לפועל. ניקח לדוגמא את חברת Target (סימול: TGT), שהכריזה בנובמבר על תוכנית רכישת-מניות ענקית בסך 10 מיליארד דולר אך עד היום עדיין לא רכשה אפילו מנייה אחת.
מדיניות קלה של מתן אשראי, בשנים האחרונות, תרמה חלקית לתדלוק הרכישות החוזרות. חברות לא התנגדו להלוות סכומים גדולים על-מנת לרכוש בחזרה את המניות שלהם אפילו כשהן נסחרו בשיא-כל השיאים. חברת Sears Holdings (סימול: SHLD), לדוגמא, רכשה בחזרה מניות בשער ממוצע של 150 דולר. מניות רשת הקמעונאיות שהודיעה בשבוע שעבר, כי המנכ"ל שלה עוזב, נסחרות כעת במחיר של 100 דולר למניה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
