השבוע בוול סטריט: הנתונים מתחילים לזרום

השבוע שעבר נסגר דווקא בעליות קלות, השבוע נוכחי יהיה מבחן קשה אף יותר. שבוע קריטי בארה"ב: נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי של 2007 יפורסמו לצד נתונים עדכניים של הצריכה הפרטית, כשברקע ימשיכו לזרום דוחות כספיים
עדי בן ישראל |

המשקיעים בוול סטריט יחזרו מחר (ב') לשבוע מסחר עצבני במיוחד, כאשר זרם הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ימשיך להציף את השוק, אך במוקד תשומת הלב יעמדו נתוני מאקרו חשובים והחלטת הריבית של הפדרל ריזרב.

"השבוע הקרוב יהיה שבוע חשוב, עם הרבה נתונים כלכליים קריטיים, החלטת ריבית מצד ה'פד' ודחות כספיים שממשיכים לצאת לשוק", מסביר מייקל שלדון, אסטרטג שוק ב-Spencer Clarke.

ביום רביעי תקבל ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב, בראשות היו"ר בן ברננקי, את החלטת הריבית, וזאת לאחר שבשבוע שעבר החליטה הוועדה בצעד דרמטי לחתוך את הריבית בפתאומיות ב-0.75% ל-3.5%. בשוק מצפים כעת להורדת ריבית נוספת של 0.5% ל-3%, וברננקי, שמיישר קו עם השווקים בתקופה האחרונה, צפוי לספק את הסחורה.

מלבד החלטת הריבית, השבוע יפורסמו נתוני מאקרו חשובים שיספקו לשוק כיוון ויספקו גם רמזים באשר למדיניות המוניטרית העתידית של ה'פד'. נתוני צמיחת התמ"ג האמריקני ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד בעקבות משבר האשראי. עם החשש בשווקים ממיתון כלכלי ארה"ב, נתון צמיחת התמ"ג ירכז עניין רב, כמו גם נתוני הצריכה הפרטית בדצמבר ונתוני התעסוקה של חודש ינואר, אשר ייצאו גם הם במהלך השבוע.

באשר לנתוני התעסוקה של ינואר, בשוק מייחסים להם חשיבות רבה, בייחוד לאחר הנתונים המאכזבים של דצמבר. "יצירת מקומות עבודה תספק זרז לצריכה הפרטית, אשר אחראית לכ-70% מהצמיחה הכלכלית בארה"ב, והדבר חשוב מאוד לכלכלה", אומר שלדון.

זירת המאקרו

מבול נתוני המאקרו יחל מחר (ב') עם פרסום נתונים חשובים משוק הדיור. הנתונים שיפורסמו יציגו את מכירות הבתים החדשים בחודש דצמבר, כאשר האנליסטים מעריכים כי המכירות ירדו במעט ל-645 אלף יחידות מ-647 אלף בנובמבר.

ביום שלישי יפורסמו נתוני מכירות המוצרים בני-קיימא בחודש דצמבר, כאשר הצפי הוא לעלייה של 2% במכירות למול ירידה של 0.1% בנובמבר. זמן קצר לאחר מכן יפורסם מדד אמון הצרכנים לינואר, אשר צפוי לרדת ל-87 נקודות מ-88.6 נקודות בדצמבר.

יום רביעי יהיה יום עמוס במיוחד עבור המשקיעים. טרם פתיחת המסחר יפורסם נתון צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד ולהיפגע ממשבר האשראי. האנליסטים מעריכים כי הנתון יצביע על צמיחה של 1.2% בלבד בכלכלת ארה"ב ברבעון החולף, וזאת לעומת 4.9% ברבעון השלישי. שעות ספורות לאחר מכן, יקבל ה'פד' את החלטת הריבית, אותה הוא צפוי להוריד ב-0.5% ל-3%.

ביום חמישי יפורסם נתון הצריכה הפרטית לחודש דצמבר. בשוק מצפים לעלייה של 0.1% בלבד, לאחר עלייה של 1.1% בנובמבר.

ביום שישי יעסיקו את השוק נתוני התעסוקה לחודש ינואר. האנליסטים מעריכים כי 55 אלף מקומות עבודה יתוספו למשק האמריקני בינואר, וזאת לעומת 18 אלף בלבד בדצמבר. שיעור האבטלה צפוי להיוותר על 5%. [

מניות במרכז

הדוחות הכספיים ימשיכו להעסיק את המשקיעים גם השבוע, כאשר מבין החברות הבולטות שיפרסמו את תוצאותיהן הכספיות ניתן למנות את סנדיסק (סימול: SNDK), אמריקן אקספרס (סימול: AXP), מקדונלד'ס (סימול: MCD), בואינג (סימול: BA), מרק (סימול: MRK), יאהו (סימול: YHOO), גוגל (סימול: GOOG), אלטריה (סימול: MO), פרוקטר אנד גמבל (סימול: PG), אקסון מובייל (סימול: XOM) ו-3M (סימול: MMM).

"הדוחות הכספיים שראינו עד כה היו אלה של החברות הפיננסיות, אשר ביצעו מחיקות רבות והיוו זרז עיקרי לירידות החדות שראינו בשבוע שעבר", אמר מארק פאדו מ-Cantor Fitzgerald. "מנקודת זו ואילך, העניינים לא יהיו כל כך טראומטיים. לפחות הדימום בשוק ייפסק".

מחיקות הענק בקרב החברות הפיננסיות כדוגמת מריל לינץ' (סימול: MER) וסיטיגרופ (סימול: C) צפויות להביא לצניחה חדה ברווחיהן ברבעון הרביעי של 2007. עם זאת, להוציא את השפעת מגזר הפיננסים, החברות במדד ה-S&P500 צפויות להציג ברבעון זה צמיחה של 11.3%. ענף הטכנולוגיה נותר הענף החזק, ורווחי החברות בענף זה צפויים לזנק ב-25% בהובלת חברות כדוגמת מיקרוסופט (סימול: MSFT) ואפל (סימול: AAPL).

ישראליות במרכז

רדוור צפויה לדווח מחר על תוצאותיה הכספיות ברבעון החולף, כאשר האנליסטים מצפים לרווח אפסי על הכנסות בגובה 24.5 מיליון דולר (צמיחה של 16.2%).

גם צורן צפויה לפרסם מחר את הדוחות הכספיים, כאשר בשוק מעריכים כי החברה תרשום רווח נקי של 32 סנט למניה לעומת 9 סנט למניה ברבעון המקביל, וזאת לצד צמיחה של 35% בהכנסות ל-130 מיליון דולר.

ביום רביעי תפרסם קליקסופטוור את הדוחות, והאנליסטים צופים כי החברה תעבור לרווח של 6 סנט למניה לעומת הפסד של סנט אחד למניה ברבעון המקביל. הכנסות החברה צפויות לצמוח ב-27% ל-11.9 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.