השבוע בוול סטריט: הנתונים מתחילים לזרום

השבוע שעבר נסגר דווקא בעליות קלות, השבוע נוכחי יהיה מבחן קשה אף יותר. שבוע קריטי בארה"ב: נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי של 2007 יפורסמו לצד נתונים עדכניים של הצריכה הפרטית, כשברקע ימשיכו לזרום דוחות כספיים
עדי בן ישראל |

המשקיעים בוול סטריט יחזרו מחר (ב') לשבוע מסחר עצבני במיוחד, כאשר זרם הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ימשיך להציף את השוק, אך במוקד תשומת הלב יעמדו נתוני מאקרו חשובים והחלטת הריבית של הפדרל ריזרב.

"השבוע הקרוב יהיה שבוע חשוב, עם הרבה נתונים כלכליים קריטיים, החלטת ריבית מצד ה'פד' ודחות כספיים שממשיכים לצאת לשוק", מסביר מייקל שלדון, אסטרטג שוק ב-Spencer Clarke.

ביום רביעי תקבל ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב, בראשות היו"ר בן ברננקי, את החלטת הריבית, וזאת לאחר שבשבוע שעבר החליטה הוועדה בצעד דרמטי לחתוך את הריבית בפתאומיות ב-0.75% ל-3.5%. בשוק מצפים כעת להורדת ריבית נוספת של 0.5% ל-3%, וברננקי, שמיישר קו עם השווקים בתקופה האחרונה, צפוי לספק את הסחורה.

מלבד החלטת הריבית, השבוע יפורסמו נתוני מאקרו חשובים שיספקו לשוק כיוון ויספקו גם רמזים באשר למדיניות המוניטרית העתידית של ה'פד'. נתוני צמיחת התמ"ג האמריקני ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד בעקבות משבר האשראי. עם החשש בשווקים ממיתון כלכלי ארה"ב, נתון צמיחת התמ"ג ירכז עניין רב, כמו גם נתוני הצריכה הפרטית בדצמבר ונתוני התעסוקה של חודש ינואר, אשר ייצאו גם הם במהלך השבוע.

באשר לנתוני התעסוקה של ינואר, בשוק מייחסים להם חשיבות רבה, בייחוד לאחר הנתונים המאכזבים של דצמבר. "יצירת מקומות עבודה תספק זרז לצריכה הפרטית, אשר אחראית לכ-70% מהצמיחה הכלכלית בארה"ב, והדבר חשוב מאוד לכלכלה", אומר שלדון.

זירת המאקרו

מבול נתוני המאקרו יחל מחר (ב') עם פרסום נתונים חשובים משוק הדיור. הנתונים שיפורסמו יציגו את מכירות הבתים החדשים בחודש דצמבר, כאשר האנליסטים מעריכים כי המכירות ירדו במעט ל-645 אלף יחידות מ-647 אלף בנובמבר.

ביום שלישי יפורסמו נתוני מכירות המוצרים בני-קיימא בחודש דצמבר, כאשר הצפי הוא לעלייה של 2% במכירות למול ירידה של 0.1% בנובמבר. זמן קצר לאחר מכן יפורסם מדד אמון הצרכנים לינואר, אשר צפוי לרדת ל-87 נקודות מ-88.6 נקודות בדצמבר.

יום רביעי יהיה יום עמוס במיוחד עבור המשקיעים. טרם פתיחת המסחר יפורסם נתון צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד ולהיפגע ממשבר האשראי. האנליסטים מעריכים כי הנתון יצביע על צמיחה של 1.2% בלבד בכלכלת ארה"ב ברבעון החולף, וזאת לעומת 4.9% ברבעון השלישי. שעות ספורות לאחר מכן, יקבל ה'פד' את החלטת הריבית, אותה הוא צפוי להוריד ב-0.5% ל-3%.

ביום חמישי יפורסם נתון הצריכה הפרטית לחודש דצמבר. בשוק מצפים לעלייה של 0.1% בלבד, לאחר עלייה של 1.1% בנובמבר.

ביום שישי יעסיקו את השוק נתוני התעסוקה לחודש ינואר. האנליסטים מעריכים כי 55 אלף מקומות עבודה יתוספו למשק האמריקני בינואר, וזאת לעומת 18 אלף בלבד בדצמבר. שיעור האבטלה צפוי להיוותר על 5%. [

מניות במרכז

הדוחות הכספיים ימשיכו להעסיק את המשקיעים גם השבוע, כאשר מבין החברות הבולטות שיפרסמו את תוצאותיהן הכספיות ניתן למנות את סנדיסק (סימול: SNDK), אמריקן אקספרס (סימול: AXP), מקדונלד'ס (סימול: MCD), בואינג (סימול: BA), מרק (סימול: MRK), יאהו (סימול: YHOO), גוגל (סימול: GOOG), אלטריה (סימול: MO), פרוקטר אנד גמבל (סימול: PG), אקסון מובייל (סימול: XOM) ו-3M (סימול: MMM).

"הדוחות הכספיים שראינו עד כה היו אלה של החברות הפיננסיות, אשר ביצעו מחיקות רבות והיוו זרז עיקרי לירידות החדות שראינו בשבוע שעבר", אמר מארק פאדו מ-Cantor Fitzgerald. "מנקודת זו ואילך, העניינים לא יהיו כל כך טראומטיים. לפחות הדימום בשוק ייפסק".

מחיקות הענק בקרב החברות הפיננסיות כדוגמת מריל לינץ' (סימול: MER) וסיטיגרופ (סימול: C) צפויות להביא לצניחה חדה ברווחיהן ברבעון הרביעי של 2007. עם זאת, להוציא את השפעת מגזר הפיננסים, החברות במדד ה-S&P500 צפויות להציג ברבעון זה צמיחה של 11.3%. ענף הטכנולוגיה נותר הענף החזק, ורווחי החברות בענף זה צפויים לזנק ב-25% בהובלת חברות כדוגמת מיקרוסופט (סימול: MSFT) ואפל (סימול: AAPL).

ישראליות במרכז

רדוור צפויה לדווח מחר על תוצאותיה הכספיות ברבעון החולף, כאשר האנליסטים מצפים לרווח אפסי על הכנסות בגובה 24.5 מיליון דולר (צמיחה של 16.2%).

גם צורן צפויה לפרסם מחר את הדוחות הכספיים, כאשר בשוק מעריכים כי החברה תרשום רווח נקי של 32 סנט למניה לעומת 9 סנט למניה ברבעון המקביל, וזאת לצד צמיחה של 35% בהכנסות ל-130 מיליון דולר.

ביום רביעי תפרסם קליקסופטוור את הדוחות, והאנליסטים צופים כי החברה תעבור לרווח של 6 סנט למניה לעומת הפסד של סנט אחד למניה ברבעון המקביל. הכנסות החברה צפויות לצמוח ב-27% ל-11.9 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".