השבוע בוול סטריט: הנתונים מתחילים לזרום

השבוע שעבר נסגר דווקא בעליות קלות, השבוע נוכחי יהיה מבחן קשה אף יותר. שבוע קריטי בארה"ב: נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי של 2007 יפורסמו לצד נתונים עדכניים של הצריכה הפרטית, כשברקע ימשיכו לזרום דוחות כספיים
עדי בן ישראל |

המשקיעים בוול סטריט יחזרו מחר (ב') לשבוע מסחר עצבני במיוחד, כאשר זרם הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ימשיך להציף את השוק, אך במוקד תשומת הלב יעמדו נתוני מאקרו חשובים והחלטת הריבית של הפדרל ריזרב.

"השבוע הקרוב יהיה שבוע חשוב, עם הרבה נתונים כלכליים קריטיים, החלטת ריבית מצד ה'פד' ודחות כספיים שממשיכים לצאת לשוק", מסביר מייקל שלדון, אסטרטג שוק ב-Spencer Clarke.

ביום רביעי תקבל ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב, בראשות היו"ר בן ברננקי, את החלטת הריבית, וזאת לאחר שבשבוע שעבר החליטה הוועדה בצעד דרמטי לחתוך את הריבית בפתאומיות ב-0.75% ל-3.5%. בשוק מצפים כעת להורדת ריבית נוספת של 0.5% ל-3%, וברננקי, שמיישר קו עם השווקים בתקופה האחרונה, צפוי לספק את הסחורה.

מלבד החלטת הריבית, השבוע יפורסמו נתוני מאקרו חשובים שיספקו לשוק כיוון ויספקו גם רמזים באשר למדיניות המוניטרית העתידית של ה'פד'. נתוני צמיחת התמ"ג האמריקני ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד בעקבות משבר האשראי. עם החשש בשווקים ממיתון כלכלי ארה"ב, נתון צמיחת התמ"ג ירכז עניין רב, כמו גם נתוני הצריכה הפרטית בדצמבר ונתוני התעסוקה של חודש ינואר, אשר ייצאו גם הם במהלך השבוע.

באשר לנתוני התעסוקה של ינואר, בשוק מייחסים להם חשיבות רבה, בייחוד לאחר הנתונים המאכזבים של דצמבר. "יצירת מקומות עבודה תספק זרז לצריכה הפרטית, אשר אחראית לכ-70% מהצמיחה הכלכלית בארה"ב, והדבר חשוב מאוד לכלכלה", אומר שלדון.

זירת המאקרו

מבול נתוני המאקרו יחל מחר (ב') עם פרסום נתונים חשובים משוק הדיור. הנתונים שיפורסמו יציגו את מכירות הבתים החדשים בחודש דצמבר, כאשר האנליסטים מעריכים כי המכירות ירדו במעט ל-645 אלף יחידות מ-647 אלף בנובמבר.

ביום שלישי יפורסמו נתוני מכירות המוצרים בני-קיימא בחודש דצמבר, כאשר הצפי הוא לעלייה של 2% במכירות למול ירידה של 0.1% בנובמבר. זמן קצר לאחר מכן יפורסם מדד אמון הצרכנים לינואר, אשר צפוי לרדת ל-87 נקודות מ-88.6 נקודות בדצמבר.

יום רביעי יהיה יום עמוס במיוחד עבור המשקיעים. טרם פתיחת המסחר יפורסם נתון צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד ולהיפגע ממשבר האשראי. האנליסטים מעריכים כי הנתון יצביע על צמיחה של 1.2% בלבד בכלכלת ארה"ב ברבעון החולף, וזאת לעומת 4.9% ברבעון השלישי. שעות ספורות לאחר מכן, יקבל ה'פד' את החלטת הריבית, אותה הוא צפוי להוריד ב-0.5% ל-3%.

ביום חמישי יפורסם נתון הצריכה הפרטית לחודש דצמבר. בשוק מצפים לעלייה של 0.1% בלבד, לאחר עלייה של 1.1% בנובמבר.

ביום שישי יעסיקו את השוק נתוני התעסוקה לחודש ינואר. האנליסטים מעריכים כי 55 אלף מקומות עבודה יתוספו למשק האמריקני בינואר, וזאת לעומת 18 אלף בלבד בדצמבר. שיעור האבטלה צפוי להיוותר על 5%. [

מניות במרכז

הדוחות הכספיים ימשיכו להעסיק את המשקיעים גם השבוע, כאשר מבין החברות הבולטות שיפרסמו את תוצאותיהן הכספיות ניתן למנות את סנדיסק (סימול: SNDK), אמריקן אקספרס (סימול: AXP), מקדונלד'ס (סימול: MCD), בואינג (סימול: BA), מרק (סימול: MRK), יאהו (סימול: YHOO), גוגל (סימול: GOOG), אלטריה (סימול: MO), פרוקטר אנד גמבל (סימול: PG), אקסון מובייל (סימול: XOM) ו-3M (סימול: MMM).

"הדוחות הכספיים שראינו עד כה היו אלה של החברות הפיננסיות, אשר ביצעו מחיקות רבות והיוו זרז עיקרי לירידות החדות שראינו בשבוע שעבר", אמר מארק פאדו מ-Cantor Fitzgerald. "מנקודת זו ואילך, העניינים לא יהיו כל כך טראומטיים. לפחות הדימום בשוק ייפסק".

מחיקות הענק בקרב החברות הפיננסיות כדוגמת מריל לינץ' (סימול: MER) וסיטיגרופ (סימול: C) צפויות להביא לצניחה חדה ברווחיהן ברבעון הרביעי של 2007. עם זאת, להוציא את השפעת מגזר הפיננסים, החברות במדד ה-S&P500 צפויות להציג ברבעון זה צמיחה של 11.3%. ענף הטכנולוגיה נותר הענף החזק, ורווחי החברות בענף זה צפויים לזנק ב-25% בהובלת חברות כדוגמת מיקרוסופט (סימול: MSFT) ואפל (סימול: AAPL).

ישראליות במרכז

רדוור צפויה לדווח מחר על תוצאותיה הכספיות ברבעון החולף, כאשר האנליסטים מצפים לרווח אפסי על הכנסות בגובה 24.5 מיליון דולר (צמיחה של 16.2%).

גם צורן צפויה לפרסם מחר את הדוחות הכספיים, כאשר בשוק מעריכים כי החברה תרשום רווח נקי של 32 סנט למניה לעומת 9 סנט למניה ברבעון המקביל, וזאת לצד צמיחה של 35% בהכנסות ל-130 מיליון דולר.

ביום רביעי תפרסם קליקסופטוור את הדוחות, והאנליסטים צופים כי החברה תעבור לרווח של 6 סנט למניה לעומת הפסד של סנט אחד למניה ברבעון המקביל. הכנסות החברה צפויות לצמוח ב-27% ל-11.9 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.