השבוע בוול סטריט: הנתונים מתחילים לזרום

השבוע שעבר נסגר דווקא בעליות קלות, השבוע נוכחי יהיה מבחן קשה אף יותר. שבוע קריטי בארה"ב: נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי של 2007 יפורסמו לצד נתונים עדכניים של הצריכה הפרטית, כשברקע ימשיכו לזרום דוחות כספיים
עדי בן ישראל |

המשקיעים בוול סטריט יחזרו מחר (ב') לשבוע מסחר עצבני במיוחד, כאשר זרם הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ימשיך להציף את השוק, אך במוקד תשומת הלב יעמדו נתוני מאקרו חשובים והחלטת הריבית של הפדרל ריזרב.

"השבוע הקרוב יהיה שבוע חשוב, עם הרבה נתונים כלכליים קריטיים, החלטת ריבית מצד ה'פד' ודחות כספיים שממשיכים לצאת לשוק", מסביר מייקל שלדון, אסטרטג שוק ב-Spencer Clarke.

ביום רביעי תקבל ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב, בראשות היו"ר בן ברננקי, את החלטת הריבית, וזאת לאחר שבשבוע שעבר החליטה הוועדה בצעד דרמטי לחתוך את הריבית בפתאומיות ב-0.75% ל-3.5%. בשוק מצפים כעת להורדת ריבית נוספת של 0.5% ל-3%, וברננקי, שמיישר קו עם השווקים בתקופה האחרונה, צפוי לספק את הסחורה.

מלבד החלטת הריבית, השבוע יפורסמו נתוני מאקרו חשובים שיספקו לשוק כיוון ויספקו גם רמזים באשר למדיניות המוניטרית העתידית של ה'פד'. נתוני צמיחת התמ"ג האמריקני ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד בעקבות משבר האשראי. עם החשש בשווקים ממיתון כלכלי ארה"ב, נתון צמיחת התמ"ג ירכז עניין רב, כמו גם נתוני הצריכה הפרטית בדצמבר ונתוני התעסוקה של חודש ינואר, אשר ייצאו גם הם במהלך השבוע.

באשר לנתוני התעסוקה של ינואר, בשוק מייחסים להם חשיבות רבה, בייחוד לאחר הנתונים המאכזבים של דצמבר. "יצירת מקומות עבודה תספק זרז לצריכה הפרטית, אשר אחראית לכ-70% מהצמיחה הכלכלית בארה"ב, והדבר חשוב מאוד לכלכלה", אומר שלדון.

זירת המאקרו

מבול נתוני המאקרו יחל מחר (ב') עם פרסום נתונים חשובים משוק הדיור. הנתונים שיפורסמו יציגו את מכירות הבתים החדשים בחודש דצמבר, כאשר האנליסטים מעריכים כי המכירות ירדו במעט ל-645 אלף יחידות מ-647 אלף בנובמבר.

ביום שלישי יפורסמו נתוני מכירות המוצרים בני-קיימא בחודש דצמבר, כאשר הצפי הוא לעלייה של 2% במכירות למול ירידה של 0.1% בנובמבר. זמן קצר לאחר מכן יפורסם מדד אמון הצרכנים לינואר, אשר צפוי לרדת ל-87 נקודות מ-88.6 נקודות בדצמבר.

יום רביעי יהיה יום עמוס במיוחד עבור המשקיעים. טרם פתיחת המסחר יפורסם נתון צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי, רבעון שצפוי להיות חלש במיוחד ולהיפגע ממשבר האשראי. האנליסטים מעריכים כי הנתון יצביע על צמיחה של 1.2% בלבד בכלכלת ארה"ב ברבעון החולף, וזאת לעומת 4.9% ברבעון השלישי. שעות ספורות לאחר מכן, יקבל ה'פד' את החלטת הריבית, אותה הוא צפוי להוריד ב-0.5% ל-3%.

ביום חמישי יפורסם נתון הצריכה הפרטית לחודש דצמבר. בשוק מצפים לעלייה של 0.1% בלבד, לאחר עלייה של 1.1% בנובמבר.

ביום שישי יעסיקו את השוק נתוני התעסוקה לחודש ינואר. האנליסטים מעריכים כי 55 אלף מקומות עבודה יתוספו למשק האמריקני בינואר, וזאת לעומת 18 אלף בלבד בדצמבר. שיעור האבטלה צפוי להיוותר על 5%. [

מניות במרכז

הדוחות הכספיים ימשיכו להעסיק את המשקיעים גם השבוע, כאשר מבין החברות הבולטות שיפרסמו את תוצאותיהן הכספיות ניתן למנות את סנדיסק (סימול: SNDK), אמריקן אקספרס (סימול: AXP), מקדונלד'ס (סימול: MCD), בואינג (סימול: BA), מרק (סימול: MRK), יאהו (סימול: YHOO), גוגל (סימול: GOOG), אלטריה (סימול: MO), פרוקטר אנד גמבל (סימול: PG), אקסון מובייל (סימול: XOM) ו-3M (סימול: MMM).

"הדוחות הכספיים שראינו עד כה היו אלה של החברות הפיננסיות, אשר ביצעו מחיקות רבות והיוו זרז עיקרי לירידות החדות שראינו בשבוע שעבר", אמר מארק פאדו מ-Cantor Fitzgerald. "מנקודת זו ואילך, העניינים לא יהיו כל כך טראומטיים. לפחות הדימום בשוק ייפסק".

מחיקות הענק בקרב החברות הפיננסיות כדוגמת מריל לינץ' (סימול: MER) וסיטיגרופ (סימול: C) צפויות להביא לצניחה חדה ברווחיהן ברבעון הרביעי של 2007. עם זאת, להוציא את השפעת מגזר הפיננסים, החברות במדד ה-S&P500 צפויות להציג ברבעון זה צמיחה של 11.3%. ענף הטכנולוגיה נותר הענף החזק, ורווחי החברות בענף זה צפויים לזנק ב-25% בהובלת חברות כדוגמת מיקרוסופט (סימול: MSFT) ואפל (סימול: AAPL).

ישראליות במרכז

רדוור צפויה לדווח מחר על תוצאותיה הכספיות ברבעון החולף, כאשר האנליסטים מצפים לרווח אפסי על הכנסות בגובה 24.5 מיליון דולר (צמיחה של 16.2%).

גם צורן צפויה לפרסם מחר את הדוחות הכספיים, כאשר בשוק מעריכים כי החברה תרשום רווח נקי של 32 סנט למניה לעומת 9 סנט למניה ברבעון המקביל, וזאת לצד צמיחה של 35% בהכנסות ל-130 מיליון דולר.

ביום רביעי תפרסם קליקסופטוור את הדוחות, והאנליסטים צופים כי החברה תעבור לרווח של 6 סנט למניה לעומת הפסד של סנט אחד למניה ברבעון המקביל. הכנסות החברה צפויות לצמוח ב-27% ל-11.9 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.