ברננקי בנשק יום הדין: חתך ריבית ב-0.75%

שלמה מעוז וכלכלנים מגיבים. בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית בשבוע הבא. ה'פד' מנמק את ההחלטה הדרמטית ב"תחזית להיחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה"
אריאל אטיאס |

שעה קלה לפני פתיחת המסחר בבורסות וול סטריט, מסחר אשר אמור היה להיפתח בירידות חדות של למעלה מ-4%, שולף יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, את נשק יום הדין וחתך במפתיע את הריבית במשק ב-0.75% ל-3.5%. זאת, במטרה למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון כלכלי, חשש אשר בא לידי ביטוי בשווקים הגלובלים ביומיים האחרונים, עם ירידות שערים חריפות שהכניסו כ-40 מדדים מובילים בעולם לשוק דובי (שוק שירד מעל ל-20%).

"הוועדה ביצעה את הצעד הזה לאור תחזית להחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה", כתבו חברי ועדת השוק הפתוח אשר אישרו את הורדת הריבית האגרסיבית. :הסיכונים לכלכלה נותרים בעינם", הוסיפו. הוועדה אמורה הייתה להתכנס בשבוע הבא ולקבל את החלטת הריבית רק ב-30 בינואר, אם כי המפולת בבורסות העולם דחפה אותם לקיים ישיבת חירום ולנקוט בצעדים דחופים.

בנוסף, להורדת הריבית הדחופה, בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית כבר בפגישה הקרובה של ועדת השוק הפתוח המתוכננת לשבוע הבא. החוזים העתידיים על הריבית מאותתים כעת על הורדה נוספת של 0.25%-0.5% בריבית. במקביל, הוריד ה'פד' את ריבית הניכיון ב-0.75% ל-4%. נציין כי זו הורדת הריבית הגדולה ביותר שביצע ה'פד' מאז 1980. בעקבות המהלך, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר לפני הפתיחה בירידות של כ-2.5%, עלייה חדה מירידה של כ-4.5% עליה עמדו תרם ההודעה. ביומיים האחרונים, מדד הניקיי 225 ביפן ירד יותר מ-10% בטוקיו ומדד הדקס הגרמני צנח בכ-10% בגרמניה.

"הסיכונים לטווח-קצר שעומדים אל מול הכלכלה הינם באופן ברור כלפי מטה", אמר היום שר האוצר האמריקני, הנרי פאולסון, בעודו מדבר על חקיקת תוכנית תמריצים לכלכלה.

בשבוע האחרון החוזים העתידיים על הריבית אותותו על הגברת הסיכויים להורדה של 0.75% לאור התגברות החששות למיתון בארה"ב, אם כי המשקיעים לא ציפו שברננקי, אשר ידוע כנגיד שמרן, יבצע מהלך כה דרמטי.

עד להודעה, חיכו כל המשקיעים ברחבי העולם לפתיחת אחד מימי המסחר הקשים ביותר שידעה וול סטריט בשנים האחרונות, בעוד יומיים של ירידות שערים חדות נרשמו בבורסות ברחבי העולם בצל חששות מתגברות למיתון בארה"ב ופגיעה משמעותית ברווחי החברות.

אנליסטים: "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון"

שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, מוסר כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".

מעוז מסכם, "אנו צפויים לראות היום מסחר תנודתי מאוד בוול סטריט, עם זאת הורדת הריבית תביא לתיקון קל במזרח אסיה. נראה כי כרגע כל העיניים נשואות אל ארה"ב".

לדברי ירון זר, מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות, "הודעתו הלא צפויה של הפד בתאריך זה על הורדת הריבית מעידה כי מדובר ברעידת אדמה. אין ספק כי מדובר באיתות חד ובהיר לשוק כי הפד אינו מתכוון להניח לכלכלה האמריקאית לגלוש למיתון, שכמובן ישפיע על הכלכלה העולמית. מניסיון העבר הבורסה בניו יורק צפויה להגיב בעליות למהלך זה אך יש לבחון את תרומתו לאורך זמן והשפעתו על בורסות העולם".

מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, מתייחס ואומר, "הורדת הריבית החדה לא הפתיעה לחלוטין את השווקים שכן נגיד הבנק הפדארלי כבר הכריז בשבוע שעבר כי יהיה מוכן לנקוט כל צעד במידת הצורך. השאלה כעת היא כיצד ייתפס הצעד שננקט, מחד הוא משדר נחישות ומוכנות לספק לשווקים מיידית (גם לפני מועד ההחלטה המקורי שתוכנן ל- 31 בינואר) את הנזילות והסיוע הנחוץ. מנגד הוא עלול לשדר בהלה והכרה בכך שמצבו של המשק האמריקאי חמוד למידי. התגובה של השווקים תנוע בין שתי חלופות אלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.