ברננקי בנשק יום הדין: חתך ריבית ב-0.75%

שלמה מעוז וכלכלנים מגיבים. בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית בשבוע הבא. ה'פד' מנמק את ההחלטה הדרמטית ב"תחזית להיחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה"
אריאל אטיאס |

שעה קלה לפני פתיחת המסחר בבורסות וול סטריט, מסחר אשר אמור היה להיפתח בירידות חדות של למעלה מ-4%, שולף יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, את נשק יום הדין וחתך במפתיע את הריבית במשק ב-0.75% ל-3.5%. זאת, במטרה למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון כלכלי, חשש אשר בא לידי ביטוי בשווקים הגלובלים ביומיים האחרונים, עם ירידות שערים חריפות שהכניסו כ-40 מדדים מובילים בעולם לשוק דובי (שוק שירד מעל ל-20%).

"הוועדה ביצעה את הצעד הזה לאור תחזית להחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה", כתבו חברי ועדת השוק הפתוח אשר אישרו את הורדת הריבית האגרסיבית. :הסיכונים לכלכלה נותרים בעינם", הוסיפו. הוועדה אמורה הייתה להתכנס בשבוע הבא ולקבל את החלטת הריבית רק ב-30 בינואר, אם כי המפולת בבורסות העולם דחפה אותם לקיים ישיבת חירום ולנקוט בצעדים דחופים.

בנוסף, להורדת הריבית הדחופה, בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית כבר בפגישה הקרובה של ועדת השוק הפתוח המתוכננת לשבוע הבא. החוזים העתידיים על הריבית מאותתים כעת על הורדה נוספת של 0.25%-0.5% בריבית. במקביל, הוריד ה'פד' את ריבית הניכיון ב-0.75% ל-4%. נציין כי זו הורדת הריבית הגדולה ביותר שביצע ה'פד' מאז 1980. בעקבות המהלך, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר לפני הפתיחה בירידות של כ-2.5%, עלייה חדה מירידה של כ-4.5% עליה עמדו תרם ההודעה. ביומיים האחרונים, מדד הניקיי 225 ביפן ירד יותר מ-10% בטוקיו ומדד הדקס הגרמני צנח בכ-10% בגרמניה.

"הסיכונים לטווח-קצר שעומדים אל מול הכלכלה הינם באופן ברור כלפי מטה", אמר היום שר האוצר האמריקני, הנרי פאולסון, בעודו מדבר על חקיקת תוכנית תמריצים לכלכלה.

בשבוע האחרון החוזים העתידיים על הריבית אותותו על הגברת הסיכויים להורדה של 0.75% לאור התגברות החששות למיתון בארה"ב, אם כי המשקיעים לא ציפו שברננקי, אשר ידוע כנגיד שמרן, יבצע מהלך כה דרמטי.

עד להודעה, חיכו כל המשקיעים ברחבי העולם לפתיחת אחד מימי המסחר הקשים ביותר שידעה וול סטריט בשנים האחרונות, בעוד יומיים של ירידות שערים חדות נרשמו בבורסות ברחבי העולם בצל חששות מתגברות למיתון בארה"ב ופגיעה משמעותית ברווחי החברות.

אנליסטים: "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון"

שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, מוסר כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".

מעוז מסכם, "אנו צפויים לראות היום מסחר תנודתי מאוד בוול סטריט, עם זאת הורדת הריבית תביא לתיקון קל במזרח אסיה. נראה כי כרגע כל העיניים נשואות אל ארה"ב".

לדברי ירון זר, מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות, "הודעתו הלא צפויה של הפד בתאריך זה על הורדת הריבית מעידה כי מדובר ברעידת אדמה. אין ספק כי מדובר באיתות חד ובהיר לשוק כי הפד אינו מתכוון להניח לכלכלה האמריקאית לגלוש למיתון, שכמובן ישפיע על הכלכלה העולמית. מניסיון העבר הבורסה בניו יורק צפויה להגיב בעליות למהלך זה אך יש לבחון את תרומתו לאורך זמן והשפעתו על בורסות העולם".

מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, מתייחס ואומר, "הורדת הריבית החדה לא הפתיעה לחלוטין את השווקים שכן נגיד הבנק הפדארלי כבר הכריז בשבוע שעבר כי יהיה מוכן לנקוט כל צעד במידת הצורך. השאלה כעת היא כיצד ייתפס הצעד שננקט, מחד הוא משדר נחישות ומוכנות לספק לשווקים מיידית (גם לפני מועד ההחלטה המקורי שתוכנן ל- 31 בינואר) את הנזילות והסיוע הנחוץ. מנגד הוא עלול לשדר בהלה והכרה בכך שמצבו של המשק האמריקאי חמוד למידי. התגובה של השווקים תנוע בין שתי חלופות אלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.