ברננקי בנשק יום הדין: חתך ריבית ב-0.75%

שלמה מעוז וכלכלנים מגיבים. בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית בשבוע הבא. ה'פד' מנמק את ההחלטה הדרמטית ב"תחזית להיחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה"
אריאל אטיאס |

שעה קלה לפני פתיחת המסחר בבורסות וול סטריט, מסחר אשר אמור היה להיפתח בירידות חדות של למעלה מ-4%, שולף יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, את נשק יום הדין וחתך במפתיע את הריבית במשק ב-0.75% ל-3.5%. זאת, במטרה למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון כלכלי, חשש אשר בא לידי ביטוי בשווקים הגלובלים ביומיים האחרונים, עם ירידות שערים חריפות שהכניסו כ-40 מדדים מובילים בעולם לשוק דובי (שוק שירד מעל ל-20%).

"הוועדה ביצעה את הצעד הזה לאור תחזית להחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה", כתבו חברי ועדת השוק הפתוח אשר אישרו את הורדת הריבית האגרסיבית. :הסיכונים לכלכלה נותרים בעינם", הוסיפו. הוועדה אמורה הייתה להתכנס בשבוע הבא ולקבל את החלטת הריבית רק ב-30 בינואר, אם כי המפולת בבורסות העולם דחפה אותם לקיים ישיבת חירום ולנקוט בצעדים דחופים.

בנוסף, להורדת הריבית הדחופה, בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית כבר בפגישה הקרובה של ועדת השוק הפתוח המתוכננת לשבוע הבא. החוזים העתידיים על הריבית מאותתים כעת על הורדה נוספת של 0.25%-0.5% בריבית. במקביל, הוריד ה'פד' את ריבית הניכיון ב-0.75% ל-4%. נציין כי זו הורדת הריבית הגדולה ביותר שביצע ה'פד' מאז 1980. בעקבות המהלך, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר לפני הפתיחה בירידות של כ-2.5%, עלייה חדה מירידה של כ-4.5% עליה עמדו תרם ההודעה. ביומיים האחרונים, מדד הניקיי 225 ביפן ירד יותר מ-10% בטוקיו ומדד הדקס הגרמני צנח בכ-10% בגרמניה.

"הסיכונים לטווח-קצר שעומדים אל מול הכלכלה הינם באופן ברור כלפי מטה", אמר היום שר האוצר האמריקני, הנרי פאולסון, בעודו מדבר על חקיקת תוכנית תמריצים לכלכלה.

בשבוע האחרון החוזים העתידיים על הריבית אותותו על הגברת הסיכויים להורדה של 0.75% לאור התגברות החששות למיתון בארה"ב, אם כי המשקיעים לא ציפו שברננקי, אשר ידוע כנגיד שמרן, יבצע מהלך כה דרמטי.

עד להודעה, חיכו כל המשקיעים ברחבי העולם לפתיחת אחד מימי המסחר הקשים ביותר שידעה וול סטריט בשנים האחרונות, בעוד יומיים של ירידות שערים חדות נרשמו בבורסות ברחבי העולם בצל חששות מתגברות למיתון בארה"ב ופגיעה משמעותית ברווחי החברות.

אנליסטים: "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון"

שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, מוסר כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".

מעוז מסכם, "אנו צפויים לראות היום מסחר תנודתי מאוד בוול סטריט, עם זאת הורדת הריבית תביא לתיקון קל במזרח אסיה. נראה כי כרגע כל העיניים נשואות אל ארה"ב".

לדברי ירון זר, מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות, "הודעתו הלא צפויה של הפד בתאריך זה על הורדת הריבית מעידה כי מדובר ברעידת אדמה. אין ספק כי מדובר באיתות חד ובהיר לשוק כי הפד אינו מתכוון להניח לכלכלה האמריקאית לגלוש למיתון, שכמובן ישפיע על הכלכלה העולמית. מניסיון העבר הבורסה בניו יורק צפויה להגיב בעליות למהלך זה אך יש לבחון את תרומתו לאורך זמן והשפעתו על בורסות העולם".

מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, מתייחס ואומר, "הורדת הריבית החדה לא הפתיעה לחלוטין את השווקים שכן נגיד הבנק הפדארלי כבר הכריז בשבוע שעבר כי יהיה מוכן לנקוט כל צעד במידת הצורך. השאלה כעת היא כיצד ייתפס הצעד שננקט, מחד הוא משדר נחישות ומוכנות לספק לשווקים מיידית (גם לפני מועד ההחלטה המקורי שתוכנן ל- 31 בינואר) את הנזילות והסיוע הנחוץ. מנגד הוא עלול לשדר בהלה והכרה בכך שמצבו של המשק האמריקאי חמוד למידי. התגובה של השווקים תנוע בין שתי חלופות אלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.