ברננקי בנשק יום הדין: חתך ריבית ב-0.75%
שעה קלה לפני פתיחת המסחר בבורסות וול סטריט, מסחר אשר אמור היה להיפתח בירידות חדות של למעלה מ-4%, שולף יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, את נשק יום הדין וחתך במפתיע את הריבית במשק ב-0.75% ל-3.5%. זאת, במטרה למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון כלכלי, חשש אשר בא לידי ביטוי בשווקים הגלובלים ביומיים האחרונים, עם ירידות שערים חריפות שהכניסו כ-40 מדדים מובילים בעולם לשוק דובי (שוק שירד מעל ל-20%).
"הוועדה ביצעה את הצעד הזה לאור תחזית להחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה", כתבו חברי ועדת השוק הפתוח אשר אישרו את הורדת הריבית האגרסיבית. :הסיכונים לכלכלה נותרים בעינם", הוסיפו. הוועדה אמורה הייתה להתכנס בשבוע הבא ולקבל את החלטת הריבית רק ב-30 בינואר, אם כי המפולת בבורסות העולם דחפה אותם לקיים ישיבת חירום ולנקוט בצעדים דחופים.
בנוסף, להורדת הריבית הדחופה, בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית כבר בפגישה הקרובה של ועדת השוק הפתוח המתוכננת לשבוע הבא. החוזים העתידיים על הריבית מאותתים כעת על הורדה נוספת של 0.25%-0.5% בריבית. במקביל, הוריד ה'פד' את ריבית הניכיון ב-0.75% ל-4%. נציין כי זו הורדת הריבית הגדולה ביותר שביצע ה'פד' מאז 1980. בעקבות המהלך, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר לפני הפתיחה בירידות של כ-2.5%, עלייה חדה מירידה של כ-4.5% עליה עמדו תרם ההודעה. ביומיים האחרונים, מדד הניקיי 225 ביפן ירד יותר מ-10% בטוקיו ומדד הדקס הגרמני צנח בכ-10% בגרמניה.
"הסיכונים לטווח-קצר שעומדים אל מול הכלכלה הינם באופן ברור כלפי מטה", אמר היום שר האוצר האמריקני, הנרי פאולסון, בעודו מדבר על חקיקת תוכנית תמריצים לכלכלה.
בשבוע האחרון החוזים העתידיים על הריבית אותותו על הגברת הסיכויים להורדה של 0.75% לאור התגברות החששות למיתון בארה"ב, אם כי המשקיעים לא ציפו שברננקי, אשר ידוע כנגיד שמרן, יבצע מהלך כה דרמטי.
עד להודעה, חיכו כל המשקיעים ברחבי העולם לפתיחת אחד מימי המסחר הקשים ביותר שידעה וול סטריט בשנים האחרונות, בעוד יומיים של ירידות שערים חדות נרשמו בבורסות ברחבי העולם בצל חששות מתגברות למיתון בארה"ב ופגיעה משמעותית ברווחי החברות.
אנליסטים: "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון"
שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, מוסר כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".
מעוז מסכם, "אנו צפויים לראות היום מסחר תנודתי מאוד בוול סטריט, עם זאת הורדת הריבית תביא לתיקון קל במזרח אסיה. נראה כי כרגע כל העיניים נשואות אל ארה"ב".
לדברי ירון זר, מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות, "הודעתו הלא צפויה של הפד בתאריך זה על הורדת הריבית מעידה כי מדובר ברעידת אדמה. אין ספק כי מדובר באיתות חד ובהיר לשוק כי הפד אינו מתכוון להניח לכלכלה האמריקאית לגלוש למיתון, שכמובן ישפיע על הכלכלה העולמית. מניסיון העבר הבורסה בניו יורק צפויה להגיב בעליות למהלך זה אך יש לבחון את תרומתו לאורך זמן והשפעתו על בורסות העולם".
מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, מתייחס ואומר, "הורדת הריבית החדה לא הפתיעה לחלוטין את השווקים שכן נגיד הבנק הפדארלי כבר הכריז בשבוע שעבר כי יהיה מוכן לנקוט כל צעד במידת הצורך. השאלה כעת היא כיצד ייתפס הצעד שננקט, מחד הוא משדר נחישות ומוכנות לספק לשווקים מיידית (גם לפני מועד ההחלטה המקורי שתוכנן ל- 31 בינואר) את הנזילות והסיוע הנחוץ. מנגד הוא עלול לשדר בהלה והכרה בכך שמצבו של המשק האמריקאי חמוד למידי. התגובה של השווקים תנוע בין שתי חלופות אלה".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
