ברננקי בנשק יום הדין: חתך ריבית ב-0.75%
שעה קלה לפני פתיחת המסחר בבורסות וול סטריט, מסחר אשר אמור היה להיפתח בירידות חדות של למעלה מ-4%, שולף יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, את נשק יום הדין וחתך במפתיע את הריבית במשק ב-0.75% ל-3.5%. זאת, במטרה למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון כלכלי, חשש אשר בא לידי ביטוי בשווקים הגלובלים ביומיים האחרונים, עם ירידות שערים חריפות שהכניסו כ-40 מדדים מובילים בעולם לשוק דובי (שוק שירד מעל ל-20%).
"הוועדה ביצעה את הצעד הזה לאור תחזית להחלשות הכלכלה והגידול החד בסיכונים לצמיחה", כתבו חברי ועדת השוק הפתוח אשר אישרו את הורדת הריבית האגרסיבית. :הסיכונים לכלכלה נותרים בעינם", הוסיפו. הוועדה אמורה הייתה להתכנס בשבוע הבא ולקבל את החלטת הריבית רק ב-30 בינואר, אם כי המפולת בבורסות העולם דחפה אותם לקיים ישיבת חירום ולנקוט בצעדים דחופים.
בנוסף, להורדת הריבית הדחופה, בשוק לא פוסלים הורדה נוספת של הריבית כבר בפגישה הקרובה של ועדת השוק הפתוח המתוכננת לשבוע הבא. החוזים העתידיים על הריבית מאותתים כעת על הורדה נוספת של 0.25%-0.5% בריבית. במקביל, הוריד ה'פד' את ריבית הניכיון ב-0.75% ל-4%. נציין כי זו הורדת הריבית הגדולה ביותר שביצע ה'פד' מאז 1980. בעקבות המהלך, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר לפני הפתיחה בירידות של כ-2.5%, עלייה חדה מירידה של כ-4.5% עליה עמדו תרם ההודעה. ביומיים האחרונים, מדד הניקיי 225 ביפן ירד יותר מ-10% בטוקיו ומדד הדקס הגרמני צנח בכ-10% בגרמניה.
"הסיכונים לטווח-קצר שעומדים אל מול הכלכלה הינם באופן ברור כלפי מטה", אמר היום שר האוצר האמריקני, הנרי פאולסון, בעודו מדבר על חקיקת תוכנית תמריצים לכלכלה.
בשבוע האחרון החוזים העתידיים על הריבית אותותו על הגברת הסיכויים להורדה של 0.75% לאור התגברות החששות למיתון בארה"ב, אם כי המשקיעים לא ציפו שברננקי, אשר ידוע כנגיד שמרן, יבצע מהלך כה דרמטי.
עד להודעה, חיכו כל המשקיעים ברחבי העולם לפתיחת אחד מימי המסחר הקשים ביותר שידעה וול סטריט בשנים האחרונות, בעוד יומיים של ירידות שערים חדות נרשמו בבורסות ברחבי העולם בצל חששות מתגברות למיתון בארה"ב ופגיעה משמעותית ברווחי החברות.
אנליסטים: "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון"
שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, מוסר כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".
מעוז מסכם, "אנו צפויים לראות היום מסחר תנודתי מאוד בוול סטריט, עם זאת הורדת הריבית תביא לתיקון קל במזרח אסיה. נראה כי כרגע כל העיניים נשואות אל ארה"ב".
לדברי ירון זר, מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות, "הודעתו הלא צפויה של הפד בתאריך זה על הורדת הריבית מעידה כי מדובר ברעידת אדמה. אין ספק כי מדובר באיתות חד ובהיר לשוק כי הפד אינו מתכוון להניח לכלכלה האמריקאית לגלוש למיתון, שכמובן ישפיע על הכלכלה העולמית. מניסיון העבר הבורסה בניו יורק צפויה להגיב בעליות למהלך זה אך יש לבחון את תרומתו לאורך זמן והשפעתו על בורסות העולם".
מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, מתייחס ואומר, "הורדת הריבית החדה לא הפתיעה לחלוטין את השווקים שכן נגיד הבנק הפדארלי כבר הכריז בשבוע שעבר כי יהיה מוכן לנקוט כל צעד במידת הצורך. השאלה כעת היא כיצד ייתפס הצעד שננקט, מחד הוא משדר נחישות ומוכנות לספק לשווקים מיידית (גם לפני מועד ההחלטה המקורי שתוכנן ל- 31 בינואר) את הנזילות והסיוע הנחוץ. מנגד הוא עלול לשדר בהלה והכרה בכך שמצבו של המשק האמריקאי חמוד למידי. התגובה של השווקים תנוע בין שתי חלופות אלה".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
