מחפשים תחתית? תסתכלו על המפולות הקודמות
לפני יומיים כשהלכו המשקיעים בבורסה הישראלית לישון, הם לא ידעו שהם הולכים להתעורר לכותרות של מפולת חוברת עולם. זו טבעה של הבורסה, את המהלכים הגדולים היא עושה בלי הודעה מוקדמת ויותר מזה - בלי סיבה נקודתית. הבורסות באסיה צנחו אתמול מבלי שיצאה הודעה על איזה בנק אמריקני שהודיע על פשיטת רגל או נתון מאקרו שזיעזע, הן פשוט צנחו.
פרשנויות יש כמובן בלי סוף, מדברים על כך שלקראת אמצע השנה המצב יתחיל להשתפר ונחזור לראות עליות אבל על זה יאמר - הכל דיבורים. בדקנו את המספרים של שלוש המפולות הקודמות בבורסה:
לפי גלי הירידות של 3 התיקונים האמיתיים בבורסה (אלו שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000, ב-1997-8 וב-1994), ניתן לראות שמדובר במהלכי ירידות קצרים יחסית (כשנה עד שנתיים) שבמהלכם איבדו המדדים המובילים בין 30%-50% מערכם.
אחרי מהלך ירידות של כ-45% ב-1994 (לרמה של 154 נקודות) השוק ביצע מהלך עליה של כמעט 150% (לרמה של 346 נקודות) אחרי מהלך ירידה של כ-31% ב-1997 (לרמה של 251 נקודות), ביצע השוק מהלך עליה של יותר מ-130% (לרמה של 574 נקודות) ואחרי מהלך הירידה האחרון (2002 - לשפל של 292 נקודות), מהלך של 48%, ביצע השוק מהלך עליה של 330%.
מבחינת זמנים, הירידות של 1994 התחילו באמצע נובמבר 1993 ונסתיימו במארס 2005. הירידות של 1998 התחילו בסוף מאי 1998 ונסתיימו בתחילת נובמבר של אותה השנה. הירידות של התפוצצות הבועה החלו בסוף אוגוסט 2000 ונגמרו באזור פברואר 2002.
מפתה להגיד שמהלך של 5 שנים בבורסה (312% במעו"ף) צפוי לגרור אחריו גם גל ירידות ארוך יותר וחד יותר אבל אני לא מתכוון להיגרר לנבואות. אני כן יכול להגיד שלפי התיקונים הקודמים, אנחנו מדברים על ירידה של בין30%-50%. ירידה של 15% כבר מאחוריינו כך שאתם יכולים לעשות את החשבון עוד כמה אנחנו רחוקים מהתחתית.
רוצים חישובים נוספים? בטח חלק מקוראי טור זה הכניסו כסף לבורסה בשבוע האחרון (אלוהים ישמור), אם זה מנחם אתכם, מי שהכניס כסף לבורסה ערב התפוצצות הבועה בספטמבר שנת 2000, כבר עשה עד היום תשואה של 85%
וזה כולל את הירידות של החודשים האחרונים. מי שהכניס את הכסף ערב הנפילות של שנת 1997 עשה תשואה של 206% (שוב - כולל הירידות האחרונות).
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")