מחפשים תחתית? תסתכלו על המפולות הקודמות

עזבנו לרגע את הפרשנויות, הסתכלנו על המספרים - המפולות של 1994, 1998ו-2000
יוסי פינק |

לפני יומיים כשהלכו המשקיעים בבורסה הישראלית לישון, הם לא ידעו שהם הולכים להתעורר לכותרות של מפולת חוברת עולם. זו טבעה של הבורסה, את המהלכים הגדולים היא עושה בלי הודעה מוקדמת ויותר מזה - בלי סיבה נקודתית. הבורסות באסיה צנחו אתמול מבלי שיצאה הודעה על איזה בנק אמריקני שהודיע על פשיטת רגל או נתון מאקרו שזיעזע, הן פשוט צנחו.

פרשנויות יש כמובן בלי סוף, מדברים על כך שלקראת אמצע השנה המצב יתחיל להשתפר ונחזור לראות עליות אבל על זה יאמר - הכל דיבורים. בדקנו את המספרים של שלוש המפולות הקודמות בבורסה:

לפי גלי הירידות של 3 התיקונים האמיתיים בבורסה (אלו שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000, ב-1997-8 וב-1994), ניתן לראות שמדובר במהלכי ירידות קצרים יחסית (כשנה עד שנתיים) שבמהלכם איבדו המדדים המובילים בין 30%-50% מערכם.

אחרי מהלך ירידות של כ-45% ב-1994 (לרמה של 154 נקודות) השוק ביצע מהלך עליה של כמעט 150% (לרמה של 346 נקודות) אחרי מהלך ירידה של כ-31% ב-1997 (לרמה של 251 נקודות), ביצע השוק מהלך עליה של יותר מ-130% (לרמה של 574 נקודות) ואחרי מהלך הירידה האחרון (2002 - לשפל של 292 נקודות), מהלך של 48%, ביצע השוק מהלך עליה של 330%.

מבחינת זמנים, הירידות של 1994 התחילו באמצע נובמבר 1993 ונסתיימו במארס 2005. הירידות של 1998 התחילו בסוף מאי 1998 ונסתיימו בתחילת נובמבר של אותה השנה. הירידות של התפוצצות הבועה החלו בסוף אוגוסט 2000 ונגמרו באזור פברואר 2002.

מפתה להגיד שמהלך של 5 שנים בבורסה (312% במעו"ף) צפוי לגרור אחריו גם גל ירידות ארוך יותר וחד יותר אבל אני לא מתכוון להיגרר לנבואות. אני כן יכול להגיד שלפי התיקונים הקודמים, אנחנו מדברים על ירידה של בין30%-50%. ירידה של 15% כבר מאחוריינו כך שאתם יכולים לעשות את החשבון עוד כמה אנחנו רחוקים מהתחתית.

רוצים חישובים נוספים? בטח חלק מקוראי טור זה הכניסו כסף לבורסה בשבוע האחרון (אלוהים ישמור), אם זה מנחם אתכם, מי שהכניס כסף לבורסה ערב התפוצצות הבועה בספטמבר שנת 2000, כבר עשה עד היום תשואה של 85%

וזה כולל את הירידות של החודשים האחרונים. מי שהכניס את הכסף ערב הנפילות של שנת 1997 עשה תשואה של 206% (שוב - כולל הירידות האחרונות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק

בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.

הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות. 

על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.

פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".