מחפשים תחתית? תסתכלו על המפולות הקודמות

עזבנו לרגע את הפרשנויות, הסתכלנו על המספרים - המפולות של 1994, 1998ו-2000
יוסי פינק |

לפני יומיים כשהלכו המשקיעים בבורסה הישראלית לישון, הם לא ידעו שהם הולכים להתעורר לכותרות של מפולת חוברת עולם. זו טבעה של הבורסה, את המהלכים הגדולים היא עושה בלי הודעה מוקדמת ויותר מזה - בלי סיבה נקודתית. הבורסות באסיה צנחו אתמול מבלי שיצאה הודעה על איזה בנק אמריקני שהודיע על פשיטת רגל או נתון מאקרו שזיעזע, הן פשוט צנחו.

פרשנויות יש כמובן בלי סוף, מדברים על כך שלקראת אמצע השנה המצב יתחיל להשתפר ונחזור לראות עליות אבל על זה יאמר - הכל דיבורים. בדקנו את המספרים של שלוש המפולות הקודמות בבורסה:

לפי גלי הירידות של 3 התיקונים האמיתיים בבורסה (אלו שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000, ב-1997-8 וב-1994), ניתן לראות שמדובר במהלכי ירידות קצרים יחסית (כשנה עד שנתיים) שבמהלכם איבדו המדדים המובילים בין 30%-50% מערכם.

אחרי מהלך ירידות של כ-45% ב-1994 (לרמה של 154 נקודות) השוק ביצע מהלך עליה של כמעט 150% (לרמה של 346 נקודות) אחרי מהלך ירידה של כ-31% ב-1997 (לרמה של 251 נקודות), ביצע השוק מהלך עליה של יותר מ-130% (לרמה של 574 נקודות) ואחרי מהלך הירידה האחרון (2002 - לשפל של 292 נקודות), מהלך של 48%, ביצע השוק מהלך עליה של 330%.

מבחינת זמנים, הירידות של 1994 התחילו באמצע נובמבר 1993 ונסתיימו במארס 2005. הירידות של 1998 התחילו בסוף מאי 1998 ונסתיימו בתחילת נובמבר של אותה השנה. הירידות של התפוצצות הבועה החלו בסוף אוגוסט 2000 ונגמרו באזור פברואר 2002.

מפתה להגיד שמהלך של 5 שנים בבורסה (312% במעו"ף) צפוי לגרור אחריו גם גל ירידות ארוך יותר וחד יותר אבל אני לא מתכוון להיגרר לנבואות. אני כן יכול להגיד שלפי התיקונים הקודמים, אנחנו מדברים על ירידה של בין30%-50%. ירידה של 15% כבר מאחוריינו כך שאתם יכולים לעשות את החשבון עוד כמה אנחנו רחוקים מהתחתית.

רוצים חישובים נוספים? בטח חלק מקוראי טור זה הכניסו כסף לבורסה בשבוע האחרון (אלוהים ישמור), אם זה מנחם אתכם, מי שהכניס כסף לבורסה ערב התפוצצות הבועה בספטמבר שנת 2000, כבר עשה עד היום תשואה של 85%

וזה כולל את הירידות של החודשים האחרונים. מי שהכניס את הכסף ערב הנפילות של שנת 1997 עשה תשואה של 206% (שוב - כולל הירידות האחרונות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.