מחפשים תחתית? תסתכלו על המפולות הקודמות
לפני יומיים כשהלכו המשקיעים בבורסה הישראלית לישון, הם לא ידעו שהם הולכים להתעורר לכותרות של מפולת חוברת עולם. זו טבעה של הבורסה, את המהלכים הגדולים היא עושה בלי הודעה מוקדמת ויותר מזה - בלי סיבה נקודתית. הבורסות באסיה צנחו אתמול מבלי שיצאה הודעה על איזה בנק אמריקני שהודיע על פשיטת רגל או נתון מאקרו שזיעזע, הן פשוט צנחו.
פרשנויות יש כמובן בלי סוף, מדברים על כך שלקראת אמצע השנה המצב יתחיל להשתפר ונחזור לראות עליות אבל על זה יאמר - הכל דיבורים. בדקנו את המספרים של שלוש המפולות הקודמות בבורסה:
לפי גלי הירידות של 3 התיקונים האמיתיים בבורסה (אלו שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000, ב-1997-8 וב-1994), ניתן לראות שמדובר במהלכי ירידות קצרים יחסית (כשנה עד שנתיים) שבמהלכם איבדו המדדים המובילים בין 30%-50% מערכם.
אחרי מהלך ירידות של כ-45% ב-1994 (לרמה של 154 נקודות) השוק ביצע מהלך עליה של כמעט 150% (לרמה של 346 נקודות) אחרי מהלך ירידה של כ-31% ב-1997 (לרמה של 251 נקודות), ביצע השוק מהלך עליה של יותר מ-130% (לרמה של 574 נקודות) ואחרי מהלך הירידה האחרון (2002 - לשפל של 292 נקודות), מהלך של 48%, ביצע השוק מהלך עליה של 330%.
מבחינת זמנים, הירידות של 1994 התחילו באמצע נובמבר 1993 ונסתיימו במארס 2005. הירידות של 1998 התחילו בסוף מאי 1998 ונסתיימו בתחילת נובמבר של אותה השנה. הירידות של התפוצצות הבועה החלו בסוף אוגוסט 2000 ונגמרו באזור פברואר 2002.
מפתה להגיד שמהלך של 5 שנים בבורסה (312% במעו"ף) צפוי לגרור אחריו גם גל ירידות ארוך יותר וחד יותר אבל אני לא מתכוון להיגרר לנבואות. אני כן יכול להגיד שלפי התיקונים הקודמים, אנחנו מדברים על ירידה של בין30%-50%. ירידה של 15% כבר מאחוריינו כך שאתם יכולים לעשות את החשבון עוד כמה אנחנו רחוקים מהתחתית.
רוצים חישובים נוספים? בטח חלק מקוראי טור זה הכניסו כסף לבורסה בשבוע האחרון (אלוהים ישמור), אם זה מנחם אתכם, מי שהכניס כסף לבורסה ערב התפוצצות הבועה בספטמבר שנת 2000, כבר עשה עד היום תשואה של 85%
וזה כולל את הירידות של החודשים האחרונים. מי שהכניס את הכסף ערב הנפילות של שנת 1997 עשה תשואה של 206% (שוב - כולל הירידות האחרונות).
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
