מחפשים תחתית? תסתכלו על המפולות הקודמות
לפני יומיים כשהלכו המשקיעים בבורסה הישראלית לישון, הם לא ידעו שהם הולכים להתעורר לכותרות של מפולת חוברת עולם. זו טבעה של הבורסה, את המהלכים הגדולים היא עושה בלי הודעה מוקדמת ויותר מזה - בלי סיבה נקודתית. הבורסות באסיה צנחו אתמול מבלי שיצאה הודעה על איזה בנק אמריקני שהודיע על פשיטת רגל או נתון מאקרו שזיעזע, הן פשוט צנחו.
פרשנויות יש כמובן בלי סוף, מדברים על כך שלקראת אמצע השנה המצב יתחיל להשתפר ונחזור לראות עליות אבל על זה יאמר - הכל דיבורים. בדקנו את המספרים של שלוש המפולות הקודמות בבורסה:
לפי גלי הירידות של 3 התיקונים האמיתיים בבורסה (אלו שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000, ב-1997-8 וב-1994), ניתן לראות שמדובר במהלכי ירידות קצרים יחסית (כשנה עד שנתיים) שבמהלכם איבדו המדדים המובילים בין 30%-50% מערכם.
אחרי מהלך ירידות של כ-45% ב-1994 (לרמה של 154 נקודות) השוק ביצע מהלך עליה של כמעט 150% (לרמה של 346 נקודות) אחרי מהלך ירידה של כ-31% ב-1997 (לרמה של 251 נקודות), ביצע השוק מהלך עליה של יותר מ-130% (לרמה של 574 נקודות) ואחרי מהלך הירידה האחרון (2002 - לשפל של 292 נקודות), מהלך של 48%, ביצע השוק מהלך עליה של 330%.
מבחינת זמנים, הירידות של 1994 התחילו באמצע נובמבר 1993 ונסתיימו במארס 2005. הירידות של 1998 התחילו בסוף מאי 1998 ונסתיימו בתחילת נובמבר של אותה השנה. הירידות של התפוצצות הבועה החלו בסוף אוגוסט 2000 ונגמרו באזור פברואר 2002.
מפתה להגיד שמהלך של 5 שנים בבורסה (312% במעו"ף) צפוי לגרור אחריו גם גל ירידות ארוך יותר וחד יותר אבל אני לא מתכוון להיגרר לנבואות. אני כן יכול להגיד שלפי התיקונים הקודמים, אנחנו מדברים על ירידה של בין30%-50%. ירידה של 15% כבר מאחוריינו כך שאתם יכולים לעשות את החשבון עוד כמה אנחנו רחוקים מהתחתית.
רוצים חישובים נוספים? בטח חלק מקוראי טור זה הכניסו כסף לבורסה בשבוע האחרון (אלוהים ישמור), אם זה מנחם אתכם, מי שהכניס כסף לבורסה ערב התפוצצות הבועה בספטמבר שנת 2000, כבר עשה עד היום תשואה של 85%
וזה כולל את הירידות של החודשים האחרונים. מי שהכניס את הכסף ערב הנפילות של שנת 1997 עשה תשואה של 206% (שוב - כולל הירידות האחרונות).
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
