חשש בעולם: כלכלת סין מידרדרת - ולא תוכל לאזן את ההאטה הכלכלית בארה"ב

סין, אשר צמחה בתקופה האחרונה בקצב המהיר מזה 13 שנה, מתחילה להגיב לפעולות הממשל מהחודשים האחרונים ועלולה בקרוב להאט את קצב צמיחתה
עדי בן ישראל |

כלכלת סין מתחילה להראות סימנים של התעייפות. סין, אשר צמחה בתקופה האחרונה בקצב המהיר מזה 13 שנה, מתחילה להגיב לפעולות הממשל מהחודשים האחרונים ועלולה בקרוב להאט את קצב צמיחתה.

במסגרת מלחמתו באינפלציה הגואה, נקט הממשל הסיני בשורה של פעולות, החל מהעלאות הריבית והקפאת מחירי המוצרים שבשליטתו וכלה בהגבלת האשראי וייסוף היואן (המטבע הלאומי של סין). בעקבות צעדים אלו, מתחילה הכלכלה להפגין סימנים של האטה, וזאת כאשר העודף המסחרי של סין מצטמצם ועתודות הכסף שלה יורדות.

החשש הוא שבעולם שבו הכלכלה הגדולה ביותר, ארה"ב, נמצאת על סף מיתון, ומשקיעים רבים סומכים על סין שתסיט את ההשפעה השלילית של ארה"ב, האטה כלכלית בסין עלולה להוות מכה משמעותית לכלכלה העולמית.

"הביקוש העולמי מידרדר, וסין עלולה לבצע מדיניות הידוק אגרסיבית מדי ולגרום להאטה כלכלית עולמית חריפה", מזהיר פרנק גונג, אנליסט בג'יי. פי. מורגן. "אם הבנק המרכזי בסין יעלה את הריבית יותר מדי, הדבר יפגע בביקוש הפנימי ויגביר את הסכנה לכלכלה כולה".

ראוי לציין כי הכלכלה הסינית עדיין רותחת. התמ"ג הסיני צמח ב-11.5% בשנה החולפת ותאם 17% לצמיחה הגלובלית (כמו ארה"ב). עם זאת, שעה שהאינפלציה עולה בקצב המהיר ביותר מזה 11 שנה, הבנק המרכזי יידרש לצעדים נוקשים יותר אשר עלולים, כאמור, להאט משמעותית את קצב הצמיחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.19%   , שברון ורציו רציו יהש 3.54%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.