אינקרדימייל וגוגל כבר לא ביחד: המניה קרסה 30% במחזור עתק

מיד עם פתיחת המסחר נסחרה המניה בירידות של כ-42%. האנליסט מאתיו וויס מ-Maxim Group שהעניק למניה מחיר יעד של 12 ד' בנובמבר: "מכה קשה לחברה - 85% מההכנסות מפרסום מגיעות הודות לשירות ה-AdSense"
שהם לוי |

מניותיה של אינקרדימייל צנחו היום קרוב לשפל של יותר משנה לאחר שפירמת האי-מייל מתל אביב הודיעה כי גוגל הפסיקה את שיתוף הפעולה עימה במסגרת הפצת פרסומות ה- AdSense, וסגרה לחלוטין את החשבון.

איקרדימייל איבדה כ-30% משוויה ביום מסחר בודד אחד למחיר של 3 דולר. קודם לכן נפלו המניות למחיר של 2.5 דולר. בשנה החולפת נסחרה המניה ברצועת מחירים של 4.46 ד' ל-10.69 ד'.

שירות ה- AdSense שמציעה גוגל נוגע למודעות פרסום אוטומטיות. איקרדימייל הצהירה זה מכבר כי שירות ה- AdSense תרם רבות לתוצאות החברה במהלך השנים 2006 ו-2007. מכאן שהירידות החדות במנייה באות על רקע משבר אמיתי.

יחד עם זאת, החברה עדיין לא הרימה ידיים ומבררת את העניין עם גוגל ובאופן סימולטני מחפשת אחר אלטרנטיבות ליחסי פרסום וקידום עם חברות אחרות.

במכתב למשקיעים, אמר האנליסט מאתיו וויס מחברת ההשקעות Maxim Group, כי בהתאם להודעת החברה הוא נאלץ לבחון שוב את מחיר היעד והתחזיות לשנת 2008 כולה. באמצע נובמבר השנה הוא העניק למניה מחיר יעד של 12 דולר בהמלצת קנייה חזקה.

"הודעה זו היא מכה גדולה לאינקרדימייל, כאשר אנו מאמינים כי 85% מהכנסות הפרסום של החברה מגיעות הודות ליחסי ה- AdSense עם גוגל", כך כתב האנליסט.

וויס לא חושב שהחברה יודעת את מהות הסיבה להפסקה החד צדדית של היחסים עם גוגל, אולם אמר: "ישנן ספקולציות כי העניין סובב סביב עניינים פוליטיים של הצורה בה החברה מוצגת במנועי החיפוש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.