גזית גלוב נכנסת לברזיל: רוכשת מרכז מסחרי ב-31 מ' ד'
גזית גלוב הודיעה היום כי גזית ברזיל, חברת בת בבעלות מלאה רכשה מרכז מסחרי מעוגן סופרמרקט בשטח של 14.3 אלף מ"ר בעיר סאו פאולו, תמורת כ- 31.3 מיליון דולר במזומן. מימון הרכישה נעשה ממקורותיה העצמיים של גזית גלוב.
הנכס ממוקם באזור הדרומי של העיר סאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל המונה 11 מ' תושבים, ומשרת את מחוזות Vila Andrade ו-Morumbi שנחשב לאחד המחוזות הטובים בעיר מבחינה דמוגראפית. המרכז המסחרי ממוקם על מגרש בשטח של כ-23 אלף מ"ר הכולל שטח להשכרה (GLA) של כ-14.3 אלף מ"ר עם פוטנציאל להרחבתו. דייר העוגן בנכס נמנה על רשת הסופרמרקטים המובילה Carrefour.
חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב מסר היום: "אנו שמחים להודיע על העסקה הראשונה שלנו בברזיל, עסקה שמהווה אבן דרך חשובה עבור גזית גלוב לקראת פיתוח פורטפוליו משמעותי במדינה. הנכס נמצא במיקום מעולה עם פוטנציאל להרחבה ותואם את האסטרטגיה העסקית שלנו לרכישה ופיתוח של נכסים מניבים באזורים אורבאניים צומחים."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
