שוק המעו"ף – שבוע גורלי
לציפיות יש תפקיד חשוב בחיינו – כשהן מתגשמות אנחנו שמחים אך כאשר הן לא – אכזבתנו גדולה שבעתיים. משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב. העליות שהציגו המדדים המובילים בוול סטריט בשבוע האחרון הגיעו בגלל סיבה אחת ויחידה – ציפיות המשקיעים לירידת ריבית, בסבירות גבוהה שבשיעור של חצי האחוז. אם אכן תרד הריבית בשיעור של רבע-חצי האחוז אנו נוכל לראות את מדד המעו"ף מגיע לשיא כל הזמנים ואולי אף פורץ אותו. למרות האופטימיות יש להתכונן להחלטה מאכזבת שעלולה לגרור ירידות חזקות בשווקים.
בשבוע שעבר הערכנו כי למרות הסגירה השלילית של שבוע המסחר שקדם לו, אנו צופים את סיום מגמת הירידות והתחלה של מגמת עליות מחודשת. דבר זה אכן קרה, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר בעליה של 1.8% אל רמת ה-1178. בהמשך השבוע הגדיל והוסיף המדד לערכו כ-35 נקודות נוספות, מה שהביא את האסטרטגיה בה נקטנו לרווחים נאים במיוחד. רמת השפל אליה הגיע המדד, 56, היא אותה רמה אותה זיהינו כרמת "תמיכה", דהיינו רמה בה לחץ הקונים גובר על המוכרים והמדד מתחיל במגמת עליות מחודשת. רמת ההתנגדות למדד עמדה על 1204, ומשפרץ המדד את נקודה זו הוכיח כי פניו מעלה.
מלבד לניתוחים הפונדמנטליים באשר לסיבות לעלייתו של המדד, ארצה בסקירה זו להתמקד בניתוח טכני שלו. על פי ניתוח זה ישנה סבירות של 80% לחזרת המדד לשיא כל הזמנים – 1248 נקודות. דבר זה נובע מכך שהמדד פרץ מעלה את רמת ה-1213 הנקודות, המשמשת כרמת תיקון של שני שליש למהלך הירידות מהשיא ב-1248 והשפל ב-1160. אינדיקטור נוסף להמשך מגמת העליות הוא המחזורים – אלו נטו לרדת בימי הירידות ולעלות בימי העליות, דבר שמרמז על כך שהקונים נחושים הרבה יותר מהמוכרים ומוכנים לרכוש סחורה במחירים הולכים ועולים ובכמויות שהולכות וגדולות. גם מתנדי המומנטום מאשרים כי הפריצה היא אמיתית וכי ייעודו של המדד הוא שיא דש.
אינדקטור חשוב מאד למגמה הוא כמובן מדד ה VIX "מדד הפחד" אשר משקף את "עצבנות" הסוחרים ואת מצב ה-אופוריה/פאניקה, בשבוע האחרון התנהגות סטיית התקן העידה על העדר פאניקה וביטחון במגמת העליות .
על כן, לשבוע הקרוב נציע מספר חלופות. מי שנשאר עם המרווח העולה משבוע שעבר יכול להישאר איתו להמשך השבוע עד הגעת המדד לשיא כל הזמנים. למי שמעוניין לבנות אסטרטגיה חדשה, נציע את האסטרטגיה הבאה: כיוון שסטיית התקן נוטה לרדת במדמת עליות אנו נבחר בקניית חוזה על המדד, כלומר רכישת קול 1220 ומכירה בחסר של פוט 1220. בצורה כזו אנו מנטרלים לחלוטין את גורם הזמן (טטא) וגורם סטיית התקן (וגה) ממחיר האסטרטגיה. הבעיה שבאסטרטגיה כזו היא שאנו חשופים להפסד בלתי מוגבל במקרה וטעינו בכיוון המדד או במקרה של הפתעה בלתי צפויה. לכן אנו נגדר את האסטרטגיה בצד התחתון על ידי רכישה של פוט 1180. בנוסף לכך, נוכל לממן את "פרמיית הביטוח" הזו על ידי מכירה בחסר של קול 1260. כיוון שהשבוע הקרוב הוא רגיש במיוחד, נציב לעצמנו סטופ-לוס קצר ברמת 1208. מבחינת יחס של סיכוי לסיכון, האסטרטגיה מציעה יחס מצוין. אנו שומרים על סטופ לוס קצר מאוד במקרה של הפתעה שלילית, ומטרת האסטרטגיה היא רווח של 30-35 נקודות.
לסוחרי היום גם כן תהיה עדנה השבוע שכן התנודתיות תמשיך למשול בכיפה. לקראת החלטת הריבית צפויים המשקיעים בארץ ובעולם להגיב בחריפות לכל הפתעה לחיוב או לשלילה. לכן סוחרי יום מנוסים יכולים לרכוש אסטרטגיה מסוג אוכף או שוקת טרם ההודעה ביום שלישי. אסטרטגיה כזו מתאימה במיוחד כאשר סטיית התקן נמוכה וצפויה לעלות בעקבות אירוע משמעותי כמו חלטת הריבית.
לסיכום, השבוע הקרוב עשוי להפחיד את המשקיע המתחיל אך לרגש עד מאוד סוחר בעל ניסיון. כפי שציינו, כיוון המדד הוא לפחות עד שיא כל הזמנים. אם יפרוץ אותו או לא – קשה להגיד בנקודת זמן זו. בכל מקרה, סוחר מעו"ף מנוסה יכול להרוויח בכל מצב ומצב.
חג שמח ושבוע טוב
*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
