שוק המעו"ף – שבוע גורלי

משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב
עידו סמואל |

לציפיות יש תפקיד חשוב בחיינו – כשהן מתגשמות אנחנו שמחים אך כאשר הן לא – אכזבתנו גדולה שבעתיים. משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב. העליות שהציגו המדדים המובילים בוול סטריט בשבוע האחרון הגיעו בגלל סיבה אחת ויחידה – ציפיות המשקיעים לירידת ריבית, בסבירות גבוהה שבשיעור של חצי האחוז. אם אכן תרד הריבית בשיעור של רבע-חצי האחוז אנו נוכל לראות את מדד המעו"ף מגיע לשיא כל הזמנים ואולי אף פורץ אותו. למרות האופטימיות יש להתכונן להחלטה מאכזבת שעלולה לגרור ירידות חזקות בשווקים.

בשבוע שעבר הערכנו כי למרות הסגירה השלילית של שבוע המסחר שקדם לו, אנו צופים את סיום מגמת הירידות והתחלה של מגמת עליות מחודשת. דבר זה אכן קרה, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר בעליה של 1.8% אל רמת ה-1178. בהמשך השבוע הגדיל והוסיף המדד לערכו כ-35 נקודות נוספות, מה שהביא את האסטרטגיה בה נקטנו לרווחים נאים במיוחד. רמת השפל אליה הגיע המדד, 56, היא אותה רמה אותה זיהינו כרמת "תמיכה", דהיינו רמה בה לחץ הקונים גובר על המוכרים והמדד מתחיל במגמת עליות מחודשת. רמת ההתנגדות למדד עמדה על 1204, ומשפרץ המדד את נקודה זו הוכיח כי פניו מעלה.

מלבד לניתוחים הפונדמנטליים באשר לסיבות לעלייתו של המדד, ארצה בסקירה זו להתמקד בניתוח טכני שלו. על פי ניתוח זה ישנה סבירות של 80% לחזרת המדד לשיא כל הזמנים – 1248 נקודות. דבר זה נובע מכך שהמדד פרץ מעלה את רמת ה-1213 הנקודות, המשמשת כרמת תיקון של שני שליש למהלך הירידות מהשיא ב-1248 והשפל ב-1160. אינדיקטור נוסף להמשך מגמת העליות הוא המחזורים – אלו נטו לרדת בימי הירידות ולעלות בימי העליות, דבר שמרמז על כך שהקונים נחושים הרבה יותר מהמוכרים ומוכנים לרכוש סחורה במחירים הולכים ועולים ובכמויות שהולכות וגדולות. גם מתנדי המומנטום מאשרים כי הפריצה היא אמיתית וכי ייעודו של המדד הוא שיא דש.

אינדקטור חשוב מאד למגמה הוא כמובן מדד ה VIX "מדד הפחד" אשר משקף את "עצבנות" הסוחרים ואת מצב ה-אופוריה/פאניקה, בשבוע האחרון התנהגות סטיית התקן העידה על העדר פאניקה וביטחון במגמת העליות .

על כן, לשבוע הקרוב נציע מספר חלופות. מי שנשאר עם המרווח העולה משבוע שעבר יכול להישאר איתו להמשך השבוע עד הגעת המדד לשיא כל הזמנים. למי שמעוניין לבנות אסטרטגיה חדשה, נציע את האסטרטגיה הבאה: כיוון שסטיית התקן נוטה לרדת במדמת עליות אנו נבחר בקניית חוזה על המדד, כלומר רכישת קול 1220 ומכירה בחסר של פוט 1220. בצורה כזו אנו מנטרלים לחלוטין את גורם הזמן (טטא) וגורם סטיית התקן (וגה) ממחיר האסטרטגיה. הבעיה שבאסטרטגיה כזו היא שאנו חשופים להפסד בלתי מוגבל במקרה וטעינו בכיוון המדד או במקרה של הפתעה בלתי צפויה. לכן אנו נגדר את האסטרטגיה בצד התחתון על ידי רכישה של פוט 1180. בנוסף לכך, נוכל לממן את "פרמיית הביטוח" הזו על ידי מכירה בחסר של קול 1260. כיוון שהשבוע הקרוב הוא רגיש במיוחד, נציב לעצמנו סטופ-לוס קצר ברמת 1208. מבחינת יחס של סיכוי לסיכון, האסטרטגיה מציעה יחס מצוין. אנו שומרים על סטופ לוס קצר מאוד במקרה של הפתעה שלילית, ומטרת האסטרטגיה היא רווח של 30-35 נקודות.

לסוחרי היום גם כן תהיה עדנה השבוע שכן התנודתיות תמשיך למשול בכיפה. לקראת החלטת הריבית צפויים המשקיעים בארץ ובעולם להגיב בחריפות לכל הפתעה לחיוב או לשלילה. לכן סוחרי יום מנוסים יכולים לרכוש אסטרטגיה מסוג אוכף או שוקת טרם ההודעה ביום שלישי. אסטרטגיה כזו מתאימה במיוחד כאשר סטיית התקן נמוכה וצפויה לעלות בעקבות אירוע משמעותי כמו חלטת הריבית.

לסיכום, השבוע הקרוב עשוי להפחיד את המשקיע המתחיל אך לרגש עד מאוד סוחר בעל ניסיון. כפי שציינו, כיוון המדד הוא לפחות עד שיא כל הזמנים. אם יפרוץ אותו או לא – קשה להגיד בנקודת זמן זו. בכל מקרה, סוחר מעו"ף מנוסה יכול להרוויח בכל מצב ומצב.

חג שמח ושבוע טוב

*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".