שוק המעו"ף – שבוע גורלי
לציפיות יש תפקיד חשוב בחיינו – כשהן מתגשמות אנחנו שמחים אך כאשר הן לא – אכזבתנו גדולה שבעתיים. משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב. העליות שהציגו המדדים המובילים בוול סטריט בשבוע האחרון הגיעו בגלל סיבה אחת ויחידה – ציפיות המשקיעים לירידת ריבית, בסבירות גבוהה שבשיעור של חצי האחוז. אם אכן תרד הריבית בשיעור של רבע-חצי האחוז אנו נוכל לראות את מדד המעו"ף מגיע לשיא כל הזמנים ואולי אף פורץ אותו. למרות האופטימיות יש להתכונן להחלטה מאכזבת שעלולה לגרור ירידות חזקות בשווקים.
בשבוע שעבר הערכנו כי למרות הסגירה השלילית של שבוע המסחר שקדם לו, אנו צופים את סיום מגמת הירידות והתחלה של מגמת עליות מחודשת. דבר זה אכן קרה, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר בעליה של 1.8% אל רמת ה-1178. בהמשך השבוע הגדיל והוסיף המדד לערכו כ-35 נקודות נוספות, מה שהביא את האסטרטגיה בה נקטנו לרווחים נאים במיוחד. רמת השפל אליה הגיע המדד, 56, היא אותה רמה אותה זיהינו כרמת "תמיכה", דהיינו רמה בה לחץ הקונים גובר על המוכרים והמדד מתחיל במגמת עליות מחודשת. רמת ההתנגדות למדד עמדה על 1204, ומשפרץ המדד את נקודה זו הוכיח כי פניו מעלה.
מלבד לניתוחים הפונדמנטליים באשר לסיבות לעלייתו של המדד, ארצה בסקירה זו להתמקד בניתוח טכני שלו. על פי ניתוח זה ישנה סבירות של 80% לחזרת המדד לשיא כל הזמנים – 1248 נקודות. דבר זה נובע מכך שהמדד פרץ מעלה את רמת ה-1213 הנקודות, המשמשת כרמת תיקון של שני שליש למהלך הירידות מהשיא ב-1248 והשפל ב-1160. אינדיקטור נוסף להמשך מגמת העליות הוא המחזורים – אלו נטו לרדת בימי הירידות ולעלות בימי העליות, דבר שמרמז על כך שהקונים נחושים הרבה יותר מהמוכרים ומוכנים לרכוש סחורה במחירים הולכים ועולים ובכמויות שהולכות וגדולות. גם מתנדי המומנטום מאשרים כי הפריצה היא אמיתית וכי ייעודו של המדד הוא שיא דש.
אינדקטור חשוב מאד למגמה הוא כמובן מדד ה VIX "מדד הפחד" אשר משקף את "עצבנות" הסוחרים ואת מצב ה-אופוריה/פאניקה, בשבוע האחרון התנהגות סטיית התקן העידה על העדר פאניקה וביטחון במגמת העליות .
על כן, לשבוע הקרוב נציע מספר חלופות. מי שנשאר עם המרווח העולה משבוע שעבר יכול להישאר איתו להמשך השבוע עד הגעת המדד לשיא כל הזמנים. למי שמעוניין לבנות אסטרטגיה חדשה, נציע את האסטרטגיה הבאה: כיוון שסטיית התקן נוטה לרדת במדמת עליות אנו נבחר בקניית חוזה על המדד, כלומר רכישת קול 1220 ומכירה בחסר של פוט 1220. בצורה כזו אנו מנטרלים לחלוטין את גורם הזמן (טטא) וגורם סטיית התקן (וגה) ממחיר האסטרטגיה. הבעיה שבאסטרטגיה כזו היא שאנו חשופים להפסד בלתי מוגבל במקרה וטעינו בכיוון המדד או במקרה של הפתעה בלתי צפויה. לכן אנו נגדר את האסטרטגיה בצד התחתון על ידי רכישה של פוט 1180. בנוסף לכך, נוכל לממן את "פרמיית הביטוח" הזו על ידי מכירה בחסר של קול 1260. כיוון שהשבוע הקרוב הוא רגיש במיוחד, נציב לעצמנו סטופ-לוס קצר ברמת 1208. מבחינת יחס של סיכוי לסיכון, האסטרטגיה מציעה יחס מצוין. אנו שומרים על סטופ לוס קצר מאוד במקרה של הפתעה שלילית, ומטרת האסטרטגיה היא רווח של 30-35 נקודות.
לסוחרי היום גם כן תהיה עדנה השבוע שכן התנודתיות תמשיך למשול בכיפה. לקראת החלטת הריבית צפויים המשקיעים בארץ ובעולם להגיב בחריפות לכל הפתעה לחיוב או לשלילה. לכן סוחרי יום מנוסים יכולים לרכוש אסטרטגיה מסוג אוכף או שוקת טרם ההודעה ביום שלישי. אסטרטגיה כזו מתאימה במיוחד כאשר סטיית התקן נמוכה וצפויה לעלות בעקבות אירוע משמעותי כמו חלטת הריבית.
לסיכום, השבוע הקרוב עשוי להפחיד את המשקיע המתחיל אך לרגש עד מאוד סוחר בעל ניסיון. כפי שציינו, כיוון המדד הוא לפחות עד שיא כל הזמנים. אם יפרוץ אותו או לא – קשה להגיד בנקודת זמן זו. בכל מקרה, סוחר מעו"ף מנוסה יכול להרוויח בכל מצב ומצב.
חג שמח ושבוע טוב
*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
