שוק המעו"ף – שבוע גורלי

משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב
עידו סמואל |

לציפיות יש תפקיד חשוב בחיינו – כשהן מתגשמות אנחנו שמחים אך כאשר הן לא – אכזבתנו גדולה שבעתיים. משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב. העליות שהציגו המדדים המובילים בוול סטריט בשבוע האחרון הגיעו בגלל סיבה אחת ויחידה – ציפיות המשקיעים לירידת ריבית, בסבירות גבוהה שבשיעור של חצי האחוז. אם אכן תרד הריבית בשיעור של רבע-חצי האחוז אנו נוכל לראות את מדד המעו"ף מגיע לשיא כל הזמנים ואולי אף פורץ אותו. למרות האופטימיות יש להתכונן להחלטה מאכזבת שעלולה לגרור ירידות חזקות בשווקים.

בשבוע שעבר הערכנו כי למרות הסגירה השלילית של שבוע המסחר שקדם לו, אנו צופים את סיום מגמת הירידות והתחלה של מגמת עליות מחודשת. דבר זה אכן קרה, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר בעליה של 1.8% אל רמת ה-1178. בהמשך השבוע הגדיל והוסיף המדד לערכו כ-35 נקודות נוספות, מה שהביא את האסטרטגיה בה נקטנו לרווחים נאים במיוחד. רמת השפל אליה הגיע המדד, 56, היא אותה רמה אותה זיהינו כרמת "תמיכה", דהיינו רמה בה לחץ הקונים גובר על המוכרים והמדד מתחיל במגמת עליות מחודשת. רמת ההתנגדות למדד עמדה על 1204, ומשפרץ המדד את נקודה זו הוכיח כי פניו מעלה.

מלבד לניתוחים הפונדמנטליים באשר לסיבות לעלייתו של המדד, ארצה בסקירה זו להתמקד בניתוח טכני שלו. על פי ניתוח זה ישנה סבירות של 80% לחזרת המדד לשיא כל הזמנים – 1248 נקודות. דבר זה נובע מכך שהמדד פרץ מעלה את רמת ה-1213 הנקודות, המשמשת כרמת תיקון של שני שליש למהלך הירידות מהשיא ב-1248 והשפל ב-1160. אינדיקטור נוסף להמשך מגמת העליות הוא המחזורים – אלו נטו לרדת בימי הירידות ולעלות בימי העליות, דבר שמרמז על כך שהקונים נחושים הרבה יותר מהמוכרים ומוכנים לרכוש סחורה במחירים הולכים ועולים ובכמויות שהולכות וגדולות. גם מתנדי המומנטום מאשרים כי הפריצה היא אמיתית וכי ייעודו של המדד הוא שיא דש.

אינדקטור חשוב מאד למגמה הוא כמובן מדד ה VIX "מדד הפחד" אשר משקף את "עצבנות" הסוחרים ואת מצב ה-אופוריה/פאניקה, בשבוע האחרון התנהגות סטיית התקן העידה על העדר פאניקה וביטחון במגמת העליות .

על כן, לשבוע הקרוב נציע מספר חלופות. מי שנשאר עם המרווח העולה משבוע שעבר יכול להישאר איתו להמשך השבוע עד הגעת המדד לשיא כל הזמנים. למי שמעוניין לבנות אסטרטגיה חדשה, נציע את האסטרטגיה הבאה: כיוון שסטיית התקן נוטה לרדת במדמת עליות אנו נבחר בקניית חוזה על המדד, כלומר רכישת קול 1220 ומכירה בחסר של פוט 1220. בצורה כזו אנו מנטרלים לחלוטין את גורם הזמן (טטא) וגורם סטיית התקן (וגה) ממחיר האסטרטגיה. הבעיה שבאסטרטגיה כזו היא שאנו חשופים להפסד בלתי מוגבל במקרה וטעינו בכיוון המדד או במקרה של הפתעה בלתי צפויה. לכן אנו נגדר את האסטרטגיה בצד התחתון על ידי רכישה של פוט 1180. בנוסף לכך, נוכל לממן את "פרמיית הביטוח" הזו על ידי מכירה בחסר של קול 1260. כיוון שהשבוע הקרוב הוא רגיש במיוחד, נציב לעצמנו סטופ-לוס קצר ברמת 1208. מבחינת יחס של סיכוי לסיכון, האסטרטגיה מציעה יחס מצוין. אנו שומרים על סטופ לוס קצר מאוד במקרה של הפתעה שלילית, ומטרת האסטרטגיה היא רווח של 30-35 נקודות.

לסוחרי היום גם כן תהיה עדנה השבוע שכן התנודתיות תמשיך למשול בכיפה. לקראת החלטת הריבית צפויים המשקיעים בארץ ובעולם להגיב בחריפות לכל הפתעה לחיוב או לשלילה. לכן סוחרי יום מנוסים יכולים לרכוש אסטרטגיה מסוג אוכף או שוקת טרם ההודעה ביום שלישי. אסטרטגיה כזו מתאימה במיוחד כאשר סטיית התקן נמוכה וצפויה לעלות בעקבות אירוע משמעותי כמו חלטת הריבית.

לסיכום, השבוע הקרוב עשוי להפחיד את המשקיע המתחיל אך לרגש עד מאוד סוחר בעל ניסיון. כפי שציינו, כיוון המדד הוא לפחות עד שיא כל הזמנים. אם יפרוץ אותו או לא – קשה להגיד בנקודת זמן זו. בכל מקרה, סוחר מעו"ף מנוסה יכול להרוויח בכל מצב ומצב.

חג שמח ושבוע טוב

*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.