שוק המעו"ף – שבוע גורלי
לציפיות יש תפקיד חשוב בחיינו – כשהן מתגשמות אנחנו שמחים אך כאשר הן לא – אכזבתנו גדולה שבעתיים. משקיעי כל העולם נושאים את עיניהם לקראת ההכרזה גורל הריבית הפדרלית ביום שלישי הקרוב. העליות שהציגו המדדים המובילים בוול סטריט בשבוע האחרון הגיעו בגלל סיבה אחת ויחידה – ציפיות המשקיעים לירידת ריבית, בסבירות גבוהה שבשיעור של חצי האחוז. אם אכן תרד הריבית בשיעור של רבע-חצי האחוז אנו נוכל לראות את מדד המעו"ף מגיע לשיא כל הזמנים ואולי אף פורץ אותו. למרות האופטימיות יש להתכונן להחלטה מאכזבת שעלולה לגרור ירידות חזקות בשווקים.
בשבוע שעבר הערכנו כי למרות הסגירה השלילית של שבוע המסחר שקדם לו, אנו צופים את סיום מגמת הירידות והתחלה של מגמת עליות מחודשת. דבר זה אכן קרה, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר בעליה של 1.8% אל רמת ה-1178. בהמשך השבוע הגדיל והוסיף המדד לערכו כ-35 נקודות נוספות, מה שהביא את האסטרטגיה בה נקטנו לרווחים נאים במיוחד. רמת השפל אליה הגיע המדד, 56, היא אותה רמה אותה זיהינו כרמת "תמיכה", דהיינו רמה בה לחץ הקונים גובר על המוכרים והמדד מתחיל במגמת עליות מחודשת. רמת ההתנגדות למדד עמדה על 1204, ומשפרץ המדד את נקודה זו הוכיח כי פניו מעלה.
מלבד לניתוחים הפונדמנטליים באשר לסיבות לעלייתו של המדד, ארצה בסקירה זו להתמקד בניתוח טכני שלו. על פי ניתוח זה ישנה סבירות של 80% לחזרת המדד לשיא כל הזמנים – 1248 נקודות. דבר זה נובע מכך שהמדד פרץ מעלה את רמת ה-1213 הנקודות, המשמשת כרמת תיקון של שני שליש למהלך הירידות מהשיא ב-1248 והשפל ב-1160. אינדיקטור נוסף להמשך מגמת העליות הוא המחזורים – אלו נטו לרדת בימי הירידות ולעלות בימי העליות, דבר שמרמז על כך שהקונים נחושים הרבה יותר מהמוכרים ומוכנים לרכוש סחורה במחירים הולכים ועולים ובכמויות שהולכות וגדולות. גם מתנדי המומנטום מאשרים כי הפריצה היא אמיתית וכי ייעודו של המדד הוא שיא דש.
אינדקטור חשוב מאד למגמה הוא כמובן מדד ה VIX "מדד הפחד" אשר משקף את "עצבנות" הסוחרים ואת מצב ה-אופוריה/פאניקה, בשבוע האחרון התנהגות סטיית התקן העידה על העדר פאניקה וביטחון במגמת העליות .
על כן, לשבוע הקרוב נציע מספר חלופות. מי שנשאר עם המרווח העולה משבוע שעבר יכול להישאר איתו להמשך השבוע עד הגעת המדד לשיא כל הזמנים. למי שמעוניין לבנות אסטרטגיה חדשה, נציע את האסטרטגיה הבאה: כיוון שסטיית התקן נוטה לרדת במדמת עליות אנו נבחר בקניית חוזה על המדד, כלומר רכישת קול 1220 ומכירה בחסר של פוט 1220. בצורה כזו אנו מנטרלים לחלוטין את גורם הזמן (טטא) וגורם סטיית התקן (וגה) ממחיר האסטרטגיה. הבעיה שבאסטרטגיה כזו היא שאנו חשופים להפסד בלתי מוגבל במקרה וטעינו בכיוון המדד או במקרה של הפתעה בלתי צפויה. לכן אנו נגדר את האסטרטגיה בצד התחתון על ידי רכישה של פוט 1180. בנוסף לכך, נוכל לממן את "פרמיית הביטוח" הזו על ידי מכירה בחסר של קול 1260. כיוון שהשבוע הקרוב הוא רגיש במיוחד, נציב לעצמנו סטופ-לוס קצר ברמת 1208. מבחינת יחס של סיכוי לסיכון, האסטרטגיה מציעה יחס מצוין. אנו שומרים על סטופ לוס קצר מאוד במקרה של הפתעה שלילית, ומטרת האסטרטגיה היא רווח של 30-35 נקודות.
לסוחרי היום גם כן תהיה עדנה השבוע שכן התנודתיות תמשיך למשול בכיפה. לקראת החלטת הריבית צפויים המשקיעים בארץ ובעולם להגיב בחריפות לכל הפתעה לחיוב או לשלילה. לכן סוחרי יום מנוסים יכולים לרכוש אסטרטגיה מסוג אוכף או שוקת טרם ההודעה ביום שלישי. אסטרטגיה כזו מתאימה במיוחד כאשר סטיית התקן נמוכה וצפויה לעלות בעקבות אירוע משמעותי כמו חלטת הריבית.
לסיכום, השבוע הקרוב עשוי להפחיד את המשקיע המתחיל אך לרגש עד מאוד סוחר בעל ניסיון. כפי שציינו, כיוון המדד הוא לפחות עד שיא כל הזמנים. אם יפרוץ אותו או לא – קשה להגיד בנקודת זמן זו. בכל מקרה, סוחר מעו"ף מנוסה יכול להרוויח בכל מצב ומצב.
חג שמח ושבוע טוב
*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
