ניתוח טכני: מדד המעו"ף - עליות באיכות גבוהה
אי אפשר לשפוט את השוק על סמך ההתנהלות היומיומית שלו, ולנסות לגזור הערכות על בסיס הדינאמיקה הקצרה. בסופו של דבר, המגמות קצרות הטווח מייצגות את ההיבטים הרגשיים של השוק והן מקשות מאוד לראות את התמונה הכללית ובדרך כלל גם האמיתית. מעבר לכך, שיטת הניתוח הטכני אינה שיטה רוחנית שבה אתה מביט בגרף ומעניק לו את הפרשנויות שבהן אתה חפץ. זה פשוט לא זה. שיטת הניתוח הטכני היא ניתוח התנהלות השוק על סמך קריטריונים אובייקטיביים, חד משמעיים ובלתי פתוחים לפירושים. וכאשר נעשה ניסיון לנתח את מדד המעו"ף ואת שוק המניות האמריקאי הן מן הזווית הרחוקה והן על סמך קריטריונים ברורים, התקבלה תמיד ומתקבלת גם כעת, תמונה ובה רב החיובי של השלילי.
האינדיקטורים
1. מבט על גרף שבועי של מדד המעו"ף, כמצורף לסקירה, יגלה עד מהרה שהמגמה היא מגמת עלייה. הניסיון לפתור בעיות שעוד לא צצו, בדמות תחזיות אפוקליפטיות למפולת העומדת בפתח, נדונו לכישלון. רק להזכירכם, תחזיות מסוג זה קיימות בקרבנו כשנה ומחצה והן משקפות יותר את עמדתו האישיות של המנתח מאשר את הלך הרוח האמיתי בשוק. והינה כי כן, למרות הכול ואף על פי כן, המגמה מוסיפה להיות מגמת עלייה מובהקת לאורך זמן. מבנה המחירים נתמך היטב על ידי מחזורי מסחר ההולכים ומתרחבים לתוך גלי העליות ומגיעים לשיאם בדיוק ברמת השיא. כאשר במסגרת מגמת עלייה מתקיים תאום מושלם בין התנהלות השוק למחזורי המסחר, גדול מהותית הסיכוי ולפיו צפויה העלייה להמשיך.
2. אבל לא רק העובדה שהמגמה מצויה בעלייה באה לקראתנו. כמו שלכל מוצר יש את רמת האיכות שלו, כך נבדלות מגמות עלייה האחת מרעותה באיכות שונה. ואם חוזרים ומביטים על מדד המעו"ף, נגיע למסקנה ולפיה איכות מגמת העלייה הייתה ונותרה גבוהה. אפשר לראות זאת בבירור על ידי שני מרכיבים : ראשית התיקונים הטכניים הנבלמים בדיוק בחיתוכים המקובלים. ושנית, רמות ההתנגדות שנשברו מעלה במהלך הדרך, החליפו תפקיד והפכו לשמש כרמות תמיכה. כדוגמה אחרונה אפשר להביא את רמת 1,168 הנקודות ששימשה כרמת התנגדות קריטית ושבירתה מעלה גרמה לה להפוך ולשמש כרמת תמיכה.
גבול הירידה הלגיטימית
1. עם זאת יש להציב גבול מסוים לכל גל ירידות. מטרתו של הגבול הזה היא שחצייתו תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה, לא הקצרות דווקא אלא הבינוניות והארוכות. עם נצא מנקודות ההנחה שגל העליות הרציף האחרון של מדד המעו"ף החל ברמת 1,030 והסתיים ברמת 1,248, הרי שתיקון מקובל יכול לדרדר את השוק לטווח שבין 1,165 – 1,110 בקירוב. רק חצייה של הרף התחתון תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
סיכום
מי שחושש ממפולת כנראה יזכה בסופו של דבר לצדק פואטי ושוק השוורים יסתיים לו. זה דרכו של עולם. עלינו לזכור, עם זאת, שמגמות עלייה אינן מסתיימות בין לילה ובמרבית המקרים, מגמת עלייה ארוכת טווח דורשת את הזמן שלה כדי לסיים את חייה ולפנות מקום למגמת ירידה אמיתית. תיקונים טכניים הם יותר עניין של מזל מאשר משהו שניתן להעריכו ולכן, על כל אחד לצאת לדרכו הבורסאית עם אסטרטגיית מסחר ברורה הכוללת, בין היתר, סוגים שונים של הוראות סטופ.
*הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?